פסקי דין על אליהו חסון | פסקי דין על בנק לאומי לישראל בע"מ

14805/98 א     03/09/2003




א 14805/98 אליהו חסון נ' בנק לאומי לישראל בע"מ




1
בתי המשפט

בשא018877/99
בית משפט השלום חיפה
בתיק עיקרי: א 014805/98

03/09/2003
תאריך:
כב' השופט אהוד רקם
- סגן נשיא
בפני
:

1. אליהו חסון

2. שולמית חסון
3. בית שערים - מושב עובדים להתיישבות חקלאית
שיתופית בע"מ
בעניין:
המבקשים\הנתבעים
ע. אטיאס

ע"י ב"כ עו"ד
נ ג ד
בנק לאומי לישראל בע"מ
המשיב\התובע
י. סלומון

ע"י ב"כ עו"ד
החלטה

1. המבקשים עתרו לדחיית התובענה על הסף מחמת התיישנות, והשאלה המשפטית הרלוונטית היא נפקותו של סעיף 9 לחוק ההסדרים במגזר החקלאי המשפחתי התשנ"ב-1992 (להלן: חוק ההסדרים או החוק).

2. למבקשת 3 (להלן: האגודה) מונה משקם מכוח חוק ההסדרים. על פי החלטתו מיום 25/2/98 (להלן: החלטת המשקם) נאמד חובם של המבקשים 1-2 לאגודה ב-2,565,789 ₪.
ב-16/3/98 פורסמה החלטת המשקם אודות הודעת המבקשים על רצונם לצאת מתחולת החוק, כאמור בהוראת סעיף 10(א) לחוק. משמעות פעולה זו היא, כי המבקשים אינם חוסים עוד תחת צילו של סעיף 7 לחוק, הקובע כי אין לפתוח בהליכים לגביית חוב של גורם חקלאי אלא במסגרת החוק, היינו דרך פנייה למשקם והמשמעות היא כי מרגע זה רשאי כל נושה של האגודה להמשיך בהליכים כנגד החייב.

המשיב הינו נושה מובטח של האגודה על פי אג"ח הכוללת שיעבוד צף על כל נכסיה, ובכללם חובם של הנתבעים, אשר הומחה למשיב מכח סעיף 10(ד) לחוק.

3. טענת המבקשים בבקשה זו היא, כי על המחאת הזכויות האמורה חל חוק המחאת חיובים תשכ"ט-1969, אשר קובע בסעיף 2 כי מירוץ ההתיישנות מתחיל במועד בו קמה לממחה עילה כנגד החייב.
בענייננו הדרישה הכספית של האגודה כלפי המבקשים הוגשה ביום 5/4/87 בת.א 542/87, במסגרת תובענה בבית המשפט המחוזי בנצרת.
מכאן, שעילת המשיב כלפי המבקשים קמה במועד זה, ומשמעות הדבר היא כי תחילתו של מירוץ ההתיישנות באפריל 1987 וסיומו באפריל 1994.
לפיכך טענת ב"כ המבקשים היא כי משהוגשה התביעה נשוא החלטה זו ביום 13/7/98 היינו כ-4 שנים לאחר תום תקופת ההתיישנות - דיחה להדחות על הסף.

4. ב"כ המשיב טוען כי התקופה שבין כניסת החוק לתוקפו (ביום 12/3/92) לבין מועד מסירת הודעת המבקשים-הנתבעים על יציאתם מתחולתו (ביום 16/3/98) אינה נכללת במירוץ ההתיישנות, ועל כן התאריך הסופי להגשת התביעה הוא באפריל 2000 (7 שנות התיישנות בתוספת כשש שנות הקפאה).

הבסיס המשפטי לטענה זו מצוי לטענתו בחוק ההסדרים ובחוק ההתיישנות, כמבואר להלן:

4.1 סעיף 15 לחוק ההתיישנות קובע: "הוגשה תובענה לפני בית משפט... והתובענה נדחתה באופן שלא נבצר מן התובע להגיש תובענה חדשה בשל אותה עילה, לא יבוא במניין תקופת ההתיישנות הזמן שבין הגשת התובענה לבין דחייתה".

משמעות הדבר היא, כי פרק הזמן שבו הליך אזרחי התנהל בפני
רשות שיפוטית (סעיף 1 לחוק ההתיישנות) והופסק בכל דרך שהיא (ראה רע"א 68/89 צור חב' לביטוח בע"מ נ' מחמוד ואח' פד"י מג(2) בעמ' 627), אינו נחשב במניין מירוץ ההתיישנות.

4.2 סעיף 7(א) לחוק ההסדרים עוסק בהקפאת הליכים, וקובע כי אין לפתוח בהליך לגבי חוב כולל אלא בהתאם להוראותיו. במסגרת זו, היה על המשיב לפעול לגביית חובו מהאגודה באמצעות המשקם.

בנוסף סעיף 9(א) לחוק זה קובע כי נושה רשאי להגיש דרישה למשקם להסדר חובו של גורם חקלאי, ודרישה זו יראוה כפתיחת הליכים כמשמעותה בסעיף 7(א) האמור.

בענייננו, ביום 17/5/93 הגיש המשיב למשקם דרישה שעניינה הסדרת חובה של האגודה כלפיו. סעיף 9(א) האמור קובע כי פניה זו מהווה גם פניה לכל חבר באגודה, ומכוונת, בין היתר, גם כלפי המבקשים.

לפיכך, טוען ב"כ המשיב כי מועד זה נחשב כמועד פתיחת ההליך נגד המבקשים, ואילו היום בו הודיעו המבקשים למשקם על יציאתם מתחולת החוק לפי סעיף 10(א) הוא מועד הפסקת ההליך.

4.3 מן המקובץ עולה עפ"י טענת ב"כ המשיב כי פרק הזמן שבין מאי 1993 למרץ 1998 היה ההליך שניהל המשיב כנגד המבקשים תלוי ועומד בפני
המשקם, אשר מהווה רשות שיפוטית.
על כן טוען ב"כ המשיב, כי נוכח הוראת סעיף 15 לחוק ההתיישנות תקופה זו אינה נכללת במירוץ ההתיישנות.

5. טענתו הנגדית של ב"כ המבקשים היא כי קונסטרוקציה משפטית זו אינה נכונה, שכן עפ"י פרשנותו התכליתית של סעיף 9(א) לחוק, אין דרישת החוב של המשיב כלפי האגודה מגבשת פתיחת הליך גם כנגד המבקשים.

לגישתו, את הביטוי "היתה הפניה לגבי אגודה חקלאית או ארגון חקלאי, יראו אותה כפניה לגבי כל חבר בהם" יש לפרש כאילו מדובר בחבר אגודה אשר חב לנושה באופן ישיר (חייב עיקרי), או באופן עקיף (כערב), כך שהפניה תהווה פתיחת הליך אך ורק כנגד חבר אשר לנושה עמדה זכות תביעה נגדו עוד בטרם חקיקת חוק ההסדרים.

הרציונל לכך, על פי הטענה, הוא כי החוק, אשר שייך למערכת דיני חדלות הפרעון, אינו יוצר חבויות חדשות אלא מסדיר את החבויות הקיימות על פי דין.

6. הפרשנות המוצעת על ידי ב"כ המבקשים אינה נובעת מלשון החוק, ולא מצאתי בסיס משפטי לטיעון בדבר הפרשנות התכליתית. דווקא העמדה המנוגדת לעמדתו של ב"כ המבקשים היא שזכתה להכרה בפסיקת בתי המשפט ובהחלטות המשקמים (ראה ה"פ 11342/99 (תל אביב-יפו), בית אלעזרי מושב עובדים להתיישבות שיתופית נ' לחמי שמעון; ה"פ 351/95 (תל אביב-יפו) ארגון מושבי הפועל המזרחי נ' טירת יהודה ואח', דינים-מחוזי, כ(7), 922, 925; ת"ח 2/3 המשביר המרכזי יבוא מספוא נ' דרישות חוב (החלטת המשקם עו"ד יעקב יוליוס).

אשר על כן, שוכנעתי כי דרישת החוב שהציג המשיב לאגודה מהווה פתיחת הליכים כנגד המבקשים כמשמעותה בחוק, והמועד בו דרישה זו הוצגה הוא המועד הקובע לעניין משך תקופת הקפאת מירוץ ההתיישנות.

7. טענה נוספת שהעלה ב"כ המבקשים היא כי המבקשים הודיעו למנהלה להסדרים במגזר החקלאי על רצונם לצאת מתחולת החוק ביום 12/5/94, ולכן זהו המועד הקובע לעניין תום תקופת הקפאת מירוץ ההתיישנות (ולא 16/3/98 כפי שטען ב"כ המשיב).

בתמיכה לטענה זו צירף המבקש 1 לתצהירו העתק של מסמך ההודעה הנזכרת בתוספת אישור מרשות הדואר על מסירתו לידי המשקם בדואר רשום.

לפיכך, טענתו של ב"כ המבקשים היא כי גם אם תתקבל גישתו של המשיב, לפיה מירוץ ההתיישנות הושהה מהמועד בו הוגשה דרישת החוב ועד למועד בו הופסקו ההליכים, הרי שמשך תקופת השהייה עומד על שנה אחת (17/5/93-12/5/94), ועל כן מירוץ ההתיישנות הסתיים באפריל 1995, כך שדין התביעה להדחות על הסף.

מה ייחשב, אם כן, המועד בו הופסקו ההליכים - האם המועד בו הודיעו המבקשים למשקם על רצונם לצאת מתחולת החוק (12/5/94) או המועד בו פורסמה רשמית החלטתו של המשקם (16/3/98)?

סעיף 10(ב) לחוק קובע כי המשקם חייב להודיע למשיב על דבר קבלת ההודעה מהמבקשים תוך שבעה ימים. לכאורה הוא לא עשה כן.
המשקם הודיע לבנק רק בפרסום הרשמי מיום 16.3.98.

אולם אין בכך כדי לשנות את חיובי הצדדים בתיק זה, היינו היריבות שבין המבקשים למשיב, שכן לא נטען וממילא לא הוכח כי למשיב היתה ידיעה על התכתובת הפנימית שבין המבקשים למשקם ומשכך לא פעל בחוסר תום לב.

מן המקובץ אני קובע כי מועד סיום ההליכים היה ב-16/3/98, מועד הודעת המשקם על רצונם של המבקשים לצאת מתחולת החוק.
אשר על כן הבקשה נדחית.
הוצאות ושכ"ט בהן יחוייבו המבקשים בגין דחיית בקשתם נשוא החלטה זו - יקבעו עם סיום ההליכים בתיק.

8. אני קובע התיק לדיון נוסף ליום 29/10/03 בשעה 9.30 לבירור עמדות הצדדים באשר לאופן המשך הדיון בתיק ומועדים.

9. המזכירות תשלח העתק מהחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום ו' באלול, תשס"ג (3 בספטמבר 2003) בהעדר הצדדים.

אהוד רקם
, שופט
סגן נשיא








א בית משפט שלום 14805/98 אליהו חסון נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (פורסם ב-ֽ 03/09/2003)