פסקי דין על פרקליטות מחוז ת"א-מיסוי וכלכלה | פסקי דין על כהן מאיר | פסקי דין על כהן אסתר |

1346/00 פ     05/03/2001




פ 1346/00 פרקליטות מחוז ת"א-מיסוי וכלכלה נ' כהן מאיר, כהן אסתר




בעניין:

1



בתי המשפט


בית משפט השלום נתניה
פ
001346/00


בפני
:
בפני
כב' השופטת, יעל קלוגמן

תאריך:
05/03/2001




בעניין
:
פרקליטות מחוז ת"א-מיסוי וכלכלה



ע"י ב"כ עו"ד
גור אריה
המאשימה

נ
ג
ד



1 . כהן מאיר


2 . כהן אסתר


ע"י ב"כ עו"ד
חכם דורון
הנאשמים



גזר-דין


1.
הנאשמים, בני הזוג מאיר ואסתר כהן, הורשעו על פי הודאתם, ולאחר שכתב
האישום תוקן בהסכמה, בעבירות הבאות:


הנאשם: בעבירות של השמטת הכנסה מתוך דו"ח, ניהול פנקסי חשבונות ורשומות כוזבים ושימוש במרמה, עורמה ותחבולה (סעיף 220 (1), (4) ו- (5) לפקודת מס הכנסה; וכן – במסירת הצהרה כוזבת (סעיף 98 (ג) לחוק מס שבח מקרקעין.


הנאשמת: בעבירה של מסירת הצהרה כוזבת (סעיף 98 (ג) לחוק מס שבח מקרקעין.

2.
מדובר בעיסקה של מכירת זכויות במקרקעין, במרכז דוכיפת בראשון לציון.

הנאשמים מכרו את הזכויות במקרקעין האמורים באפריל 1995, תמורת 252,850 דולר, אולם בהסכם שנחתם ביניהם לבין הקונה נרשמה רק תמורה

בסך 105,000 דולר, וכך אף דווחה תמורת העיסקה בהצהרה שהגישו הנאשמים למשרדי מס רכוש.

אף בדין וחשבון לפקיד השומה, לצורך פקודת מס הכנסה, לגבי הכנסותיו לשנת 1995, אשר הגיש הנאשם בינואר 1997, הוא השמיט את ההכנסה ממכירת הזכויות במקרקעין, בסך כ- 130,000 דולר, שהושמטה אף מהצהרתם של הנאשמים לעניין חוק מס שבח מקרקעין.

3.
הנאשם, שהוא האשם העיקרי בעבירות דנן, הוא אדם כבן ששים ושתיים שנים, שאין בעברו הרשעה כלשהי, לרבות לגבי אחת עשרה שנים, שבהן ניהל ביחד עם אשתו עסק של חנות הלבשה בקניון ברמת-גן.

העבירות דנן, שהן כאמור תולדה של עיסקה אחת, נעברו על רקע של מצוקה שפקדה את הנאשמים: בשנת 1994 תפסה חברת "קנית" את חנותם של הנאשמים, והם מצאו עצמם בן לילה מנושלים מהעסק שניהלו, ושהתפרנסו ממנו שנים רבות.

נושים החלו מתדפקים על דלתם של הנאשמים, והם מצאו עצמם שקועים בחובות כבדים לספקים ולבנקים.

עורך-דין, שטיפל בעניינם של הנאשמים, המליץ לפניהם למכור את זכויותיהם במקרקעין שבראשון לציון ואף ניהל מטעמם את המשא ומתן עם הקונה.

הקונה לחץ על הנאשמים לשתף פעולה בהסתרת חלק נכבד (למעלה מחצי) ממחיר העיסקה, והנאשמים נעתרו לו, מתוך הלחץ שהיו נתונים בו, לממש את הנכס בהקדם האפשרי.

הסניגור תאר בטיעוניו, כאילו הנאשמים נאלצו לקבל תכתיב, שלא יכלו לסרב לו, אולם עם כל ההבנה למצוקתם אותה עת - סבורה אני שתיאור זה הוא מוגזם.


הנאשמים הם אנשים שניהלו עסק שנים לא מעטות והבינו היטב את אשר הם עושים. ניתן להניח, כי אף הם קיוו להצליח בהסתרת המחיר האמיתי של העיסקה, על מנת לשלם פחות מס.


בהקשר זה יש לציין, כי תלוייה ועומדת מחלוקת בין הנאשמים לבין שלטונות המס בשאלה, אם ההכנסה שהוסתרה היא הכנסה חייבת מס, לעניין מס הכנסה.

הבאתי את קיומה של מחלוקת זו בחשבון, לעניין ענישתם של הנאשמים.

4.
התובעת, עו"ד גור אריה
, דרשה להשית על הנאשם עונש מאסר בפועל ממשי, ולא בעבודות שירות, וכן מאסר על תנאי וקנס הולם.

התובעת הטעימה את החומרה שבה יש לראות עבירות פיסקליות, עקב ההיבט של גזילת כספי הציבור, שיש לראותו באותה חומרה כמו פגיעה ברכושו של הפרט.

התובעת הסתמכה לעניין זה על ע"פ 522/82 עזאם נ. מ"י (פ"ד ל"ו (4), 411), שם יצא כב' השופט ד. לוין כנגד הגישה שמקובלת בציבור - אפילו "בתודעתם של אזרחים הגונים ושומרי חוק בדרך כלל" - כי פגיעה בכספי המדינה, באמצעות עבירות על חוקי המיסים, פחותה בחומרתה מפגיעה ברכוש הפרט.


"כנגד גישה נפסדת זו יצא דברו של בית משפט זה לא אחת. כבר נאמר פעמים רבות, כי אין בין גוזל כספי הפרט לבין גוזל כספי הציבור ולא כלום. אלה גם אלה חטאם רב הוא, ואלה גם אלה ראויים, בנסיבות המתאימות, למיצוי הדין, הן בעונשי מאסר ממשיים והן בקנסות כספיים מכבידים. יתרה מזו, הודגש כי


עברייני מס, ראוי שיוקיעו אותם אל עמוד הקלון, לא פחות מאותם עבריינים, החוטאים לחברה בפגיעה ברכוש הזולת ובגזילתו, שאותו הכל מגנים".

עוד הדגיש כב' השופט לוין, כי השיקול המרכזי והמכריע בענישה בעבירות אלה חייב להיות השיקול הציבורי.


.


עצמון


.
8.







פ בית משפט שלום 1346/00 פרקליטות מחוז ת"א-מיסוי וכלכלה נ' כהן מאיר, כהן אסתר (פורסם ב-ֽ 05/03/2001)