פסקי דין על בכר אברהם | פסקי דין על חיון אילן | פסקי דין על ממן פנחס ואח' | פסקי דין על עיריית ראשון לציון

2219/05 בשא     27/03/2006




בשא 2219/05 בכר אברהם, חיון אילן, ממן פנחס ואח' נ' עיריית ראשון לציון




בעניין:

1



בתי המשפט


בית משפט השלום רמלה
בשא002219/05

בתיק עיקרי: א
002692/04

בפני
:
כב' הרשם דן סעדון
תאריך:
27/03/2006




בעניין
:
1. בכר אברהם

2. חיון אילן
3. ממן פנחס
4.ממן מירי


ע"י ב"כ עו"ד
אילן חלמיש
מבקשים

נ
ג
ד


עיריית ראשון לציון



ע"י ב"כ עו"ד
אברהם נווה
משיבה


החלטה


זוהי בקשה לביטולו של

פסק דין
שניתן בהיעדר הגנה.

כללי
1.
המשיבה, רשות מקומית, הגישה תביעה כספית בסדר דין מקוצר לתשלום מיסי עירייה בין היתר כנגד המבקשים וזאת בגין חוב ארנונה המתייחס לנכס ברחוב החרצית 14, ראשון לציון (להלן:"הנכס").

2.
המבקשים לא התגוננו כנגד התביעה תוך התקופה שנקבעה לכך בדין ובהתאם עתרה המבקשת ליתן כנגד המבקשים פסקי דין בהיעדר הגנה. ואמנם, ביום 13.10.04 ניתן

פסק דין
בהיעדר הגנה כנגד מבקשים 1-2. כנגד מבקש 3 ניתן

פסק דין
ביום 20.1.05 וכנגד מבקשים 4-5 ניתן

פסק דין
ביום 8.11.04.


טענות הצדדים בהליך זה
3.
המבקשים עותרים לבטל את פסקי הדין שניתנו כנגדם וזאת מהטעם כי כתב התביעה לא נמסר להם כדין. כך, טוען מבקש 1 כי במועד בו הודבק כתב התביעה על דלת דירתו הוא לא התגורר באותה דירה. מבקש 3 טוען כי כתב התביעה לא הומצא לידיו כלל ומבקשים 4-5 טוענים כי כתב התביעה לא הגיע לידיהם מכיוון שהם מתגוררים בכתובת שונה מזו המופיעה על גבי אישור המסירה.

4.
עוד טוענים המבקשים כי למיטב ידיעתם הוקפאו כנגדם ההליכים בתובענה זו וזאת כמפורט במזכר ממנהל אגף ההכנסות במשיבה אל מנהלת האכיפה במשיבה שצורף לבקשה (להלן:"המזכר"). המבקשים טוענים גם כי מעולם לא התחייבו לשאת בחובותיה של העמותה "מרכז חב"ד ליובאביטש" (להלן:"העמותה") וכי מעולם לא החזיקו בנכס ומעולם לא קיבלו התראה על שמם לתשלום חוב הארנונה בהתייחס לנכס.

5.
המשיבה טענה בתגובתה לבקשה זו כי כתב התביעה הומצא לכל המבקשים כדין. טענה זו של המשיבה נתמכת, לשיטתה, באישורי המסירה ובתצהיר פקיד המסירה ממנו עולה כי פקיד המסירה מטעם המשיבה טרח ווידא כי המסירה מבוצעת לכתובתם הנכונה של כל אחד מן המבקשים. כך, לגבי מבקש 1 בוצעה הדבקה על גבי דלת הבית לאחר שאומתה כתובתו עם שכנים. לגבי מבקש 3 הוצהר כי כתב התביעה נמסר לאשתו.
לגבי מבקשים 4-5 הצהיר פקיד המסירה כי כתב התביעה נמסר לידי המבקש 4 בכתובתו העדכנית.

6.
לעניין המזכר טוענת המשיבה כי אין מדובר
בהתחייבות כלפי המבקשים אלא בהחלטה פנימית של המשיבה שנתקבלה לאחר שהמבקשים פנו למשיבה והודיעו לה על כוונתם לעתור לקבלת פטור מתשלום ארנונה להם זכאית העמותה כמלכ"ר. דא עקא, שעל אף שחלפה שנה ממועד המזכר הפנימי לא הוצג האישור המתאים המזכה בפטור מתשלום ארנונה.

7.
המשיבה ויתרה על חקירת המבקשים על תצהיריהם וניתן צו לסיכומים בכתב.

דיון
8.
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים הגעתי למסקנה כי יש מקום לבטל את פסקי הדין שניתנו כנגד המבקשים, זולת מבקש 2, וזאת מתוקף שיקול דעתו של בית המשפט.

9.
אפתח במבקש 2. מבקש זה לא הגיש תצהיר ושמו לא נזכר במסגרת סיכומי המבקשים. מכאן עולה המסקנה הבלתי נמנעת כי מבקש זה זנח את בקשתו ולפיכך דינה להידחות.

10.
לעניין ביטולו של פסק הדין המתייחס ליתר המבקשים הגעתי כאמור למסקנה כי יש לבטל את פסק הדין ביחס אליהם וזאת מתוקף שיקול דעת בית המשפט. לצורך הדיון, אניח לטובת המשיבה, מבלי לפסוק בדבר, כי כתבי התביעה הומצאו כדין לכל אחד מן המבקשים בבקשה זו.

11.
בהתאם להלכה הפסוקה על בית המשפט לבחון שתי שאלות אלה: ראשית, מהי הסיבה שבעטיה לא הגישו המבקשים כתב הגנה. שנית, והיא עיקר, מהם סיכויי הגנתם של המבקשים. לעניין זה חשוב להדגיש כי על פי ההלכה הפסוקה אין צורך למבקש להראות כי הגנתו איתנה ובטוחה ודי אם יראה כי יש בפיו הגנה אפשרית (א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהד' שביעית, עמ' 282-283).

12.
לעניין האיחור בהגשת ההגנה אציין כי לא נראה כי היה זלזול או התעלמות מדעת מצד המבקשים כלפי הצד שכנגד או כלפי בית המשפט. בנסיבות כאלה, גם אם עלתה התנהלותם של המבקשים לכדי רשלנות, עדיין אין בכך כדי להצדיק את נעילת דלתות בית המשפט בפני
הם. על מחדל, ככל שהיה, ניתן לפצות בפסיקת הוצאות הולמות (ע"א 32/83 אפל נ' קפח פ"ד ל"ז(3), 431)

13.
לעניין סיכויי ההגנה נראה כי לכאורה יש למבקשים טענות הגנה הראויות על פניהן לבירור וליבון. המשיבה בכתב התביעה לחייב את המבקשים בסכום התביעה על יסוד היותם מחזיקים בנכס וזאת מבלי שטרחה לבסס טענה זו באסמכתא כלשהי. אדרבא, על גבי דף החשבון שצורף לכתב התביעה מופיעה שמה של העמותה בלבד כמחזיקת הנכס. גם מכתב ההתראה שצורף מכוון לעמותה בלבד. המשיבה לא צירפה עותק התראה שנשלחה למי מן המבקשים וטענת המבקשים לפיה מעולם לא נשלחה אליהם דרישת תשלום – לא נסתרה לנוכח ויתור המשיבה על חקירתם הנגדית של המבקשים. מכיוון שכך, לא ניתן לקבוע כי נחסמה בפני
המבקשים הדרך להעלות טענת "אינני מחזיק" (סעיף 3 לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), תשל"ו – 1976).

14.
עוד אציין, בבחינת כי טענת המשיבה לפיה יש לחייב את המבקשים בחובות העמותה אינה נקייה מספקות
כך שיש למבקשים הגנה אפשרית גם במישור זה. המשיבה טוענת כי יש לחייב את המבקשים מכוח היותם חברים בעמותה שאינה מוגבלת באחריות. טיעון זה עומד לכאורה בסתירה לאמור בבג"ץ 823/90 סיעת בת-ים 1 נ' מבקר המדינה, פ"ד מד(2)692 שם נקבע, בין היתר, כי "חובה של העמותה כשלעצמו הוא חובה של העמותה ולא של חבריה, על כן חוב כספי שיש לה לעמותה כלפי פלוני אינו כשלעצמו חוב של חברי העמותה".

15.
עוד אציין, מבלי לפסוק בדבר, כי ספק אם בנסיבות מקרה זה קיימת אפשרות להרמת מסך בין המבקשים לעמותה. מהאמור בע"א (חי') 1683/03 ליניאל די.די.בי חיפה בע"מ נ' עמותת החיפאים למען אדן תק-מח 2004(2), 6923 עולה אמנם כי הוכרה האפשרות לבצע הרמת מסך בין עמותה לחבריה אולם באותן נסיבות הצביע בית המשפט על מעשים שנעשו על ידי חברי העמותה שהצדיקו את הרמת המסך ובהם: מסירת שיק בידיעה שלא יפרע וכן העדפת נושים. במקרה דנא, אין כל טענה בכתב המייחסת למבקשים או למי מהם מעשים המהווים עילה להרמת המסך. עוד יש לציין כי ככלל יבצע בית המשפט הרמת מסך רק במקרים חריגים (ע"א 4606/90 תל מר בע"מ נ' מוברמן פ"ד מו(5), 353).

סיכום
16.
מן המקובץ עולה כי לא נמצא כי התנהגות המבקשים עלתה כדי זלזול בבית המשפט ובחובותיהם כבעלי דין וכי סיכויי הגנתם בפני
התביעה הינם טובים לכאורה. אי לכך ולאור האמור אני נעתר לבקשת המבקשים ומורה על ביטולם של פסקי הדין שניתנו כנגד כל אחד מן המבקשים וזאת בכפוף לכך שכל אחד מן המבקשים ישלם למשיבה הוצאות בקשה זו בסך
1000 ₪ תוך 14 יום.


ניתנה היום כ"ז באדר, תשס"ו (27 במרץ 2006) בהיעדר הצדדים

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים




דן סעדון
, רשם














בשא בית משפט שלום 2219/05 בכר אברהם, חיון אילן, ממן פנחס ואח' נ' עיריית ראשון לציון (פורסם ב-ֽ 27/03/2006)