פסקי דין על אתי כהן | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

790/07 עבל     08/03/2009




עבל 790/07 אתי כהן נ' המוסד לביטוח לאומי




בעניין:
בית הדין הארצי לעבודה


עבל000790/07




אתי כהן

המערערת



המוסד לביטוח לאומי

המשיב


בפני
:
הנשיא סטיב אדלר
, השופט יגאל פליטמן
, השופטת ורדה וירט-ליבנה
,


נציג עובדים מר אהודת נבות, נציג מעבידים מר יורם בליזובסקי

בשם המערערת – עו"ד נאוה אילון

בשם המשיב – עו"ד סימונה (גולדמן) מימון



פסק דין

השופטת ורדה וירט-ליבנה

1.
בפני
נו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בירושלים (סגנית הנשיאה דיתה פרוז'ינין; בל 10391/05) בו נדחתה תביעתה של המערערת לתשלום גמלה לשמירת הריון.

להלן עובדות המקרה ופסק דינו של בית-הדין האזורי
2.
המערערת עבדה בחברה למתן שירותי חניה בירושלים, אשר מצויה בבעלותה יחד עם בן זוגה דאז, מר משה כהן (להלן גם מר כהן). במסגרת עבודתה היתה אחראית המערערת על הוצאת החשבונות, גביית כספים, הפקדות, העברת חומר לרו"ח וטיפול בניירת. כמו כן שימשה כקניינית החברה. המערערת היתה בשמירת הריון מיום 20.6.02 עד ללידה ביום 29.8.02.
המערערת הגישה תביעה לגימלה לשמירת הריון, אשר נדחתה על ידי המוסד לביטוח לאומי
בהודעת פקיד התביעות מיום 16.11.03 מהנימוק כי "חסרים פרטים לתביעה". מכאן תביעתה לבית הדין האזורי.
כן יצוין כי המערערת הגישה תביעה נפרדת לתשלום דמי לידה לאחר שדמי הלידה שולמו לה בניכוי 25% בטענה כי היא עבדה באופן חלקי במהלך חופשת הלידה. תביעתה נדחתה בפסק דינו של בית הדין האזורי בירושלים (בל 10181/03, השופטת אורנית אגסי ונציג הציבור מר שלו, להלן גם ההליך הקודם). ב

פסק דין
נשוא ערעור זה, דחה בית הדין האזורי את טענת המוסד לביטוח לאומי
לקיומו של השתק פלוגתא מההליך הקודם, מהנימוק כי מדובר בשתי תביעות שונות בגין תקופות שונות, ואין בפסק הדין בהליך הקודם קביעה בדבר עבודתה של המערערת בתקופת שמירת ההריון.
אשר על כן, המחלוקת היחידה בין הצדדים עסקה בשאלה האם המערערת עבדה בתקופת שמירת ההריון או שמא לא עבדה כלל בתקופה זו, כטענתה.

3.
בפני
בית הדין האזורי נשמעו עדויות המערערת ומר כהן. בפסק דינו, קבע בית הדין האזורי כי לא עלה בידי המערערת לשכנע כי לא עבדה בתקופת שמירת ההריון ודחה את התביעה. להלן נימוקי פסק הדין:

א.
המערערת מסרה בהודעתה לחוקר המוסד לביטוח לאומי
מיום 5.11.02 כך: "אני ממשיכה להוציא חשבוניות עד היום". מכך ניתן ללמוד כי המערערת המשיכה בהוצאת החשבוניות גם בתקופת שמירת ההריון.

ב.
מר כהן מסר בהודעתו לחוקר המוסד לביטוח לאומי
כך: "החלה לעבוד בערך מלפני שנתיים מאז הקמת החברה ועבדה רצוף עד הלידה". אמנם, בעדותו בבית הדין הכחיש מר כהן את הדברים וטען כי אמר שהמערערת עבדה עד לתקופת שמירת ההריון, אך יש להעדיף את הגרסה המוקדמת והספונטנית שנאמרה בהודעתו לחוקר המוסד לביטוח לאומי
.

ג.
נמצאה סתירה בין עדותה של המערערת לעדותו של מר כהן בשאלת זהות מחליפה של המערערת כשיצאה לשמירת ההריון. המערערת מסרה כי מר כהן החליף אותה בכל תפקידיה ואילו מר כהן מסר כי הוא מעולם לא החליף את המערערת בעבודה אלא עובדים אחרים עבדו במקומה.
ד.
המערערת טענה כי היא לא הוציאה חשבוניות בתקופת שמירת ההריון, אך היא לא הציגה פנקסי חשבוניות ועובדה זו פועלת לרעתה.

לפיכך, דחה בית הדין האזורי את תביעת המערערת וקבע כי אין היא זכאית לגמלת שמירת הריון. מכאן הערעור שבפני
נו.

הערעור
:
4.
המערערת טוענת בפני
נו כי לפי מכלול הראיות, בית הדין האזורי טעה במסקנתו, והתעלם מדבריו של מר כהן בעדותו בבית הדין. כן יש לקבל את עדותה של המערערת לפיה היא לא עבדה בתקופת שמירת ההריון בשל סכנה שנשקפה לעובר, ומר כהן לקח על עצמו את תפקידיה בחברה. כן טוענת המערערת כי הסתירה שנתגלתה בעדויות הינה שולית ואין לייחס לה משקל רב. לטענתה, גרסתה נותרה עקבית גם בהשוואה להליך הקודם, ולמוסד לביטוח לאומי אין ראיה פוזיטיבית שתתמוך בטענותיו.

5.
במהלך דיון קדם ערעור שנערך בפני
, הסכימו הצדדים כי ב"כ המערערת תציג את החשבוניות הרלוונטיות לתקופת שמירת ההריון ותציג אותם לב"כ המוסד לביטוח לאומי
, אשר תודיע את עמדתה.

המערערת המציאה את החשבוניות, ובתגובה דבק המוסד לביטוח לאומי
בעמדתו לפיה יש לדחות את הערעור, משום שלא ניתן לאבחן את כתבי היד בחשבוניות. לפיכך, ניתנה החלטה כי הדיון בערעור יתקיים בדרך של סיכומים בכתב.
המערערת טענה כי מעיון בחשבוניות עולה כי החשבוניות מתקופת שמירת ההריון לא הוצאו על ידה, אלא על ידי אדם אחר.

6.
המוסד לביטוח לאומי
טוען בסיכומיו כי יש לאשר את פסק דינו של בית הדין האזורי מטעמיו, ומדגיש את קביעותיו של בית הדין האזורי באשר למהימנותה של המערערת ושל מר כהן.
דיון והכרעה

7.
לאחר שנתנו דעתנו למכלול טענות הצדדים, לתשתית העובדתית שנפרשה בבית הדין האזורי ובפני
נו ולפסק דינו של בית הדין האזורי, אנו מחליטים לדחות את הערעור ולאשר את פסק דינו של בית הדין האזורי, מטעמיו,
לפי תקנה 108(ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) תשנ"ב-1991.
פסק הדין של בית הדין האזורי מנומק היטב בעובדותיו ומבוסס במסקנותיו המשפטיות ולא נמצא טעם המצדיק התערבותנו בו. הערעור עוסק בעיקרו בממצאים עובדתיים בהם אין ערכאת הערעור נוהגת, בדרך כלל, להתערב. לא שוכנענו כי מתקיימת כאן עילה לחרוג מכלל זה.


8.
המחלוקת בין הצדדים הינה מחלוקת עובדתית מובהקת. בקביעתו בית הדין האזורי הסתמך בין היתר על התרשמותו הבלתי אמצעית מעדויות המערערת ומר כהן. כמו כן, לא מצאנו מקום להתערב בקביעתו של בית הדין האזורי לפיה עדיפה הגרסה ראשונית והספונטנית של מר כהן בפני
חוקר המוסד לביטוח לאומי
על פני גרסתו בעדות בבית הדין. הודעותיהם של המערערת ומר כהן בפני
חוקרי המוסד לביטוח לאומי
תומכות בגרסת המוסד, ולא עלה בידי המערערת להפריכה.

כמו כן, הסתירה בין עדותה של המערערת לעדותו של מר כהן אינה שולית, ויש בה כדי לחזק את המסקנה בדבר שלילת זכאותה של המערערת לגמלה.

9.
באשר לחשבוניות שהציגה המערערת – אין בהן כדי לסייע בטענות המערער בערעור. המערערת לא הציגה בפני
נו טעם לאי הצגת החשבוניות בפני
הערכאה הדיונית, ולא הוצג טעם חריג ומיוחד המצדיק פסיקה של ערכאת הערעור על פי ראיה שלא הוצגה בפני
הערכאה הדיונית. די בכך כדי לדחות את טענות המערערת בעניין. מעבר לנדרש, יצוין כי על פניו, לא ניכר הבדל ברור בין דוגמת כתב ידה של המערערת לבין כתב היד בחשבוניות מתקופת שמירת ההריון.

מכל האמור לעיל, אין מנוס אלא לדחות את הערעור.

10.
סוף דבר: הערעור נדחה. אין צו להוצאות.


ניתן היום י"ב באדר תשס"ט (8 במרץ
2009) בהעדר הצדדים.




הנשיא סטיב אדלר




השופט יגאל פליטמן


השופטת ורדה וירט-ליבנה



נציג עובדים מר אהוד נבות



נציג מעבידים מר יורם בליזובסקי












עבל בית הדין הארצי לעבודה 790/07 אתי כהן נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 08/03/2009)