פסקי דין על הרן רבקה | פסקי דין על וינברג אהובה | פסקי דין על ליננברג מלכה ואח' | פסקי דין על המועצה המקומית גבעת זאב | פסקי דין על מדינת ישראל | פסקי דין על ברדריאן יצחק ואח' |

17976/96 א     21/05/2007




א 17976/96 הרן רבקה, וינברג אהובה, ליננברג מלכה ואח' נ' המועצה המקומית גבעת זאב, מדינת ישראל, ברדריאן יצחק ואח'




בעניין:

1




בתי המשפט



בית משפט השלום ירושלים
א
017976/96


בפני
:
כב' השופט כרמי מוסק
-סגן נשיא



21/05/2007



בעניין:

1 . הרן רבקה


2 . וינברג אהובה

3 . ליננברג מלכה

4 . קלמס יואל




התובעים


נ ג ד



1 . המועצה המקומית גבעת זאב


2. מדינת ישראל

3 . ברדריאן יצחק

4 . קהתי חיים




הנתבעים



החלטה


1.
לפני בקשת התובעים להורות לנתבעת 2, למשוך מתיק בית המשפט 3 תצהירים שהוגשו מטעמה כעדויות ראשיות.

2.
ההליכים שקדמו לבקשה שלפניו - התובעים הגישו תביעה זו שלפני עוד בשנת 1996. לתביעה צורפה הנתבעת 1 בלבד. הנתבעת 2 לא היתה צד לתביעה. נתבעים 3-4 הם נתבעים פורמליים.

3.
הצדדים הביאו ראיותיהם וביום 25/1/04 ניתן פסק הדין שקיבל את התביעה. על פי פסק הדין חוייבה הנתבעת לפנות קרקע השייכת, על פי פסק הדין, לתובעים, ולהחזירה לתובעים. הקרקע כוללת כיום מבנים ציבוריים (בריכות מים, אנטנות ומבנים שונים) המשרתים את אוכלוסיית הישוב גבעת זאב.

4.
הנתבעת 1 הגישה ערעור על פסק הדין. במהלך הערעור הגישה הנתבעת 2, (היועץ השפטי לממשלה) בקשה להצטרף להליך, ולהתייצב לערעור וזאת מכח האמור בסעיף 1 לפקודת סדרי הדין (התייצבות היועץ המשפטי לממשלה) [נוסח חדש].

5.
היועץ המשפטי הגיש בקשה לבית המשפט המחוזי וביקש להגיש כראיה מטעמו תעודת עובד ציבור. הטענה הייתה כי יש בתעודת עובד הציבור כדי לשפוך אור על המחלוקת הנמצאת בליבו של הערעור.

6.
לאחר דיון שהתקיים בנושא זה, ניתן על ידי בית המשפט המחוזי

פסק דין
(בש"א 6847/04, ע"א 5118/04 ) בו הותר ליועץ המשפטי להגיש את "הראיות הנוספות".

7.
הדיון הוחזר לבית משפט זה מהטעם שהגשת הראיות הנוספות תצריך שמיעת עדויות וכן הגשת ראיות מטעם התובעים כפי שיתיר בית משפט זה.

8.
ביום 8/11/06, ניתנה החלטתי לפיה הוריתי כי לאור פסק דינו של בית המשפט המחוזי, יש להגיש את הראיות הנוספות שהותרו להגשה.

9.
נקבעה ישיבת קדם משפט. כמו כן הוריתי כי לדיון יתייצב נציג היועץ המשפטי לממשלה שיגיש את "כל הראיות הנוספות שהותרו להגשה, באופן של תעודות עובד ציבור, או תצהירים או כל מסמך קביל אחר על פי דיני הראיות".

10.
ביום 9/1/07 התקיים דיון בו הודיע ב"כ היועץ המשפטי כי:

"אני מגיש תצהירים. הראיות האלה מתייחסות לשתי ההכרעות של ביהמ"ש הן לגבי הבעלות והן לגבי ההפקעה. אנו מבקשים שהות של עוד שבועיים ימים כדי שנוכל לעבור על חומר נוסף, ואנו נגיש תצהיר שלישי".



11.
ב"כ התובעים הגיב כדלקמן:

"אני שומר על מלוא הזכויות לגבי הטענה שהחומר שונה מהחומר שהוצג בפני
בית המשפט המחוזי. בכוונת חברי לשקול תצהיר נוסף, גם לגבי זה אני שומר על הזכויות".

12.
בהחלטתי שניתנה בתום הדיון נאמר כי המדינה רשאית להגיש תצהיר נוסף תוך 15 יום וכי התובעים יגיבו תוך 30 יום לאחר מכן.

13.
ביום 17/1/07 הגיש נציג היועץ המשפטי תצהיר נוסף. ביום 4/3/07 התקבלה בקשת התובעים כי בית המשפט יורה ליועץ המשפטי למשוך את התצהירים.

14.
טענות התובעים לעניין התצהירים - התובעים טוענים כי התצהירים הוגשו שלא כדין ובניגוד לפסק דינו של בית המשפט המחוזי. לטענת התובעים, הראיות הנוספות היחידות שהתיר בית המשפט המחוזי להגיש הן אותה תעודת עובד ציבור, עליה חתום מר עוזי גילה, וכן "אורטופוטו" שהוא היטל של מפה על גבי תצלום אוויר של השטח בו מצויים המקרקעין.

15.
התובעים טוענים כי בניגוד לאמור הוגשו תצהירים ומסמכים נוספים, הכוללים טענות וראיות שכלל לא הותר להגישן.

16.
טענות הנתבעים - הנתבעים חולקים על האמור. לדעתם, מאחר וקיימת חשיבות ציבורית עליונה לפסק הדין שניתן בבית משפט זה, שעלולה להשפיע על אזרחים רבים, יש לפרש את ההיתר להגיש ראיות נוספות באופן רחב, כך שהיועץ המשפטי, שלא היה צד לדיון, יוכל להביא לפני בית המשפט את כל הנתונים העובדתיים שיש בידו, כדי לאפשר לבית המשפט לקבל הכרעה על סמך מלוא העובדות.

17.
הבסיס הנורמטיבי לדיון כיום - כאשר שקל בית המשפט המחוזי את בקשת היועץ המשפטי, הביא בחשבון את תקנה 457 לתקנות סדר הדין האזחרי התשמ"ד-1984, וכן את סעיף 1 לפקודת סדרי הדין (התייצבות היועץ המשפטי לממשלה) (נוסח חדש).

18.
תקנה 457 הנ"ל קובעת כדלקמן:
"ראיות נוספות בערעור[415, 417]
(א). בעלי הדין בערעור אינם זכאים להביא ראיות נוספות, בין בכתב ובין בעל פה, לפני בית המשפט שלערעור, ואולם אם בית המשפט שבערכאה קודמת סירב לקבל ראיות שצריך היה לקבלן, או אם בית המשפט שלערעור סבור שכדי לאפשר לו מתן

פסק דין
, או מכל סיבה חשובה אחרת, דרושה הצגת מסמך או חקירת עד, רשאי בית המשפט שלערעור להתיר הבאת הראיות הנוספות.
(ב)
התיר בית המשפט שלערעור הבאת ראיות נוספות, ירשום את הטעמים לכך ויפרש את הענינים שבהם יש לצמצם את הראיות. "


בית המשפט המחוזי סבר כי מדובר במקרה בו קיימת סיבה חשובה המצדיקה הבאת הראיות הנוספות. בית המשפט סבר כי היועץ המשפטי לא ידע כי על קיומן של הראיות האמורות, חרף היותן קיימות עוד קודם לערעור, משום שלא היה צד להליך ולא צורף על ידי התובעים להליך, למרות שחובתם היה לעשות כן.

19.
סעיף 1 לפקודה הנ"ל קובע כדלקמן:
"1. ייצוג המדינה בהליכים מסויימים
ראה היועץ המשפטי לממשלה, כי זכות של מדינת ישראל
או זכות ציבורית או ענין ציבורי מושפעים או כרוכים, או עלולים להיות מושפעים או כרוכים, בהליך פלוני שלפני בית משפט או לפני פקיד מסדר כמשמעותו בפקודת הקרקעות (סידור זכות הקנין) 2, רשאי הוא, לפי ראות עיניו, להתייצב באותו הליך ולהשמיע דברו, או להסמיך במיוחד את נציגו לעשות זאת מטעמו."


בית המשפט המחוזי קובע כי מטרתה של הוראה זו לאפשר ליועץ המשפטי להגן על אינטרס הציבור. אין חולק כי במקרה שלפני, עלולים אנטרסים ציבוריים חיוניים להיפגע עקב פינוי הקרקע, שהרי כאמור על הקרקע מנויים מתקנים ציבוריים שונים בכללם בריכת מים, מבני ציבור, אנטנות.

20.
בית המשפט המחוזי סבר כי יש לאפשר מטעמים אלה ליועץ המשפטי להביא את הראיות הנוספות. השיקול העיקרי היה החשש כי תיגרם פגיעה שלא כדין באינטרס הציבור, כאשר הקרקע תוחזר לתובעים, מבלי שעמדו לפני בית המשפט מלוא הראיות. בית המשפט המחוזי סב רכי גם והסתבר לפניו שהגשת הראיות יכולה להוביל לשינוי תוצאות פסק הדין. (ראה סעיף 17 לפסק הדין).

21.
סופו של דבר קובע בית המשפט המחוזי:

"...באנו לכלל דיעה כי יש להתיר ליועץ המשפטי את הגשתן של הראיות הנוספות, בהתחשב באופיין של הראיות אשר תחייבנה שמיעת עדויות, קביעת ממצאים עובדתיים על פיהן, ובחינה מחודשת של הממצאים, ומסקנות שנקבעו בפסק הדין הראשון, אין מנוס מהחזרת ההליך לבית משפט השלום...".

22.
באשר להוראות המשך הדיון נקבע כי בית המשפט:

"...יאפשר ליועץ המשפטי לממשלה להביא בפני
ו את הראיות הנוספות בידי השופט להתיר גם למשיבים הבאת ראיות נוספות בנושא המחלוקת ככל שימצא לנכון. לאחר שמיעת סיכומי הצדדים יוציא מלפניו בית המשפט קמא

פסק דין
חדש, שיתבסס על מכלול הראיות שהובאו במשפט".


22.
מהן הראיות הנוספות שהותרו להגשה - עיקר המחלוקת בין הצדדים היא בשאלה אם היועץ המשפטי מוגבל אך ורק לאותה תעודת עובד ציבור ואורטופוטו, או שמא יכול הוא להגיש את שלושת התצהירים, הכוללים בחלקם ראיות ומסמכים נוספים.

23.
סבורני כי במקרה זה יש ליתן פרשנות רחבה יותר למונח "הראיות הנוספות". הבסיס להחזרת הדיון נעוץ אמנם בתקנה 457 לתקנות סדר הדין האזרחי, אולם הוא גם עומד על זכותו של היועץ המשפטי המעוגנת בסעיף 1 לפקודה. עניין זה מקבל משנה תוקף במקרה זה, שעה שבית המשפט המחוזי קבע
כעובדה שהיועץ המשפטי לא ידע על ההליך, שהתנהל למרות שהייתה חובה על התובעים לצרף את היועץ המשפטי כנתבע, לכך יש להוסיף את מהותו ותוצאתו של פסק הדין שביצועו יפגע באינטרסים ציבוריים.

24.
מכך, סבורני כי משנפתחה הדרך לפני היועץ המשפטי להגיש ראיות, אין ל"חסום" ראיות אלה ולתחום אותן, אלא לאפשר להציג את מלוא הראיות לפני בית המשפט כדי שניתן יהיה לקבל הכרעה צודקת על סמך מלוא העובדות, לאחר שתינתן ליועץ המשפטי ההזדמנות הראויה להציג את ראיותיו, דבר שנמנע ממנו כאמור במסגרת ההליך שהיה עד כה.

25.
סוף דבר - לאור כל האמור, לא ראיתי מקום להורות על משיכת התצהירים שהוגשו על ידי היועץ המשפטי לממשלה. אני מתיר לתובעים להגיש ראיותיהם עד ליום 1/8/07.

נקבע לשמיעת ראיות ליום 11/9/07 שעה 10:30. הצדדים יזמנו את כל העדים מטעמם למועד זה.

26.
המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים.


ניתנה היום ד' בסיון, תשס"ז (21 במאי 2007) בהעדר הצדדים.



כרמי מוסק
, שופט

סגן נשיא








א בית משפט שלום 17976/96 הרן רבקה, וינברג אהובה, ליננברג מלכה ואח' נ' המועצה המקומית גבעת זאב, מדינת ישראל, ברדריאן יצחק ואח' (פורסם ב-ֽ 21/05/2007)