פסקי דין על בועז פינקלשטיין

3874/07 פ     31/03/2009




פ 3874/07 מדינת ישראל נ' בועז פינקלשטיין




בעניין:

42



בתי המשפט


בית משפט השלום תל אביב-יפו
פ
003874/07


בפני
:
כבוד השופטת דורית רייךֿֿשפירא
תאריך:
31/03/2009




בעניין:
מדינת ישראל




ע"י ב"כ עו"ד
טלי בר און

המאשימה


נ
ג
ד


בועז פינקלשטיין
-בעצמו


ע"י ב"כ עו"ד
שליין
הנאשם


גזר - דין
בועז פינקלשטיין
, יליד 1982 (להלן: "הנאשם") הורשע לאחר ניהול הוכחות באיומים ובתקיפת בת זוג שגרמה לה חבלה של ממש, עבירות לפי סעיפים 192 ו- 382(ג) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "החוק"). הנסיבות פורטו בהכרעת דין מפורטת שיצאה מלפני ב- 5.03.09 ואין צורך לחזור. לשם השלמות ייאמר כאן בקצרה שהנאשם והמתלוננת עברו להתגורר יחד כשבוע לפני האירוע לאחר הכרות קצרה למדי, ולמרות ששבועות ספורים קודם לכן היה ביניהם עימות אלים. האירוע שבדיון החל במחלוקת של מה בכך, ובמהלכה תקף הנאשם את המתלוננת וגרם לה חבלות, בין היתר בסכין.

אביו של הנאשם, ד"ר מלווין פינקלשטיין, רופא שיניים, העיד כעד אופי לטובת בנו וסיפר על הטיפול הניתן לו בשל צרכיו המיוחדים.

בטיעוניו לעונש נדרש התובע, עו"ד ב.דורון, לחומרת העבירות נשוא ההרשעה. מכיוון שהנאשם לא קיבל על עצמו אחריות למעשים שעשה וניהל משפט הוכחות באופן "קפדני וטרחני", ביקש התובע להעניש את הנאשם בחומרה ולגזור עליו מאסר שחלקו הקצר לריצוי בפועל ויתרתו על תנאי, בנוסף לחיובו בפיצוי למתלוננת. בהתחשב בעברו הנקי של הנאשם הסכים התובע שעונש המאסר בפועל אם יושת על הנאשם ירוצה בעבודות שירות במידה הנאשם ימצא מתאים.

בפתח טיעוניו הלין הסנגור, עו"ד שליין
, על בקשת התובע להחמיר בעונש של מרשו בשל אופן ניהול ההגנה. לגישתו דרך מיצוי הזכות להתגונן מסור לשיקול דעת הסנגור ואינו בגדר סיבה להחמרה בעונש. הסנגור הדגיש את עברו הנקי של הנאשם ואת תפקודו הנורמטיבי. חרף קשייו, עמד הנאשם בבחינות בגרות והצליח בהן ושירת בצה"ל שירות צבאי. לאור אלו ביקש הסנגור להסתפק בענישה הרתעתית צופה פני עתיד.

לאחר ששמעתי הטיעונים ושקלתי מכלול הנסיבות הגעתי למסקנות כדלקמן:
1.
עבירות אלימות בין בני זוג, הן מן הרעות החולות הנפוצות מאוד, שעל בית המשפט לעשות כל שניתן לשירושן ובכך להוציא מהכוח אל הפועל התכלית החקיקתית.
יחד עם זאת בהתאם לעיקרון הענישה האינדיבידואלית, בית המשפט הגוזר את הדין מתחשב בנאשם הספציפי שבפני
ו ונסיבותיו האישיות, תהא העבירה נשוא הרשעתו חמורה ככל שתהא, ראו פסק דינה של כב' השופטת דורנר
בע"פ 5166/99 אבו נג'ימה נ' מדינת ישראל
, פ"ד נד(1) 350
.
במקרה שבדיון
– מקבלות העבירות נשוא הרשעת הנאשם משנה חומרה בהתחשב בעובדה שהנאשם חבל במתלוננת גם באמצעות סכין.
הגם שעמדת התובע באשר לטרחנות בה התנהלה הגנתו של הנאשם מקובלת עלי, אני דוחה את טענתו שבגין כך ראוי להחמיר בעונש.
אשר על כן, אתחשב מצד אחד בחומרת העבירות נשוא ההרשעה ומצד שני בעברו הנקי של הנאשם, תפקודו החיובי דרך כלל למרות קשייו, סיום הקשר שבינו לבין המתלוננת, הזמן הרב שחלף מתאריך ביצוע העבירות במאזן זה, ועל מנת לעודד הנאשם להמשך תפקוד נורמטיבי, לא אמצה עימו את מלוא חומרת הדין ואסתפק בענישה מרתיעה משמעותית צופה פני עתיד.


סוף דבר – אני גוזרת כדלקמן:
א.
12 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שבמשך שלוש שנים מהיום לא יעבור עבירות אלימות מסוג פשע.
ב.
4 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שבמשך שנתיים מהיום לא יעבור עבירות אלימות מסוג עוון.
ג.
קנס בסך 300 ₪ - או 45 ימי מאסר תמורתו.
ד.
פיצוי למתלוננת בסך 1,800 ₪.
ה.
הקנס והפיצוי ישולמו ב-7 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים, בני 300 ₪ כל אחד החל מה-2.5.09 ובכל שני לחודש שאחריו. לא ישולם תשלום אחד במועדו, תעמוד היתרה לפירעון מיידי.
6 התשלומים הראשונים יופקדו בקופת בית המשפט לזכות המתלוננת, עדת תביעה מס' 1.

הודעה זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום מהיום.
ניתנה היום, ו' בניסן, תשס"ט (31 במרץ 2009), במעמד הצדדים.




דורית רייךֿֿשפירא
, שופטת








פ בית משפט שלום 3874/07 מדינת ישראל נ' בועז פינקלשטיין (פורסם ב-ֽ 31/03/2009)