פסקי דין על גסטטנר (ישראל) בע"מ | פסקי דין על ראסטר סריקה ושרטוט ממוחשבים בע"מ

47849/98 א     28/08/2003




א 47849/98 גסטטנר (ישראל) בע"מ נ' ראסטר סריקה ושרטוט ממוחשבים בע"מ




1
בתי המשפט
א 047849/98
א 045135/99
בית משפט השלום תל אביב-יפו
28/08/2003
תאריך:
כב' השופטת ד.גבע

בפני
:

גסטטנר (ישראל) בע"מ

בעניין:
תובעת
נ ג ד
ראסטר סריקה ושרטוט ממוחשבים בע"מ
נתבעת
פסק דין
מונחות בפני
תביעה ותביעה שכנגד .
גסטטנר (ישראל) בע"מ
(תקרא להלן - גסטטנר) הגישה תביעה כנגד ראסטר סריקה ושרטוט ממוחשבים בע"מ
(תקרא להלן - ראסטר , בגין אי תשלום עבור ציוד ושירותים שסיפקה גסטטנר לראסטר , באפריל 1997.
מנגד, הגישה ראסטר, תובענה נגד גסטטנר, בגין נזקים והפסדים, שנגרמו לה כתוצאה מפגמים וליקויים באיכות של מכונת צילום צבעונית דיגיטלית , מדגם e2606 (להלן - המכונה), כולל פיירי 250 xj 4, שגרמו לפגמים באיכות ביצועיה. (להלן - הפיירי).
הפיירי הוא סוג של מחשב שיודע להפוך קבצי הדפסה של מחשב לקבצי הדפס של מכונת צילום. הפיירי הוא מחשב שאמור היה לתאם בין רשת המחשבים של ראסטר לבין המכונה . המכונה והפיירי נרכשו במחיר של 124,343 ₪.
יצויין, לגסטטנר יש רווח מהעיסקה גם מפעימות מונה. ככל שראסטר תפיק יותר צילומים , יגדלו הכנסות גסטטנר.

טענות ראסטר
לבקשות חוזרות ונשנות של ראסטר , אמנם עשתה גסטטנר נסיונות לתקן את המכונה ואף הביאה לשם כך את נציג היצרן מחו"ל, דא עקא, הנסיונות לתיקון המכונה לא הועילו.
כחודשיים לאחר הרכישה, מנהל ראסטר הודיע על ביטול העסקה ודרש שגסטטנר תיקח חזרה את המכונה. גסטטנר סירבה לקחת את המכונה בחזרה ואף סירבה להחליף אותה באחרת והמשיכה להיענות לקריאות שירות של ראסטר.
כעבור זמן פנתה ראסטר לחברה אחרת , שעיסוקה באותו ענף, "המפעיל". המפעיל החליפה את המכונה במכונה משומשת זהה. לאחר שהוחלפה המכונה ע"י המפעיל, חיברו את הפיירי הקיים למכונה ולרשת המחשבים בראסטר ומאותו רגע, פעלה המכונה המחליפה לשביעות רצונה של ראסטר.

טענות גסטטנר
גסטטנר טוענת שהמכונה שהיא סיפקה היתה תקינה. אם נתגלו בעיות בהפקת הצילומים, הם נבעו מחוסר מיומנות מקצועית של הצוות של ראסטר בהפעלת המכונה ומבלאי. בפועל, ממילא הופקו צילומים רבים בראסטר באמצעות המכונה.
ההתקשרות של ראסטר עם המפעיל היתה משיקולים של אינטרס כלכלי מועדף. תלונות ראסטר היו תלונות שווא. כך או כך ראסטר לא הוכיחה טענותיה.

ביום 10.4.97 סופקה והותקנה המכונה. לטענת גסטטנר, המכונה חוברה והותקנה כמדפסת למחשב אחד - חיבור פרללי, בלשון מקצועית, ולא בחיבור לרשת המחשבים של ראסטר, שעובדות עליה מכונות דיגיטליות מורכבות ומסובכות.
באותו יום אישר מנהל ראסטר, מר צבי שנצר, בכתב, כי המכונה והפיירי הותקנו לשביעות רצונה של ראסטר. "הריני לאשר בזאת שהציוד הותקן לשביעות רצוננו". בכתב ידו על חשבונית מס/תעודת משלוח. (מוצג ת/א - להלן - ההזמנה).

יצויין, בין הצדדים אין סיכום בכתב של תנאי התקשרות וההזמנה (ת/א) היא המהווה את ההסכם הכתוב שבין הצדדים.
בהזמנה אין איזכור כלשהוא הנוגע לחובת התקנה או לדרך התקנה.

לפי דברי ע"ת , מטעם גסטטנר, מיקי שחק:
"אנחנו מכרנו את המכונה מתחברת למחשב אחד בודד כמדפסת. ניתן תמיד לחבר את המכונה לרשת מחשבים, לצורך כך צריך איש מחשבים שיפעיל את ההגדרות הנכונות ברשת, על מנת שהרשת תכיר במדפסת ותהיה מוכנה להעביר את ההדפסות למכונה". (עמ' 11 לפרוטוקול).
אלא שלדבריו, על מנת להתחבר ישירות לרשת "...צריך התקנה מיוחדת לרשת וזה נאמר על ידו במפורש, אני אסכים שיעשה רק ע"י מומחה לרשתות ..." (עמ' 13).

לגרסת העד של ראסטר, אולג מזחל, האחראי על המחשבים ומערכות המחשוב , הוראות ההפעלה של המכונה הן מאוד פשוטות (ס' 4 לת.ע.ר.).
לאחר שאנשי גסטטנר לא הצליחו לחבר את הפיירי, כמסוכם, למערכת המחשוב, הוא, בעזרת יועץ חיצוני, חיבר את הפיירי לרשת. (ס' 6 לת.ע.ר.).

כך או כך, ביום 8.5.97 מאשרת גסטטנר סיכום בין הצדדים :
"כפי שסיכמנו בשיחתנו היום, התקנת הפיירי ברשת תעשה ביום ג' 15.5.97 , בינתים המכונה מצלמת כראוי ומדפיסה בחיבור מקומי". (נספח ז').
לאור הודאה זו נראה שהיה ברור שהאחריות לחיבור הפיירי היתה מוטל על גסטטנר, שהכירה באחריותה.

גדר המחלוקת
האם המכונה היתה פגומה.
האם היו או לא היו במכונה התכונות הנדרשות לשימושה ולמטרה שלשמה נרכשה.
האם ניתן היה להפיק מהמכונה צילומים תקינים , בשל פגמים וליקויים שנתגלו בה.
רק אם התשובה לשאלה הראשונה היא חיובית, תתעורר שאלת הנזק ושיעורו.

ראסטר סומכת תביעתה במיוחד על הוראות ס' 11 , 3 ו- 4 לחוק המכר, תשכ"ח - 1968, הקובע:
"המוכר לא קיים את חיוביו, אם מסר -
3. נכס שאין בו האיכות או התכונות הדרושות לשימושו הרגיל או המסחרי או למטרה מיוחדת המשתמעת מן ההסכם.
4. נכס שמבחינת סוגו, תיאורו, איכותו או תכונותיו, אינו מתאים לדגם או לדוגמה שהוצגו לקונה, זולת אם הוצגו ללא קבלת אחריות להתאמה".

לדברי מנהל ראסטר, מר שנצר, המכונה נרכשה לשם פיתוח העסק לאחר שהעסק זיהה דרישה הולכת וגדלה של השוק לצילומי צבע והדפסות דיגיטליות בגדלים קנטים 4a; 3a ולהדפסת גרפיקה ממוחשבת.
הוחלט בראסטר להסב את העסק ולהפוך לרשת שירות כללית, לציבור לקוחות רחב יותר. (ס' 3 לת.ע.ר.).

לדבריו, במהלך המו"מ הוסבר לגסטטנר שיש לראסטר מחשבים עם תכונות גרפיות שאת מה שהם מפיקים בהם הם מבקשים להדפיס במכונה. ציינו סוגי הנייר שבשימושם וביקשו שהמכונה תעבוד בתפוקה של 10,000 צילומים לחודש.
מיד עם קבלת המכונה החלו תקלות, הן בחלק האיכותי והן במתאם.

מר חיל, עובד בראסטר, משנת 91' כאחראי מחשבים בעל תואר שני במחשבים.
לדברי מר חיל, שתי בעיות חוזרות : אי התאמת צבעים ואיכות הצילום. היו סטיות חזקות בצבע , במקום כחול יצא כמעט ירוק , במקום אדום יצא כתום . כמון כן, היו פגמים במילוי הצבע או שהיו יוצאים קווים לכל האורך , כמו שריטות או פיג'מה.
לאחר טיפול , המכונה המשיכה לצלם צילום סביר ואחרי מספר צילומים או מספר שעות - הבעיה חזרה.
המכונה היתה מאבדת את כיול הצבע לאחר זמן קצר ומספר מוגבל של צילומים ולא ניתן היה לפתור את הבעיה. דבר שגרם לכעס הלקוחות בגין איכות צילום לא טובה.
כל הבעיות של צילומים גרועים חזרו גם בהדפסות של הפיירי , הכל היה קשור לחלק ההדפסה של מכונת הצילום (ס' 7-9 ת.ע.ר.). לדוגמא הוגשו צילומים מוצגים נ/1 - נ/5 . כן הוגשו פקסים של קריאות ראסטר לשירות .במהלך עדותו של העד מר שלמה פיין, מנהל טכני ארצי בגסטטנר, הגיש מסמכים שמולאו ע"י הטכנאים שנשלחו מטעם גסטטנר לראסטר לטיפול בציוד.
"כאשר הטכנאי תיקן את מה שהיה צריך לתקן במכונה הוא היה ממלא טופס וכותב מה הוא עשה".

ראסטר לא חולקת על כך שגסטטנר לא התנערה מאחריותה לתקלות. כמעט בכל יום הגיע טכנאי או איש שירות של גסטטנר לראסטר (ס' 14 לסיכומי ראסטר).
ואכן, מדו"חות הטכנאים עולה שבזמן שחלף לא ישבה גסטטנר באפס מעשה ועשתה מאמצים לגרום לכך שמכונה והפיירי יעבדו כנדרש.

מתחילת יוני ועד סוף נובמבר 97' , מדי ימים ספורים, חוזרת ראסטר וכותבת לגסטטנר מכתבים שבהם היא מלינה ומתריעה על קלקולים והשבתות של המכונה, שרובם ככולם מתייחסים לתקלות כפי שפורטו לעיל ובקשות לביטול העסקה. (נספחים 16, 21 ו- 26).
במהלך התקופה יש ביקורים רבים של עובדי גסטטנר אצל ראסטר שבהם בוצעו פעולות שונות ( ראה נספחים 49-10 ופרוט בסיכומי ב"כ ראסטר).

הנטל להוכחת הפגמים שנתגלו במכונה מוטל על כתפי ראסטר.
המכונה עצמה לא הועמדה לבדיקת מומחה לצורך הגשת חוו"ד שבמומחיות כראיה.
(להזכיר, המכונה הוחלפה ע"י המפעיל).
ריבוי מכתבי התלונות ו/או הדרישות, על תכנם, ברצף שלהם ובדחיפות שיגורם, במשך כשמונה חודשים, מחד, כאשר מנגד אין אף לא מכתב הכחשה אחד מטעם גסטטנר, פועל לטובת גרסת ראסטר.
יתרה מכך, גסטטנר אף פעם לא כתבה תשובה למכתבי ראסטר שמקור התקלות הוא חוסר מיומנותם ו/או חוסר מקצועיותם ו/או שימוש לא נכון בנייר ו/או בחומרים - מטעמה של ראסטר.
העדר טענה כזו מצד גסטטנר בתגובה לתלונות החוזרות ונשנות של ראסטר פועלת אף היא להטיית כפות המאזניים לטובת ראסטר.

אפילו במכתב תשובתה של עו"ד זפט, ב"כ גסטטנר, מיום 15.6.97 (נספח 17), לא מתכחשת גסטטנר לטענות ראסטר, ואף מתייחסת אליהן ברצינות, כאשר היא כותבת, בין היתר:
"2. בהכנות לקראת הפגישה בדיסלדורף התקיים דיון ובין השאר הועלו תלונותיך לגבי ביצוע הפיירי .
3. שלמה ומיקי יעלו את הנושא בשיחות עם אנשי גסטטנר בגרמניה ועם חזרתם ארצה - יפגשו איתך על מנת להביא לסיום לשביעות רצון מלאה של כל הצדדים.
אני מודה על הסבלנות ונשמח לעמוד לשירותך בכל עת".

ממכתב זה ניתן להסיק שגסטטנר עצמה התייחסה ברצינות לטענות ראסטר.
ואכן, היא שלוחת שוב ושוב טכנאים לביצוע תיקונים.
ריבוי הטכנאים והדו"חות בדבר תיקונים, למכונה חדשה, תומך אף הוא בגרסת ראסטר.

יתרה מכך, איש מהטכנאים שביקרו אצל ראסטר לא העיד . העיד הממונה עליהם.
אמנם גסטטנר העידה מטעמה עד בתחום הגרפיקה , הבאה לדפוס והפקות דפוס, העוסק ומתמחה בעיצוב גרפי והפקות איכות ואף מקובלים עלי דבריו (ס' 18 לת.ע.ר.) -
"... מכונת הצילום בצבע אשר תדפיס את הקובץ בעזרת הפיירי שממיר קובץ מחשב לקובץ של מכונת צילום - לעולם לא תוכל להוציא תמונה זהה בצבעיה לתצוגת הקובץ של מסד המחשב, מאחר ומדובר בשיטות צבע שונות".
העד העיד על עצמו כמומחה. אלא שממילא עדותו אינה עדות מומחה בדבר המכונה.
עדותו כללית והוא לא מעיד כמומחה שבדק את המכונה או את ביצועי המכונה.
מדובר במחלוקת בעניין שבמומחיות. עם זאת, אין בפני
חוו"ד של מומחה.

בנסיבות העניין, העדר חוו"ד של מומחה פועלת לטובתה של גסטטנר.
כשלשון המאזניים נעה מצד לצד, הייתי נכונה להשתכנע, ממכלול הראיות המצויות בפני
, כמפורט, שמשקלן מטה את כפות המאזניים, במידה הנדרשת במשפט האזרחי, לטובת ראסטר.
אדם סביר, הרוכש מכונה חדשה מצפה שהיא תעבוד בהתאם לשימוש הרגיל או המסחרי למטרה שלשמה היא נרכשה , מבלי שתהא תלויה בספק, לצורך תיקונים וטיפולים כה דחופים.

אשר לטענת גסטטנר, שהסיקה ש"מטר" מכתביה של ראסטר היה מסיבה אחת בלבד - להשתחרר מההסכם הנדון, שכן , לשיטתה, המסמכים שצורפו לתצהיריו של שנצר מעידים שבעסקה עם חברת המפעיל ראסטר זכתה לתנאים כספיים טובים פי כמה מאשר אלו הקבועים בהסכם עם גסטטנר.
מהעדות שבפני
בעניין , היא עדותו של שנצר (ס' 9-7 לת.ע.ר.) , המפעיל החליפה את המכונה במכונה לא חדשה , ללא תשלום, בנובמבר 97' ואילו ממכתבי ראסטר לגסטטנר (מוצגים 16;21) , עולה שכבר חודשיים אחרי הרכישה, ביוני 97', חודשים לפני החלפת המכונה ע"י המפעיל, ביקשה ראסטר :"אנא בואו וקחו את המכונה ". (נספח 21).

הנה כי כן, גסטטנר לא הוכיחה שהנימוק לתלונות היתה העדפת ההתקשרות עם המפעיל. גם לא שוכנעתי שתנאי ההתקשרות עם המפעיל היו טובים יותר לראסטר מאשר אלו שהיו לה עם גסטטנר.

לנוכח כל האמור, ראסטר שכנעה שהאחריות לתקלות ולצורך בתיקונים חוזרים ונשנים חלה על גסטטנר.
דא עקא, ראסטר לא הוכיחה קיומו של נזק ושיעורו ואפרט.

הנזק ושיעורו
על כתפי ראסטר מוטל הנטל להוכיח שכתוצאה מפעולת המכונה ופגמיה הנטענים, נגרם לה נזק כסכום התביעה.
בפרשת "אנסימוב" נקבעו המבחנים הטובים והישימים לעניין בו עסקינן. כדלקמן:
"... נראה לי כי הגישה הנכונה היא כי נפגע, התובע פיצויים לפי ס' 10 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), (להלן- חוק התרופות), חייב להוכיח, במידת ודאות סבירה, הן את נזקו והן את שיעור הפיצויים שיהיה בו כדי לפצותו על נזקו... במסגרת ס' 10 לחוק התרופות חייב הנפגע - התובע, בראש ובראשונה, להוכיח את מידתו והיקפו של הנזק אשר לגרימתו אחראי המפר... נכשל הנפגע - התובע בהוכחת נזקו, אין הוא זכאי לפיצויים... משהוכיח הנפגע-תובע את נזקו, קמה ועולה השאלה השניה , היא שאלת שיעור הפיצויים לו זכאי הנפגע... חרף שתיקתו של החוק מקובל הוא כי , בדרך כלל, המבחן לקביעת שיעור הפיצויים הוא באותו סכום, אשר , במונחים כספיים, יש בו כדי להעמיד את הנפגע, מבחינת הנזק שנגרם לו, באותו מצב, בו היה נתון , לו קויים החוזה, לולא התרחשה ההפרה... דברים אלה... הם משקפים את העקרון הידוע של "החזרת המצב לקדמותו", החל לא רק בדיני החוזים אלא גם בדיני הנזיקין... גם בדיני חוזים התגבשו במשך השנים מבחני משנה... אשר יש בהם כדי לסייע בקביעת ערכו הכספי של הפיצוי. לעניין הפעלתם של מבחנים אלה חייב הנפגע להוכיח את הנתונים העובדתיים שישמשו בסיס לחישוב גובה הפיצויים... (א. ידין בספרו בעמ' 104)... נפגע אינו יוצא ידי חובתו בהוכחת הנזק, אלא עליו להניח אף תשתית עובדתית לקביעת שיעור הפיצוי. אין להשאיר עניין אחרון זה לאומדנו של השופט... שאלה אחרת היא מה מידת הוודאות והדיוק המתבקשת מהנפגע בהוכחת הנזק והפיצוי... תורת הנזק ותורת הפיצוי אינן תורות מדוייקות, ואינו נדרש דיוק מתמטי ואינה נדרשת וודאות מוחלטת, כל שנדרש הוא כי הנפגע - התובע יוכיח את נזקו ואת הפיצוי המגיע לו במידת וודאות סבירה... כלומר באותה מידת וודאות המתבקשת בנסיבות העניין... באותם מקרים - לאור טבעו ואופיו של הנזק - ניתן להביא נתונים מדוייקים. על הנפגע-התובע לעשות כן ומשנכשל בנטל זה, לא יפסק לו פיצוי. לעומת זאת, באותם מקרים אשר בהם , לאור טבעו ואופיו של הנזק, קשה להוכיח בדייקנות ובוודאות את מידת הנזק ושיעור הפיצויים, אין בכך כדי להכשיל את תביעתו של הנפגע ודי לו שיביא אותם נתונים, אשר ניתן באופן סביר להביאם, תוך מתן שיקול דעת מתאים לבית המשפט לעריכת אומדן להשלמת החסר..." (ע"א 355/80 לה (2) , 800).

מן הכלל אל הפרט
ראסטר טוענת שהפסידה הזמנות בעשרות אלפי ₪: "לא קיבלה תשלום עבור העבודות שביצעה בגלל הפגמים בצילומים, לא יכלה לנצל את הפוטנציאל שבגינו רכשה את המכונה, לא יכלה להציע שירותיה ללקוחות פוטנציאליים, היא איבדה את לקוחותיה , המוניטין המעולה שהיה לה בעבר נפגע באופן קשה ביותר וגרם לה הפסד הרווחים הצפויים." (ס' 35 לסיכומיה).

את גרסתה בדבר הפסדים סומכת ראסטר על עדותו של מנהלה, מר שנצר. בעדותו אין בדל תשתית עובדתית לתמיכה בטענותיו הכוללניות, הסתמיות , הבלתי מבוססות והספקולטיביות.
לא הוצגו ראיות שהיו בהישג ידה של ראסטר.
כך לדוגמא, לא הוצג דו"ח רו"ח על מצבה של החברה, הפסדיה ורווחיה והתנודות בהם כתוצאה מהנזקים הנטענים, לתקופה הרלבנטית.
לא הוצגה טבלת מחירי צילומים. לא הוצגו מסמכים , חשבונות חומר גלם, להוכחת הוצאות שראסטר טוענת שירדו לטמיון.

לא הובא אף עד מהותי שבהישג ידה של ראסטר, ושאין הסבר מדוע לא הובא, להוכחת הטענה בדבר לקוחות פוטנציאליים שאיבדה ראסטר ו/או לקוח שהתכוון להזמין ממנה עבודות ולא הזמין, או ביטל הזמנה, לאחר שנוכח בטיבה ובאיכותה של עבודה שבוצעה באמצעות המכונה.

לעניין העדר עדות לקוחות שהיו בלתי מרוצים ו/או לקוחות שחדלו ו/או נמנעו מלעבוד עם ראסטר ו/או לקוחות שסירבו לקבל צילומים שהוזמנו כשם שלא הובאו לקוחות שהתכוונו להזמין וביטלו הזמנה או שלא הזמינו- בגלל איכות העבודות שבוצעו באמצעות המכונה - הכלל הוא שמעמידים בעל דין בחזקתו שלא "ימנע מבית המשפט ראיה שהיא לטובתו ואם נמנע מלהביא ראיה רלוונטית שהיא בהישג ידו ואין לו לכך הסבר סביר - ניתן להסיק שאילו הובאה הראיה היתה פועלת נגדו". (ע"א 59/89, פד"י מ"ד (4) 595, ; 3-602).

בפועל לא הוכחו הנזקים הנטענים ולא שיעורם.
גם בתצהירו של שנצר אין כל פירוט של נזקים כשם שאין בסיס מינימלי לחישובים ההיפותטיים בסיכומים, ללא כל תימוכין שבראיות, לא שוכנעתי שנעשה "סקר שוק" מבוסס וממשי שניתן להסתמך עליו לצורך קביעת נזק ושעורו , כך גם כל נטען בדבר צפי היקף הצילומים הוא בלתי מבוסס וסתמי לחלוטין. להזכיר, מדובר בהסבת העסק בשימוש במכונה. במצב כזה, בתחילת דרכו של עסק חדש גם אפשרית ירידה בהכנסות . כך או כך אין בפני
חישובים מבוססים כלשהם שניתן יהא להשתית עליהם הכרעה בדבר קיומו של נזק , קל וחומר, לאמוד שיעורו.
את הטענות גם יש להעמיד על רקע קריאות השירות המדווחות על ביצוע כמות צילומים שנעשו במכונה בתקופה בה החזיקה בה ראסטר וכמויות אספקת חומרים שסיפקו לה לעבודתה , המעידים על ביצוע עבודות באמצעות המכונה.
על העדרן של הראיות המהותיות לביסוס טענות ראסטר בדבר הנזק ושיעורו ניתן להחיל את אותו הכלל , שצוטט לעיל, שניתן להסיק מכך שאילו הוצגו הראיות הרלבנטיות, הן היו פועלות כנגד ראסטר.

כאמור, ראסטר גם טוענת לפגיעה בשמה הטוב ובמוניטין שלה.
גם לטענתה זו של ראסטר אין כל תימוכין בראיות , קל וחומר בחוו"ד של מומחה לדבר, כנדרש.

לנוכח כל האמור, ראסטר לא הוכיחה מה הנזק ומה שיעורו שנגרמו לה בגין פגם וליקוי באיכות מכונת צילום ופיירי שרכשה מגסטטנר.

תביעת גסטטנר
גסטטנר תובעת מראסטר את התמורה בגין ציוד חומרים ושירות שנדרשו להפעלת מכונת הצילום, עפ"י חשבוניות (נספח ח') , סה"כ 17,782.09 ₪.

לנוכח המסמכים המעידים מצד אחד על הצורך בקריאות שירות רבות , למעלה מהסביר, כשמדובר במכונה חדשה ובהתחשב במכתבי התלונות הרבים והדחופים של ראסטר, סמוך לאחר רכישת המכונה, כשאין הכחשה מנגד, עפ"י שיקול הדעת הנתון לי, בנסיבות העניין, אני קובעת שראסטר זכאית לקזז נזקיה כנגד חובותיה לגסטטנר ועד כדי גובהם.

אשר על כן, התביעה והתביעה שכנגד - נדחות.

בשולי הדברים לא נותר לי אלא להתייחס לאי הגשת סיכומים מטעם גסטטנר במועדים שנקבעו להגשתם.
את "פרשת" אי הגשת הסיכומים פירטה היטב עו"ד הלחמי בבקשותיה למתן

פסק דין
בהעדר הסיכומים.
מאחר ובסופו של דבר הוכנסו סיכומים לתיק, לנוכח הכלל "שהפרוצדורה אינה מיטת סדום", קיבלתי את הסיכומים למרות תרעומתי, והתייחסתי אליהם בפסק דיני זה.

אשר להוצאות, בהתחשב בהעדר סיכומים במועדים, בהתחשב בכך שהתביעה נדחתה וכך גם התביעה שכנגד, נראה לי שאך צודק יהא אם כל צד ישא בהוצאותיו.

ניתן היום 28.8.03, בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.
ד.גבע
, שופטת








א בית משפט שלום 47849/98 גסטטנר (ישראל) בע"מ נ' ראסטר סריקה ושרטוט ממוחשבים בע"מ (פורסם ב-ֽ 28/08/2003)