פסקי דין על דוד טל

1678/07 פ     12/02/2009




פ 1678/07 מדינת ישראל נ' דוד טל




בעניין:

18



בתי המשפט



בית משפט השלום ירושלים
פ
001678/07


לפני:
כבוד השופטת שולמית דותן
ס.נשיא
תאריך:
12/02/2009



בעניין:
מדינת ישראל




המאשימה

נגד



דוד טל






הנאשם

נוכחים:
ב"כ המאשימה:
מר דוויק מתמחה
ב"כ הנאשם: עו"ד עירוני
סנ"צ
הנאשם – בעצמו


החלטה


הנאשם האשם כי ביצע בתאריך 21.11.06 עבירות לפי סעיפים 275, 274(1) ו- 288 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977.

לאחר שמיעת ראיות הרשע הנאשם בכל העבירות המיוחסות לו בכתב האישום.

סיפור העובדות מפורט בהכרעת הדין ודי אם נתמצת הדברים.
תחילתו של הארוע בחציית כביש שחצה הנאשם, כהולך רגל, במעבר חציה מרומזר, כאשר האור ברמזור להולכי רגל היה אדום.
משנדרש הנאשם לעצור את הילוכו ולהזדהות סרב הנאשם לעשות כן, בטענה שאין עמו תעודה מזהה.

הנאשם התעלם במופגן מפניות השוטרים אליו והמשיך בעיסוקו תוך שהסביר שמסמכיו מצויים במשאית שחנתה סמוך למקום המפגש בין השוטרים לנאשם.
השוטר הסכים להתלוות לנאשם כדי שיטול מן המשאית את מסמכיו, אך בהגיעם למקום המשיך הנאשם בהעמסת סחורה מן המשאית לעגלה ועשה דרכו תוך התעלמות מן השוטרים.
פניה נוספת של שוטר שהיה במקום אל הנאשם זכתה בתגובה מילולית מזלזלת ואף בנסיון של הנאשם להמלט מן המקום. לאחר מרדף קצר נלכד הנאשם ונאמר לו שהוא עצור, אך הנאשם הגיב באלימות והתנגד בכח למעצר, תוך שהוא בועט
בפלג גופו התחתון של השוטר ודוחפו כדי להמשיך בבריחתו.

הנאשם המשיך בהתנהגותו גם לאחר שאזרח נזעק לעזרת השוטר בנסיונותיו לכבול את הנאשם. גם כשהגיעה תגבורת לא שקטה רוחו של הנאשם, אשר המשיך להתפרע ולהתנגד למעצרו.

ע"פ בקשת ב"כ הנאשם ובהסכמת המאשימה הוגש תסקיר בטרם טענו הצדדים לעונש. בתסקיר מונה שרות המבחן פרטים רלבנטיים רבים אודות אישיותו ונסיבותיו של הנאשם.
בדרך כלל, הנאשם אוחז בנורמות מקובלות ונוהג על פי דין, הארוע הנדון הינו חריג לאורחותיו. הנאשם עדין תולה אשם בשוטרים שטיפלו בו בעת הארוע, אך גם מביע חרטה וניכר כי ההליכים בתיק זה חידדו אצלו את ההבנה לחומרת התנהגותו וגרמו להפנמת האיסור וההרתעה לעתיד.

שרות המבחן המליץ להטיל על הנאשם ביצוע של"צ בהיקף של 180 שעות כעונש יחיד.
בטיעוניו לעונש ציין ב"כ המאשימה את חומרת מעשיו של הנאשם ואת העובדה שהנאשם התנהג כמשולח רסן.
לדבריו, ישנו אינטרס ציבורי מובהק וחשוב להחמיר עם מי שפוגע בנציגי החוק והשלטון.
לאור הדברים שטען ועל פי הפסיקה שהגיש עתר להטלת עונש מאסר לריצוי בפועל ומאסר מותנה, כמובן תוך הותרת הרשעתו בדין.

ב"כ הנאשם – טען כי בעת הזאת אנו
יודעים מי הוא הנאשם, מה הביאו לבצע את המעשים בגינם הורשע ומה היתה השפעת ההליך עליו. ברור, כך טען, כי הנאשם לא יחזור על ביצוע עבירה ושאל מה העונש שהחברה צריכה לרצות להטיל על הנאשם. ב"כ הנאשם מציע לבחור בדרך השיקום של הנאשם לבל
ייפגעו עתידו ומהלך חייו בשל ארועים שהתרחשו לו ביום בו התפרצו תסכוליו וזעמו – "יום רע" כלשונו.
הוסיף וטען ב"כ הנאשם, במפורש או במרומז, לבקר גם את התנהגות השוטרים ותרומתם לאופן שבו התגלגלו מעשי כל המעורבים בענין.

לנאשם אין עבר פלילי מלפני תאריך הארוע או מלאחריו. לדעת ב"כ הנאשם הרשעת הנאשם, כשלעצמה, לא תהיה מידתית אפילו מן המבט של אינטרס הציבור, שצריך להיות מעונין בשיקומו של הנאשם.
לפי דעתו של ב"כ הנאשם ניתן להטיל על הנאשם לפצות שוטר או כל גוף אחר – ולהמנע מהרשעת הנאשם.

הנאשם התנצל על התנהגותו והבטיח כי מעשים כאלה לא יישנו וכי חל אצלו שינוי אישי משמעותי מאז קרות הארוע ועד היום.

עיינתי בפסקי הדין שהציגו הצדדים ונתתי דעתי על טענותיהם ועל המפורט בתסקיר שרות המבחן.

אינני רואה כל מקום לבטל הרשעת הנאשם.

חומרת המעשים, מעבר לתאורם המלא כמפורט בכתב האישום ובהכרעת הדין, היא בהתרחשותם ברחובה של עיר, לנגד עיניהם של עוברים ושבים, כשהארוע נמשך ומעורבים בו שוטרים אחדים שמתקשים להשתלט על התפרעותו של הנאשם.
הנאשם למעשה לא עשה רק פעולות לחמוק מידי השוטרים, או מחובתו להזדהות לפניהם. הוא ביקש להשיג מטרותיו תוך תקיפה קשה ומסוכנת של השוטר שאיתו התגושש. הנאשם התעלם מסמכויות השוטרים, מן החוק שהם מייצגים, מכבודו של החוק ומכבודם האישי של השוטרים.

בשעה שהנאשם עומד לפני גזירת הדין הוא חרד מתוצאות ההליך. הוא מבקש שביה"מ יתחשב במכלול נסיבותיו האישיות וברקע לביצוע העבירות על ידו. אך אין זה מתקבל על הדעת שבעת הזאת יישכחו לחלוטין מעשיו של הנאשם, חומרתם, פגיעתם בחוק ובנציגיו של החוק ובית המשפט יתרכז רק במה שטוב לנאשם.
הנאשם איננו זקוק לשיקום. הנאשם בחר במשך זמן ממושך שבו נמשך הארוע בשלביו השונים להתנהג כפי שהתנהג. לאחר מעשה כפר בחלק מן האשמות שיוחסו לו ועד הנה לא הפנים באופן מלא את כל שעשה ואת האיסור שבזה.

הרשעתו של הנאשם היא מידתית ביותר והיא דרך המלך שיש לילך בה משאין בידי בית המשפט כל סיבה להתיחס בסלחנות מופלגת למעשיו של הנאשם.
בית המשפט גם צריך לעמוד על הרשעתו של הנאשם משום שלא הונחה כל תשתית לקביעה כי עצם הרשעתו של הנאשם תסב לנאשם נזק שאינו עומד ביחס נכון לחומרת מעשיו.
לא הוכח נזק בכלל, לא הוכח נזק חמור ולא הוכח נזק שאינו עומד ביחס ראוי לחומרת המעשים.

לענין האינטרס הציבורי – אמת נכון הדבר ששיקומו של אדם הוא אינטרס החברה בכללותה. החברה היא משפחה גדולה שכל אחד מיחידיה יקר וחשוב לה. אם חולה הוא האחד – תבקש את רפואתו ואם קטן הוא תבקש לגדלו ולחזקו ואם רחוק הוא תבקש לקרבו. אולם, אם יבעט במה שחשוב לה ומוגן על ידה תוקיעו, גם אם תעשה כן בלב כבד ומתוך כורח שמטרתו להרתיע את האחד וליצור מורא אצל אחרים.

כאשר הנאשם פעל כפי שפעל בארוע הוא הוכיח שהוא מסוגל לדברים שלאו כל אדם מסוגל. העזה, אל מול השוטרים וסמכותם, זלזול בכוחם ובמה שהם מייצגים, אדישות כלפי האפשרות שייפגעו פיזית, התעלמות מהפרת הסדר הציבורי והשקט שעוברי האורח זכאים לו בדין – והכל כי לנאשם היה "יום רע"? וכי למי אין יום שבו הוא נתון במועקה, או בצער או בכאב או בתסכול? ומדוע בקש הנאשם לפרוק את זעמו על שוטרים שלא היה להם קשר לסיבה המקורית לתסכוליו? אם טענותיו של הנאשם תתקבלנה כמצופה על ידי הנאשם ובא כוחו, כי אז מעטים יתנו את מלוא חומר הדין וכדי בזיון לחוק ולאוכפיו וקצף ואנדרלמוסיא בציבור.

לא למותר לציין כי ענישת הנאשם וכל מי שפוגע באנשי המשטרה מיועדת בין היתר, אם גם בעקיפין, לחיזוק ידי השוטרים. צא ולמד איך יגשו שוטרים למילוי תפקידם אם לא יחושו את הגנת החוק עליהם, על ידי הרתעה מלפגוע בהם. הדרך להשיג זאת היא באמצעות ענישה הולמת (ולו באחד המובנים של מילה זו) של מי שפוגע בהם ועובר בתוך כך – עבירה מן העבירות שבחוק הפלילי.

נקודות זכות שניתן למצוא בענין זה לטובת הנאשם מצויות בעובדה שהוא לומר מקצוע ומבקש לקיים אורח חיים נורמטיבי, שאיפיין אותו גם לפני ביצוע העבירות הנדונות.
על אף שקבלת האחריות על ידי הנאשם איננה מלאה וגורפת, יש לקבל את הבעת החרטה מפיו ובעיקר יש להתחשב בכך שהנאשם חתן הוא בשנת נישואיו הראשונה. ככזה נקבעו לו במקורותינו פטורים מוסיפים. אף אני סבורה כי יש משקל לעובדה זו הן מן הסיבות שבמקורות, הן כדי לא לפגוע ברעייתו הצעירה של הנאשם ובראשית דרכם המשותפת והן מן הטעם שיש במוסד הנישואין כדי לחדד אצל הנאשם את חובתו לשלוט במעשיו ובמצבים שונים אליהם יכל כל אדם, במיוחד בוגר, להקלע.

בשל הנסיבות המקלות האמורות ועל אף משקלה של השיקולים להחמיר בענשו של הנאשם החלטתי לבחון האפשרות להטיל על הנאשם מאסר לריצוי בדרך של עבודות שרות. בטרם אכריע בכך אני מורה לממונה על עבודות שרות להגיש חוות דעת אודות הנאשם, וזאת עד יום 23.4.09.

גזר הדין ינתן ביום 24.4.09 בשעה 8:50.

טל' הנאשם: 054/462680 או באמצעות בא כוחו: פאקס: 02/6221237 , טל': 02/6240086.

העתק לממונה על עבודות שרות.

ניתנה היום יח' שבט, תשס"ט (12 לפברואר 2009) במעמד הצדדים.


שולמית דותן
, ס.נשיא
נאוה






פ בית משפט שלום 1678/07 מדינת ישראל נ' דוד טל (פורסם ב-ֽ 12/02/2009)