פסקי דין על חבר הכנסת מיכאל מלכיאור | פסקי דין על ארז אוריאלי

4550/05 בשא     09/04/2006




בשא 4550/05 חבר הכנסת מיכאל מלכיאור נ' ארז אוריאלי




בעניין:

1



בתי המשפט



בבית משפט השלום בירושלים
בשא 004550/05

בפני
:
כב' השופטת עירית כהן
תאריך:
09/04/2006



בעניין
:
חבר הכנסת מיכאל מלכיאור



ע"י ב"כ עו"ד
בן דוד משה

המערער


נ
ג
ד


ארז אוריאלי



ע"י ב"כ עו"ד
לנגה יעקב

המשיב


החלטה
1.
בפני
ערעור על החלטת כב' הרשם אורי פוני מיום 20.5.05 בה דחה את בקשת המערער למחוק את התביעה על הסף.
2.
המשיב, אזרח ישראלי המתגורר בנורבגיה, הגיש נגד המערער תביעה כספית בגין לשון הרע. המדובר בדברים שאמר המערער בעת שידור ראיון רדיו ביום 30.8.04 במסגרת תכנית "הבוקר הזה" ברשת ב' של קול ישראל. לדברי המשיב, במסגרת אותו ראיון אמר המערער את הדברים הבאים לגביו:

"טוב, אז הוא באמת גורם כהניסט בנורבגיה...
...פה מדובר על בחור ישראלי יורד שנמצא באוסלו ועושה הכל כדי להפיץ כל מיני דברים"
3.
ביום 22.12.04 הגיש המערער בקשה למחיקת התביעה על הסף ובה טען כי חלה על הדברים החסינות המהותית של חברי הכנסת, שכן הדברים שנאמרו על ידו בראיון, נאמרו במסגרת פעילותו כחבר כנסת ולמען תפקידו כחבר כנסת.
עוד טען המערער כי ראיון בכלי תקשורת, בארץ ובחו"ל, הוא חלק מרכזי ועיקרי בתפקידו של חבר כנסת והוא רואיין בתכנית אך ורק בשל מעמדו ותפקידו כחבר כנסת, כפי שעולה מהראיון עצמו, אשר צורף לכתב התביעה, כנספח א'.

בתמיכה לבקשה הגיש המערער תצהיר.
4.
בהחלטה מיום 20.4.05, כתב כב' הרשם פוני כי על פי ההלכה הפסוקה הסעד של מחיקה על הסף הינו סעד מרחיק לכת מאוד, ובבוא בית המשפט להכריע בבקשה כזו עליו לנהוג זהירות יתרה ולעשות שימוש באמצעי חמור זה רק באותם מקרים בהם ברור כי בשום פנים ואופן לא יוכל התובע לקבל את הסעד שהוא מבקש על פי העובדות הנטענות העולות מתביעתו.
עוד כתב כב' הרשם כי יש מקום לברר את טענות הצדדים מהפן העובדתי ואין לחרוץ את גורל התביעה בטרם ילובנו הדברים.

5.
לטענת המערער, טעה כב' הרשם כאשר החיל על המקרה הנדון עקרונות כלליים שאינם רלבנטיים למקרה הנדון. עוד לטענת המערער טעה כב' הרשם כאשר התעלם מהוראות החוק אשר העניקו חסינות מהותית לחברי כנסת.
המערער אף טוען כי מטרת החסינות היא לאפשר לחבר הכנסת להתבטא בעניינים נשוא תפקידו ללא מורא ופחד ובלי חשש שיאלץ להתדיין או לתת את הדין על התבטאויותיו, והחלטת כב' הרשם יש בה כדי לגרום פגיעה חמורה בהיקף החסינות ובחופש הדעה והביטוי.

עוד לטענתו אין כל הצדקה לנהל משפט הוכחות שלם סביב השאלה האם מתקיימות במקרה זה כל ההגנות הקבועות בחוק לשון הרע, לרבות טענת אמת דיברתי, כאשר השאלה האם חלה החסינות המהותית על התבטאויות אלו לא הוכרעה.
6.
המשיב תומך בהחלטת כב' הרשם. לטענתו החסינות המהותית של חבר הכנסת אינה מוחלטת ואינה אוטומטית. עוד לטענתו, ייתכן ומצבו של המערער היה טוב יותר אם היה מצרף כתב הגנה, בד בבד עם הגשת הבקשה למחיקת כתב התביעה על הסף, שכן אז יכול היה ביהמ"ש לבדוק את גרסתו ולהשתכנע אם הדברים שנאמרו על ידו ברדיו נאמרו בתוקף תפקידו או למען תפקידו כחבר כנסת, אולם בשלב זה, ובהעדר כתב הגנה, טענת המערער שהוא חבר כנסת הנה טענה דקלרטיבית גרידא, שאין בה כדי להבהיר האם הדברים שנאמרו על ידו נאמרו בתוקף תפקידו כחבר כנסת או למען תפקידו כחבר כנסת.
7.
סעיף 13 (1) לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 קובע כי לא ישמש עילה למשפט פלילי או אזרחי:

"פרסום לפי סעיף 28 לחוק-יסוד: הכנסת, או פרסום המוגן לפי סעיף 1 לחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, תשי"א-1951"
סעיף 1(א) לחוק חסינות חברי כנסת, זכויותיהם וחובותיהם, תשי"א-1951 (להלן: חוק חסינות חברי כנסת):


"חבר הכנסת לא ישא באחריות פלילית או אזרחית, ויהיה חסין בפני
כל פעולה משפטית, בשל הצבעה, או בשל הבעת דעה בעל פה או בכתב, או בשל מעשה שעשה -בכנסת או מחוצה לה - אם היו ההצבעה, הבעת הדעה או המעשה במילוי תפקידו, או למען מילוי תפקידו, כחבר הכנסת."
8.
אני מקבלת את טענת המערער לפיה יש להכריע בשאלת חסינות בשלב הראשון של הדיון, ולא במסגרת התיק עצמו.
אני מקבלת גם את טענת המערער לפיה אם שאלת החסינות תתברר במסגרת ההליך כולו, תתרוקן מתוכן הוראת החוק אשר פטרה חברי כנסת לא רק מהחבות, אלא גם מהצורך להתדיין בבתי המשפט, וכפי שנקבע בסעיף, חבר הכנסת: "יהיה חסין בפני
כל פעולה משפטית".

9.
המערער לא הגיש, אמנם, כתב הגנה, וזאת לאחר שבקשתו להאריך את המועד להגשת כתב ההגנה עד לאחר מתן החלטה בבקשה למחיקה על הסף התקבלה (החלטת כב' הרשם מיום 23.12.04), אולם טענותיו בעניין החסינות, דהיינו, היותו חבר כנסת והעובדה שהדברים נאמרו במסגרת מילוי תפקידו, נטענו, ואף נתמכו בתצהיר, במסגרת הבקשה למחיקת התביעה על הסף.
הדברים אף עולים, לכאורה, מהתמליל של הראיון, אשר צורף לכתב התביעה.

10.
למעשה המחלוקת היחידה בין הצדדים נוגעת לשאלה האם דבריו של המערער היו במסגרת מילוי תפקידו או למען מילוי תפקידו כחבר כנסת, והבירור העובדתי של שאלה זו, במקרה שבפני
, נראה, על פניו קצר ולא מסובך.
לכן, גם אם צדק הרשם בקביעתו לפיה לא היה מקום למחוק את התביעה על הסף, ראוי לפצל את הדיון באופן שתחילה תידון שאלת החסינות.

11.
מאחר והמערער לא הסתפק בהגשת בקשת המחיקה ובנספחי כתב התביעה וצירף לבקשתו תצהיר, ולאור בקשת המשיב לחקור את המערער על התצהיר שנתן, ייקבע התיק לחקירת המצהיר.
12.
לאור הספק אם מוסמך הרשם לדון במחיקת התביעה בטענה של חסינות ולאור הסכמת שני הצדדים כי הדיון בשאלת החסינות יתקיים בפני
, יתקיים הדיון בשאלה זו בפני
.
13.
אני קובעת את התיק לחקירת המצהיר ליום 6.6.06 בשעה 09:00.
14.
במועד זה יהיו ב"כ הצדדים רשאים להשלים בעל פה את טיעוניהם בשאלת החסינות.

ניתנה היום י"א בניסן, תשס"ו (9 באפריל 2006) בהעדר הצדדים.

המזכירות תשלח החלטה זו לב"כ הצדדים ותזמין אותם לדיון שנקבע.


עירית כהן
, שופטת








בשא בית משפט שלום 4550/05 חבר הכנסת מיכאל מלכיאור נ' ארז אוריאלי (פורסם ב-ֽ 09/04/2006)