פסקי דין על אייל שמיר | פסקי דין על ראטה משה יחיאל | פסקי דין על חברת ר. מלכות |

4752/05 בשא     07/07/2005




בשא 4752/05 אייל שמיר נ' ראטה משה יחיאל, חברת ר. מלכות בע"מ




בעניין:

בתי המשפט
1


בית משפט השלום ירושלים
בשא
004752/05

ת.א.
009331/02

לפני
כב' השופטת ר' שלו-גרטל


07/07/2005



בעניין
:
אייל שמיר



ע"י
ב"כ עו"ד
י' שמלה
המבקש




- נ
ג
ד -



1. ראטה משה יחיאל

2. חברת ר. מלכות בע"מ


ע"י ב"כ עו"ד
א' מאור (מרקוביץ)
המשיבים

החלטה

1.

המבקש, התובע בתיק העיקרי, מבקש מבית המשפט, לשנות את שם משיב מס' 1, הוא הנתבע מס' 1 (להלן: "המשיב"), באופן שירשם שמו המלא המדוייק, תעודת הזהות שלו, וכתובתו המלאה, כמפורט באישור משרד הפנים המצורף לבקשה, ולא כפי שהופיע בכתבי הטענות ומסמכי בי-הדין שהגיש בתיק העיקרי.

ביסוד הבקשה הטענה, שהמשיב היטעה לכל אורך ההליכים, הן את המבקש והן את בית המשפט, ביחס לפרטיו האישיים, ורק לאחר פתיחת התיק ההוצאה לפועל, חקירה ודרישה, התבררו פרטיו המלאים והנכונים, כפי שמצויין בבקשה זו.

לבקשה צורף אישור משרד הפנים, תשובה לשאילתא ממאגר הנתונים ביחס למשיב, וכן צילום תצהיר של המשיב, אשר נחתם לפני בא כוחו עו"ד א' מאור, ולפיו שמו המלא ותעודת הזהות הינם כפי שמבוקש בבקשה, ולא כפי שמופיע בכתבי בית הדין.

2.

המשיבים, באמצעות פרקליטם, הגיבו בכתב לבקשה, וטענו, כי אין שחר לטענות המבקש. המשיב מתנגד לעצם הבקשה, מכיוון שלא מדובר בטעות שנפלה בהחלטת בית המשפט אלא בטעות שמקורה בכתב התביעה. בית המשפט סיים את מלאכתו, וחלפו 21 הימים, בגדרם רשאי בית המשפט לתקן טעות שנפלה ב

פסק דין
. כמו כן, אין לפני בית המשפט בקשה על פי דין, לתיקון כתב התביעה. יוער, בכותרת התגובה צויין שמו של המשיב "רוט משה", ללא תעודת זהות, ולא כפי שנרשם בבקשה.
3.

ב"כ המבקש השיב לתגובת המשיבים, בהתאם לזכותו לפי תקנה 241(ג1) בתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984.
בתשובתו, חזר על הטענה, כי רישום שמו של המשיב נרשם באופן מטעה, מספר רב של פעמים, לרבות מספר תעודת זהות שגוי, למרות שבתצהיר המשיב שהוגש בלשכת ההוצאה לפועל, נרשם מספר זהות שונה לחלוטין, ולכן, יש בכך הטעייה של בית המשפט ובעל הדין. חמור מכך, לדבריו, בתצהיר אחד נרשמו שני מספרי זהות שונים, כפי שניתן לראות מצילום התצהיר שצורף לבקשה. עוד ציין ב"כ המבקש, כי פנה לעו"ד מאור, והאחרון נתן את הסכמתו לכך, שהפרטים האמיתיים והנכונים הם אלה שרשומים בבקשה. משום מה, חזר בו מהסכמה זו. לא מדובר בהשמטה מקרית אלא בהעלמה מכוונת של הפרטים, כדי לעכב ולסרבל את ההליכים.

4.

תחילה לפן העקרוני. בהתאם לתקנה 524 בתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984, לבית המשפט סמכות לתקן, בכל עת, כל פגם או טעות בכל הליך. סמכות זו מקיפה ביותר, וכוללת אף תיקון טעויות בציון שם בעל דין. זאת ועוד, הסמכות לתקן את שמו של בעל דין, נתונה לבית המשפט, גם לאחר מתן פסק הדין [ראו ד"ר י' זוסמן "סדרי הדין האזרחי" (אמינון מהד' שביעית בעריכת ש' לוין, 1995) סע' 291 עמ' 361; רע"א 847/93, הסתדרות מזרחי בארץ ישראל נ' מינהל מקרקעי ישראל, דינים עליון ל, 441]. ההבחנה הבסיסית החולשת על הפעלת הסמכות לתיקון שם של בעל דין, היא בין תיקונים שמשנים את משמעות ההחלטה, ובין אלה המבטאים את כוונתו של פסק הדין המקורי, נשוא התיקון. תיקונים המשנים את משמעות ההחלטה, אסורים על בית המשפט. לעומת זאת, תיקונים המיישמים את הכוונה המקורית, באים בגדר סמכותו של בית המשפט. ברור איפוא שבבקשת תיקון טעות בשם בעל דין, חייב המבקש להוכיח, כי התיקון יתאים את פסק הדין לכוונת השופט, ולא ישנה בזאת את מהותו.

כמו כן, במקרים בהם הטעות בשמו של בעל דין מופיעה בכתבי בית הדין, על המבקש את התיקון להראות שהנתבע ידע, או היה צריך לדעת, על פי התבוננות בכתב התביעה שקיבל, שכוונת התביעה היא אליו. זוהי דרישה מתבקשת. אם לא תידרש הוכחה זו, עלול להיווצר מצב, בו נתבע שהתעלם מכתב תביעה, משום שחשב, באופן סביר, שלא בו מדובר, ימצא את עצמו חייב על פי פסק הדין. זאת אף שלא היתה לו הזדמנות סבירה להתגונן מפני התביעה. ברור, כי תוצאה כזו אינה סבירה. היא עומדת בניגוד לעיקרון הבסיסי, שיש לתת לבעל דין את יומו בבית המשפט. מסיבה זו, אין להטיל על מקבל כתב תביעה שלא על שמו הנכון, את עול ההתגוננות מפני התביעה, כל עוד לא ברור מהתבוננות בכתב התביעה כמכלול, שאומנם מדובר בו. לעומת זאת, כאשר ברור מכתב התביעה, כי מי שקיבל אותו הוא הנתבע הנכון, אף ששמו אינו מדוייק, יטה בית המשפט להתיר את תיקון פסק הדין שניתן בהמשך ההליך. במצב דברים כזה, התעלמותו של מקבל התביעה אינה אלא התחכמות, המבקשת להיבנות מטעות הברורה על פני הדברים. לנתבע יש זכות לקבל את כתב התביעה, ולקבל הזדמנות סבירה להתגונן מפניו, אך אין לו זכות להסתתר מאחורי שיבוש שנפל בשמו, כטעם לישיבה באפס מעשה
[ראו רע"א 1332/98 אייבי טרנס ספנות בע"מ נ' מאיירון שיפיניג בע"מ ואח' פ"ד נב(3), 476, 478-479].

5.

מן הכלל אל הפרט. במקרה דנן, ברור מכתב התביעה, כי מי שקיבל אותה הוא הנתבע הנכון, אף ששמו אינו מדוייק. המשיב התגונן מפני התביעה, הן בגדר בקשת רשות להתגונן, והן בהמשך לאחר שניתנה הרשות, העיד לפני בית המשפט, ולא הסב שימת לב המבקש ובית המשפט, לשיבוש בשמו המלא ובמספר תעודת הזהות שלו. מכל חומר הראיות, לרבות כתבי הטענות והעדויות, ברור שהמשיב ידע שכוונת התביעה היא אליו. הוא הרי ביקש להתגונן מפניה, הוא העיד ונחקר ביחס לטענות שהופנו כלפיו וכלפי המשיבה.
אין כל הסבר, מדוע נרשם שמו בכתבי הטענות מטעמו, לרבות בתצהיר, כפי שנרשם. אפילו בתגובה לבקשה זו, נרשם בכותרת שמו "רוט משה", ולא "ראטה משה", ואין בתגובה התייחסות לצילום התצהיר של המשיב, אשר צורף לבקשה, ובו מופיע שמו של המשיב ראטה משה, ומספר תעודת הזהות בתחילת ההצהרה 23570088, ואילו בסוף התצהיר, באימות החתימה, רשום תעודת זהות 025342437. המשיב לא טוען בתגובה, כי הפרטים הנכונים, כמפורט בבקשה, אינם מתייחסים אליו. הוא הרי לא יכול לטעון כך, לאור צילום תצהירו שצורף לבקשה. אין ספק שניתן לפרש את שתיקתו ביחס לפרטים אלה, כהסכמה מכללא לאמיתות הפרטים.
חשוב להדגיש, תיקון שמו של המשיב, כפי שמבוקש, לא ישנה כהוא זה, את משמעות פסק הדין. להיפך. הוא יבטא את כוונת פסק הדין המקורית, נשוא כתב התביעה, ונופל בגדר התיקונים המותרים על פי סמכותו הכללית של בית המשפט.

6.

לאור כל האמור לעיל, אני נעתרת לבקשה, ומורה על תיקון פסק הדין המקורי, באופן
שפרטיו המלאים והנכונים של המשיב הינם "ראטה משה יחיאל
ת.ז. 023570088 מרח' אביתר הכהן 11 דירה 5, ירושלים".

בהתאם לאמור לעיל, מתוקן בזאת העמוד הראשון בפסק הדין, כשהתיקון נעשה בכותרת פסק הדין.
לבקשת המבקש, אני מחייבת את המשיב לשלם לו הוצאות הבקשה, 4,000 ₪ בתוספת מע"מ, הפרשי הצמדה וריבית כחוק, החל מהיום ועד התשלום המלא
בפועל.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לב"כ הצדדים, ביחד עם העמוד המתוקן בפסק הדין.
ניתנה היום ל' בסיון, תשס"ה (7 ביולי 2005) בהעדר הצדדים.


ר' שלו- גרטל, שופטת
עדי ברגר







בשא בית משפט שלום 4752/05 אייל שמיר נ' ראטה משה יחיאל, חברת ר. מלכות בע"מ (פורסם ב-ֽ 07/07/2005)