פסקי דין על שלמה רוזן | פסקי דין על בנק לאומי לישראל בע"מ

9715/04 בשא     10/07/2005




בשא 9715/04 שלמה רוזן נ' בנק לאומי לישראל בע"מ




בעניין:

1



בתי המשפט


בית משפט השלום ירושלים
בשא
009715/04

בתיק עיקרי: א
013095/04

לפני
כב' הרשמת תמר נמרודי
תאריך:
10/07/2005



בענין:
שלמה רוזן




המבקש

נ ג ד


בנק לאומי לישראל בע"מ





המשיב

החלטה
1.
ביום 23/11/2004 הגיש המשיב נגד המבקש תביעה בסד"מ לתשלום הסך של 200,876 ש"ח, בגין יתרת חובה בחשבונו, שמספרו 81800/98.
2.
ביום 29/12/2004 הגיש המבקש בקשת רשות להגן.
בדיון שהתקיים לפני ביום 28/3/2005 הסכימו הצדדים כי המבקש יתקן את בקשתו לאחר שיפנה למשיב, יבקש מסמכים ויקבלם בכפוף לתשלום עבורם.
ואכן מסמכים נמסרו למבקש והוא הגיש בקשת רשות להגן מתוקנת ביום 9/6/2005.
3.
המבקש תמך בקשתו בתצהיר מטעמו והעלה טענות הגנה שונות.
במהלך הדיון שהתקיים לפני היום, חזר בו המבקש מרוב טענות ההגנה שלו. לכן אתיחס רק לטענת ההגנה שנותרה.
4.
המבקש טען כי להבטחת האשראי שקבל מהמשיב, הוא מסר לו שיקים של לקוחות שונים. בין אותם שיקים נמסרו שיקים של חברת מרכז הממתקים בע"מ (להלן: החברה) בסך כולל של 215,000 ש"ח. ע"ס שיקים אלה, המשיב הגיש 3 תביעות נגד החברה. ביום 26/12/2003 הגיע המשיב להסדר עם החברה, ללא ידיעת המבקש וללא הסכמתו. במסגרת הסדר זה ויתר המשיב על חלק מהחוב והסתפק בתשלום כולל של 150,000 ש"ח.
אין חולק כי החברה עמדה בהסדר זה והסך של 150,000 ש"ח שולם ע"ח חוב המבקש והקטינו, טרם הגשת התביעה שלפני, והמבקש אינו נתבע לשלם את הסכום פעם נוספת.
לכן אין לקבל את טענת המבקש כי יש להפחית מחובו את מלוא סכום השיקים של החברה שהיו בידי המשיב בסך של 215,000 ש"ח.
המשיב למעשה פעל להקטנת חוב המבקש בסך של 150,000 ש"ח ולכן לא ברור על מה הוא מלין.
לגבי סכום זה המשיב לא היה מחויב לבקש רשות המבקש להסדר.
המשיב אחז בשיקים כשורה והוא היה רשאי לגבות תמורתם מהחברה, לאחר שנתן למבקש תמורה בדרך של מתן אשראי. לכן לגבי הסכום האמור יש לדחות את הבקשה.
לגבי ההפרש שבין סכום השיקים של החברה שהיו בידי המשיב לבין הסכום ששולם עפ"י ההסדר (סך של 65,000 ש"ח) – טוען המבקש כי המשיב לא היה רשאי לותר על סכום זה ומאחר שגרם לו נזק בסכום זה , יש לקזזו מסכום התביעה.
המבקש אינו טוען כי אילו תבע את החברה במועד בו הגיעה להסדר עם המשיב, הוא היה מצליח לגבות את מלוא הסכום (215,000 ש"ח) ואין הוא מראה כי הליכי הגביה של המשיב גרמו לו נזק כלשהו. כן אין הוא טוען כי לא יכול היה לתבוע את החברה אז או כיום ע"ס עיסקת היסוד שבין הצדדים, בקיזוז הסכומים שנפרעו.
עם זאת תתכן טענה של החברה, כי המשיב שאחז בשיקים היה רשאי לותר על חלק מהחוב (שכנראה נתבע כולו) ולכן היא תסרב לשלם למבקש את ההפרש.
טענה זו דחוקה ביותר. עם זאת,
נוכח הפסיקה הנוטה כיום במרבית המקרים לאפשר לנתבעים להתגונן וע"מ לתת למבקש יומו בבית המשפט, תינתן לו רשות להגן בטענת קיזוז זו בלבד, אך רק בכפוף להפקדת הוצאות, שכן כאמור הטענה קלושה ביותר.
5.
אשר על כן הנני קובעת כדלקמן:
א.
אני נעתרת לבקשת הרשות להגן באופן חלקי
לגבי הסך של 65,000 ש"ח בלבד. זאת בכפוף לכך שהמבקש יפקיד לקופת בית המשפט בתוך 30 ימים את הסך של 3,000 ש"ח. יתרת הבקשה נדחית.
ב.
אם המבקש לא יפקיד את הסכום כאמור , תדחה גם יתרת בקשת הרשות להגן.
ג.
הוצאות הדיון בבקשה ילקחו בחשבון בסופו של ההליך בתיק העיקרי, בהתאם לתוצאות הסופיות.
ד.
ב"כ המשיב יגיש לחתימה נוסח

פסק דין
חלקי פורמלי בתוך 7 ימים.
ה.
ימי הפגרה יובאו במנין הימים הן לענין התשלום והן לענין הגשת הפסיקתא .
ניתנה היום, ג' בתמוז התשס"ה (10 ביולי 2005), בהעדר הצדדים.

תמר נמרודי
, רשמת








בשא בית משפט שלום 9715/04 שלמה רוזן נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (פורסם ב-ֽ 10/07/2005)