פסקי דין על חיים כץ | פסקי דין על אברהם זית | פסקי דין על זית אברהם | פסקי דין על חברה לבניין והשקעות ואח' |

2224/97 א     14/02/2001




א 2224/97 חיים כץ נ' אברהם זית, זית אברהם, חברה לבניין והשקעות בע"מ ואח'




בעניין:

1



בתי המשפט


בית משפט השלום נתניה
א
002224/97


בפני
:
כבוד השופטת, חנה שניצר זאגא








חיים כץ
בעניין:
התובע
יעקובי
ע"י ב"כ עוה"ד



נגד




1. אברהם זית

2. זית אברהם
חברה לבניין והשקעות בע"מ
ע"י מר אברהם זית
3. זית אברהם
(פיגומים) בע"מ - נמחקה
4. רונן זברקו
5. יצחק דדוש
ע"י ב"כ עוה"ד אלבינצר
6. דוד שועה
7. סאמי מחמוד מגאדלה
ע"י ב"כ עוה"ד אלבינצר
8. יצחק ראובן

הנתבעים








פסק דין

יסודה של התביעה תאונת עבודה מיום 30.11.92.

1.
הרקע העובדתי:

התובע יליד 1939.

ביום התאונה עסק בפרוק פיגומים באתר בניה של הנתבעים 4, 5 ו- 7.
(להלן: קבלן ראשי)


במהלך העבודה, הוריד נתבע מס' 8 מוט ברזל אל נתבע מס' 6 בקומה מתחתיו, המוט נשמט ופגע בראשו של התובע (להלן: התאונה).

נתבעים 6 ו- 8 כמו גם התובע היו בכל הזמנים הרלבנטים עובדים שכירים של הנתבעים 1 ו- 2 - קבלן להקמת פיגומים. (להלן: קבלן משנה).

2.
התובע אושפז בביה"ח "הלל יפה" והועבר לבית החולים בילינסון משם שוחרר ביום 13.12.92.

לתובע נקבעה נכות זמנית ע"י המל"ל מיום התאונה ועד 28.2.93, בשיעור 100%.

שכרו של התובע עובר לאירוע התאונה 2,800 ₪ (ראה הכנסה רבע שנתית כפי שנרשם במוסכמות בפרוטוקול יום 19.4.99 ועדות התובע בתצהירו סעיף 19).

3.
התאונה הוכרה ע"י המל"ל כתאונת עבודה ונקבעה נכות רפואית צמיתה בשיעור 24.6% + תק' 15 - סה"כ: 37%.

כמו כן הוגשה תביעה לנכות כללית ובתאריך 1.10.96 נקבעה נכות צמיתה בשיעור 75% המזכה את התובע במלוא הקיצבה על פי חוק הביטוח הלאומי.

הנכות הרפואית המוסכמת בין בעלי הדין בתחום העיניים: 10%.

בתחום הנוירולוגי הוגשו חוות דעת רפואיות; ד"ר הקט מטעם התובע וד"ר פינקלשטיין מטעם הנתבעים 4, 5 ו- 7, שני המומחים נחקרו בבית המשפט על חוות דעתם.

4.
בהתאם לעדויות הצדדים, הקבלן הראשי התקשר בחוזה עם קבלן המשנה שעסק בהקמת פיגומים. לא הוצגו בפני
ביהמ"ש חוזה בכתב ביניהם ו/או חוזה ביטוח המכסה סיכונים של צד ג' באתר מטעם מי מהצדדים.

עובדתית - התובע לא חבש כובע מגן בכל הזמנים הרלבנטיים לכתב התביעה.

בהתאם לדו"ח משרד העבודה נ/1 - לא הונהגה שיטת עבודה נכונה בהורדת חלקי הפיגום שפורקו. במקום לבצע את עבודת הפרוק באמצעות חבל וגלגלת היא בוצעה


בפועל ע"י הורדה ידנית "בשרשרת" מעובד לעובד - כאשר כל עובד היה צריך להוציא את ראשו מחוץ לפיגום על מנת לקבל את הצינור, הפגיעה היתה יכולה להיות חמורה פחות לו חבש התובע כובע מגן.

בהתאם לכתב האישום שהוגש כנגד נתבע מס' 1 המעביד הישיר של התובע ונתבע מס' 4 - היזם וקבלן העבודה באתר הבניה - הודו שניהם והורשעו בהעבדת עובדים ללא חבישת כובעי מגן ובניגוד לתקנות הבטיחות בעבודה. (ראה ת/7).

5.
הצדדים התמקדו בעדויות על חבישת כובע המגן.
התובע טען כי לא היה בשטח העבודה כובע מגן לא מטעם מעבידו הישיר (קבלן המשנה) ולא מטעם מנהל העבודה והקבלן באתר. (הקבלן הראשי).

הנתבעים לעומת זאת טענו כי התריעו בכל הזמנים על החובה לחבוש כובע מגן והקפידו על כך, אלא שהפועלים לא נענו לאזהרות ואף הורידו את כובעי המגן שלא היו נוחים להם בזמן העבודה.

בעת אירוע התאונה נכחו במקום מנהל העבודה רונן זברקו (נתבע 4) ואחד היזמים והקבלנים יצחק דדוש (נתבע 5), בנוסף לפועלים וביניהם התובע ונתבעים 6 ו- 8. המעביד הישיר – נתבע 1 – לא נכח במקום.

6.
עוולת הרשלנות

הכרעה בשאלה זו נבחנת על בסיס התקיימותן של יסודות עוולת הרשלנות.
יש לבחון ראשית האם המזיק חב חובת זהירות (מושגית וקונקרטית) לניזוק על פי מבחן הציפיות. שנית, האם הפר המזיק חובת זהירות זו ושלישית, האם הפרת החובה היא שגרמה לנזק (סיבתיות) (ראה ע.א. 145/80 ועקנין לז (1) 113).



7.
בנסיבות האירוע נשוא כתב התביעה אין חולק כי הנתבעים חבים בחובת זהירות מושגית מכוח חובת הזהירות הכללית של בטיחות בעבודה.
המעביד הישיר (קבלן המשנה) והנתבעים 4, 5 ו- 7 הקבלנים והיזמים באתר העבודה בו נפגע התובע (הקבלן הראשי) חבים בחובת זהירות כלפי העובדים.
חובה זו רחבה היא, האחריות הינה להנהיג סביבת עבודה בטוחה, תוך התחשבות במקום בו מבוצעת העבודה ובאופי העבודה.
מהנתונים העולים בתיק זה ואשר לגביהם לא יכולה להיות מחלוקת ממשית - לא סופקו נתונים אלו.
קבלן המשנה שלח את התובע ופועלים נוספים לביצוע פרוק הפיגומים באתר העבודה של הקבלן הראשי.
מעבר לשאלת כובע המגן שיכול היה למזער את הנזק הנני קובעת כי שיטת העבודה שהונהגה; קרי הורדת הפיגומים ידנית ע"י פועלים מקומה לקומה לא היתה בבחינת שיטת עבודה בטוחה.
במסגרת בחינת חובת הזהירות הקונקרטית נשאלת השאלה, האם על פי אותו מבחן הציפיות היה על הנתבעים לצפות את אירוע הנזק אף אם מדובר במעשה רשלני של העובדים (השמטת מוט הברזל ואי חבישת כובע מגן).
בהלכה שנקבעה ע"י בית המשפט העליון בשורה של פסקי דין נאמר מפורשות כי על המעביד לדאוג לקיומם של תנאים ושיטות עבודה נאותים, וזאת תוך נקיטה באמצעי הדרכה ופיקוח, שיהיה בהם למנוע נזק מהעובדים, גם כאשר אלו עלולים לחטוא במהלך העבודה בהתרשלות.
"ידוע הוא, ועל המעביד לקחת זאת בחשבון שעובד עלול להיות בלתי סביר במהלך ובלהט העבודה, אף אם הוזהר מפני סיכונים לא די על כן, באזהרה לעובד מפני סיכונים, שעה שניתן למנוע סיכונים בדרך אחרת". (ראה ע.א. 662/89 מדי נ' קרבון מה (2) 593).



8.
אין מחלוקת כי הנתבעים ידעו והיו מודעים לעובדה כי הפועלים נוהגים לעבוד בלי כובעי מגן, הם טוענים כי הזהירו אותם וחייבו אותם בחבישת כובע אך בפועל לא כולם ביצעו את ההנחיות.

לכך יש להוסיף את שיטת העבודה עצמה שהונהגה באתר כאמור - שיטה ידנית במקום הורדת הברזלים והפיגומים באמצעות חבל וגלגלת, וכן את הודאת בעלי הדין בביה"ד לעבודה והרשעתם בדין בגין האירוע נשוא כתב התביעה.

מהמקובץ עולה כי הנתבעים (קבלן הראשי וקבלן המשנה) יחד ולחוד - חבים כלפי התובע בחובת זהירות מושגית וקונקרטית ואף אם התובע התרשל במעשיו ולא חבש כובע מגן, אין בכך כדי לשלול את חובת הזהירות המוטלת עליהם כמעבידיו וכמפקחי העבודה בשטח.
הפסיקה קובעת כי בתאונת עבודה יש להקפיד דווקא עם המעביד ולהקל במידה רבה עם העובד, שכן אין כל ספק כי המעביד הוא המופקד על מקום העבודה ומתפקידו לדאוג שתנאי העבודה יהיו בטוחים וכי נוהלי העבודה יבוצעו הלכה למעשה, וכי העובד יודרך כראוי כיצד לבצע את עבודתו (ראה ע"א 530/70 רביבו נ' חב' החשמל כה (1) 724).

9.
רשלנות תורמת

ביום אירוע התאונה לא היו באתר מי ממעבידיו של התובע (קבלן המשנה) ואינני מקבלת את גירסתם כאילו הם פטורים מאחריות שכן היו במשאית בה נהג התובע כובעי מגן והיה עליו לחבוש כובע לפני שעלה לפיגומים.

תפקידו של המעביד הוא לדאוג בין השאר לפיקוח ולדאוג לכך כי במקום העבודה יבוצעו בפועל אמצעי הזהירות המינימליים.

לא הוכח בפני
כי באתר הבניה היו כובעי מגן לרשות הפועלים שכן נתבעים 4, 5 ו- 7
הקבלן הראשי - גורסים כי "נלחמו" בעובדים של קבלן המשנה כדי שיחבשו כובעי מגן ואף הפסיקו את עבודתם ונקטו בסנקציות כלפי עובד רשלן, טענה שלא מצאתי לקבלה.



ע.ה. 2 - דדוש יצחק אחד היזמים
(מטעם הקבלן הראשי) טוען כי ראה את הפועלים שבאו לפרק את הפיגומים וביקש מהם לשים כובעים.

בפועל כאמור ועל כך אין מחלוקת, לא חבש התובע כובע מגן בעת ביצוע העבודה.

בחקירתו הנגדית לא היה המפקח מטעם משרד העבודה מוכן לאשר את גירסת הקבלן הראשי לעניין הויכוח על כובע מגן בעת ביקורו באתר לאחר התאונה (ראה עדותו עמ' 18 לפרוטוקול).

תבע8 - עובד נוסף במקום מודה כי אף הוא לא חבש כובע מגן (ראה עמ' 29 לפרוטוקול)

10.
:

:









א בית משפט שלום 2224/97 חיים כץ נ' אברהם זית, זית אברהם, חברה לבניין והשקעות בע"מ ואח' (פורסם ב-ֽ 14/02/2001)