פסקי דין על לשכת התביעות - תחנת משטרת עכו | פסקי דין על פואד אבו ורדה

7640/05 תתע     23/03/2009




תתע 7640/05 לשכת התביעות - תחנת משטרת עכו נ' פואד אבו ורדה








st1\:*{behavior: }
בית משפט השלום לתעבורה בעכו

תת"ע 7640-05 מ.י. לשכת התביעות - תחנת משטרת עכו
נ' אבו ורדה


23 מרץ 2009



בפני

כב' השופט
יעקב בכר


בעניין:


מ.י. לשכת התביעות - תחנת משטרת עכו



המאשימה



נגד




פואד אבו ורדה



הנאשם


הכרעת דין




1.
האישום


כנגד הנאשם הוגש כתב אישום לפיו, ביום 30.7.04 בשעה 11.08, שעה שנהג הנאשם ברחוב הרצל ישורון נהריה ממערב לצפון, לא ציית הנאשם לתמרור ב-37 המוצב בדרך בכוון נסיעתו, בכך שלא עצר את רכבו לפני קו עצירה וזאת בניגוד לתקנה 22א לתקנות התעבורה, התשכ"א – 1961.

2.
הכפירה


הנאשם כפר בעובדות המיוחסות לו בכתב האישום.

3.
ראיות התביעה



עד תביעה מס' 1 - מר עציון גיל
(להלן: "המתנדב גיל")


ערך את הדו"ח (ת/1). על פי האמור בדו"ח ת/1:

"עם 6 נוסעים ברכב.
בהיותי בפיקוח תנועה בניידת תנועה אור ירוק 049 ביחד עם דני פרקש נסענו ברחוב הרצל מצפון לדרום כאשר הגענו לצומת הנ"ל עמדנו בכביש עקב הולך רגל שחצה הבחנתי ברכב הנ"ל נהוג על ידי הנהג הנ"ל יוצא מרחוב ישורון ואינו עוצר את רכבו בקו העצירה על ידי תמרור ב-37 המוצב במקום ונראה היטב לעין הנ"ל עצר את רכבו וקצה תחנת המוניות במקום ולא בצומת. הנ"ל נעצר על ידי תוך שמירה על קשר עין רצוף, הוסברה מהות העבירה, הנ"ל נעצר על ידי בשדרות הגעתון אחרי שנקרא בכריזה 6 פעמים לעצור ולא עצר. מצורפת סקיצת העבירה.".


תגובת הנאשם כפי שנרשמה בדו"ח הייתה:

"אני עצרתי הסדרן הוריד לי את המדבקה מהשמשה יש לי עדים" .


בחקירתו הנגדית העיד המתנדב גיל כי האירוע נשוא כתב האישום זכור לו. הנאשם עמד תחילה בתוך תחנת המוניות ולאחר מכן החל בנסיעה. המתנדב גיל מסר כי הוא הבחין ראשון בביצוע העבירה על ידי הנאשם, וכי מהמקום בו חנה הנאשם ועד לתמרור עצור היה מרחק של 4-5 מטרים. הכביש אליו פנה הנאשם הינו כביש דו סטרי כאשר תמרור העצור היה רק בכיוון נסיעת הנאשם. בין היציאה מתחנת המוניות עד לתמרור העצור ישנו מרחק של 4-5 מטרים. המתנדב גיל העיד כי בעת ביצוע העבירה על ידי הנאשם, הניידת הייתה במקביל לרכב הנאשם, "קצת קדימה כ- 20 סמ'".


המתנדב גיל סימן על גבי התמונות נ/1, נ/2 ו- נ/3 את מקום עמידת הניידת בה נסע ואת מקום עמידת הרכב של הנאשם. ב"כ הנאשם הגישה לבית המשפט מספר תמונות אשר בהם מופיע הכביש בו התבצעה לכאורה העבירה על ידי הנאשם וכן תחנת המוניות ממנה יצא הנאשם.

המתנדב גיל העיד כי גם כאשר ישנם רכבים החונים בניגוד לכיוון התנועה, היה על הנאשם לעצור את רכבו בקו העצור לאחר יציאתו מתחנת המוניות.ציין כי עמד בצומת בעת ביצוע העבירה על ידי הנאשם, הנאשם עמד תחילה בתחנת המוניות ,לאחר מכן החל בנסיעה רציפה מבלי לעצור בתמרור העצור, נכנס בין רכבו לבין הרכב שהיה לפניו אשר עצר להולך הרגל והשתלב בנסיעה לכיוון רחוב הרצל.

בהמשך עדותו מסר כי הסב את תשומת לבו של המתנדב דני פרקש (להלן: "המתנדב פרקש") שהיה עימו בניידת כי הנאשם יצא מתחנת המוניות על מנת שהמתנדב פרקש יבצע פניית פרסה אחרי רכבו של הנאשם ולא ימשיך בנסיעה קדימה. זכור לו שאמר למתנדב פרקש: "דני תראה את העבירה". דחה את טענת ב"כ הנאשם לפיה כל הניידת הייתה בתוך הצומת. טען כי לפי הסקיצה שערך רק החלק הקדמי של הניידת היה בתחום הצומת.הוסיף כי בינו לבין הרכב שהיה לפניו, היה מרחק מספיק על מנת שרכב יעבור ביניהם, וכי שמר מרחק מהרכב שהיה לפניו על מנת שלא לחסום את הצומת. המתנדב גיל מסר כי לא התייחס לטענת הנאשם לפיה עמד ליד רכבו סדרן מוניות והוסיף כי הסדרן הסתובב בין המוניות שעמדו בתוך התחנה, ולכן לא ייחס חשיבות לכך.

עד תביעה מס' 2 - מר דני פרקש

המתנדב פרקש
נהג בניידת. מזכרו של המתנדב פרקש הוגש לבית המשפט (ת/3). מת/3 עולה כי המתנדב פרקש הבחין בנאשם יוצא ברכבו מתחנת המוניות שנמצאת ליד העירייה כשהוא לא מציית לתמרור ב-37. הנאשם יצא מהתחנה והמשיך בנסיעה רציפה, ללא עצירה, תוך פנייה שמאלה לרחוב הרצל צפונה. המתנדב פרקש נסע אחרי הנאשם, שמר על
קשר עין רצוף, כרז מספר פעמים לנאשם לעצור אולם הנאשם לא עצר, עד שלבסוף נעצר הנאשם בצד הדרך.

בחקירתו הנגדית העיד המתנדב פרקש כי ערך את המזכר בסיום האירוע. מסר כי הנאשם לא נסע במהירות גבוהה מאחר ויצא מתחנת המוניות. בעת ביצוע העבירה על ידי הנאשם הוא עמד לפני הצומת לכיוון צפון. לשאלת ב"כ הנאשם האם בין רכבו של הנאשם לבין הניידת היו רכבים ענה המתנדב פרקש:

"יכול להיות שהיו רכבים באופק אחרי הצומת. לא משנה. ביני לבין הרכב לא היו רכבים".

לדבריו לא היו רכבים לפני הניידת, לא ראה את הנאשם כאשר היה בתוך החנייה של תחנת המוניות אולם ראה את הנאשם יוצא מהתחנה ופונה שמאלה תוך כדי נסיעה רצופה ומבלי לעצור בקו העצירה. המתנדב פרקש העיד כי הנאשם לא סיכן את חייו תוך כדי פנייה שמאלה, אולם הוא לא עצר בעצור, וכי מהירות נסיעתו, כמו גם מהירות נסיעת הנאשם הייתה נמוכה. בהמשך מסר כי הוא שם לב לביצוע העבירה על ידי הנאשם לבד ומבלי שמישהו יסב את תשומת לבו לכך, אולם אינו זוכר אם המתנדב גיל אמר לו להסתכל והוא עשה כן. ציין כי אינו זוכר מתי בדיוק נעשתה הכריזה הראשונה לנאשם.

ב"כ הנאשם הפנתה את המתנדב פרקש לשרטוט של המתנדב גיל ושאלה אותו האם זכור לו כי לפני הניידת בה נהג עמד רכב במעבר חצייה, המתנדב פרקש ענה כי הדבר לא זכור לו וגם לא מעניין אותו מאחר ורכב הנ"ל היה אחרי הצומת, המתנדב פרקש הוסיף כי מאחר והמתנדב גיל לא נהג, אז סביר להניח שהוא הבחין בצורה טובה יותר במתרחש בכביש.

העיד כי הניידת לא הייתה במצב של עמידה אלא במצב של נסיעה.

4.

סקירת ראיות ההגנה

מטעם ההגנה העיד הנאשם בעצמו
.

הנאשם טען כי לאחר יציאתו מהתחנה עמד בשלט העצור, בעודו עומד שם הסדרן דני חן (להלן: "דני") צעק לעברו שיחכה, כי שלט שהיה על האוטו נשאר עליו, דני ניגש אליו בעודו עומד ולקח את השלט. הנאשם טען כי לא שמע את המתנדב גיל כורז לו מאחר ומדובר ביום חם, חלונות הרכב היו סגורים, וברכב פעל מזגן. כאשר המתנדב גיל עצר אותו והטיח בפני
ו שלא עצר בעצור, הוא ענה כי עצר בעצור ואף חיכה כמה רגעים עד שדני הגיע ולקח את השלט מהרכב. הנאשם הוסיף כי ביקש מדני באמצעות מכשיר הקשר להגיע למקום בו נעצר מאחר ורושמים לו דו"ח אולם דני לא התייחס לקריאה.

בחקירתו הנגדית מסר הנאשם כי משמש כנהג מונית בתחנה מזה 48 שנים, ואיזור התחנה מוכר לו היטב. בעת שיצא מהתחנה הסדרן היה עסוק והוא עצמו שכח להוריד את השלט מהרכב, ורק לאחר שיצא מהתחנה ועצר בשלט העצור, ניגש אליו דני בריצה ולקח ממנו את השלט.

הנאשם טען תחילה כי עצר את רכבו ליד תמרור העצור, מאחר ובמקום אין קו עצירה.
לאחר עיון בתמונה נ/3 אישר הנאשם כי יש במקום קו עצור וטען כי עצר ליד שלט העצור שממוקם ליד קו העצירה. הנאשם הוסיף כי הכביש היה עמוס ולכן אינו יכול לצאת מבלי לעצור.

הנאשם העיד כי לא הייתה היכרות מוקדמת בינן לבין המתנדבים גיל ופרקש.

עד הגנה מס' 2 - מר דני חן

מעדותו עולה כי הוא שימש כסדרן בתחנת המוניות. דני טען כי על רכבו של הנאשם היה שלט, הנאשם החל בנסיעה והגיע לקו העצירה והשלט נותר על רכבו, הוא ניגש לרכב והוריד את השלט כאשר במהלך פרק
זמן זה רכבו של הנאשם היה במצב של עצירה.

בחקירתו הנגדית מסר דני כי בדרך כלל הוא מוריד את השלט מהרכב בתחום תחנת המוניות, אולם במקרה דנן שכח להוריד את השלט, פנה לנאשם אשר עמד באותה עת בצומת עצור, והוריד את השלט. הנאשם החל בנסיעה ואז הגיעה הניידת המשטרתית, מכיוון הרמזורים.

לשאלת בית המשפט ענה דני כי ידע לראשונה על רישום הדו"ח לנאשם רק כאשר הנאשם חזר מהנסיעה לחיפה.

5.
ב"כ המאשימה ביקש להרשיע את הנאשם וטענן כי אין סתירה בין דבריהם של המתנדבים פרקש וגיל בכל הנוגע למצב הניידת בעת ביצוע העבירה על ידי הנאשם שכן המתנדב פרקש לא התייחס במזכרו ת/3 למצב הניידת, ובעדותו בבית המשפט העיד כי אינו זוכר את פרטי האירוע אלא מעיד רק על הדברים אשר נרשמו על ידו בת/3. ב"כ המאשימה הוסיף כי עת נשאל הנאשם במהלך חקירתו איפה ביצע את העצירה, סימן הנאשם על גבי נ/3 מקום הרחוק מקו העצירה ודי בכך כדי להביא להרשעת הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום. ב"כ המאשימה הוסיף כי העובדה שהמתנדב גיל ראה את הנאשם עוצר את רכבו עם יציאתו מהחנייה מתיישבת עם שיטת העבודה לפיה מורידים את השלט לפני היציאה מהתחנה.

6.
ב"כ הנאשם ביקשה כי בית המשפט יזכה את הנאשם מאשמה וטענה כי דיווחיהם של המתנדבים גיל ופרקש אינם מתיישבים אחד עם השני. לטענתה בעוד המתנדב גיל העיד בבית המשפט כי הבחין בנאשם מבצע את העבירה תוך כדי שהניידת עמדה בצומת, המתנדב פרקש טען כי הניידת הייתה בתנועה והנאשם נכנס לצומת תוך כדי נסיעה רציפה. כן טענה ב"כ הנאשם כי טענת המתנדב גיל לפיה הנאשם עצר בעת יציאתו מתחנת המוניות אינה הגיונית שכן אין כל סיבה שהנאשם יעצור דווקא שם.

7.
דיון והכרעה

אין מחלוקת בין הצדדים כי בכיוון נסיעתו של הנאשם מוצב תמרור
ב - 37 וקיים קו עצירה בצמוד לו.
כמו כן לא נטענה כל טענה מצד הנאשם כי תתכן טעות בזיהוי הרכב נשוא העבירה.

סלע המחלוקת בין הצדדים הוא - האם הנאשם עצר את רכבו לפני קו העצירה הצמוד לתמרור ב - 37 ורק אחר כך השתלב בתנועה כפי שהנאשם טוען או שהוא חלף עבר על פני קו העצירה והתמרור מבלי לעצור כטענת התביעה.

לאחר שהפכתי והפכתי בראיות התביעה מזה ובראיות ההגנה מזה, הגעתי למסקנה לפיה עמדה התביעה בנטל השכנוע כנדרש במשפט פלילי לעבירה המיוחסת לנאשם בכתב האישום וזאת מן הטעמים הבאים:

א.
שני עדי התביעה אשר היו בטווח ראייה קרוב ובזווית ראייה טובה להבחין בעבירה המיוחסת לנאשם, העידו בכתב ובעל פה, באופן ברור, מפורט ונטול ספקות כי הנאשם יצא בנסיעה רציפה, ללא עצירה, מתחנת המוניות, מבלי לציית לתמרור
ב - 37 המוצב בדרך בכיוון נסיעתו.

עדויות שני עדי התביעה
היו אמינות בעיני. מצאתי את גרסתם כגרסה אמינה
משקפת את קרות העבירה כהוויתה. המתנדב גיל אף המחיש את אופן ביצוע העבירה בתרשים ת/2, כאשר הוא מפרט שלב אחר שלב את אופן נהיגתו של הנאשם. מ-ת/2 עולה בבירור כפי שהעיד המתנדב גיל, כי הנאשם עצר את רכבו רק במקום המסומן באות ד' ולא בקו העצירה, כמתחייב על פי דין.

ב.
לא נטענה טענה כלשהי מצד הנאשם לגבי טעות אפשרית בזיהוי הנהג או הרכב נשוא העבירה.

ג.

איני נוטה לאמץ את גרסת הנאשם. לא התרשמתי כי עדותו משקפת נאמנה את אשר התרחש עובר לעבירה.

כך נותר בליבי ספק לגבי נכונות אמירתו כי עצר בקו העצירה וחיכה לסדרן שצעק לעברו שיחכה, (כי מדבקה שהייתה על האוטו נשארה עליו), אך באותה נשימה העיד כי לא שמע את המתנדב גיל כורז לו (מאחר ומדובר ביום חם, חלונות הרכב היו סגורים וברכב פעל
מזגן).

ד.

לא מצאתי כל סיבה מדוע ירצו שני שוטרים אשר אינם מכירים את הנאשם, לטפול על הנאשם אשם שווא. מעדותו של הנאשם עולה כי לא הייתה היכרות מוקדמת בינו לבין
המתנדבים גיל ופרקש.


ה.
אשר לטענות אשר העלתה ההגנה בסיכומיה לגבי הסתירות שהתגלעו בעדות שני עדי התביעה בקשר למצב הניידת בעת ביצוע העבירה ומיקום עצירת רכב הנאשם באזור תחנת המוניות:
אכן קיימות סתירות בעדויות עדי התביעה אך הן קיימות בעדות המאוחרת שלהם:
בנוגע למצב הניידת בעת ביצוע העבירה - האחד אומר כי הניידת הייתה בנסיעה, השני בעצירה.
לעומת זאת בדוח ובמזכר שנרשמו על אתר
-
מצב הניידת לא מצוין במפורש. המתנדב האחד רשם: "הגענו לצומת הנ"ל עמדנו בכביש", המתנדב האחר רשם "נסענו... וכאשר הגענו לצומת... ראיתי..."

העבירה בוצעה ביולי 2004. העדויות נשמעו בפני
י ביולי 2007. אך טבעי שעדות הניתנת 3 שנים אחרי קרות העבירה תהא לוקה בדיוקה וחסרה לעומת מסמך
הנרשם בסמוך לקרות העבירה.

נשאלת השאלה - האם הסתירות הללו מהותיות לעניננו, או שמא מדובר באי דיוק הנובע משיני הזמן אשר כרסמו והקהו את הזכרון?
כיוון שמדובר בסתירות בעדויות המאוחרות בלבד, אני נוטה לזקוף זאת לזמן שגרמן, מה גם שאין מדובר בסתירות מהותיות שיש בהן כדי לקעקע את עדויות המתנדבים.


לאור האמור לעיל, שוכנעתי מעל לכל ספק סביר כי הנאשם ביצע את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום ולפיכך הנני מרשיע אותו בביצועה.

קובע לטיעונים לעונש ליום
13.5.09 שעה 13.00.

הנאשם יהיה פטור מהופעה, במידה וישלח טיעונים לעונש בכתב.

המזכירות תמציא העתק לצדדים.


ניתנה היום,
כ"ז
אדר תשס"ט , 23 מרץ 2009, בהעדר הצדדים















תתע בית משפט לתעבורה 7640/05 לשכת התביעות - תחנת משטרת עכו נ' פואד אבו ורדה (פורסם ב-ֽ 23/03/2009)