פסקי דין על פרופ' אריה אלדד |

2634/08 עא     17/03/2009




עא 2634/08 פרופ' אריה אלדד נ' מדינת ישראל - משטרת ישראל




בעניין:
1



בתי המשפט



בית משפט מחוזי ירושלים
בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
ע"א 2634/08


בפני
:
כב' השופט יצחק ענבר
כב' השופטת נאוה בן-אור
כב' השופט רפאל יעקובי


17/03/2009





בעניין:
פרופ' אריה אלדד
על-ידי עוה"ד חיים כהן
, שירה זכריה ואבי נאור





המערער


- נ
ג
ד -




מדינת ישראל - משטרת ישראל
על-ידי עו"ד מוריה צ'רקה





המשיבה


פסק-דין

1.
לפנינו ערעור על פסק-דינו של בית-משפט השלום בירושלים (כב' השופט א' דראל) בת"א 3359/06, מיום 22/10/08, אשר דחה את תביעתו של המערער.

2.
המערער הוא פרופסור לרפואה, המכהן כחבר בכנסת ישראל. ביום 1/2/06 נכח המערער בעמונה, בעת שכוחות משטרה פעלו לפנות את המתיישבים במקום. במהלך הפינוי הוא נפגע בידו, לאחר ששוטרים הרחיקו אותו מטרקטור שבו נאחז. בית-משפט קמא דחה את תביעתו לפיצויים. מכאן הערעור.

3.
שקלנו את טענותיהם של ב"כ הצדדים ובחנו את פסק דינה המפורט והמנומק היטב של הערכאה הראשונה. לאחר כל אלו נחה דעתנו, כי אין מקום לדחות את הממצאים העובדתיים שנקבעו בפסק הדין; הממצאים שנקבעו תומכים במסקנות המשפטיות; ואין לגלות במסקנות המשפטיות טעות שבחוק. לפיכך ראוי פסק-הדין להתאשר מטעמיו, וזאת לפי האמור בתקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

4.
ראינו לנכון להוסיף את ההערות הספורות הבאות:

א.
חלק לא מבוטל מטענותיו של המערער נסב על הממצאים העובדתיים שקבע בית-משפט קמא ועל קביעות מהימנות. הלכה פסוקה היא, כי ערכאת הערעור מתערבת בקביעותיה העובדתיות של הערכאה הראשונה רק בנסיבות חריגות, אשר לא התקיימו במקרה דנן. לא זו בלבד שבית-משפט קמא בחן את הראיות בקפידה ובזהירות, אלא שעיקר ממצאיו התבססו על קלטת של האירוע, תוך תאור הקלטת באופן רציף ומדויק. בנסיבות אלה, אין מקום להתערב בממצאים העובדתיים.

ב.
בית-משפט קמא יישם בצורה נכונה את עמדת הרוב שנקבעה בע"פ (י-ם) 6571/02 שאול גוטמן נ' מדינת ישראל, פ"מ תשס"ב(2) 865 (2002), המקובלת אף עלינו במלואה. כמו בית-משפט קמא אף אנו סבורים, כי בשלב שבו החלו כוחות המשטרה בפינוי אקטיבי של המפריעים לתנועת הטרקטור, וביניהם המערער, וזאת לאחר שהשטח הוכרז כשטח צבאי סגור (כפי שנקבע בסעיף 55ג לפסק הדין), ההתנגדות מצידו של המערער לפינוי יצאה מגדרה של החסינות. המשך שהייתו של המערער במקום, כשהוא נאחז בעצמה רבה בכף הטרקטור, אינה חוסה, אפוא, תחת חסינותו כחבר כנסת. כך הם פני הדברים אף בטרם נותנים את הדעת על טענתה הנוספת של באת-כוח המשיבה, שלפיה, אף אם הייתה עומדת למערער באותו שלב חסינותו, הרי היה בה כדי למנוע נקיטת הליך פלילי כנגדו בגין הפרעה לשוטר, אך לא היה בה כדי לשלול את סמכותה של המשטרה לפנותו מהמקום תוך הפעלתו, במידת הצורך, של כוח סביר.
ג.
לאור חומר הראיות ובכללו הקלטת, אין כל ספק כי היצמדותו של המערער לכף הטרקטור, הפריעה להתקדמותו ולא אפשרה את המשך הפינוי. המערער לא הראה נכונות להתפנות מהמקום והיה נחוש בהתנגדותו. במצב דברים זה, צדק בית-משפט קמא בקובעו, כי כוחות המשטרה היו רשאים לפנות את המערער מכף הטרקטור, תוך הפעלתו של כוח סביר. משמעותה של כל קביעה אחרת אינה אלא הכרה בזכותו של המערער להפריע לשוטרים במילוי תפקידם כחוק. עם נורמה כגון זו אין, כמובן, להשלים.

ד.
אשר לכוח שהופעל כדי לפנות את המערער ואופן הפעלתו, קבע בית-משפט קמא כי "באותו שלב שבו התובע [המערער] נאחז בעצמה בטרקטור היה הכרח לנתק את ידו האחוזה כדי לאפשר את הזזתו מהמקום ואת המשך תנועת הטרקטור שהתובע ביקש למנוע אותה. בהינתן הלחץ שבו היו שרויים השוטרים והאווירה מסביב, שכללה, כאמור, השלכת אבנים וחפצים בדקות שקדמו לכך, ובהינתן הצורך המבצעי להמשך תנועת הטרקטור, כאשר הליך הפינוי בעיצומו והתובע עוצר אותו, האופן שבו פעל השוטר ריחאל באותו זמן לא חרג ממתחם הפעולות הסבירות שאינן רשלניות. השוטר ריחאל פעל לנתק את התובע מהטרקטור. לצורך הניתוק הוא ניסה להסיר את ידו של התובע שעה שהתובע נאחז בחוזקה בעוצמה, האופן בו ניסה להסיר את היד נראה סביר בהתחשב במכלול הנסיבות. אף שיש להצטער על כך כי בשל משיכת היד, החליקה ידו של ריחאל וגרמה לו לאחוז באגודלו של התובע ולמשוך אותה, דבר שגרם לשבר, אין בכך כדי להוות רשלנות. בעניין זה אין חשיבות לכוונותיו של התובע אלא למעשיו: עמידתו במקום והיאחזותו בטרקטור מנעה את המשך הפינוי ולא אפשרה את מעברו של הטרקטור, בין שהתכוון לכך ובין שלא" (סעיף 74 לפסק הדין). דברים אלה מקובלים עלינו במלואם. כמו כן, מקובלות עלינו קביעותיו של בית-משפט קמא, כי בעת ניתוק היד לא היה צורך בפעולה משולבת של מספר שוטרים, וכי
לאור מכלול הנתונים לא היה צורך להמתין פרק זמן נוסף עד שהמערער יסיר את אחיזתו.

5.
אנו דוחים את הערעור.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות.


הפיקדון יוחזר למערער באמצעות בא-כוחו.




המזכירות
תשלח העתק פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום, כ"א באדר תשס"ט (17 במרץ 2009), בהעדר הצדדים.






ש ו פ ט

ש ו פ ט ת

ש
ו פ ט



002634/08עא 053 ציפורה בן שבת






עא בית משפט מחוזי 2634/08 פרופ' אריה אלדד נ' מדינת ישראל - משטרת ישראל (פורסם ב-ֽ 17/03/2009)