פסקי דין על שי כלף | פסקי דין על גיורא ניר/סהר ג.נ. אינטרנשיונל | פסקי דין על אמנון יוסף |

8888/08 דמ     08/03/2009




דמ 8888/08 שי כלף נ' גיורא ניר/סהר ג.נ. אינטרנשיונל בע"מ, אמנון יוסף




בעניין:

1



בית הדין לעבודה

בית דין א.לעבודה ת"א
דמ 008888/08

בפני
:
כב' הרשמת חנה שניצר - רהב





בעניין
:
שי כלף





התובע

נ
ג
ד



1 . גיורא ניר/סהר ג.נ. אינטרנשיונל בע"מ

2 . אמנון יוסף





הנתבעים

פסק דין

1.
בפני
תביעה של תובע, אשר הגיש תביעה כנגד הנתבע 1 וכנגד הנתבע 2 בטענה כי שניהם חייבים לשלם את שכר עבודתו בגין חודשים יולי ואוגוסט 2008 בסך 7002 ₪
וכן לחייבם בתשלום החזר הוצאות נסיעות בגין 3 חודשי עבודה בסך 1840 ₪. התובע עומד על פסיקת פיצויי הלנה מלאים בגין אי תשלום משכורות חודשים יולי ואוגוסט 2008 וכן בגין משכורת חודש מאי 2008 ששולמה, לטענתו, באיחור.

2.
ואלה העובדות הדרושות לענייננו, כפי שהן עולות מהמסמכים והעדים
[1]
אשר העידו בפני
:

3.
התובע הועסק אצל הנתבע 2 בעבודות שיפוצים בחודשים מאי, יולי ואוגוסט 2008.

4.
הנתבעת 1 הנה חברה לניהול והשקעות של חברות שונות, לרבות של עסקו של הנתבע 2, אליה מעביר הנתבע 2 את הכנסותיו, והנתבעת 1, במסגרת תפקידה כחברה 'מנהלת', מוציאה שיקים לפקודת עובדים שהנתבע 2 מוסר לה את פרטיהם בהתאם לרישומיו.

5.
הנתבע 2 לא הגיש כתב הגנה אך הגיע לדיון.

6.
בכתב ההגנה שהוגש על ידי הנתבעת 1
נכתב כי הנתבעת 1 קיבלה הוראה מן הנתבע 2 להוציא לתובע שתי המחאות ושתיהן נפדו. לכתב ההגנה צורפה המחאה עליה נרשם כי היא לפקודת 'שי' (התובע) ובספח נרשם כי היא ניתנת בגין שכר חודש אוגוסט 2008 ואולם במהלך הדיון התברר כי ההמחאה לא הגיעה מעולם לידיו של התובע ולא נפדתה על ידו מאחר והנתבע 2 קיבל אותה לידיו ופדה אותה בעצמו.

7.
הנתבע 2 אינו חולק על כך שהתובע קיבל תשלום רק בגין חודש עבודה אחד מבין שלושת החודשים שבהם עבד וכי לא שולמו לו משכורות בגין שני חודשים נוספים שעבד.

8.
יצוין כי הסכום שנרשם על ההמחאה שהעתקה הוגש על ידי הנתבעת 1 תואם במדויק את תביעתו של התובע לשכר בגין חודש יולי 2008.

9.
באשר להחזר הוצאות נסיעה טוען התובע כי בהסכם מול הנתבע 2, שנעשה בעל פה, סוכם כי הוא יקבל החזר הוצאות נסיעה מלאות מביתו ברחובות אל האתרים בהם הוא עבד: תך אביב, בני ברק, גנות או אחר.

10.
התובע טוען כי התאזר בסבלנות והמתין זמן רב לקבל את כספו ולאחר שראה כי הנתבע 2 משיב את פניו ריקם ואינו משלם לו, הגיש את תביעתו, לא לפני שפנה אל הנתבע 2 במכתב מיום 2.12.08 אשר הוחזר על ידי הדואר מסיבת "לא נדרש". התובע כן קיבל תשובה למכתבו זה, מצידה של הנתבעת 1 אשר ענתה לו כי מעולם לא היה עובד שלה, ובמידה ויש לו דרישות נוספות עליו לפנות לנתבע 2.

11.
התובע טוען כי נגרמו לו הוצאות רבות בגין הגשת התביעה, תשלום עבור נסיעות וחניונים ולכן הוא מבקש כי בית הדין יפסוק לו גם הוצאות אלו.

12.
המסמכים שהוגשו על ידי התובע הנם תלושי השכר לחודשים יולי ואוגוסט
2008, שהופקו על ידי הנתבעת 1, צילום ספח הפקדת שיק בחודש אוגוסט 2008, שהיווה לטענתו שכר של חודש מאי 2008. (התובע טען כי בגין חודש זה לא קיבל תלוש שכר), מכתב הדרישה ששלח לנתבע 2 וחזר אליו, מכתב תשובה של הנתבעת 1 שאינו נושא תאריך, בגין מכתב דרישה שנשלח גם אל נתבעת זו, מסמכים שהכין התובע לקראת המשפט: מכתב סיכום של התובע, מכתב התובע בדבר רצף האירועים, דרישות התובע בתביעה, תמלול שיחות ותקליטור של שיחות שעשה
עם הנתבעים,
וכן קבלה של חניון בית המשפט על סך 50 ₪ ממועד הגשת התביעה.

13.
הנתבע 2 העיד כי הנתבעת 1 היא חברה מנהלת שעוזרת לו וכי היא אינה שותפה שלו. הנתבע 2 העלה בשפה רפה טענות כנגד מספר ימי העבודה המועטים של התובע ואולם מנגד לא הביא כל ראייה בעניין זה. הנתבע 2 ציין כי ההמחאות של משכורות העובדים עוברות דרכו לאחר שהנתבעת 1 מכינה אותם והוא זה שאמור להעבירן לעובדים. בהתייחס לצילום המחאה שצורפה לכתב ההגנה של הנתבעת 1 הודה הנתבע 2 מפורשות כי הוא זה שפדה את הסכום ולא התובע.

"על מנת לשלם למחסן או למשהו אחר, כי אני לא יכול לעצור את המשך העבודה."

14.
בחקירתו הנגדית ציין הנתבע 2 כי הוא תמיד אמר לתובע שביקש את כספו כי הדבר תלוי בתשלום שהוא אמור לקבל עבור עבודה בבני ברק, וכי הוא רצה לשלם לו באופן חלקי אולם התובע לא הסכים מאחר והוא אינו "מקבץ נדבות". כמו כן ציין כי מצבו הכלכלי קשה וכי הוא מתעתד להגיש תביעה כנגד הלקוח שמעכב לו תשלום לו, אך תביעה שכזו טרם הוגשה.

15.
מנהלה של הנתבעת 1, מר גיורא ניר, טען כי הוא הוציא שתי המחאות שנפדו. מנהל הנתבעת 1 העיד כי ההמחאות בדרך כלל היו מועברות לעובדיו של הנתבע 2 דרך הנתבע 2 וכך היה לגבי שתי ההמחאות שהוציא ל"שי" - התובע.

16.
מנהל הנתבעת 1 העיד כי אינו מוציא את ההמחאות של העובדים 'למוטב בלבד' מאחר ולטענתו לעובדים בדרך כלל אין חשבון בנק "והם הולכים לבנק שלי לפדות שיק."

17.
לאחר ששקלתי את הראיות שהובאו על ידי הצדדים ואת עדויותיהם החלטתי כי דין התביעה להתקבל, באופן שעל הנתבעים לשלם ביחד ולחוד את שכר חודשים יולי ואוגוסט 2008 בצירוף פיצויי הלנה כפי שיפורט להלן וכן דמי נסיעות והוצאות כדלקמן:

18.
בענייננו המדובר בתבנית העסקה לא שגרתית. מחד, התובע התקשר לעבודה עם הנתבע 2 ועבד על פי הוראותיו, לפיכך אין ספק בחבות הנתבע 2 לתשלום שכר התובע, מנגד הנתבעת 1 ולא הנתבע 2 היא שהוציאה את תלושי השכר של התובע ואף שילמה את שכרו של התובע בפועל, בהמחאות שלה. הנתבעת 1 היא זו שהגישה כתב הגנה וצירפה המחאה לפקודתו של התובע, ומנהלה טען להגנתו כי כתב לפקודת התובע שתי המחאות (שהתברר כי אחת מהן נפרעה על ידי הנתבע 2).

19.
כעולה ממכתב התשובה של הנתבעת 1 לתובע, משנקלע הנתבע 2 לקשיים מיהרה הנתבעת 1 להפנות את התובע אליו ולהתנער מכל אחריות, בתשובתו זו טען מנהל
הנתבעת 1 כי "בפרויקטים בהם העסקתי את אמנון יוסף
וציותו הקפדתי לשלם לפי השעות שהעביר לי אמנון. תשלומי היו תמיד בתלוש משכורת. לפי הנתונים שהעביר לי אמנון שילמתי לך פעמיים והעברתי לך באמצעות אמנון תלוש משכורת וצק. במידה ויש לך דרישות נוספות אנא פנה לאמנון." (ההדגשה הוספה).

20.
בפסיקת בתי הדין לעבודה נקבע, לא אחת, כי אין להיצמד לצורות העסקה פורמאליות וכי יש לשאוף להבטחת הזכויות המובטחות לעובדים בחוקי המגן ולקדם את מטרותיהם של חוקים אלו,
וכך נקבע:

"בהעדר חקיקה המגינה על עובדים – המועסקים ביחסי עבודה מורכבים אשר כוללים מספר גופים משפטיים – מחובתה של הפסיקה להשתחרר מגישה פורמלית, לשאוף להבטחת הזכויות המובטחות לעובדים בחוקי המגן של משפט העבודה ולקדם את מטרותיהם של חוקים אלה.נ
בית הדין אינו צריך להמתין לחקיקה או לחקיקת משנה לפתור את הבעיה של עובד המועסק ביחסי עבודה מורכבים. על בית הדין מוטלת האחריות לפסוק תוך התחשבות במטרה הגלומה בחוקי המגן של משפט העבודה אפילו כרוך הדבר בחיפוש פתרונות חדשים לבעיות חדשות. על בית הדין לסייע לאכיפתם של חוקי העבודה המגן והן להשגת מטרותיהם ואל לו לתת יד להפרתם או לעקיפתם...בענייננו יצא קול, כי הצדק החברתי והמדיניות הראויה כלפי פועלי יום, ובמיוחד פועלי יום זרים, גוברים על בעיית הסמכות המעורפלת בשל יחסי עבודה מורכבים..."
(דב"ע נד/ 3-96
מ.ב. תשלובת הבנייה של הקיבוץ הארצי בע"מ נ' חליל עבד אל רחמן עאבד ואח', עבודה ארצי, כרך כה (3), 277, בעמ' 9 לפסק הדין).

21.
לאור הפסיקה האמורה לעיל, ועל בסיס התנהלותם של הנתבעים כלפי התובע, המצג שיצרו כלפיו ותוך התחשבות במטרה הגלומה בחוקי המגן של משפט העבודה ותביעתו של התובע לשכר עבודה
שאין מחלוקת שביצע ולא קיבל תשלום בגינה, הריני קובעת כי לנתבעים שניהם אחריות כלפי התובע ביחד ולחוד.

פיצויי הלנה

22.
ראשית, יובהר כי כלל ברור הוא, כי תמורת עבודתו ישולם לעובד שכר במלוא שיעורו ובמועד הנקוב בחוק. הפרת הכלל משמעותה עבודה ללא תמורה, כמנהג זמנים אפלים של עבדות. (ר': ע"ע 1242/04 עיריית לוד - אבלין דהן יו"ר ארגון עובדי עיריית לוד , ניתן ביום 28.7.05) (להלן: "הלכת לוד").

23.
באשר למשכורת חודש מאי שלטענת התובע שולמה ביוני 2008. המדובר במשכורת שבמועד הדיון כבר שולמה. התובע הציג אישור הפקדה מאוגוסט 2008 אולם אישור זה אינו מעיד על מועד קבלת ההמחאה על ידו.

24.
זאת ועוד, מאחר והתשלום בוצע לטענת התובע, בחודש אוגוסט 2008 והתביעה הוגשה ב -31.12.08 הרי שהזכות לפיצויי הלנה בגין תשלום זה התיישנה בהתאם לס' 17א (א) לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958 (להלן: "חוק הגנת השכר").

25.
באשר לתשלום בגין חודשים יולי ואוגוסט 2008. ס' 17 לחוק הגנת השכר קובע סנקציה חמורה בגין אי תשלום שכר במועד.
נוכח
חומרתה של סנקציה זו נקבע בס' 18 לחוק הגנת השכר כי בית הדין רשאי להפחית את הפיצוי או לבטלו בין היתר, עקב נסיבה שלמעביד לא היתה שליטה עליה. בפסיקה נקבע כי, מצב כלכלי קשה, כשלעצמו, אינו 'נסיבה שלמעביד לא היתה שליטה עליה".

[2]
ובכל מקרה, נושא ההפחתה נתון לשיקול דעתו של בית הדין.

26.
לאחר ששקלתי את נסיבות המקרה להלן החלטתי. בכל הנוגע לעצם ההפחתה - במקרה דנן, הנתבעים טענו כי הנתבע 2, שהוא המקור לתזרים המזומנים, נקלע לקשיים כלכליים. הנתבע 2 חזר שוב ושוב על כך שאי התשלום בגין העבודה שביצע אצל צד ג', בבני ברק גרמה לו לקשיים כלכליים אדירים, ואולם הוא אינו מתנער מחובת התשלום ומעוניין לשלם לתובע. לפיכך, אני רואה את מצבו הכלכלי של התובע
כ- "נסיבה שלמעביד לא היתה שליטה עליה".

27.
בשלב השני, בכל הנוגע לשיעור הפחתת פיצויי ההלנה נסיבות המקרה הנן מעורבות. מחד, הנתבעים לא פעלו כלפי התובע בתום לב; הנתבע 2 פדה את משכורתו של התובע ועשה בה שימוש לצורכי עסקו שראה אותם קודמים לתשלום השכר, וכבר נפסק כי העבודה אינה מצרך והעובדים אינם אך ספקי שירות למעביד. כמו כן, כאשר התובע פנה אל הנתבעת 1 זו הפנתה אותו לנתבע 2 חלף בירור טענותיו. זאת ועוד, הנתבעים לא הודיעו כי, בשלב זה למרות הדיון המשפטי אך נוכח העדר המחלוקת לגבי החוב, ישלמו לפחות את שכר התובע, עוד לפני מתן

פסק דין
, (התובע הודיע כי הוא יבקש פיצוי מופחת במידה והנתבעים יודיעו כי ישלמו לפחות מחצית משכר עבודתו לאלתר) מנגד, הנתבעים הגיעו לדיון ולא התעלמו מן התביעה שהוגשה, הנתבע 2 אינו מתכחש לחובתו, כמו כן הנתבע 2 נקלע למשבר כלכלי שלא בטובתו, הוא מנסה להיחלץ ממנו ואני סבורה כי הטלת פיצוי הלנה מלא במקרה זה עלולה להחמיר את מצבו עוד יותר.

28.
בשים לב לעקרונות המידתיות שעוגנו בחוק יסוד כבוד האדם וחרותו, אשר לאורם מחויב ביה"ד לפרש אף את הוראות חוק הגנת השכר
בכל הנוגע להפחתת פיצוי הלנה (ר': עב (ת"א 6992/00
ביטש יצחק נ' אדרוקי דליה, ניתן ביום 25.5.03) אני סבורה כי אין מקום להשית על הנתבעים את פיצוי ההלנה המרביים הקבועים בחוק. משכך אני קובעת כי בנוסף לשכרו של התובע, על הנתבעים לשלם לתובע פיצויי הלנה בסך 5,000 ₪.

החזר הוצאות נסיעות

29.
התובע טוען כי סיכם עם הנתבע 2 על החזר הוצאות נסיעה מלא. התובע לא הציג כל מסמך בעניין זה וגם לא הציג קבלות לגבי הוצאות נסיעה שהיו לו, מנגד הנתבעים אינם מתכחשים לעובדה שלא שולמו לתובע דמי נסיעות בכל תקופת עבודתו, והדברים עולים גם מתלוש השכר שצורפו לכתב התביעה. התובע מתגורר ברחובות ולטענתו, שלא נסתרה, עבד מחוץ לרחובות, גם בבני ברק.

30.
הנתבע 2 טוען כי התובע לא עבד חודשים מלאים, ובחקירתו הנגדית אכן הודה התובע כי עבד "בחודש מאי כמעט מלא, בחודש אוגוסט גם כמעט מלא ובחודש יולי חלקי". משלא הובאו ראיות לחלקיות עבודתו של התובע אני קובעת כי על הנתבעים לשלם לתובע דמי נסיעות בתשלום כרטיסי חופשי חודשי בגין חודשי עבודתו בסך 867 ₪ לתקופת עבודתו.


31.
לאור האמור אני מקבלת את התביעה בעיקרה וקובעת כי על הנתבעים לשלם לתובע כדלהלן:
א.
שכר חודש יולי 2008 בסך 3,250 ₪.
ב.
שכר חודש אוגוסט 2008 בסך 3,725 ₪.
ג.
פיצויי הלנה בסך 5,000 ₪.
השכר ופיצויי הלנתו ישולמו בתוך 30 יום, שאם לא כן ישאו הסכומים הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל.
ד.
החזר הוצאות נסיעה בסך 867 ₪ בצרוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 31.12.08 ועד התשלום המלא בפועל.
ה.
הנתבעים ישאו, יחד ולחוד, גם בהוצאות התובע בסך 200 ₪; לתשלום תוך 30 יום, שאם לא כן ישא גם סכום זה הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

32.
על

פסק דין
זה ניתן להגיש בקשת רשות לערער לבית הדין הארצי לעבודה,
תוך 15 ימים.

ניתן היום י"ב באדר, תשס"ט (8 במרץ 2009) בהעדר הצדדים.

חנה שניצר-רהב , רשמת


008888/08דמ 720 ציפורה דוידי
[1]



מטעם התובע העיד התובע עצמו . מטעם הנתבעות העידו מר גיורא ניר, מנכ"ל הנתבעת 1 ומר
אמנון


יוסף הנתבע 2.
[2]


ר' הלכת לוד ס' 21 לפסק הדין.







דמ בית דין אזורי לעבודה 8888/08 שי כלף נ' גיורא ניר/סהר ג.נ. אינטרנשיונל בע"מ, אמנון יוסף (פורסם ב-ֽ 08/03/2009)