פסקי דין על חפץ אנדראה | פסקי דין על אבי ברגר

2651/00 תק     05/04/2001




תק 2651/00 חפץ אנדראה נ' אבי ברגר




בעניין:

4



בתי המשפט


בית משפט השלום נתניה
תק 002651/00


בפני
:
שופט: טלמור אביבה
תאריך:
4.4.01




בעניין
:
חפץ אנדראה





תובעת

נ
ג
ד


אבי ברגר





נתבע

פסק דין

בפני
תביעה בגין תאונת דרכים שארעה ביום 19.5.99 בשעה 14:00 בצומת ליד קניון השרון בנתניה (להלן: "התאונה") בה היו מעורבים רכב מספר רישוי 9595803 השייך לתובעת, הגב' חפץ אנדראה
הנהוג בידי התובעת (להלן: "רכב התובעת") ורכב מספר רישוי 6912487 השייך לנתבע נהוג בידי הנתבע (להלן: "רכב הנתבע").
בתביעתה עתרה התובעת לחיוב הנתבע בסכום הנזקים העקיפים שנגרמו לה כתוצאה מהתאונה כמפורט להלן:
הפסד הנחת העדר תביעות בסך של 337 ₪.

השתתפות עצמית בסך של 1,020 ₪.

השבה לקדמות בסך של 283 ₪.

השתתפות בירידת ערך בסך של 353 ₪.

להוכחת נזקיה הגישה התובעת אישור מאילון חברה לבטוח בע"מ על הפסד הנחת העדר תביעות, הפסד בגין השתתפות עצמית, הפסד בגין השבה לקדמות, השתתפות בירידת ערך ותמונות.
התובעת טענה כי ביום 19.5.99 בשעה 14:00 לערך (להלן: "יום האירוע") נהגה רכבה בכביש היציאה מנתניה מכיוון מערב לכוון מזרח בנתיב השמאלי מבין שלושה נתיבים מאחר והיה בכוונתה לפנות שמאלה כיוון נסיעתה בצומת הסמוכה לקניון השרון בנתניה ( להלן: "הצומת") על מנת להמשיך בנסיעתה לחדרה. התובעת הוסיפה כי כאשר התקרבה בנסיעתה לצומת הבחינה כי הרמזורים בצומת פועלים כסדרם, ברמזור המורה על כוון נסיעתה, דלק "אור כתום" ולכן החליטה התובעת לעצור רכבה לפני הצומת -
וכך עשתה. לדבריה, כאשר עצרה רכבה כאמור בהמתינה לאור ירוק
על מנת להמשיך בנסיעה הגיע רכב הנתבע נהוג בידי הנתבע מאחורי רכב התובעת, ומבלי שנהגו יבחין ברכב התובעת שהיה במצב של עצירה, המשיך בנסיעה ופגע ברכב התובעת וגרם לתאונה ולתוצאותיה.
בנסיבות אלו, ציינה התובעת אחראי הנתבע לנזקים שנגרמו כתוצאה מהתאונה ועליו לשאת בתשלומם.
הנתבע עתר לדחיית התביעה בציינו כי האחריות לקרות התאונה ותוצאותיה מוטלת על התובעת.
הנתבע טען כי ביום האירוע נהג את רכבו בכיוון היציאה מנתניה בנתיב השמאלי מבין שלושת הנתיבים ואילו התובעת נהגה את רכבה בנתיב האמצעי מבין שלושת הנתיבים, היינו מימין לרכב הנתבע ומעט מאחוריו. לדבריו, הרמזור בצומת הראה "אור ירוק" מהבהב
ולאחר שהן רכבו והן רכב התובעת כבר חצו את הצומת ונסעו מרחק של כ- 30 - 40 מ', לפתע בלמה התובעת את רכבה וסטתה מנתיב נסיעתה שמאלה כיוון נסיעתה לנתיב השמאלי שבו נסע רכב הנתבע, תוך שהיא עוקפת עם רכבה את רכב הנתבע וחודרת לנתיב נסיעתו. הנתבע הוסיף כי אף שניסה למנוע התאונה על ידי בלימת רכבו, לא צלח הדבר בידו ולכן פגע עם חלק קדמי של רכבו בחלקו האחורי של רכב התובעת.
עיינתי בכתבי הטענות, במוצגים שהוגשו, שמעתי עדויות הצדדים וסיכומיהם.
עליי לציין כי מהימנה עלי ללא כל סייג עדותה של התובעת. עדותה היתה כנה, אחראית ומדוייקת. נחה דעתי כי זכורים היו לה כל פרטי השתלשלות האירועים וניתן לסמוך על גרסתה.
לא כך באשר לעדותו של הנתבע, עדות שהיתה בלתי כנה, רצופה באי דיוקים ואין אני נותנת בה אמון.
גרסתה של התובעת לא נסתרה בראיה כלשהי על ידי הנתבע וכל נסיונותיו של הנתבע לערער גרסה זו- העלו חרס. גרסתו של הנתבע לפיה התובעת שנסעה בנתיב האמצעי ימין כיוון נסיעתו של רכב הנתבע, התבלבלה בדרך כביכול עפ"י התרשמותו ונזכרה פתאום כי עליה לנסוע בנתיב השמאלי כדי שתוכל לפנות שמאלה בצומת הבאה לכיוון חדרה ולכן סטתה מנתיב נסיעתה וחדרה לנתיב נסיעתו של רכב הנתבע אינה יותר מאשר "פרי המצאתו" לצרכי משפט.
התובעת, תושבת חדרה מזה מספר שנים ומכירה את הדרכים כפי שעולה מעדותה: "... אני גרה בחדרה, אני יודעת את הדרך, אני נתנייתית לשעבר ולא הייתי צריכה להיזכר בשום צומת שפונים בה לחדרה כי אני יודעת בדיוק איך פונים לחדרה..." (ישיבת יום 2.4.01 עמ' 2 ש' 13).
מעדותו של הנתבע עצמו עולה כי הנתבע מאשר את גרסתה של התובעת דווקא כפי שהדבר בא לידי ביטוי בשאלתו לתובעת: "ש. אני אומר לך שאני עם הציטרואן שלי נכנסתי ברכב שלך מאחור דהיינו עם החלק השמאלי קדמי של רכבי פגעתי בחלק האחורי ימיני של הרכב שלך כי גם אני נבהלתי קצת והתבלבלתי." (ישיבת יום 2.4.01 עמ' 2 ש' 16, ההדגשה שלי, א.ט).
יתרה מכך, גם גרסתו של הנתבע לפיה בעקבות התאונה, נשוא הדיון נגרם לרכב התובעת נזק קל מאוד אינה מתיישבת עם מוצגי התובעת שלא נסתרו בראיה ממשית כלשהי לפיהם תיקון הנזקים שנגרמו לרכב בעקבות התאונה הגיע כדי סך של כ – 8,000 ₪ וכן כפי שעולה ממוצגי
התובעת למקום התאונה הוזמן גרר על מנת שיגרור את רכב התובעת למוסך.
בקבלי את גרסת התובעת קובעת אני כי ביום 19.5.99 בשעה 14:00 לערך נהגה התובעת רכבה בנתיב השמאלי מבין שלושת הנתיבים בכביש היציאה מנתניה, מכיוון מערב לכיוון מזרח. בנסיעתה, הגיעה התובעת לצומת שהינה צומת מרומזרת הרמזורים פעלו כסדרם. התובעת הבחינה כי ברמזור המראה על כיוון נסיעתה דלק אור כתום ולכן עצרה את רכבה לפני קו הצומת על מנת להמתין שהאור ברמזור יתחלף לירוק ואז תמשיך בנסיעתה. לפתע בהיות רכבה בעצירה כאמור הגיע רכב הנתבע נהוג בידי הנתבע מאחורי רכב התובעת והמשיך בנסיעה לתחום הצומת מבלי ששם ליבו לכך שרכב התובעת נמצא בעצירה בהמתינו
להופעת האור הירוק ברמזור ובנסיעתו חסרת הזהירות האמורה פגע עם חלקו הקדמי בחלקו האחורי של רכב התובעת ונגרמה התאונה ותוצאותיה.
הנתבע נהג רכבו בחוסר עירנות ומבלי ששמר מרחק סביר מרכב התובעת שהיה במצב של עצירה מוחלטת ומבלי ששת ליבו למתרחש בדרך, ובנהיגתו זו חסרת הזהירות המשיך הנתבע בנסיעה לתוך הצומת ופגע עם חזית רכבו בחלק אחורי של רכב התובעת וגרם לתאונה ותוצאותיה.
בנסיבות אלו קובעת כי האחריות לקרות התאונה ותוצאותיה מוטלת על הנתבע.
התובעת הוכיחה את נזקי התאונה העקיפים שנגרמו לה באמצעות מכתב מאילון חברה לביטוח בע"מ המאשר את ההפסדים שנגרמו לתובעת בעקבות התאונה, נשוא הדיון (נ/1) כמפורט להלן:
הפסד הנחת העדר תביעות בסך של 337 ₪.

השתתפות עצמית בסך של 1,020 ₪.

השבה לקדמות בסך של 283 ₪.

השתתפות בירידת ערך בסך של 353 ₪.

סה"כ נזקי התובעת שהוכחו בפני
הינם בסך של 1,993 ₪.
אני מחייבת את הנתבע, מר ברגר אבי לשלם לתובעת, הגב' אנדראה חפץ את סכום הנזקים שהוכח בפני
בסך כולל של 1,993 ₪. סכום זה יישא ריבית והפרשי הצמדה החל מיום קרות התאונה 19.5.99 ועד לתשלום המלא בפועל.




אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובעת הוצאות משפט ובזבוז זמן בסך של 500 ₪. סכום זה יישא ריבית והפרשי הצמדה החל מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום המלא בפועל.

פסק הדין ישלח לצדדים בדואר רשום בצירוף אישורי מסירה כדין.

ניתן היום י"ב בניסן, תשס"א (5 באפריל 2001) בהעדר הצדדים.


_____________
א. טלמור, שופטת






תק בית משפט שלום 2651/00 חפץ אנדראה נ' אבי ברגר (פורסם ב-ֽ 05/04/2001)