פסקי דין על יזהר קנה | פסקי דין על רו"ח | פסקי דין על סופרגז חברה ישראלית להפצת גז בע"מ

997/02 א     20/02/2003




א 997/02 יזהר קנה, רו"ח נ' סופרגז חברה ישראלית להפצת גז בע"מ





יזהר קנה
, רו"ח

בעניין:
הבורר
זליג רבינוביץ
בעניין:
הצד האחד/ המבקשים
א. כהן

ע"י ב"כ עוה"ד
נגד
1. סופרגז חברה ישראלית להפצת גז בע"מ

2. רב גז בע"מ

הצד השני/ המשיבים
ד. קוגן

ע"י ב"כ עוה"ד
ב"כ הצד האחד/ המבקשים: עו"ד אבנר כהן + עו"ד איריס פרנקל-כהן
ב"כ הצד השני/המשיבים : עו"ד דוד קוגן + עו"ד ישראל ציגנלאוב
הבורר: רו"ח
יזהר קנה

מופיעים:

פרוטוקול

החלטה

1. ביום 3/12/02, הופנתה לבית המשפט על ידי בורר אבעיה בהתאם לחוק הבוררות תשכ"ח1968- בה נאמר:

"בענין בקשת בורר לקבלת הוראות הפניית שאלה ע"י בורר כאבעיה לבית המשפט זליג רבינוביץ נגד סופרגז חברה ישראלית להפצת גז בע"מ
ואחרים
הצדדים לבוררות הינם הבעלים במשותף של חברת רב גז בע"מ (להלן "רב גז"). בין הצדדים מתנהל הליך בבית המשפט בהקשר לרב גז.
בעקבות הסדר שבין הצדדים אשר קיבל תוקף של החלטת כבוד השופט גדעון גינת
מתאריך 24/4/02 (מצ"ב העתק) מוניתי ע"י נשיא לשכת רו"ח
בישראל כבורר בין הצדדים.
הבוררות המתנהלת בין הצדדים הינה לעניין השאלה "מה שווי החברה רב גז בע"מ לעניין סעיף 6.2 להסכם הרכישה מאוקטובר 1999".
נכון למועד פנייתי לבית המשפט לקבלת הוראות נערכו מספר ישיבות בוררות אשר במהלכן עלתה שוב ושוב דרישה של באי כוחו של מר זליג רבינוביץ לקבלת העתקי הסכמים לרכישת "פעילות" (כגון פעילותה של חברת רב גז בע"מ) שנערכו בין חברת סופרגז חברה ישראלית להפצת גז בע"מ
(להלן סופרגז) לבין צדדים שלישיים.
סופרגז הסכימה וחשפה 4 הסכמים (ההסכמים מתייחסים לסוכנויות גז מעפולה, קרית שמונה, קרית גת ופתח תקווה) ואולם בהעתקים של ההסכמים שהועברו לבאי כוחו של זליג רבינוביץ נמחקו הנתונים הכספיים של העסקה ובהסכם הרביעי (הסכם פ"ת) נמחקו נתונים נוספים לעניין העיסקה כגון מספר הלקוחות העסקים ומספר ההתקשרויות בהקשר לחוזים הקשורים לבניינים בהקמה).
הבורר קיבל לידיו את עותקי ההסכמים בלי מחיקות ופעל למציאת דרך מוסכמת למצגת הנתונים מבלי לחשוף כל נתון ספציפית (לדוגמא סכום ממוצע לעסקאת רכישה) ואולם בהיות החוזה הרביעי (הסכם פ"ת) שונה מהותית מהאחרים (סכום תמורה גבוה יותר מהותית ומורכב יותר) לא ניתן לעשות כן. הצדדים לא הגיעו ביניהם להסכמה לגבי גילוי הנתונים שנמחקו.

מכאן שעולה שאלה משפטית המופנית ע"י הבורר לביהמ"ש לקבלת פסיקתו והיא האם לחייב את סופרגז לגלות את מלוא הנתונים המופיעים ב4- ההסכמים האמורים וזאת במטרה שיוכל המעריך מטעם התובע להשתמש בנתונים לצורכי הערכת השווי או לחילופין האם לא ניתן לחייב את סופרגז לגלות את הנתונים שברצונה לא לחשוף וזאת מנימוקיה כי מדובר בסודות עסקיים ומסחריים שאינם קשורים לרב גז בע"מ.

במצורף בזה טענות שני הצדדים.

הבורר מעלה על הכתב את שציין מפורשות בישיבות הבוררות כי לדעתו, כרו"ח
וככלכלן מומחה קיימת לעצם קבלת הנתונים הכספיים, במיוחד של ההסכם בפ"ת, חשיבות לצורכי הערכת השווי."

2. כפי שעולה מהצגת הנתונים על ידי הבורר הנכבד, מדובר במחלוקת לגבי ארבעה הסכמים, שאחד מבעלי הדין בבוררות הינו צד להם, ואשר בעל הדין שכנגד סבור כי נתונים העולים מאותם הסכמים עשויים לעזור לו בהוכחת גירסתו במהלך הבוררות. לא היתה מחלוקת בין בעלי הדין בדבר הרלוונטיות של ההסכמים שבמחלוקת לבוררות. עמדת הצד המתנגד (שיקרא להלן: המשיב), היא שאין צורך בגילוי המבוקש מכיוון שמבקש הגילוי יכול להוכיח את הנתונים המבוקשים בדרכים אחרות. עוד נאמר לי, כי יש בגילוי המבוקש כדי לפגוע בסודות מסחריים של המשיב ובפרטיותו. מעבר לכך סבור המשיב, כי התועלת בגילוי היא שולית והנתונים העולים מהחוזים שבמחלוקת אינם אלא חלק קטן מנתונים רבים מאוד שיכולים להיות רלוונטיים לנושא.

3. ההלכות המשפטיות הנוגעות לעניין ידועות. ברע"א 918/02 ויטלזון נ' פנטאקום (19.6.02) נכתב: 60221

"ככלל, אין בעלי-דין רשאים להימנע מגילוי ראיות שברשותם במסגרת הליך שיפוטי, שכידוע, מטרתו חשיפת האמת. ראו ע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי, פ"ד מט (4) 54, בעמ' 61. עם זאת, כאשר יש בגילוי הראיה כדי לפגוע באינטרסים לגיטימיים של בעל-הדין, כגון הגנה על סודות מסחריים, יינתן צו לגילוי אך ביחס לראיות שהן רלוואנטיות.
במקרה שבפני
י, בית-המשפט המחוזי קבע, כעניין שבעובדה, כי המסמכים שבמחלוקת רלוואנטיים להוכחת תובענת המבקש, שכן, השוואתם לראיות שבידי המבקש תאפשר לעמוד על תרומתו לפיתוח המוצר.
על רקע זה, השאלה שבפני
י היא, מהו היקף הגילוי הראוי של המסמכים, וכיצד יש לעצב את הסדר הגילוי, שיאפשר למבקש לעיין במסמכים.
7. בעניין זה חל סעיף 23 לחוק עוולות מסחריות, המשקף את אימוצו של עקרון המידתיות כבסיס לעיצוב כל הסדר לגילוי ראיות שיש בהן סודות מסחריים. סעיף זה, המעניק לבית-המשפט שיקול-דעת לעצב הסדרי גילוי שונים, הנבדלים זה מזה בהיקף הגילוי המתחייב מהם ובמידת הפגיעה באינטרס של בעל הסוד המסחרי, מאפשר לערוך איזון מדויק בין האינטרס של מבקש הגילוי כי ייקבע הסדר רחב ככל האפשר, לבין האינטרס של בעל הסודות המסחריים להגן על קניינו על-ידי קביעת הסדר גילוי מצומצם ככל הניתן.
8. ככלל, יש לקבוע, כי היקף הגילוי שבו יחויב בעל הסוד המסחרי, כמו גם אופיים של הסדרי הגילוי, ייקבע בזיקה ישירה לתשתית הראייתית הלכאורית שהציג התובע להוכחת טענותיו בתביעה שהגיש. ככל שלתשתית זו תהיה עוצמה רבה יותר, כך ייטה בית-המשפט להתחשב באינטרסים של מבקש הגילוי, ולהעדיפם על-פני העיטרסים של בעל הסוד המסחרי. שיקול נוסף שיהיה בו כדי להשליך על היקף הגילוי נוגע לקיומן של ראיות חלופיות בידי התובע להוכחת טענותיו. ראו והשוו רע"א 1917/92 סקולר נ' ג'רבי, פ"ד מז (5) 764 בעמ' 774.
לבסוף, על בית-המשפט לעצב את הסדר הגילוי בהתחשב גם בשיקולים נורמטיביים, שבמרכזם ההשפעה האפשרית שתהיה להיקף הגילוי שייקבע, על היערכות בעלי-דין מראש, עוד בטרם נתגלע הסכסוך ביניהם, לצבירת ראיות, העשויות להקל בדיעבד על בירור הסכסוך. על כלל המשפטי להיות מעוצב איפוא כך שיגרום לצדדים לפעול מכתחילה לצמצום הפער הראייתי שעימו נדרש להתמודד בדיעבד בית-המשפט לצורך יישוב הסכסוך. השווה לטיעון שהועלה על-ידי פרופ' איאן איירס ופרופ' רוברט גרטנר:

ian ayres &
robert gertner, "filling gaps in incomplete contracts: theory of default rules" (1989) 99 yale l.j 87.

4. מן הראוי להזכיר שבפסק הדין בעניין רע"א 1917/92 סקולר נ' ג'רבי פ"ד מ"ז (5) 764, 776 ה' ציין השופט מ. חשין, בחוות דעת מיעוט, כי "במקום בו בעל הסוד הוא צד להליכים העיקריים, כתובע או כנתבע - אין מתעוררת כלל שאלת הסודיות, וממילא לא התעורר כל צורך לערוך איזון אינטרסים".

בענייננו בעלי הדין שניהם הם, כמובן, צד להליך העיקרי בו מתעוררת שאלת הגילוי.

מעבר לכך יאמר כי השאלה שנדונה בפרשת סקולר הנ"ל, דהיינו, סודיות במערכת הבנקאית, אינה מתעוררת בענייננו ולאמות המידה שנקבעו שם לגבי מבקש לחשוף ראיות חשיבות מבחינת קל וחומר בלבד.

5. קיבלתי מהצדדים תיעוד כתוב ושמעתי טענות משלימות בע"פ היום. בשים לב לכך שמדובר בהליך ביניים במסגרת הליכי בוררות, נראה לי כי מן הראוי לא לדחות את ההכרעה בעניין כדי לאפשר המשך הדיונים באותה מסגרת.

6. לאחר עיון אני סבור, כי מן הראוי, לקבל בעיקרו של דבר את עמדת מבקשי הגילוי בנתון למתן הוראות משלימות.

כפי שצויין, אין מחלוקת בשאלת הרלוונטיות של החוזים שגילוים מבוקש. עוד ברור, כי מידת הסודיות המסחרית הקיימת לגביהם אינה ברורה לחלוטין. עמדת המשיב היתה, כי גילוי נתונים מספריים על עיסקה שעשה עם סוכן לשעבר, כזה או אחר, עשויה לפגוע ביעילות משא ומתן אפשרי מצידו עם מי שיהיו במצב דומה לזה של הסוכן. דברים אלה נאמרו בטענות על ידי עורכי-הדין המלומדים ואינני יודע עד כמה יש להם ביסוס בנתוני הענף שבו מדובר.

גם יצויין, שהטענה של פגיעה באינטרס של צד שלישי (דהיינו מי שהיה הצד השני לחוזים שבמחלוקת עם המשיב) נטענה רק על ידי המשיב ולא על ידי צד שלישי כלשהו. אם היה ממש בדברים אלה, ניתן היה לבססם בטענה עובדתית מכלי ראשון, דהיינו, הצד השלישי הטוען לפגיעה.

עוד ראוי לזכור שההליך הנוכחי מתנהל בבוררות. הליך כזה, מטבע הדברים, אינו פומבי ופתוח כהליכים בבית המשפט. במצב זה, הנטיה להסיר את החיסיון הנטען ולהתיר את הגילוי גוברת.

7. התוצאה היא, שאני סבור, שמן הראוי לקבל את עמדת מבקשי הגילוי ולדחות את אלה של המשיב על סמך הטענות של המבקשים שהובאו בפני
י. לפי הצעת ב"כ המבקשים, אני קובע שתנאי לגילוי הוא מסירת כתב התחייבות של המומחה מטעם מבקשי הגילוי ועורכי-הדין מטעמם לפיו לא יעשה כל שימוש בחוזים או במידע הכלול בהם אלא לצורכי הליך הבוררות ובכלל זאת לא ימסרו החוזים או מידע הכלול בהם לבעל הדין עצמו. ההוראות בדבר הגילוי, הניתנות בזאת, הן בכפוף להוראות האמורות שבכתב ההתחייבות.

הגילוי בפועל יעשה בתוך 7 ימים ממועד מסירת כתב ההתחייבות כאמור ובנתון לכל הוראה דיונית אחרת שתינתן על ידי הבורר.

8. מובן מאליו, שאין בהחלטתי הנוכחית כדי להשפיע על שיקול דעתו של הבורר בדבר משקל הראיות המוגשות לו או בדבר כל שאלה אחרת המתעוררת בין בעלי הדין.

9. המשיב ישלם למבקש הגילוי את הוצאות המשפט בהליך הנוכחי וכן שכ"ט עו"ד בסך 20000 (עשרים אלף) ש"ח + מע"מ, להיום.
ניתנה והודעה בפומבי היום, י"ח באדר א תשס"ג, (20 בפברואר 2003), במעמד הצדדים.

שופט
חנה אוחנה / p00099702a
2
בתי המשפט
תא 000997/02

בית המשפט המחוזי בחיפה

תאריך: 20/02/2003
כבוד השופט גדעון גינת

בפני










א בית משפט מחוזי 997/02 יזהר קנה, רו"ח נ' סופרגז חברה ישראלית להפצת גז בע"מ (פורסם ב-ֽ 20/02/2003)