פסקי דין על יורם ישר | פסקי דין על צבי סגל | פסקי דין על ורדה סגל | פסקי דין על ש.י ישר קבלנים (1989) ואח' |

203142/09 בשא     24/03/2009




בשא 203142/09 יורם ישר נ' צבי סגל, ורדה סגל, ש.י ישר קבלנים (1989) בע"מ ואח'




בעניין:

1



בתי המשפט


בית משפט השלום תל אביב-יפו
בש"א 203142/09

ת.א 50829/04
בפני
:
כבוד השופט מֹשה סובל
תאריך:
24/03/2009




מערער
יורם ישר

בעניין:








נ
ג
ד

משיבים
1. צבי סגל

2. ורדה סגל








משיבים פורמליים


3. ש.י ישר קבלנים (1989) בע"מ





4. שולמית ישר



פסק דין
1.
מבוא

בפני
ערעור על החלטת כב' הרשם יוחנן גבאי מיום 29.12.08 לפיה הוטל עיקול זמני על כספי תמורת רכישת זכויות המערער בבית ברח' תור האביב 10 רחובות, המצויים בידי ברוך ואילנה אמינוב.

המערער הגיש עיקרי טיעון ביום 26.2.09.
המשיבים הגישו עיקרי טיעון ביום 22.3.09.

2. טענות המערער
יש לבטל את החלטת כב' הרשם מהטעמים הבאים:
א. שגה כב' הרשם בהטלת צו העיקול בניגוד להלכה לפיה נוטה האיזון בכל הנוגע להטלת עיקול זמני יותר מבעבר לטובת הנתבע.
ב. כב' הרשם התעלם מהעובדה שהמשיבים לא הציגו ולו ראיה לכאורה לטענה כי המערער התחייב וערב אישית כלפי המשיבים להתחייבויות המשיבה הפורמלית 3.
ג. טעה כב' הרשם כשקבע כי המצהיר מטעם המשיבים לא נחקר על תצהירו. בבקשה נשוא הערעור לא התקיים דיון במעמד הצדדים ולא התאפשרה חקירת המשיבים על תצהיריהם.
ד. טעה כב' הרשם בקביעתו כי יש בעובדה שהמערער מנהל עסקיו באמצעות חברה אחרת שבבעלותו להתחמק מנושים, וכן כי יש בעובדה שהמערער לא גילה בבית המשפט כי ביתו נמכר משום הברחת נכסים.
ה. שגה כב' הרשם משלא קיבל את טענת המערער לפיה יתרת התמורה ממכירת הבית שייכת לאשתו, גב' יפה ישר.

3. טענות המשיבים
יש להשאיר את החלטת כב' הרשם על כנה מהטעמים הבאים:
א. המשיבים הציגו עילת תביעה נגד המערער. דירת המשיבים נבנתה על ידי חברת בנייה שבבעלות ובניהול המערער. המערער ערב אישית בכתב לכל התחייבויות המשיבה הפורמלית 3 בעניין איכות הבנייה ותיקון ליקויי בנייה בדירת המשיבים.
ג. איש לא מנע מהמערער לדרוש חקירת המצהיר מטעם המשיבים. למערער ניתנה האפשרות להגיב על הבקשה ובה יכול היה לדרוש חקירה זו.
ד. כב' הרשם פירט את הראיות הרבות שהציגו המשיבים לקיום התנאי של הכבדת ביצוע פסק הדין. המערער לא טען שהמשיבים לא הוכיחו את יסוד ההכבדה. כב' הרשם איפשר למערער להציע חלופה לעיקול כספי התמורה של ביתו אך הוא הודה כי אין לו חלופה.


הברחת נכסים אינה המבחן היחיד לקביעת יסוד ההכבדה, אך בכל מקרה הוכיחו המשיבים כי המערער מנסה להבריח נכסיו.
ה. בשטר המשכנתא על הבית נכתב במפורש כי השעבוד הוטל גם בגין חובה של גב' ישר לבנק. הגב' ישר חתומה על שטר המשכנתא כלווה וכערבה אישית בגלל שהיא עצמה לוותה כספים מהבנק הן אישית והן עבור המשיבה הפורמלית 3 הנמצאת בבעלות משותפת שלה ושל המערער.
לכן, אין לזקוף את כל חוב המשכנתא רק על חלקו בתמורה של המערער אלא גם על חלקה של אשת המערער בתמורה.

דיון והכרעה
4. בבקשה לצו עיקול על המבקשת לעבור שתי משוכות:

המשוכה הראשונה קבועה בתקנה 362(א) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"), לפיה על המבקשת לשכנע את בית המשפט "על בסיס ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת התובענה..."

המשוכה השניה קבועה בתקנה 374(ב) לתקנות, ולפיה על המבקשת לשכנע את בית המשפט "על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, כי קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין".

בנוסף, מורה תקנה 362(ב) לתקנות, כי על בית המשפט לשקול, בין השאר, שיקולים של מאזן הנוחות- האם הנזק שייגרם למבקשת, אם לא יינתן הסעד הזמני, גדול מהנזק שייגרם למשיב, אם יינתן הסעד.



5. השאלה הראשונית המתעוררת בבקשה להטלת עיקול, היא האמנם הציגו המשיבים ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת תובענה.

המערער טוען כי אין למשיבים עילת תביעה אישית כנגדו.

המשיבים הגישו תביעת נזיקין בגין ליקויי בנייה שנתגלו בדירתם כנגד המערער אישית, כנגד חברת הבנייה שלו, היא המשיבה הפורמלית 3 וכן כנגד אחרים.

דירת המשיבים נבנתה על ידי חברת בנייה שבבעלות המערער.

המערער ערב אישית לכל התחייבויות המשיבה הפורמלית 3, אשר בנתה את דירת המשיבים בהסכם בכתב מיום 1.1.98 בין חברת רחובות הירוקה לבין המשיבה הפורמלית 3.

המערער נרשם כערב אישית בכותרת ההסכם וכן ב"והואיל" האחרון בעמ' הראשון של ההסכם:
"והואיל והערב הינו בעל השליטה בחברה המהווה את הקבלן ושי לו עניין, שהקבלן יבצע את העבודה והסכים לערוב ערבות אישית למלוי התחייבויות הקבלן, לפי הסכם זה".



סבורני, כי במקרה דנן, הצליחו המשיבים להביא ראיות מהימנות לכאורה המקימות תשתית וסיכוי לתובענה נגד המערער.

6. מכאן לשאלה השנייה הניצבת בפני
, והיא האם הביאו המשיבים ראיות מהימנות לכאורה בדבר החשש להכבדה על ביצוע פסק הדין.

אכן, במישור זה התחוללה התמורה העיקרית בדיני העיקול עם חקיקתו של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו וסעיף 3 שבו.
כמו כן, אין זה מיותר להזכיר כי מאז חקיקת חוק היסוד הנ"ל ניתנה עדיפות לזכות הקנין של הנתבע להגנה על קניינו מפני עיקול.


יחד עם זאת וכמו בכל מקרה של איזון בין זכויות מתנגשות, זכות הקנין של הנתבע אינה מוחלטת ועדיפותה על פני זכות הקנין של התובע אין פרושה הצבת מחסום בלתי עביר המונע לעולם פגיעה בקניינו של הנתבע קודם למתן פסק הדין.

העדיפות באה לידי ביטוי אך בנטל הרובץ על התובע לשכנע באמצעות ראיות מהימנות לכאורה כי הפגיעה שתיגרם לרכוש הנתבע כתוצאה מהעיקול אמנם נדרש לצורך מניעת ההכבדה ומוצדקת בשים לב למאזן הנזקים העלולים להיגרם לכל אחד מן הצדדים או אי מתן הצו (ע"א' 5935/97 סיני נ. יגלנץ פדי' נב (1) 193).

7. כב' הרשם בהחלטתו נשוא הערעור פירט את הראיות הרבות שהובאו בפני
ו בדבר יסוד ההכבדה, אעמוד עליהם להלן בקצרה.



הוצגו ראיות כי המערער התקשה בתשלום הוצאות בסך של 3,500 ש"ח שהושתו עליו על פי החלטת בית המשפט.

המשיבה הפורמלית 3 הפסיקה לפעול, כאשר כל נכסיה משועבדים ללא הגבלה בסכום.

המערער 2 מנהל את עסקיו באמצעות חברה אחרת שבבעלותו.

כל ניירות הערך של המערער משועבדים להבטחת חובות המשיבה הפורמלית 3.

ביתו ורכבו של המערער שועבדו לבנק ללא הגבלה בסכום.

המערער לא גילה לבית המשפט בעת הדיון שהתקיים ביום 29.10.08 בבקשה לביטול העיקול כי ביתו נמכר כחודש לפני כן ביום 23.9.08.

8. נראה,אפוא, כי במקרה דנן קיימות ראיות מהימנות לכאורה בדבר חשש להכבדה על ביצוע פסק הדין, עת יינתן.

לפיכך,הגעתי למסקנה, לפיה המשיבים עמדו בנטל ההוכחה של שני התנאים המצטברים.




9. לעניין מאזן הנוחות שעל בית המשפט לשקול בבואו ליתן צו עיקול זמני.

בהפעלת שיקול הדעת ע"י בית המשפט בדונו בבקשה למתן צו עיקול זמני, יש לאזן בין האינטרס של התובע להגשים את זכויותיו כפי שייקבעו בפסק הדין, אם זכויות אלה יוכרו, לבין האינטרס של הנתבע שזכות הקניין שלו לא תיפגע.

באיזון זה מוענק לאינטרס של הנתבע מעמד עדיף, ועדיפות זו נובעת משתי סיבות: האחת, התובע נושא בנטל ההוכחה, והשניה, זכות הקניין היא זכות חוקתית, המעוגנת בסעיף 3 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו (ראה בש"א 4459/94 סלמונוב נ' שרבני, פ"ד מט (3) 479, ורע"א 5935/97 סיני נ' גלנץ, פ"ד נב (1) 193).

10. במקרה דנן, באם יבוטל צו העיקול הזמני אשר ניתן על כספי תמורת רכישת זכויות המערער בביתו,הרי שמצבו הכלכלי הקשה של המערער אשר הוכח לכאורה, יותיר את המשיבים בפני
שוקת שבורה, תוצאה שהינה חמורה מן ההגבלה הזמנית על זכות הקניין של המערער.

בצדק קבע הרשם הנכבד כי הבקשה להטלת העיקול הזמני הוגשה בתום לב וכי מתן צו העיקול ראוי ומידתי בנסיבות העניין.

11. לטענת המערער טעה כב' הרשם בהסתמכו על אי חקירת המשיב על תצהירו, היות ובבקשה נשוא הערעור לא התקיים דיון במעמד הצדדים ולא התאפשרה חקירת המשיבים על תצהיריהם.



מנגד טוענים המשיבים כי באם היה רוצה המערער לחקור את המשיב יכול היה לעשות זאת.

תצהיר המשיב הוגש בתמיכה לבש"א 178776/06.
בהחלטה מיום 11.11.08 ניתנה למערער האפשרות להגיב לבקשה המובאת בבש"א זו.
ואולם, המערער בחר שלא לדרוש חקירת המשיב .

מקובלים עלי בעניין זה טענות המשיבים, ועל כן יש לדחות הטענה.

12. המערער טוען כי כב' הרשם שגה בכך שלא קיבל את טענת המערער לפיה יתרת התמורה ממכירת הבית שייכת לאשתו, גב' יפה ישר.

בצדק דחה כב' הרשם טענה זו של המערער.

המערער ואשתו בעלים בחלקים שווים בבית אשר נמכר לבני הזוג אמינוב.
תמורת הבית התחייבו הקונים לשלם סך של 3,700,000 ₪.
מכאן, כי חלקו של כל אחד בתמורת הבית הינו 1,850,000 ₪.
שווי המשכנתא לבנק הינו 2,500,000 ₪.
המערער ואשתו התחייבו ביחד לשלם לבנק את הסכומים המגיעים לבנק מהמשיבה הפורמלית 3, אשר בגינם נרשמה משכנתא, מכאן כי כל אחד מהם חב לבנק סך של 1,250,000 ₪.
יוצא שהיתרה שתיוותר בידי המערער לאחר התשלום לבנק היא 600,000 ₪.
(1,850,000 ₪ - 1,250,000 ₪).
ואילו העיקול מוגבל ל- 500,000 ₪ בגבולות חלקו של המערער ביתרת התמורה ממכירת הבית.

13. סיכום
לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את הערעור.
החלטת כב' הרשם מיום 29.12.08 תיוותר על כנה.
המערער ישלם למשיבים הוצאות הערעור בסך של 3,500 ₪ בצירוף מע"מ כדין.




ניתן היום כ"ח באדר, תשס"ט (24 במרץ 2009) בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

סובל משה, שופט













בשא בית משפט שלום 203142/09 יורם ישר נ' צבי סגל, ורדה סגל, ש.י ישר קבלנים (1989) בע"מ ואח' (פורסם ב-ֽ 24/03/2009)