פסקי דין על אייל ברוך | פסקי דין על בנק הפועלים בע"מ

2198/99 א     06/12/1999




א 2198/99 אייל ברוך נ' בנק הפועלים בע"מ




בעניין:
אייל ברוך
ע"י ב"כ עוה"ד
יצחקי

התובע

- נ ג ד -
בנק הפועלים בע"מ

ע"י ב"כ עוה"ד
אפרת שחר

הנתבע
פסק דין
בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד בנק הפועלים בע"מ
. הבקשה נשלטת על ידי סעיפים 3 ו- 5 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח) התשמ"א- 1981 וסעיפים 2(א) ו- 3(ב) לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א - 1981.

המבקש הנו בעל חשבון בסניף הבנק בכיכר רבין תל אביב, שחסך כספים לרכישת דירה וביקש להבטיח כספו בערכים דולריים, המקובלים במסחר בנדל"ן.
ב- 8.10.98 נכנס המבקש בשעות הבוקר אל סניף הבנק כדי לרכוש מטבע זר (דולר ארה"ב) ב - 80,000 ש"ח, שהיו מופקדים אותה שעה בחשבון שקלי קצר מועד. המבקש לא היה מצוי במסחר במטבע זר ולכן הגיע אל הבנק על מנת לקבל את כל המידע הדרוש (עמ' 1 לפרו' מיום 16.11.99).
המבקש ניגש אל אחת הפקידות במחלקה למטבע חוץ, גב' מרינה אלינקי, והתעניין באפשרויות העומדות בפני
ו לרכישת דולרים באותו היום. כאן המקום לציין כי הדולר זינק באותו מועד כלפי מעלה בעליה תלולה ושער השקל פוחת ב- 8.10.98 ב....... . מגמה זו של התחזקות הדולר החלה כשבוע קודם לפנייתו של המבקש לבנק. אותו יום פוחת השקל בכ- _____ אחוזים. זאת כאשר בדרך כלל ההפרשים בשערי החליפין היומיים של הבנקים השונים אינם עולים על שברי אחוזים.
המשיב נהג לפרסם על לוח מודעות במחלקת מטבע זר, שערים המתעדכנים אחת ליום.
פקידת הבנק הגב' מרינה אלנקי מסרה למבקש כי שער הדולר עמד אותה עת על 4.16 ש"ח, אולם הוסיפה כי לא ניתן לרכוש דולרים אלא לפי שער צהרים. עוד הוסיפה כי כל עוד לא נקבע שער יומי בחדר העסקאות של המשיב (שיקבע בשעות הצהרים) לא ניתן לנקוב בשער שבו תבוצע העסקה.
המבקש הורה לפקידה לרכוש עבורו דולרים ב- 80,000 ש"ח (אשר לפי שער של 4.16 מדובר ב- 19,150 דולרים) וחתם על הוראה לביצוע העסקה. בהמשך היום, התקשרה הפקידה אל המבקש טלפונית ווידאה כי המבקש עדיין מעוניין ברכישת דולרים בסכום 80,000 ש"ח. בעקבת השיחה הטלפונית, נרכשו הדולרים והופקדו בחשבון מטבע זר של המבקש. החשבון הראה כי העסקה בוצעה בסכום גבוה משמעותית מזה שהורה עליו המבקש עמד לרשות המבקש בחשבון הפיקדון ולטענתו חרג הבנק מההוראה שנתן, לרכוש דולרים בסכום של 80,000 ש"ח.
המבקש פנה במכתבים ובהתקשרויות טלפוניות אל המשיב ואל היחידה לפניות הציבור בפיקוח על הבנקים על מנת לברר מדוע נרכשו הדולרים בשער כה גבוה לעומת זה שנמסר לו בבוקר על ידי הפקידה. מבירוריו הרבים נודע לו, השער שבו בוצעה העסקה אכן היה גבוה במיוחד לעומת בנקים אחרים ומהשער שהיה ידוע בשעה שנכנס אל הסניף ב- 8.10.98 (בכ- 42 אגורות גבוה יותר). כמו כן נתברר לו כי בחירת שער העסקה הייתה נתונה בידיו שלו ולא בידי הבנק, כפי שנמסר לו אותו בוקר. המבקש שלא היה בקיא במסחר במטבע זר, לא ידע כי יכל לקנות הדולרים במסחר דו צדדי באופן מידי ובשער ידוע. לדידו, הפקידה לא יידעה אותו בקיומו של מסחר דו צדדי על אף שהתעניין בכל האפשרויות לרכישת הדולרים. לכן, הפקיד בידיה את טופס העסקה ורק בדיעבד גילה את שער המטבע- בו בוצעה. רק בדיעבד, נתחוור לו כי על גבי לוח המודעות הניצב בסניף פורסם שער החליפין מהיום שעבר ולא היה רלוונטי עוד לגביו.
המבקש אף פנה לבנקים אחרים לברר את שערי החליפין שהיו באותו יום, ומצא כי עליית שער הדולר אצל המשיב הייתה חריגה במיוחד. בעקבות מידע זה, פנה המבקש ב- 22.10.98 אל מנהל סניף המשיב ומחה על העסקה הגרועה שבצע הבנק עבורו:
"באותו יום חל פיחות של כ- 5% בערך השקל עפ"י שער יציג 4.3110 בעוד שהפיחות בערך השקל בשער העברות/המחאות מכירה שלכם מבטא פיחות של כ- 10%".
המבקש במכתבו בקש החזר של ההפרשים בגין הבדלי השער שקבע המשיב לעומת הבנקים האחרים. לאחר חלופת מכתבים ושיחות טלפוניות רבות של המבקש אל הבנק, זוכה חשבונו של המבקש מספר פעמים סך הכל בסכום של 4,139 ש"ח. השבת הכספים נומקה על ידי המשיב בכך שהעסקה חושבה מחדש לפי שער 4.367. וזאת משום שבמועד בו בצע המבקש את העסקה אצל המשיב אכן היה הבדל משמעותי בין שערי מטבע החוץ אצל המשיב לבין השערים בבנקים אחרים. לפיכך, החליט המשיב, משיקולי טובת הלקוח, לזכות חשבון המבקש ולהתאימו לשער נמוך יותר( כפי שהיה נהוג אותו יום בבנק דיסקונט לישראל בע"מ).
לטענת המשיב בכתב ההגנה, המבקש קיבל מהפקידה את המידע הדרוש הן אודות מסחר לפי שער צהרים והן לפי שער מידי במסגרת המסחר הדו צדדי. אולם, בשל תקלת מחשבים אותה עת, נבצר מהמשיב לקיים עסקה מידית כאמור. קנית מטבע זר בשערים מידיים אפשרית רק באמצעות פקידי הבנק, אשר מהווים מעין "לבלרים" בין קונה ומוכר. פקידת הבנק שטיפלה במשיב העידה כי "אפשר להזמין שער מיידי לא רק במסופים אלא גם בטלפון", אלא ש "לא הצגתי את האפשרות הזאת לתובע". עמ' 8-9 לפרוט' מיום 16.1199). לטענתה, "כשלקוחות רוצים לקנות דו צדדי הם אומרים זאת, יש רבים כאלה". (עמ' 9 לפרוט' מיום 16.11.99).

מר יוזפוביץ מביא בתצהירו שורה של מקורות בהם נתפרסמו בשנת 1994 בציבור ככלל וללקוחות המשיב בפרט הודעות בדבר המסחר הדו צדדי בין בנק ללקוח המתבצע על ידי קביעת שער ספציפי ידוע לעסקה. העד הבהיר כי "המסחר הדו צדדי הוא דבר פומבי וידוע בציבור..". (סעיף 11 לתצהירו). מר יוזפוביץ הבהיר בעדותו כי:
"רוב רובם של הלקוחות שלנו הם קבועים ומוכרים, ואז יודעים מה הראש של אותו לקוח, וגם אם הוסברה לו האפשרות הזאת בעבר, אין טעם להסביר פעם נוספת אלא אם כן נשאלות שאלות. כולנו מכירים את סוג הלקוחות שלא יעזור כלום" (הדגשה- ר.א.).
מכאן שהמסחר הדו צדדי לא מובהר לכל הלקוחות של המשיב. הדבר תלוי בשקול הדעת של הפקידים. מר יוזפוביץ סבור כי ללקוח מהסוג של המבקש מידע כזה היה צריך להינתן על ידי הפקידים.

עוד טוען המשיב כי המידע בנוגע לשתי צורות המסחר במטבע זר מופיע על גבי הטופס עליו חתם המבקש.
המבקש לא קבל מידע מספק עבור העסקה שבצע באמצעות המשיב.
המבקש מעיד כי הוא לא קרא את הטופס שכותרתו "עסקה כספית במטבע חוץ" עליו חתם לשם ביצוע העסקה. הטופס האמור מפרט את שיטת המסחר הרב צדדית בלבד, היינו רכישת מטבע חוץ בשער לא ידוע בזמן הקניה, אשר יתברר רק עת יקבע הבנק. דהיינו, גם אם היה קורא המבקש את ההוראות על גבי הטופס, לא היה ער לשיטת המסחר הדו צדדית, המאפשרת קנית מטבע חוץ באופן מיידי ובשער ידוע עת הקניה. אין חולק, כי ידיעת השער המידי אינה מובילה בהכרח לקניה בשער טוב יותר משער הצהרים, אולם לפחות הבחירה נתונה בידי הקונה להחליט ולא בידי הבנק. כך גם מעיד על עצמו המבקש.
מעדותו של מר מרדכי יוזפוביץ, מנהל מחלקת מטבע חוץ בסניף המשיב בכיכר רבין, עולה כי ביום 8.10.98 רכשו כאלף לקוחות דולרים לפי שער הצהרים כאשר סך הרכישות היה למעלה מ- 7 מיליון דולר.

השערים הרציפים היה בידי פקידי המשיב, אליהם הופנו הלקוחות.

מר יוזפוביץ מוסיף כי "השתתפות במסחר הדו צדדי נחשבת בעיני לקוחות כמורכבת יותר" וכי "במסלול שער הצהרים השער אמנם אינו ידוע ללקוח בעת מתן הוראתו אך ללקוח ישנה הגמישות והאפשרות לשנות את הוראתו או לבטלה עד פרסום שער הצהרים. גמישות זו מהווה יתרון בעינ0י הלקוחות ואף היא מהוה גורם בשיקול של לקוח לבחור בשער צהרים". אין חולק כי בהתאם לכללי הבנקאות (שירות ללקוח (גילוי נאות ומסירת מסמכים) קיימת חובה למסור לכל דורש מידע על שערי החליפין המשתנים במסחר הדו צדדי במטבע חוץ. (ראה גם חוזר המשיב לסניפים, נספח 8 לתגובת המשיב).
דיון:
התביעה שבפני
נו נשלטת על ידי שני חוקים עיקריים:
1. חוק הבנקאות (שירות ללקוח) התשמ"א- 1981 (להלן- חוק הבנקאות).
2. חוק הגנת הצרכן התשמ"א- 1981.

סעיף 16 א' לחוק הבנקאות עוסק בזכות לנהל תביעה כתובענה ייצוגית ובו רשימת העילות הנכנסות תחת גדר אותה זכות.
"16א.

(א) אדם, המועצה הישראלית לצרכנות או ארגון צרכנים אחר שאישר שר המשפטים לפי סעיף 31(ג) לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א- 1981 (להלן- התובע), רשאי להגיש בשם קבוצת אנשים בשל כל עילה אשר בשלה יכול על פי חוק זה התובע לתבוע בשמו ונגד כל נתבע אשר התובע רשאי לתבוע בשמו (להלן- תובענה יצוגית).
(ב) מקום שעילת התובענה היא נזק, די בכך שהתובע יראה כי נגרם לו נזק.
(ג)

פסק דין
בתובענה ייצוגית יהווה מעשה בית דין לגבי כל הנמנים עם הקבוצה, בכפוף להוראות סעיף 16ג (ב) ".
סעיף 16ב קובע כי :
(א) הגשת תובענה ייצוגית טעונה אישור בית המשפט, והוא לא יאשרה אלא
אם כן שוכנע שנתקיימו התנאים האלה:
(1) גודלה של הקבוצה מצדיק הגשת התובענה כיצוגית.
(2) קיימת אפשרות סבירה ששאלות מהותיות של עובדה ומשפט המשותפות לקבוצה יוכרעו בתובענה הייצוגית לטובת הקבוצה.
(3) הגשת התובענה הייצוגית היא דרך עדיפה של הגשת תביעות אישיות, מוצדקת והוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין.
(4) קיים יסוד סביר להניח כי התובע מייצג בדרך הולמת את עניינם של כל הנמנים עם הקבוצה.
(ב) בית המשפט רשאי להתחשב גם בנזק הצפוי מניהולה של התובענה כתובענה ייצוגית לנתבע, לכלל לקוחותיו ולציבור, לעומת התועלת הצפויה מניהולה בדרך זו לקבוצה ולציבור ".

ניתן היום כ"ז בכסלו תש"ס, 6 בדצמבר 1999 בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתק לב"כ הצדדים.
זכות ערעור תוך 45 יום לביה"מ המחוזי.
מותר לפרסום מיום 06/12/1999

רות שטרנברג
אליעז, שופטת

אתי גזלה / d00219899a.1
1
בתי המשפט
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו

תא 002198/99

בפני

כב' השופטת רות שטרנברג
אליעז








א בית משפט מחוזי 2198/99 אייל ברוך נ' בנק הפועלים בע"מ (פורסם ב-ֽ 06/12/1999)