פסקי דין על דוד שטרן | פסקי דין על palestine post ltd

18444/99 א     29/11/2001




א 18444/99 דוד שטרן נ' palestine post ltd




בעניין:


בתי המשפט

בית משפט השלום ירושלים
א
018444/99


לפני
כב' השופט יחזקאל ברקלי



29/11/01

1



בעניין:
דוד שטרן




התובע


נ
ג
ד


palestine post ltd
.



הנתבעת


פסק דין

תביעה זו עניינה בשאלת חובתו של עיתון לפרסם מודעה שפוגעת לדעתו בקהל קוראיו בשל צביונה האידאולוגי.

העובדות
1.
התובע הינו אחד ממנהיגי קהילת היהודים המשייחים ועוסק בין היתר בכתיבה ובהוצאה לאור של ספרים, הכתובים בשפה האנגלית, באמצעות ההוצאה לאור
jewish new testamet publications
שבבעלותו.

2.
הנתבעת היא המוציאה לאור של עיתון בשם "
jerusalem post
" (להלן: "העיתון").

3.
בחודש פברואר 1995 פנה התובע לנתבעת שאירגנה את שבוע הספר הבינלאומי, וביקש לקבל דוכן להציג את ספריו למכירה, הנתבעת נענתה לבקשה.

4.
לאחר שהועמד לרשותו דוכן פנה התובע לעיתון בבקשה לפרסם מודעה לקראת שבוע הספר הבינלאומי, ולקראת צאת ספר חדש פרי עטו (להלן: "המודעה"), התובע היה מעוניין בפרסום בעיתון (שהיה בזמנים הרלוונטים היומון הישראלי היחיד בשפה האנגלית), היות וראה בכך את הדרך היחידה להגיע אל ציבור קוראי האנגלית בישראל.

5.
לשון המודעה הייתה כדלקמן:

jewish new testament- an original new testament translation that out



its esential jewishness/ 432 pages (price)
jewish new testament commentary- verse-by-verse
commentary on ''jewish issues'' raised by the new
testament - a companion volume to the above. 930 pages
(price) .
messianic jewish manifesto - what messianic jews (jews who belive yeshua/ jesus is messiash ) are up to - ideology, theology, history, program. 295 pages (price)
restoring the jewishness of the gospel: a message for
christians -abridgement of the above. 90 pages (price)

these books by david h. stern ph.d.,
a messianic jew and jerusalem reident
are available from
jewish new testament publications.
(address, how to order)”

6.
פניית התובע לעיתון הסתמכה על לוח תעריפי מודעות, ותנאי פרסום כפי שהופיעו בעיתון (להלן: "לוח התעריפים" ולהלן: "תנאי פרסום").

7.
הנתבעת סרבה לפרסם את המודעה, בטענה כי רוב קוראי העיתון הם יהודים מסורתיים או דתיים, ופרסום המודעה עשוי לפגוע בחלק משמעותי מקוראי העיתון שאינו מעוניין לשמוע על "היהודים המשיחיים" או להחשף לפרסומי מנהיגיהם, ולכן אין עניין לעיתון לתת יד לפרסום זה.

8.
לטענת התובע, הנתבעת הפרה את החוזה שכרתה עמו שכן לוח התעריפים הוא חוזה אחיד, וסעיף 1 שבו הינו סעיף מקפח שדינו להתבטל. כמו כן יש להכיר בנתבעת כמונופולין שהשתמש לרעה בכוחו, והפר את החובה הציבורית לנהוג בשווין ובמידתיות, חובה המושתת על העיתון כגוף דו מהותי.

9.
בדיון שנערך ביום 18/9/00 הסכימו הצדדים כי בשלב ראשון תידון שאלת החבות בלבד; והדיון בשאלת גובה הנזק יערך לאחר ההחלטה בעניין החבות.

10.
העובדות המוסכמות בין הצדדים הן:

א.
התובע ביקש לפרסם פרסום כמפורט בכתב התביעה.

ב.
הנתבעת סרבה לפרסם את המודעה.
ג.
עובר למועד המדובר הוציאה הנתבעת את העיתון היומי היחיד בשפה האנגלית בישראל.

דיון
11.
על יסוד העובדות הנ"ל מתעוררות שתי שאלות מרכזיות:
א.
אם יש חובה על העיתון לפרסם את המודעה מתוקף הסכמה חוזית מחייבת?
ב.
אם התשובה לשאלה הראשונה היא לא נשאלת השאלה האם קיימים מקורות נוספים המטילים חובה על העיתון לפרסם את המודעה ?

ההסכמה החוזית
12.
לטענת התובע לוח תעריפי המודעות מהווה הצעה (בהיותה מעידה על גמירות דעת ומסוימות) ומסירת המודעה מהווה קיבול בדרך של התנהגות כך שנכרת חוזה בינו לנתבעת, לפיו התחייבה זו האחרונה לפרסם את המודעה האמורה.

13.
לטענת הנתבעת מלמדים תנאי הפרסום המופעים בעיתון על חוסר גמירות הדעת. הטענה מסתמכת על סעיף אחד לתנאי הפרסום שם נאמר
כדלקמן:

"ההנהלה שומרת על זכותה לסרב, לשנות, או לדחות פרסום מודעה כלשהי, ללא מתן הנמקה, ולבצע תיקונים הכרחיים ללא מתן הודעה מוקדמת למפרסם ו/או לפרסומאי, אין ההנהלה נושאת באחריות בגין מודעות המוגשות לה לתרגום"

14.
על פי ההסכם ההחלטה הסופית אם להתקשר בחוזה מחייב אם לאו נתונה בלעדית בידי מערכת העיתון. לכן המדובר בהזמנה ולא בפני
ה הניתנת לקיבול באופן שתהפוך להסכם המחייב את הצדדים.

15.
לחילופין טוענת הנתבעת כי המדובר בהצעה מותנית בתנאים, הואיל וההצעה כפופה לזכות הסירוב של הנהלת העיתון.

16.
סעיף 2 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג -1973 (להלן: "חוק החוזים") הנוגע להצעה קובע כי כדי שהצהרת הרצון תהיה הצעה נדרשת גמירות דעת להתקשר עם הניצע בחוזה מחייב, ומסוימות. [ראה ג' שלו דיני חוזים- מהדורה שניה תשנ"ה ע' 80 (להלן: "דיני חוזים")], לוח התעריפים ותנאי הפרסום עונים על דרישת המסוימות על כן נותר רק לבחון את שאלת גמירות הדעת של העיתון.

17.
גמירת דעת היא תולדת רצון מגובש, והחלטי להתקשר בחוזה, עם צד מוגדר כשהיא מלווה בהצהרה ברורה לכך [ראה: דיני חוזים, 91) וכן ראה ד' פרידמן ונ' כהן חוזים חלק א' (תשנ"א) 377].

18.
במקרה דנן סעיף אחד לתנאי הפרסום קובע במפורש כי הנתבעת יכולה לסגת מפרסום הודעות שנשלחות אליה ללא כל הנמקה, אמנם לא צויין כי ניתן לסגת מההודעות שנשלחות אליה מכל סיבה, הפטור הוא רק לגבי ההנמקה, אך בכל זאת רוח תנאי הפרסום מעידים על אי גמירות הדעת, שכן הלשון היא של חוסר התחייבות, כשבידי העיתון חירות הנסיגה( ראה דיני חוזים 105).

19.
אין לקבל את הטענה החילופית של הנתבעת ולפיה המדובר בהצעה על תנאי, שכן תנאי הוא אירוע חיצוני לחוזה, שאינו וודאי (ראה: דיני חוזים ע' 329) הסכמה לפרסם התלויה, באופן בלעדי בהחלטת העיתון אינה עונה על לדרישות החיצוניות והאי וודאות, הדרושות להתקיימות תנאי כהגדרתו בחוק החוזים.

20.
משקבעתי כי המדובר בהזמנה גרידא נותר לבחון האם הפרה הנתבעת את חובותיה החוזיות בשלב הטרום חוזי. החובות החוזיות של צד לחוזה בשלב הטרום חוזי מעוגנות בסעיף 12 לחוק החוזים בדן בעקרון התום לב.

21.
רף ההתנהגות המחייב צד לחוזה בשלב החוזי והטרום חוזי תלוי לא פעם בצורה ישירה וברורה בזהות הצדדים בנושא ובנשוא החוזה. הדברים ידועים וברורים כך למשל אין חובות רשות ציבורית לנהוג בשיווין ובהגינות עם צד עמו היא מנהלת מו"מ לקראת חתימת חוזה, כחובותיו של אדם פרטי המנהל מו"מ לקראת התקשרותו של חוזה מחייב.

22.
לאור האמור לעיל נותר לבחון אם היה לעיתון מעמד יחודי והאם הוא חייב לפרסם את המודעה?







43.







א בית משפט שלום 18444/99 דוד שטרן נ' palestine post ltd (פורסם ב-ֽ 29/11/2001)