Google

עמוס הדר - 1. מ. אסרף חברה קבלנית בע"מ

פסקי דין על עמוס הדר | פסקי דין על 1. מ. אסרף חברה קבלנית בע"מ

6124/99 עא     03/08/1999




עא 6124/99 עמוס הדר נ' 1. מ. אסרף חברה קבלנית בע"מ




בעניין:
עמוס הדר

ע"י ב"כ עוה"ד
ד"ר ש' ברקוביץ
המבקש
(המערער בע"א 6124/99)

- נ ג ד -
1. מ. אסרף חברה קבלנית בע"מ

2. מיכאל אסרף
ע"י ב"כ עוה"ד
מ' מימרן
המשיבים
(המערערים בע"א 6127/99)

החלטה
החלטה זו עניינה בבקשה להתיר הגשת ראיה נוספת בערעור, ולחלופין - להחזרת התיק לבית משפט השלום.

1. תחילתה של ההתדיינות בין בעלי הדין בטענת המבקש, לפיה הפרו המשיבים חוזה לרכישת דירות בפרוייקט בנייה בשכונת תלפיות מזרח בירושלים.

העניין נדון בפני
כבוד הנשיא א' כהן (ת"א 24340/94 בבית משפט השלום בירושלים) שקבע בפסק דינו, כי הנתבעים (המשיבים בבקשה זו) יפצו את התובע (המבקש בבקשה זו) בגין איחור במועד מסירת הדירות ובשל הוצאות שונות שבגינן הוצגו קבלות. עם זאת, נדחתה התביעה לפיצוי בגין יתרת חלקו של התובע בפרוייקט הבנייה ואף נדחתה בקשתו לפיצול סעדים בגין זכויותיו במחסנים שנבנו.

על החלטה זו הוגשו שני ערעורים, האחד מטעם המבקש (ע"א 6124/99) והשני מטעם המשיבים (ע"א 6127/99).

2. ביום 13/7/99 התקיים דיון קצר בפני
ערכאת הערעור שבסיומו החלטנו כי "הצדדים יגישו טיעונים משלימים בכתב בתוך 10 ימים, מבלי שהפגרה תפסיק את מרוץ הזמן והטיעונים המשלימים יוגשו במקביל".

ביום 25/7/99, לאחר חלוף המועד להגשת הטיעונים המשלימים, הגיש המבקש (התובע בבית המשפט קמא והמערער בע"א 6124/99) בקשתו זו להגשת ראיה נוספת בערעור, ולחלופין - בקשה להחזרת התיק לבית המשפט קמא לשם כך. הראיה הנוספת, שאותה מעוניין המבקש להגיש לנו, היא חוות דעת של שמאי מקרקעין וכלכלן, מיום 21/7/99, בעניין שווי חלקו של המבקש במחסנים.


3. תקנה 457 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-, קובעת כלהלן:

"(א) בעלי הדין בערעור אינם זכאים להביא ראיות נוספות, בין בכתב ובין בעל פה, לפני בית המשפט שלערעור, ואולם אם בית המשפט שבערכאה קודמת סירב לקבל ראיות שצריך היה לקבלן, או אם בית המשפט שלערעור סבור שכדי לאפשר לו מתן

פסק דין
, או מכל סיבה חשובה אחרת, דרושה הצגת מסמך או חקירת עד, רשאי בית המשפט שלערעור להתיר הבאת הראיות הנוספות".

הפסיקה הבחינה בין שני מקרים: הראשון - הבאת ראיה נוספת להוכחת עובדה, שאירעה לפני מתן פסק הדין שמערערים עליו ונטענה לפני הדרגה הראשונה; והשני - הבאת ראיה נוספת להוכחת עובדה חדשה שאירעה אחרי מתן פסק הדין (וראו: ד"ר י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי, (מהדורה שביעית בעריכת ד"ר ש' לוין, 1995), עמוד 848).

הנה כי כן, במקרה דנא מדובר בהבאת ראיה נוספת להוכחת עובדה שאירעה לפני מתן פסק הדין; שכן, לטענת המבקש, בתום פרשת הראיות, אישר מפקח הרישוי מטעם עיריית ירושלים את דבר קיומם של מחסנים בפרוייקט האמור, אך לא נתקבלו נתונים המאפשרים את חישוב חלקו של התובע במחסנים. על בסיס מידע זה בחר המבקש, מטעמיו, לעתור לבית המשפט קמא בבקשה לפיצול סעדים, בקשה שכאמור נדחתה על ידי בית המשפט קמא.

ואולם, הבקשה להגשת ראיה נוספת, אינה נסמכת על ראיה חדשה, אלא על בסיס תוכנית הבנייה המאושרת, שהיתה בידי המבקש היכולת לעיין בה כבר בעת הגשת סיכומיו לבית המשפט קמא.

במקרים מעין אלה יחמיר בית המשפט עם בעל הדין וידרוש ממנו הוכחה משכנעת, על שום מה לא גילה את הראיה בדרגה ראשונה. יתרה מזאת, בית המשפט שלערעור יבחן אם לא היה ניתן לגלות את הראיה בשקידה ראויה (וראו: ד"ר י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי, לעיל, בעמוד 849).

נוכח האמור וכעולה מן המקובץ, יש לדחות את טענת המבקש, לפיה קיימת "סיבה חשובה אחרת" לקבלת ראיה נוספת, ויש לקבוע כי המבקש לא הראה כל טעם למחדלו בדבר אי הגשת הראיה הנוספת בבית המשפט קמא.

4. נוסיף גם זאת, חוות דעת המומחה שבית משפט זה מתבקש להתיר הגשתה כראיה נוספת בערעור נערכה ביום 21/7/99, דהיינו, לאחר הדיון בפני
ערכאה זו, בעוד שלטענת המבקש, עדותו של מפקח הרישוי מטעם עיריית ירושלים, בדבר קיומם של מחסנים רבים בפרוייקט הבנייה, ניתנה ביום 27/4/98, משמע, למעלה משנה בטרם הוגשה חוות דעתו של המומחה, נשוא בקשה זו. מדובר בפרק זמן ארוך.

מכל מקום, לא היה דבר וחצי דבר שמנע מהמבקש לפנות אל בית המשפט קמא בבקשה להגיש ראיה נוספת, לפני כתיבת פסק הדין, או, למצער, להגיש בקשה כאמור, בטרם התנהל הדיון הנ"ל בפני
ערכאה זו, ומשלא עשה כן, אין לו להלין אלא על עצמו.

יתרה מזאת, הגשת הבקשה להגשת ראיה נוספת בערעור, כאמור, לאחר הדיון הנ"ל בערעור, ומבלי שנזכרה בו, ולאחר תום המועד להגשת טיעונים משלימים, אינה עולה בקנה אחד עם סדרי דין תקינים ויעילים, שתמציתם היא נקיטת ההליך הנכון, במועד הנכון ובפני
הערכאה הנכונה.


5. שני הצדדים מבקשים בהסכמה להאריך להם את המועד להגשת הטיעונים המשלימים עד לאחר מתן החלטה זו. גם את הבקשה זו, על אף היותה מוסכמת, אנו דוחים, ושוב מחמת השיקול של סדרי דין תקינים ויעילים. צאו וראו: הטיעונים המשלימים, שהיו צריכים להיות מוגשים במקביל עד ליום 24/7/99, לא הוגשו, ובמקומם הוגשה ביום 25/7/99 בקשתו הנ"ל של המבקש (להתיר לו הגשת ראיה נוספת בערעור) לאחר תום המועד להגשת הטיעונים המשלימים. בנסיבות אלו, דינה של הבקשה להארכת המועד להידחות.

6. לסיכום:
(א) הבקשה להגשת ראיה נוספת בערעור - נדחית;
(ב) הבקשה החלופית להחזרת התיק לבית המשפט קמא לצורך השלמת הראיות - נדחית;
(ג) בקשת הצדדים להארכת המועד להגשת הטיעונים המשלימים נדחית אף היא.

לפיכך, ומשלא הוגשו הטיעונים המשלימים על ידי מי מהצדדים במועד שנקבע, יינתן פסק הדין על בסיס החומר המצוי בפני
בית המשפט.

7. בלא קשר לתוצאות פסק הדין בערעור, ישלם המבקש למשיב הוצאות ושכר טרחת עורך דין בבקשה זו, בסכום כולל של 5,000 ש"ח בתוספת מע"מ.
ניתן היום כ"א באב תשנ"ט (3 באוגוסט 1999), בהעדר הצדדים.

המזכירות תכניס את חוות הדעת שצורפה לבקשה לתוך מעטפה שתיסגר ותיחתם

המזכירות תמציא החלטה זו לב"כ הצדדים ותחזיר התיק אלינו לכתיבת פסק הדין
יעקב צבן, שופט

יהונתן עדיאל, שופט

דוד חשין
, שופט
3
בית המשפט המחוזי בירושלים

בשא 3357/99
(עא 6124/99)
(עא 6127/99)
בפני
כבוד השופט דוד חשין

כבוד השופט יהונתן עדיאל
כבוד השופט יעקב צבן








עא בית משפט מחוזי 6124/99 עמוס הדר נ' 1. מ. אסרף חברה קבלנית בע"מ (פורסם ב-ֽ 03/08/1999)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים