פסקי דין על פרופ' יהודית נאות | פסקי דין על סיעת מר"צ בעיריית חיפה | פסקי דין על ענת פרוינד ואח' | פסקי דין על מועצת עיריית חיפה | פסקי דין על ראש עיריית חיפה | פסקי דין על סיעת הליכוד בעיריית חיפה ואח' |

4733/94 בג"צ     01/01/1996




בג"צ 4733/94 פרופ' יהודית נאות, סיעת מר"צ בעיריית חיפה, ענת פרוינד ואח' נ' מועצת עיריית חיפה, ראש עיריית חיפה, סיעת הליכוד בעיריית חיפה ואח'




(פ"ד מט(5) 111)

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"צ מס' 4733/94
בג"צ מס' 6028/94
בג"צ מס' 7105/94

השופטים: כבוד השופט א' מצא
,
כבוד השופט ט' שטרסברג-כהן
,
כבוד השופט צ' א' טל
העותרים: 1. פרופ' יהודית נאות

2. סיעת מר"צ בעיריית חיפה

3. ענת פרוינד
4. עו"ד יונתן פרידלנד
5. התנועה ליהדות מתקדמת בישראל
6. התנועה המסורתית
ע"י ב"כ עו"ד א' רגב
נ ג ד

המשיבים: 1. מועצת עיריית חיפה

2. ראש עיריית חיפה

ע"י ב"כ עו"ד ר' יארק

3. סיעת הליכוד בעיריית חיפה
4. סיעת החזית הדתית המאוחדת בעיריית חיפה
5. סיעת החזית התורתית למען חיפה בעיריית חיפה
6. סיעת צעירים למען חיפה
ע"י ב"כ עו"ד
7. סיעת העבודה בעיריית חיפה
8. השר לענייני דתות
ע"י ב"כ עו"ד י' שפר
, סגן בכיר לפרקליט המדינה

בג"צ 4733/94

1. גבריאל שביט
2. הרב כליל רוזנברג
3. סיעת מר"צ במועצת קריית-טבעון
4. סיעת טל במועצת קריית-טבעון
5. התנועה ליהדות מתקדמת בישראל
6. התנועה המסורתית

נגד

1. המועצה המקומית קריית-טבעון
2. ראש המועצה המקומית קריית-טבעון
ע"י ב"כ עו"ד י' סגל
3. סיעת העבודה במועצת המקומית קריית-טבעון
4. הסיעה הדתית קריית-טבעון
5. סיעת טבעון אחת חוסן
6. השר לענייני דתות
ע"י ב"כ עו"ד י' שפר
, סגן בכיר לפרקליט המדינה

בג"צ 6028/94

1. סיעת מר"צ במועצת עיריית ירושלים
2. הרב נעמה קלמן-אזרחי
ע"י ב"כ עו"ד י' סגל
3. הרב אהוד בנדל
4. הרב מאיה לייבוביץ
5. הרב פרופ' ראובן המר
6. התנועה ליהדות מתקדמת בישראל
7. התנועה המסורתית

נגד

1. מועצת עיריית ירושלים
2. ראש עיריית ירושלים
ע"י ב"כ עו"ד י' קמינצקי
3. סיעת ירושלים מלוכדת במועצת עיריית ירושלים
4. סיעת ירושלים אחת במועצת עיריית ירושלים
5. סיעת מפד"ל – אמונה במועצת עיריית ירושלים
6. סיעת יהדות התורה המאוחרת במועצת עיריית ירושלים
7. סיעת ש"ס במועצת עיריית ירושלים
8. סיעת "אני ירושלמי" במועצת עיריית ירושלים
9. הרבנות המקומית ירושלים
10. השר לענייני דתות
ע"י ב"כ עו"ד י' שפר
, סגן בכיר לפרקליט המדינה
בג"צ 7105/95
התנגדות לצווים-על-תנאי מימים 25.8.94, 31.10.94 ו-21.12.94.
פ ס ק - ד י ן

השופט א' מצא
: עניינן של עתירות אלו הוא בבחירת מועמדיהן המוצעים, למועצות הדתיות במקומותיהן, של מועצות הערים ירושלים וחיפה ושל המועצה המקומית קריית-טבעון. בכל אחת מן העתירות נטען, כי מועמדים ראויים, שהוצעו לבחירה מטעם סיעות שעל-פי המפתח הסיעתי היחסי היו זכאיות להציע מועמדים מטעמן, נפסלו ולא נבחרו אך בשל השתייכותם לזרמים הלא-אורתודוקסיים: התנועה ליהדות מתקדמת והתנועה המסורתית. בכל אחת מן העתירות, עם הגשתה, הוצאו צו-על-תנאי וצו-ביניים. ולנוכח עניינן המשותף נדונו העתירות לפנינו בצוותא חדא.

2. בעקבות הבחירות לרשויות המקומיות המשיבות, שקוימו בחודש נובמבר 1993, נדרש שר הדתות לחידוש הרכבי המועצות הדתיות בתחומיהן, כמצוות סעיף 6(א) לחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], תשל"א-1971. במסגרת זו ביקש השר, מכל אחת מן הרשויות, להציע את מועמדיה, בגדר המכסה של 45% ממניין חברי המועצה הדתית בתחומה, הנתונה לה לפי סעיף 3(א)(2) לחוק. על רקע זה קוימו, במועצות הערים ירושלים וחיפה ובמועצה המקומית קריית-טבעון, הליכי בחירה של המועמדים המוצעים. שמות המועמדים שהועמדו לבחירה, בכל אחת מן המועצות, הוצעו על-ידי הסיעות המיוצגות בה, ומספר המועמדים שבידי כל סיעה להציע נקבע על-פי המפתח הסיעתי, היינו, גודלה היחסי של הסיעה בהרכב המועצה. העתירות שלפנינו מופנות כנגד שיקולי הבחירה שעל יסודם נפסלו הינם מפעילי אחת משתי התנועות – התנועה ליהדות מתקדמת והתנועה המסורתית – שגם הן הצטרפו כעותרות נוספות לכל העתירות.

העתירות

3. העתירה הראשונה לפי סדר הגשתה (בג"צ 4733/94) מופנית כנגד החלטתה של מועצת עיריית חיפה
שלא לכלול במניין מועמדיה המוצעים לחברות במועצה הדתית המקומית את העותרת 3 (ענת פרוינד) ואת העותר 4 (עו"ד יונתן פרידלנד), שהוצעו כמועמדים על-ידי סיעת מר"צ (העותרת 2) וסיעת צומת במועצת העירייה. בגדר מכסתה היה על מועצת עיריית חיפה
לבחור בארבעה-עשר מתוך כלל המועמדים המוצעים להרכב המועצה הדתית המקומית. סיעות מר"צ וצומת במועצת העירייה, שלצורך זה חברו ביניהן, היו זכאיות להציע שני מועמדים מטעמן. כל הסיעות מימשו את זכותן,ולפני מליאת המועצה הונחו שמותיהם של ארבעה-עשר מועמדים, שהוצעו על-ידי הסיעות השונות, בכללם שמותיהם של גב' פרוינד ושל עו"ד פרידלנד. מועצת העירייה קיימה דיון בהתאמתם האישית של המועמדים. בתום הדיון נערכה הצבעה אישית לגבי כל מועמד ומועמד. כל שנים-עשר המועמדים האחרים נבחרו. ואילו מועמדיהן המוצעים של סיעות מר"צ וצומת נפסלו, ברוב של 15 מתנגדים כנגד 10 תומכים ו-5 נמנעים. לפיכך הציגה המועצה מטעמה רק שנים-עשר מועמדים, ולא מיצתה את מכסת המועמדים שהייתה זכאית להציע להרכב המועצה הדתית.

4. העתירה השנייה (בג"צ 6028/94) מופנית כנגד החלטת המועצה המקומית קריית-טבעון, שלא לכלול במניין מועמדיה את העותר 1 (גבריאל שביט) והעותר 2 (הרב כליל שלום רוזנברג), שהוצעו כמועמדים על-ידי סיעת מר"צ (העותרת 3) וסיעת טל (העותרת 4) במועצה המקומית. למועצה המקומית קריית-טבעון נתונה הבחירה של שישה מבין המועמדים לחברות במועצה הדתית המקומית. סיעות מר"צ וטל במועצה, שלצורך זה חברו ביניהן, זכאיות לשליש מייצוג זה. המועצה המקומית נדרשת פעמיים לנושא הבחירה של נציגיה. בפתח הישיבה הראשונה הודיע ראש המועצה (המשיב 2, מר שמואל אבואב), כי הוא חולק על חובת המועצה לבחור בנציגיה על-פי מפתח פוליטי. לאחר דיון קצר נערכה הצבעה, ובה החליטה המועצה לבחור כנציגים מטעמה בשישה מועמדים שהוצעו על-ידי נציג הסיעה הדתית במועצה. מועמדיהן של סיעות מר"צ וטל (מר שביט והרב רוזנברג) נפסלו. לפי דרישתן של סיעות מר"צ וטל, שהצביעו על פגמים שנפלו בהליכי הבחירה, בוטלו תוצאות הבחירה, והמועצה המקומית כונסה לעריכת בחירה חוזרת. סיעות מר"צ וטל חזרו והעמידו על הפרק את שני מועמדיהן. נציג הסיעה הדתית הציג רשימה בת שישה מועמדים. לאחר שניתן לנציג סיעת מר"צ לצטט באוזני חברי המועצה מובאות מן ההלכה הפסוקה, בדבר מבחן ההתאמה האישית ועקרון הייצוג, ניגשה המועצה להצבעה. המועמדים שהוצעו על-ידי סיעות מר"צ וטל נדחו, ואילו ששת המועמדים שהוצעו על-ידי נציג הסיעה הדתית אושרו ונבחרו.

5. העתירה השלישית (בג"צ 7105/94) מופנית כנגד החלטת מועצת עיריית ירושלים, שלא לכלול במניין מועמדיה את העותרת 2 (הרב נעמה קלמן-אזרחי) והעותר 3 (הרב אהוד בנדל), או, לחלופין, את העותרת 4 (הרב מאיה לייבוביץ') והעותר 5 (הרב פרופ' ראובן המר), אשר הוצעו כמועמדים על-ידי סיעת מר"צ (העותרת 1) במועצת העירייה. מכסתה של מועצת עיריית ירושלים בהרכב המועצה הדתית מונה ארבעה-עשר מועמדים. בהתחשב בכוחה היחסי במועצה הוזמנה סיעת מר"צ להציע שניים מן המועמדים. הסיעה נקטה אמת מידה של זהירות מיוחדת והציעה לבחירה גם ארבעה מועמדים חלופיים (שרק שניים מהם נכללו ברשימת העותרים), למקרה שמועמדיה הראשונים ייפסלו בשל אי-התאמה אישית. ישיבת המועצה, שבה קוימה הבחירה, נפתחה בדברי ראש העירייה (המשיב 2, מר אהוד אולמרט). ראש העירייה קבע, כי המועצה תיגש מיד, ובלי שיתקיים כל דיון, לעריכת הצבעה אישית ביחס לכל אחד ואחד מן המועמדים. בהצבעה שנערכה אושרו מועמדויותיהם של עשרה מבין שנים-עשר מועמדיהן של הסיעות האחרות, אך נדחתה מועמדותם של כל מועמדי העותרת (שני מועמדים עיקריים וארבעה מועמדים חלופיים).

גזר הדין וגדר המחלוקת

6. עד שנפנה לדון בעתירות נקדים ונזכיר כמה מושכלות יסודיים: בבחירת מועמדיה המוצעים, להרכב המועצה הדתית שבתחומה, מוטל על רשות מקומית להגביל את שיקוליה לשני נושאים: עקרון הייצוג ומבחן ההתאמה האישית. כיבוד עקרון הייצוג מחייב שההרכב של מועמדי הרשות המקומית במועצה הדתית ישקף, ככל האפשר, את יחסי הכוחות במועצת הרשות המקומית (ראה בג"צ 121/86 סיעת ש"ס, התאחדות הספרדים שומרי תורה ואח'

נ' השר לענייני דתות ואח'

, פ"ד מ (3) 462 (להלן – פרשת ש"ס), בעמ' 466 והאסמכתאות הנזכרות שם). מבחן ההתאמה האישית אינו מחיב שהמועמד יהיה איש דתי, אך עליו להיות, לפחות, מי שאינו אנטי-דתי (בג"צ 191/64 אלבז ואח'

נ' שר-הדתות ואח'

, פ"ד יח (4) 603, בעמ' 610). סגולתו ההכרחית הנדרשת היא, כי יהיה בעל עניין חיובי בקיומם של שירותי הדת באופן שאי-קיומם יפריע לו, ואין די בכך שלא יהיה איכפת לו אם יהיו קיימים (בג"צ 516/75 הופרט נ' שר הדתות, פ"ד ל (2) 490 (להלן – פרשת הופרט), בעמ' 503-504). על כל פנים, המועמד אינו נדרש להיות בעל כישורים מוכרים מבחינת ההלכה, שכן תפקידי המועצה הדתית אינם כוללים הכרעה בסוגיות הילכתיות (בג"צ 568/76 חרל"פ נ' ועדת שרים לפי חוק שירותי הדת היהודיים ואח'

, פ"ד לא (1) 678, בעמ' 679-680). מועצה דתית היא גוף מינהלי שתפקידו הוא לדאוג לסיפוק שירותי הדת היהודית. וכישוריו של מועמד לחברות במועצה הדתית נקבעים על-פי אופייה המינהלי של המועצה והתפקידים המוטלים עליה. לפיכך, בקביעת התאמתו של מועמד, שנמצא לגביו שהוא בעל עניין בקיומם של שירותי הדת, אין מקום להתחשב בהשקפת עולמו האישית. ופסילתו של מועמד מטעמים שבהשקפת עולם, כגון בשל השתייכותו לזרם לא-אורתודוקסי, יש בה משום הפליה פסולה, ודינה להיבטל (בג"צ 699/89, 955, 1025 הופמן ואח'

נ' מועצת עיריית ירושלים ואח'

; רוטלוי ואח'

נ' סיעת הליכוד במועצת עיריית תל-אביב-יפו ואח'

, פ"ד מח (1) 678 (להלן – פרשת הופמן), בעמ' 693). זאת ועוד: קיום חשש להפרעה עבודתה התקינה של המועצה הדתית אין בו כדי להצדיק פסילת מועמדים על שום השקפתם האישית. חשש גרידא אינו גובר על עקרון השוויון ועל החיוב למנוע הפליה. והטוען כי יש לפסול מועמד בשל ההפרעה שתגרום בחירתו לתקינות עבודתה של המועצה הדתית, חייב להניח תשתית עובדתית להוכחת טענתו (פרשת הופמן, בעמ' 696 והאסמכתאות הנזכרות שם).

7. העותרים טוענים כי המועמדים שהוצעו על-ידיהם, בכל אחת מן המועצות, מקיימים היטב את תנאיו של מבחן ההתאמה האישית. לפיכך, ובהיותם נציגי של סיעות ברשויות המקומיות שעל-פי עקרון הייצוג הינן זכאיות לייצוג בהרכבי המועצה הדתיות בתחומיהן, לא הייתה שום עילה מוצדקת שלא לבחור בהם. המניע היחידי לפסילתם של המועמדים נעוץ בהשקפת עולמם הדתית; ושיקול זה, המבטא הפליה פסולה, אסור היה שיובא בחשבון. המשיבים לא חלקו, כי פסילת מועמד בשל השקפת עולמו האישית-דתית אינה כדין. אלא שלטענתם, לא השקפת עולמו של מי מהמועמדים אשר נפסלו היא שהביאה לפסילתו. למצער, אין ראיה מספקת שדווקא בשל כך, או בעיקר בשל כך, או בעיקר בשל כך, נציגי הסיעות שהשתתפו בהצבעה החליטו להצביע נגדו או להימנע מהצבעה. ועל כל פנים, יש להותיר את ההחלטות בעינן ולהניח לשר הדתות, שלו בלבד נתונה הסמכות לקבוע את הרכביהן של המועצות הדתיות, להשלים את מלאכתו, שבמסגרתה חזקה עליו שיאזן גם פערים בייצוג בין הסיעות במועצת הרשות המקומית.

אני סבור, שכל העתירות בדין יסודן ובכולן זכאים העותרים לעשיית צווים מוחלטים. אך תוכנו והיקפו של הצו המוחלט שאותו יש לעשות בכל אחת מן העתירות, ייגזרו מנסיבותיה המיוחדות. נשוב אפוא אל העתירות, מן הפרט אל הפרט, כסדר הגשתן לפנינו. נעמוד תחילה על הפגמים שנפלו בהחלטות. אחר-כך נידרש לשאלת הסעד שמוצדק לתתו בכל אחת מן העתירות.

בג"צ 4733/94

8. מועצת עיריית חיפה
קיימה דיון בהתאמתם האישית של המועמדים. רובו ועיקרו של הדיון סב על שאלת התאמתם של שני המועמדים אשר הוצעו על-ידי סיעות מר"צ וצומת. נתוניהם של מועמדים אלה הובאו מראש, על-ידי מזכיר העיר, לידיעת חברי המועצה. גב' פרוינד תוארה כלהלן:

"ילידת חיפה, נשואה ואם לשלושה. עובדת סוציאלית במקצועה. מנהלת מרכז קהילתי 'ליאו באק'. עוסקת בפעילות התנדבותית בקרב עולים חדשים ובני נוער".

אשר לעו"ד פרידלנד נמסר, כי –

"נולד בארה"ב בשנת 1948 למשפחה מסורתית, עלה ארצה בשנת 1971, לאחר קבלת תואר ראשון בפילוסופיה באוניברסיטת ייל. שירת בצה"ל ביחידת חי"ר עד 1993. עורך דין במקצועו וקונסול כבוד של ארה"ב בחיפה והצפון".

אך מחברי המועצה לא נעלמו גם זיקתם ופעילותם הרעיונית-דתית של המועמדים; לאמור, דבר פעילותה של גב' פרוינד בתנועה ליהדות מתקדמת והעובדה שעו"ד פרידלנד הינו פעיל בתנועה המסורתית ומשמש כיושב-ראש קהילת "מוריה" המזוהה עם זרם זה.

בדיון שהתקיים במליאת המועצה השתתפו רק חברים אחדים. כמה מן הדוברים התבטאו נגד בחירתם של מועמדי מר"צ וצומת. איש מהדוברים לא חלק – והיו אף שהודו בכך במפורש – כיה מדובר במועמדים בעלי יכולת וסגולות נאותות. עם זאת טענו כי יש לפוסלם בשל זיקתם לזרמים הלא-אורתודוקסיים. שניים מנציגי הסיעות הדתיות נאמו באריכות ובחריפות נגד בחירתם של מועמדים אלה אך ורק בשל זיקתם הדתית. אחד מהם הדגיש, כי שירותיה הדת הניתנים בישראל הם שירותי דת אורתודוקסיים, ולכן הזכות לייצוג במועצות הדתיות חייבת להיות מוגבלת לגופים המעוניינים בקיום שירותי דת כאלה בלבד. הדובר השני התריע מפני סכנתם של הזרמים החדשים ביהדות והזהיר את חברי המועצה כי "ההצבעה כאן היום אינה על דבר של מה בכך אלא על עתידו של העם היהודי". אחרון הדוברים, נציג סיעה אחרת, שהודיע על כוונתו להימנע מהצבעה, אמר, שאילו שוכנע שכוונתם היחידה של שני המועמדים היא להשתתף בעבודת המועצה הדתית במתן שירותים דתיים, בלי לערב בכך את השקפת עולמם, היה נכון לתמוך בבחירתם. אלא שבמקרה שלהם, שלא כמו באשר למועמדים אחרים, מתעורר אצלו חשש שלא זאת כוונתם. בתום דיון, שחברי המועצה ברובם הגדול לא נטלו בו כל חלק, קוימה ההצבעה שהובילה להחלטה לאשר את שנים-עשר המועמדים האחרים ולפסול את מועמדותם של גב' פרוינד ושל עו"ד פרידלנד.

9. בתצהיר תשובתו של ראש עיריית חיפה
(המשיב 2, מר עמרם מצנע) נטען, כי לגבי אלה מחברי המועצה אשר התבטאו במהלך הדיון נגד בחירתם של שני המועמדים העותרים, אכן נדון להניח כי הצבעתם נגד הבחירה משקפת את העמדה שהביעו. אך הנחה זו, לדעתו, אינה תופסת באשר ליתר חברי המועצה אשר לא התבטאו בדיון והצביעו נגד בחירתם של מועמדים אלה. ראש העירייה סבור, כי לגבי אלה, שהם בעלי השקפות מגוונות ומשתייכים לסיעות שונות, אין יסוד להניח שגם הם פסלו את שני המועמדים בשל השקפותיהם; שכן אפשר כי החלטתם להצביע נגדם התבססה על פסול אחר שמצאו בהם. ברוח זו טען לפנינו עורך-דין יארק, בא-כוחם של העירייה וראש העירייה, כי מן העיון בפרוטוקול הדיון ניתן לעמדו רק על עמדתם של חברי מועצה מעטים (אלה שהתבטאו וגילו את עמדתם), אך כלל ועיקר אין להסיק ממנו כי הייתה "החלטה קולקטיווית", של מועצת העירייה, לפסול את המועמדים העותרים בשל השקפותיהם.

אין בידי לקבל טיעון זה. חברי מועצת העירייה, שנימקו את התנגדותם לבחירת המועמדים האמורים, סמכו את התנגדותם אך ורק על שיקולים הקשורים בהשקפות המועמדים וזיקתם לזרמים הלא-אורתודוקסיים. שיקולים אלה, המערבים ענייני אמונות ודעות, מבטאים הפליה פסולה על רקע השקפת עולמו האישית של המועמד, ולחברי המועצה אסור היה להביא שיקולים אלה במניין שיקוליהם. הלוא זאת, בעיקרה, ההלכה שנפסקה בפרשת הופמן. גם החשש שהועלה על-ידי אחרון הדוברים בדיון, להצדקת הימנעותו מהצבעה, חשש בדבר טוהר כוונתם של מועמדים אלה להשתתף בעבודות המועצה הדתית בלי לערב בכך את השקפותיהם, ביטא שיקול פסול. לא זה בלבד שתפקידיה המינהליים של המועצה הדתית אינם מצריכים הכרעות בסוגיות הילכתיות, אלא גם שבקיום חשש גרידא לתקינות עבודתה של המועצה הדתית אין כדי להצדיק פסילת מועמד על-שום השקפתו. בנסיבות אלו, שתיקם במהלך הדיון של חברי מועצה אחרים, שבהצבעה הצטרפו לקהל המתנגדים, אינה יכולה להתפרש אלא כבעת הזדהות עם השיקולים הפסולים, עליהם סמכו המשתתפים בדיון את התנגדותם למועמדים. זה לא מכבר הזדמן לי להתייחס לנושא זה, במסגרת עתירה שעניינה דומה, ומה שנאמר שם יפה גם לענייננו:

"כשבפני
מועצת העיריה מועלית הצעה לתמוך במועמד מסוים (או לפסלו), על יסוד שיקולים המבטאים אפליה פסולה, מצופים חברי המועצה לנקוט עמדה הדוחה את השיקולים הפסולים. נקיטת עמדה יכולה להתבטא בהצבעה נגד ההצעה. אך אם חבר-מועצה מבקש לתמוך בהצעה תוך הסתייגות מן השיקולים הפסולים (כגון שהוא סבור, כי ההצעה, לגופה, טובה היא ויש טעמים ענייניים לתמוך בה) עליו לקחת חלק בדיון ולנמק את עמדתו. אם בזמן הדיון יתעטף בשתיקה, ובהגיע שעת ההצבעה יתמוך בהצעה, הדעת תחייב לפרש את שתיקתו בדיון כהזדהות גם עם השיקולים הפסולים" (בג"צ 3357/95 – לא פורסם).

10. עורך-דין יארק הוסיף וטען, כי על העותרים היה להמתין עד ששר הדתות ישלים את הרכבתה של המועצה הדתית. שאם נכון הדבר, כי מועצת העירייה קיפחה את זכותן של סיעות בתוכה לייצוג נאות בהרכב המועצה הדתית, חזקה על השר כי בבואו למנות את נציגיו במועצה הדתית, במסגרת מכסת הבחירה הנתונה לו, יפעל לתיקון הקיפוח ויחזיר על כנו את האיזון בייצוג בין הסיעות המרכיבות את מועצת הרשות המקומית, כדרך שהילכתו של בית-משפט זה מורה לו לעשות (ראה בג"צ 313/67 אקסלרוד ואח'

נ' שר הדתות ואח'

, פ"ד כב (1) 80, בעמ' 84, ובפרשת הופרט, בעמ' 501). וכל עוד השר, שבידו נתונה הסמכות לקבוע את הרכב המועצה הדתית, אינו מסיים את מלאכת הרכבתה, אין לעותרים פתחון פה להלין.

אין כל יסוד לטענה זו. אכן, על שר הדתות – במסגרת סמכותו – מוטל לפעול לתיקון עיוותים באיזון בין הגורמים שראוי כי יהיו מיוצגים בהרכבה של מועצה דתית. אך חובתו לעשות כן אינה מחסנת את החלטה של מועצת הרשות המקומית מביקורת שיפוטית על פגם שנפל בה. ודי במה שנפסק בפרשת הופמן כדי להעמיד על מכונה את ההלכה בנושא זה.

בג"צ 6028/94

11. בהליכי הבחירה שקוימו במועצה המקומית קריית-טבעון נפלו, לדעתי, שני פגמים. מקור הפגם הראשון היה בקביעת ראש המועצה כי אין למועצה חובה לבחור את נציגיה על-פי מפתח פוליטי. לא למותר לציין כי עמדה זו נקט ראש המועצה סמוך לאחר שנציג סיעת טל הציע את מועמדויותיהם של מר שביט (איש חינוך וחבר הנהלת התנועה ליהדות מתקדמת) ומר רוזנברג (רב קונסרבטיבי ומפעילי התנועה המסורתית), תוך שהזכיר כי במועצה הדתית המכהנת אין כל ייצוג לזרמים הלא-אורתודוקסיים, ומדבריו השתמע כי חסר זה, לדעתו, טעון תיקון. כוונת דבריו של ראש המועצה המקומית, ככל שירדתי לסופה, הייתה, כי הייצוג במועצה הדתית ראוי לו שיתחלק, לא על-פי מאזן הכוחות בין הסיעות הפוליטיות המיוצגות במועצה המקומית, אלא על-פי משקלם היחסי בציבור של הגופים המעוניינים בקיום שירותי הדת. לפי מבחן זה, התנועה ליהדות מתקדמת והתנועה המסורתית, שלפי הנטען משקלן היחסי באוכלוסייתה של קריית-טבעון הוא זעום, אינן זכאיות לייצוג כלשהו במועצה הדתית המקומית. מוטב אפוא להבהיר, כי עמדה זו נוגדת בעליל פסיקה מושרשת של בית-משפט זה (ההלכה בנושא זה, שאינה חדשה, חזרה ונתאשרה בפרשת ש"ס, וראה סיכומה בפרשת הופמן, בעמ' 686). נשוב ונבהיר: עקרון הייצוג מחייב כי ההרכב של מועמדי הרשות המקומית לחברות במועצה הדתית ישקף את יחסי הכוחות בין הסיעות המרכיבות את מועצת הרשות המקומית. זהו מפתח פוליטי מובהק. בחירת הנציגים המוצעים נתונה לסיעות השונות. שאלת השקפתו האישית בנושאי הדת של מועמד המוצע על-ידי סיעה, והשאלה מה זיקתו הדתית או מידת דתיותו של הציבור ממנו הוא בא, עשויות להיות מעניינה של הסיעה המציגה את מועמדותו, אך אינן מעניינם של חברי מועצת הרשות המקומית שלפניהם עומד הוא לבחירה, אלה רשאים לבדוק רק את שאלת התאמתו האישית, ואם לא מצאו עילה מוצדקת לפסלו, חייבים הם לאשר את בחירתו.

בקביעתו כי אין על המועצה המקומית חובה לבסס את בחירת נציגיה על-פי מפתח פוליטי נתפס אפוא ראש המועצה לטעות. עמדה זו הוצגה בפתח הישיבה הראשונה שהקדישה המועצה המקומית לבחירת נציגיה, ושתוצאותיה, כאמור, בוטלו. דא עקא, שמן החומר המצוי לפנינו עולה, כי עמדה מוטעית זו הניעה את שיקולי חברי המועצה גם בישיבה שבה קוימה הבחירה החוזרת. ראיה לכך יש בעובדה שבפתח הישיבה האמורה הורשה נציג הסיעה הדתית להציג רשימה שמנתה שישה מועמדים מוצעים. רשימה זו שיקפה, כפי שניתן לשער, לא רק את רצון סיעתו של המציע אלא גם את רצונן של סיעות נוספות. אך על-פי המפתח הסיעתי היחסי לא עמדה, לכל הסיעות הללו יחדיו, זכות להציע יותר מארבעה מועמדים, שכן הזכות להציע שניים מן המועמדים (להשלמת המכסה הכוללת בת שישה מועמדים מוצעים) עמדה לסיעות מר"צ וטל. הללו אמנם הורשו להציע את מועמדיהן, ולנציג מר"צ ניתן לצטט מובאות מן הפסיקה. אך עד מהרה, ובלי שיקוים דיון בשאלת התאמתם של מועמדים אלה, קוימה הצבעה, ובה הוסרה מעל הפרק הצעת מר"צ וטל, והמועצה ניגשה לאישור בחירת המועמדים שהוצעו על-ידי נציג הסיעה הדתית.

הפגם השני הדבק בהליכי הבחירה נעוץ במחדלה של המועצה לקיים דיון בשאלת התאמתם האישית של שני המועמדים אשר הוצעו על-ידי סיעות מר"צ וטל. על-פי המפתח הסיעתי היחסי היו סיעות אלו זכאיות לבחירת שני נציגים מטעמן, ובלבד שמועמדיהן המוצעים יימצאו מתאימים. הן הציעו שני מועמדים. מועמדים אלה רשאית הייתה המועצה לפסול רק על יסוד שיקולים שהם רלוואנטיים למבחן ההתאמה האישית. בתצהיר תשובתו של ראש המועצה המקומית לפנינו נטען, כי המועמדים שהוצעו על-ידי סיעות מר"צ וטל לא נבחרו "מחמת חוסר התאמתם – לדעת רובם המכריע של חברי המועצה – לכהן במועצה הדתית". אלא שהעיון בפרוטוקול דיוני המועצה המקומית, שהעתקים ממנו הוגשו לנו, אינו מעלה שהמועצה במליאתה קיימה דיון בשאלת התאמתם האישית של מועמדים אלה. יצוין שאמינות האמור בפרוטוקולים עוררה מחלוקת, שכן לאחר כל אחת מן הישיבות שעסקו בנושא זה היו חילופי מכתבים ו







בג"צ בית המשפט העליון 4733/94 פרופ' יהודית נאות, סיעת מר"צ בעיריית חיפה, ענת פרוינד ואח' נ' מועצת עיריית חיפה, ראש עיריית חיפה, סיעת הליכוד בעיריית חיפה ואח' (פורסם ב-ֽ 01/01/1996)