פסקי דין על מיכאל בן ארי | פסקי דין על גוליאט ישראל | פסקי דין על כלל חברה לביטוח |

9734/02 א     11/08/2005




א 9734/02 מיכאל בן ארי נ' גוליאט ישראל, כלל חברה לביטוח בע"מ




בעניין:

1



בתי המשפט



בבית משפט השלום בירושלים
א
009734/02


בפני
:
כבוד השופט רם וינוגרד
תאריך:
11/08/2005




בעניין
:
מיכאל בן ארי



ע"י ב"כ
עו"ד מוטי איוס


התובע



נ
ג
ד



1. גוליאט ישראל

2. כלל חברה לביטוח בע"מ


ע"י ב"כ
עו"ד יעל שורץ


הנתבעים




פסק דין

1.
התובע, יליד 1959, נפגע בתאונת דרכים ביום 4.10.01. לאחר קבלת חוות-הדעת ומתן התשובות לשאלות ההבהרה, ולאחר שהצדדים פרשו טיעוניהם בתחשיבי הנזק, הגיעו הצדדים לכלל הסכמה לפיה יסמיכו את בית המשפט לפסוק על דרך הפשרה, בהתאם להוראת סעיף 4(ג) לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975.

2.
התובע פנה לחדר מיון ביום התאונה והתלונן על כאבי צוואר וכאבים בברך ימין. בבדיקה נרשם כי התובע צולע על רגל ימין, ונמצאה רגישות בירך ימין מאחור. לא נמצאה מגבלה בתנועות הצוואר, וצילומי פרק הברך היו תקינים. לתובע ניתנה המלצה למנוחה לשלושה ימים. פנייתו הבאה לטיפול רפואי נעשתה כחמישה חודשים לאחר התאונה.


3.
המומחה מטעם בית המשפט, פרופ' מ' ליברגל, קבע כי לא נותרה לתובע כל נכות בעקבות התאונה. עם זאת ציין כי במיפוי עצמות נמצאה בשעתו קליטה מוגברת באספקט הלטרלי של ברך ימין, ובבדיקתו מצא "הגבלה קלה במכלול התנועות עקב ספזם שרירי". גם בכתף נמצאו סימני אי יציבות בבדיקה. לעניין זה ציין המומחה כי בעברו הרפואי של התובע קיימת עדות לבעיות מפרקים, ובכלל זה טופל התובע בעבר בגין בעיות כתף, ולפיכך אין לשייך ממצאים אלה לתאונה. לא למותר לציין כי בתיעוד הסמוך לתאונה אין כל תלונה אודות כאבי כתף. המומחה קבע לתובע נכות זמנית מלאה למשך 12 ימים, נכות זמנית בשיעור 50% למשך שבועיים ונכות זמנית בשיעור 25% למשך חודשיים. הוא ציין כי התובע מסר לו שלא שב לעבודתו בעקבות התאונה. בתשובות לשאלות הבהרה השיב כי לא עמד בפני
ו תיעוד נוסף לתקופה הרלוונטית, למעט תעודת חדר המיון, וכי את קביעתו בנוגע לתקופת אי הכושר הוא משתית על "רישום [בתיעוד הרפואי – ר.ו.], אנמנזה [ההדגשה במקור – ר.ו.] ומהלך החלמה סביר בד"כ לאחר החבלה". כן הבהיר כי "במידה וחזר לעבודה מלאה בניגוד למה שתיאר בפני
יש לשקול לשנות את קביעת הנכות הזמנית".


4.
התובע טען בתחשיבו כי לא עבד שלושה ימים בעקבות התאונה. בטופס תביעתו למל"ל (שצורף לתחשיב הנתבעים) טען כי לא עבד במשך קרוב לחודש, למעט נסיון לחזרה לעבודה חלקית ביום 9.10.01. התובע לא צירף ראיות בנוגע להפסד השתכרות באותה תקופה, אך מתביעתו למל"ל עולה כי מדובר במקום בו החל לעבוד כעשרה ימים לפני התאונה, לאחר תקופה של שלושה חודשים לפחות בהם לא השתכר כלל. עם זאת, הטענות בפני
המל"ל תומכות, לכל הפחות חלקית, בטענותיו בעניין תקופת אי הכושר, כאשר יש לזכור כי המומחה ביסס קביעותיו גם על "מהלך החלמה סביר" בעקבות חבלה מעין זו. מאחר ולא הוכח כי התובע שב לעבודה מלאה מחד, אך לא הובהר מתי שב ולאיזו עבודה ומדוע מאידך, נראה כי אין מקום לסטייה ניכרת מקביעותיו של המומחה בנוגע לתקופות אי הכושר הזמני.

5.
מתוך שקלול כל האמור לעיל, ובכלל זה ממצאי המומחה (בברך, בצוואר ובכתף) ושאלת הקשר בינם ובין התאונה (שנשלל, לכל הפחות, בעניין הכתף), תקופת אי הכושר וסימני השאלה המרחפים מעליה, ושאלת הפסד השכר של התובע, ותוך שהבאתי בחשבון את אותם שיקולים המיחדים הכרעה על דרך הפשרה, הגעתי לכלל מסקנה כי לסילוק מלא וסופי של התביעה ישלמו הנתבעים לתובע סכום של 7,500 ₪ בצירוף שכ"ט עו"ד ומע"מ והאגרה ששולמה עד ידו.

6.
מאחר והתובענה הסתיימה בטרם התקיים קדם משפט, אני פוטר את הצדדים מיתרת האגרה.



ניתן היום, ו' באב תשס"ה (11 באוגוסט 2005) בהעדר הצדדים.


__________________


רם וינוגרד
, שופט







א בית משפט שלום 9734/02 מיכאל בן ארי נ' גוליאט ישראל, כלל חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 11/08/2005)