פסקי דין על אורן זכריה | פסקי דין על ישעי - מושב עובדים של הפועמ"ז | פסקי דין על אברהם ירון |

12268/04 א     13/07/2005




א 12268/04 אורן זכריה נ' ישעי - מושב עובדים של הפועמ"ז, אברהם ירון




בעניין:



בתי המשפט

1



בית משפט השלום ירושלים
א
012268/04


לפני: כב' השופט אברהם רובין
תאריך:13/07/200513.7.05



בעניין
:
אורן זכריה

התובע


ע"י ב"כ עו"ד גורן


נ
ג
ד


1. ישעי - מושב עובדים של הפועמ"ז
ע"י ב"כ עו"ד רנן
2. אברהם ירון
,עו"ד
הנתבע


החלטה


1.
התובע הוא חבר באגודה השיתופית הנתבעת 1 (להלן: "האגודה"), והוא מחזיק בתוקף כך במשק מספר 45. לטענת התובע, אביו המנוח החזיק במשק מס' 66 באותה אגודה, והוריש לו את זכויותו במשק זה. על פי פסק המשקם מיום 24.11.03 רובץ על משק 66 חוב לטובת האגודה בסך של כ- 509,000 ₪. מנגד, טוען התובע כי על פי פסק משקם מיום 20.12.94 חבה לו האגודה, בגין משק 45, סכום של 500,000 ₪. התובע עותר בתביעתו לקבל פסק הצהרתי לפיו שני החובות הם בני קיזוז זה מול זה.
לטענת האגודה, דין התביעה להיות מועברת לדיון בפני
המשקם, כיוון שהוא המוסמך לדון בה לפי חוק ההסדרים במגזר החקלאי המשפחתי, התשנ"ב - 1992 (להלן: "חוק ההסדרים").

2.
נקודת המוצא לדיוננו היא הוראות סעיף 7 לחוק ההסדרים לפיה:

"

(א)
אין לפתוח ואין להמשיך בהליך לגבי חוב כולל או ערבות לחוב כאמור, אלא בהתאם להוראות חוק זה.

(ב)
(1) הוכח להנחת דעתו של בית המשפט.... כי החוב נשוא ההליך שבפני
ו, כולו או חלקו, הינו חוב כולל, או ערבות לחוב כאמור, יפסיק את ההליך לגבי החוב הכולל או הערבות כאמור ויעבירו לדיון בפני
המשקם.
(2)..."


האם ההליך שלפניי הוא "הליך לגבי חוב כולל"?
התובע טוען שהתשובה שלילית. הוא אמנם לא חולק על כך שהחובות בהם מדובר הם בגדר "חוב כולל", אולם לטענתו משפסק המשקם את מה שפסק לגבי גובה החובות, הרי שסיים את מלאכתו לפי חוק ההסדרים, וכל טענה בנוגע לקיזוז החובות, זה מול זה, צריכה להתברר בבית משפט רגיל.
טענה זו אינה מקובלת עלי מכמה טעמים שיפורטו להלן.

3.
ראשית, נוסחו של סעיף 7 הוא רחב מבחינה לשונית. כך, לא נאמר בסעיף 7 כי רק תביעה לתשלום חוב כולל תידון בפני
המשקם, אלא נאמר כי: "הליך לגבי חוב כולל" ידון בפני
משקם. זו לשון רחבה, החובקת קשת רחבה של הליכים לרבות הליך מן הסוג שלפניי.

4.
שנית, תכלית חקיקתו של סעיף 7 תומכת בפרשנות לפיה הליך מן הסוג שלפניי ידון בפני
המשקם.
תכליתו של חוק ההסדרים היא להסדיר את חובותיהם של גופים שונים מן המגזר החקלאי בלי להביא לפירוקם, אלא תוך שיקומם של גופים אלו. (ע"א827/94 נהריה נ. יורשי קלופשטוק פ"ד נ (4) 282, 294). בפרשת נהריה עמד כב' השופט אור על "מיקומו הגיאוגרפי" של חוק ההסדרים בציינו כי:

"במהותו שייך חוק ההסדרים למערכת הדינים המסדירה את הטיפול בחובותיהם של חייבים הנתונים במצב של חדלות פרעון, ובמיוחד דיני פשיטת הרגל ודיני הפירוק של תאגידים"
(שם, שם).

ומוסיף ומציין כב' השופט אור, כי המחוקק בחר ליישם בחוק ההסדרים מנגנון הדומה למנגנון הקיים בדיני פשיטת הרגל ופירוק החברות. כך , מורה המחוקק על מינוי המשקם, שהוא מעין נאמן בפשיטת רגל, והוא מורה, בסעיף 7 לחוק, על ריכוז כל ההליכים בפני
ו.

בהקשר זה עמד כב' השופט אור על תכלית הוראת סעיף 7 לחוק ההסדרים:


"תכליתה של הוראה זו, דומה לתכליתם של ההסדרים הדומים בחוקי החברות ופשיטת הרגל. גם היא נועדה להביא לריכוז ההליכים בקשר לחובות הגורם החקלאי לפני גורם אחד, הוא המשקם. בכך מאפשרת הוראה זו הליכי שיקום יעילים והוגנים יותר. היא מאפשרת הפעלה יעילה ואפקטיבית של סמכות המשקם"


(שם, בעמ' 296).

מגמה זו של ריכוז ההליכים בנוגע לחוב כולל אצל המשקם תומכת בטענת האגודה לפיה גם ההליך שלפניי צריך להיות מועבר למשקם.

5.
ושלישית, טענתו של התובע מבוססת על התיזה לפיה תפקידו של המשקם הוא לקבוע את חובות הצדדים, ומעבר לכך הליכים הקשורים במימוש החובות אינם נתונים לטיפולו.

תיזה זו אינה מתיישבת עם הוראת חוק ההסדרים. על פי חוק ההסדרים תפקידו של המשקם רחב יותר:


"המנגנון שנבחר על יד המחוקק היה במינוי משקמים שנמסרה להם הסמכות לקבוע, בין היתר, את סכום החובות של גורם חקלאי, יכולתו לפרוע אותו, אם נכון לממש נכסים לפרעון החוב, אם יש למחוק חלק מהחוב ואופן חלוקת החוב, בין הנושים וחלוקת התמורה ממימוש הנכסים (סעיף 11 לחוק)".


(רע"א 4247/01 המועצה המקומית רמת השרון נ. ברוש פ"ד נז (1) 89, 94).

6.
ב"כ התובע הזכיר בתשובתו לבקשה את סעיף 74 לפקודת פשיטת הרגל, לפיו יש לקזז חובות שחב פושט הרגל לנושה פלוני אל מול החוב של פלוני לאותו פושט רגל ואולם, אין בהוראה זו כדי ללמדנו דבר על הפורום הראוי לבירור שאלת הקיזוז. הוראה זו יכולה אולי ללמדנו שיש מקום להכיר בזכות הקיזוז כנטען על ידי התובע, אם כי אינני מבקש להביע בשלב זה עמדה בנושא זה, אך השאלה הניצבת לפניי עתה היא שאלת הפורום המתאים לבירור טענת הקיזוז, ולא סוגיית עצם הזכות לקיזוז.

7.
תיתכן טענה שלפיה היה על התובע להעלות את טענת הקיזוז בהליכים שהתקיימו לפני המשקם לגבי גובה החוב של משק 66, ברם, רשמתי לפניי את הצהרת ב"כ האגודה לפיה לא תיטען טענה זו בפני
המשקם, אלא אם יתברר שהתובע טען את טענת הקיזוז בפני
המשקם וזה הכריע בה.

8.
אשר על כן, אני סבור שדין ההליך שלפניי להיות מועבר למשקם.
התובע יישא בהוצאות האגודה בגין ההליך שלפניי וכן בשכ"ט עו"ד בסך של 2,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק, ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

ניתנה היום ו' בתמוז, תשס"ה (13 ביולי 2005) בהעדר הצדדים.


אברהם רובין
, שופט









א בית משפט שלום 12268/04 אורן זכריה נ' ישעי - מושב עובדים של הפועמ"ז, אברהם ירון (פורסם ב-ֽ 13/07/2005)