פסקי דין על ניסים אסיף | פסקי דין על משה נסים | פסקי דין על יצחק נסים | פסקי דין על הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ

1703-09/07 עא     05/03/2009




עא 1703-09/07 ניסים אסיף בע"מ, משה נסים, יצחק נסים נ' הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ








st1\:*{behavior: }
בית המשפט המחוזי מרכז

ע"א 1703-09-07 ניסים אסיף בע"מ
ואח' נ'
הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ
ואח'






לפני:
כב' השופט
אילן
ש' שילה, אב"ד
כב' השופטת מיכל נד"ב
כב' השופטת אסתר דודקביץ


מערערים:
1
.
ניסים אסיף בע"מ

2
.
משה נסים

3
.
יצחק נסים


נגד

משיבה:
הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ

משיבים פורמאליים:
1. זיו ופיס מוצרי מזון והשקעות בע"מ
2. יוסף יעקובוביץ
3. זיו ראובני




פסק דין

זהו ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בפתח תקווה (כב' השופט נ' שטרנליכט) מיום 6.6.07 (ת"א 7809/02) שבו דחה בית המשפט את תביעת המערערים נגד המשיבה לפיצויי נזיקין מכוח
פוליסה לביטוח אחריות של צד שלישי שהוציאה לטובת המשיבים הפורמליים שנתבעו אף הם.

בשנת 1994 השכירה החברה המערערת למשיבה הפורמלית מס' 1 (להלן: "השוכרת") אולמות תעשייה בבניין שבבעלותה בשטח 250 ממ"ר בקומה א' ועוד 150 ממ"ר בקומה ב' (להלן: "המושכר"), לצורך ניהול מפעל לעיבוד דגים ועישונם. בקומה התחתונה המשיכו המערערים לנהל את עסקיהם. ביום 7.12.95 פרצה במפעל שריפה שכובתה על ידי עובדי השוכרת. אנשי שירותי כיבוי אש שהגיעו למקום גילו שהשריפה כבר כובתה, וערכו דו"ח שבו ציינו "הדליקה הייתה בתוך המפעל מחוץ לתנור. פועלים שהיו במפעל הצליחו להשתלט על השריפה ... כתוצאה מהשריפה היו נזקים מועטים. השריפה הייתה מקומית ולא התפשטה. מסקנות: כתוצאה מרשלנות הפועלים הוציאו את הנשורת מהתנור ולא בדקו היטב שהנשורת עדיין בוערת וזה גרם לשריפה במפעל". הדוח הוגש לבית משפט קמא בהסכמה ללא חקירה של עורכו.

ביום 4.12.02, שלושה ימים לפני חלוף תקופת ההתיישנות, הגישו המערערים את התביעה דנן לבית משפט קמא, שבה ביקשו לחייב את המשיבים הפורמליים, השוכרת ומנהליה שערבו לה, ואת המשיבה דנן שביטחה את השוכרת, בתשלום בגין נזקים שנגרמו למערערים עקב השריפה. המערערים תבעו בגין נזק למכונה למילוי ריבה (להלן: "המכונה"), וכן בגין נזקים למבנה ולציוד נוסף של המערערת. בגין הנזק למכונה תבעו המערערים סכום של 566,400 ₪, בגין אובדן שימוש במכונה נתבע סכום של 200,000 ₪, בגין חומרי אריזה שהושמדו נתבע סך של 40,000 ₪ ובגין נזק למבנה נתבע סכום של 47,000 ₪.

המערערים לא הגישו לבית משפט קמא חוות דעת מטעמם בדבר הנזקים הנטענים, ואף לא הגישו מסמכים בדבר עלות המכונה. כל שעשו היה לצרף הצעת מחיר למכונה חדשה דומה. כאן המקום לציין שבמהלך המשפט הסכימה המערערת כי רכשה את המכונה בשנת 90' בכ- 21,000 ₪, וכי בתקופה שקדמה לשריפה לא נעשה בה שימוש. המשיבה הגישה חוות דעת מיום 4.5.04 שאמדה את שווי המכונה כאומדן ראשוני בסכום השווה לכ- 7,000 דולר בערך שיפוי ובכ- 10,000 דולר בערך כינון.

המשיבים הפורמליים לא התגוננו, ניתן נגדם

פסק דין
בהעדר הגנה והמערערים המשיכו בניהול התביעה נגד המשיבה.

המשיבה התגוננה בטענות אחדות שאחת מהן, החשובה לענייננו, הייתה שהנזק למכונה אינו מכוסה בפוליסת הביטוח עקב סייג לחבות המבטח הקבוע בסעיף 2 ד' בפרק 2.1 של הפוליסה העוסק ב"ביטוח חבות כלפי צד שלישי" והקובע כי הפוליסה אינה מכסה את המבוטח "בגין או בקשר עם: ... נזק הנגרם לרכוש הנמצא בבעלותו או בשליטתו או בהשגחתו של המבוטח".

בתשובה לטענה זו גרסו המערערים שהמכונה עמדה במרפסת הצמודה למושכר אשר לא הושכרה לשוכרת שעל כן לא חלה הוראת הסייג. לטענתם האש פרצה מתוך המושכר אל המרפסת והלהבות תפסו במכונה וגרמו לה את הנזק.

בית משפט קמא מצא שהמערערים לא הביאו כל ראיה להוכחת הנזקים ושהם זנחו את טענותיהם לגבי כל הנזקים שתבעו, להוציא את טענתם לנזק למכונה. בית המשפט עמד על הראיה היחידה לנזק למכונה – חוות דעתו של המהנדס מר זיו מטעם המשיבה שאמד כאמור את הנזק בסכום השווה ל- 7,000 דולר. עוד עמד בית המשפט על העדות היחידה מטעם המערערים שהעיד המערער משה ניסים (להלן "משה"). משה העיד שביום האירוע עבד בעסקו בקומה התחתונה אך לא הבחין בשריפה מפני שזו הייתה בשעות מאוחרות, לאחר השעה שבה בדרך כלל הוא מסיים את עבודתו – 17:00. נודע לו על השריפה רק כחודש לאחר מכן בדרך מקרה. לטענתו המכונה עמדה במרפסת פתוחה ומכוסה בגג פח כשהיא עטופה וקשורה בשרשרת ושטח המרפסת לא נכלל במושכר ולא הושכר לשוכרת. בתצהיר עדות ראשית שעשה משה (סעיף 5 ה') נטען ששטח המרפסת היה בחזקת המערערים ובבעלותם.

בית המשפט מצא שעדותו של משה "מעלה תמיהות רבות" שכן מחד גיסא העיד שהייתה שריפה גדולה שהתפשטה מתוך חדר העישון שבמושכר אל המרפסת וכילתה את כל תכולתה לרבות המכונה וציוד אריזה שהחזיקה שם המערערת, אך מאידך גיסא לא ברור כיצד לא גילה העד את דבר השריפה אלא בדרך מקרה כחודש לאחריה. עוד מצא בית המשפט שעדותו של המערער נסתרת גם מדוח שירותי כיבוי אש שצירף לתצהירו, ששם דובר על שריפה מקומית, על נזקים מועטים ועל אש שלא התפשטה, אלא כובתה עוד בטרם הגיעו מכבי האש למקום. התמיהות מתחזקות לנוכח עדותו של משה שהאש הגיעה אל המכונה שהייתה במרחק של 6 מטר מדלת חדר העישון, ולנוכח מכתבים שכתבו ב"כ המערערת והמערער מס' 3, שבראשון מהם נאמר שהמכונה הייתה בתוך המושכר ובשני נכתב כי הנזק אירע בתוך המפעל של השוכרת.

לפיכך הגיע בית המשפט למסקנה שיש לדחות את עדותו היחידה של משה ויש לקבל את טענת המשיבה שהמכונה הייתה בתוך המושכר, שעל כן פוליסת הביטוח לא כיסתה את הנזק הנטען. לנוכח מסקנה זו דחה בית המשפט את התביעה.

בערעור ששמענו היום טען ב"כ המערערים טענות מטענות שונות נגד קביעותיו של בית משפט קמא. לא מצאנו בכל הטענות עילה להתערב בממצאים שבעובדה ובמהימנות שמצא בית משפט קמא, שהוא שראה את העד והתרשם באופן ישיר ממנו. יתר על כן, עיון בפרוטוקול חקירתו של משה ובשאר הראיות שהובאו לפני בית משפט קמא, מעלה שמסקנותיו של בית משפט קמא מעוגנות היטב בחומר שהיה לפניו שאכן עורר ומעורר תהיות באשר לתביעה בכלל ולגירסת משה בפרט.
במיוחד נכונים הדברים לגבי הטענה שהאש עברה מרחק של 6 מטר במרפסת עד שהגיעה למכונה ותפסה בה. אם סברו המערערים שהיה מקום לקבל את גירסתם, היו צריכים להתכבד ולהעיד עדים נוספים הן לעניין השריפה עצמה, הן לעניין מיקומה המדויק של המכונה. אכן, אנו מוכנים להניח שנטל ההוכחה בעניין מיקומה המדויק של המכונה, אם בתוך המושכר ואם במרפסת, מוטל על המשיבה, מפני שמדובר בסייג לכיסוי הביטוחי, אך אנו סבורים שבראיות שבאו לפני בית משפט קמא, שסקר אותן כאמור לעיל והתרשם מהן, היה די בשביל להעביר את הנטל למערערים ואלו לא הרימוהו. כאמור לעיל, המערערים לא זימנו עדים נוספים לעצם השריפה ולמקומה של המכונה וגם עדותו של משה נמצאה חסרה בשאלת המיקום המדויק של המרפסת ביחס למושכר עצמו. זאת ועוד, מחומר הראיות עולה שייתכן מאוד שהגישה למרפסת הייתה מתוך המושכר, שאין חולקין ששימש גם את השוכרת לאחסון של פריטים שונים. בנסיבות אלו הרי שגם אם המרפסת לא הייתה בבעלותה של השוכרת ספק אם נכון לומר שלא הייתה "בשליטתה" ועוד יותר מכך – "בהשגחתה", כלשון הסייג שבפוליסה.

לפיכך החלטנו לדחות את הערעור.

המערערים ישאו בשכר טרחת עו"ד של המשיבה בסכום של 20,000 ₪ בצירוף מע"מ.

המזכירות תואיל לשלוח עותק פסק הדין לצדדים בפקסימליה עוד היום ולהעביר את הפיקדון לידי ב"כ המשיבה על חשבון צו ההוצאות.

ניתן היום,
ט'
אדר תשס"ט, 05 מרץ 2009, בהעדר הצדדים.








אילן ש' שילה
, שופט
אב"ד

מיכל נד"ב
, שופטת

אסתר דודקביץ
, שופטת









עא בית משפט מחוזי 1703-09/07 ניסים אסיף בע"מ, משה נסים, יצחק נסים נ' הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 05/03/2009)