פסקי דין על עו"ד אהוד גינדס | פסקי דין על ליגר השקעות בע"מ

161327/02 א     11/06/2002




א 161327/02 עו"ד אהוד גינדס נ' ליגר השקעות בע"מ




1
בתי המשפט
א 161327/02
בית משפט השלום תל אביב-יפו
בש"א 109212/02
בש"א 117172/02

11/06/02
תאריך:
כב' השופט דן מור

בפני
:

עו"ד אהוד גינדס

בעניין:
המבקש

ע"י ב"כ עו"ד
נ ג ד
ליגר השקעות בע"מ
המשיבה

ע"י ב"כ עו"ד
המשיבים הפורמליים

1.פרוגרס החדשה (תעשיות מזון) בע"מ
2. יצחק דיין

החלטה

1. בתאריך 13.2.02 הגיש המבקש את בקשתו - "בקשה דחופה לסילוק על הסף של התביעה". ביום 19.5.02 הגיש המבקש בקשה נוספת - "בקשה דחופה לסילוק על הסף של התביעה". לבקשה הראשונה לא הוגשה כל תגובה. לבקשה הנוספת שהוגשה תגובת המשיבה בתאריך 3.6.02. בית המשפט התייחס לתגובה המאוחרת כתגובה לשתי הבקשות.

2. כאמור, בפני
בקשה לדחיית התביעה שהגישה המשיבה כנגד המבקש וכנגד המשיבים הפורמליים על הסף. על פי האמור בכתב התביעה, התביעה הינה לסילוק יד המשיבים הפורמליים ממבנה תעשייתי באזור התעשיה באשקלון, שהבעלות בו הינה למשיבה, התובעת. כמו כן הוגשה אף תביעה כספית לפיצויים מוסכמים מראש, בגין הפרת חוזה השכירות שמכוחו מוחזק נכס המקרקעין הנידון (להלן - הנכס).

על פי חוזה השכירות מיום 21.4.94 השכירה המשיבה את הנכס לחב' פרוגרס ביח"ר לשוקולד 1984 בע"מ (להלן - פרוגרס הישנה). עניננו בשכירות חופשית . תקופת השכירות הוארכה מפעם לפעם, כך שתקופת השכירות האחרונה הינה עד ליום 31.12.01. ביום 10.6.01 הוגשה לביהמ"ש המחוזי בבאר-שבע בקשת פירוק חב' פרוגרס הישנה (תיק פש"ר 6145/01) ובמסגרתה מינה ביהמ"ש את המבקש כמפרק זמני.

ביום 21.6.01 נחתם הסכם, שאושר ע"י ביהמ"ש, לפיו נמכרו כל נכסי פרוגרס הישנה, לרבות זכויות השכירות של פרוגרס הישנה בנכס עד ליום 31.12.01, למשיבה הפורמלית 1 (פרוגרס החדשה), כשהמשיב הפורמלי 2, מר יצחק דיין, הינו בעל השליטה בפרוגרס החדשה. על פי הסכם זה החזיקה פרוגרס החדשה בנכס כשוכרת משנה מטעם פרוגרס הישנה, שבהליכי פירוק.

לאחר הפרות שונות של חובת תשלום דמי השכירות, שולמו לבסוף דמי השכירות, בשיעורם הנקוב בחוזה השכירות, לתקופה שעד ליום 31.12.01. המשיבה מודה בקבלת כל חוב דמי השכירות עד למועד זה. עוד קודם לכן, ביום 20.9.01, ניתן צו פירוק קבוע כנגד פרוגרס הישנה ובו ביום מונה כונס הנכסים הרשמי כמפרק קבוע (תיק פש"ר 6145/01 בבית המשפט המחוזי ב"ש). ביום 6.12.01 מונה עו"ד ישראל בודה כמפרק קבוע לפרוגרס הישנה. הנובע מכך הוא שהמבקש לא היה מפרק זמני ולא היה נאמן ולא נשא כל תפקיד במסגרת הליכי פירוק של חב' פרוגרס הישנה מאז יום 20.9.01

3. עילת התביעה בתובענה שבפני
הינה לסילוק יד פרוגרס החדשה מהנכס הנידון, לאחר שתקופת השכירות שבגינה הושכר הנכס לפרוגרס החדשה תמה והסתיימה ביום 31.12.01 בעוד שחב' פרוגרס החדשה ממשיכה להחזיק בנכס, על פי ההסכם שבינה לבין פרוגרס הישנה, באמצעות המפרק הזמני, גם לאחר סיום תקופת השכירות כאמור. הטענה היא כי אחזקת והשימוש בנכס ע"י פרוגרס החדשה, לאחר יום 3.12.01, הינה שלא כדין, וללא כל זכות. עילת התביעה הנוספת, בתביעה הכספית, הינה לסכום הפיצוי הקבוע בחוזה השכירות שבין המשיבה לפרוגרס הישנה, לתשלום השווה ל - 3 חודשי שכירות בגין כל חודש של איחור בפינוי המושכר, לאחר תום תקופת השכירות החוזית וכן פיצוי נוסף המוסכם בחוזה בשיעור של 6 חודשי שכירות. לטענת המבקש, מן הדין לדחות או למחוק על הסף תביעה זו, בשתי עילותיה, כנגדו.

4. אין חולק כי הפרת חוזה השכירות המהווה את הבסיס לעילת התביעה הינה המשך החזקה בנכס לאחר יום 31.12.01. אולם המחזיקה בנכס היא חב' פרוגרס החדשה ומכאן שתביעת סילוק היד אינה יכולה להיות מוגש כנגד המבקש, שהפסיק לשאת בכל תפקיד במסגרת פירוקה של חב' פרוגרס הישנה, עוד טרם סיום תקופת השכירות. גם אם פעל המבקש, במסגרת תפקידו כמפרק זמני, להשכרת המשנה לחב' פרוגרס החדשה, הרי התביעה הקניינית להשבת החזקה אינה יכולה להיות מופנית כלפיו, באשר אין הוא המחזיק בנכס ואין לו כיום כל סמכות או כוח לפעול, הן לגבי פרוגרס הישנה וכמובן אף לא לגבי פרוגרס החדשה. אין לו כל שליטה במעשיה של פרוגרס החדשה.

לגבי העילה הכספית, הרי מדובר בהפרת חוזה השכירות שנחתם בין המשיבה לבין פרוגרס הישנה .פרוגרס הישנה - בהליכי פירוק וכמובן שאין מקום לתביעה כספית כנגדה. אם ההפרה מיוחסת לפרוגרס החדשה, שוב אין המבקש קשור בדרך כלשהיא לחברה זו ואין הוא ממלא בה כל תפקיד.

5. יחד עם זאת, מייחסת בכתב התביעה חבות אישית למבקש.

בסעיף 19 לכתב התביעה טוענת המשיבה כי המבקש, מתוקף תפקידו כנאמן במסגרת הליך הקפאת הליכים כנגד פרוגרס הישנה, ולאחר מכן כמפרק זמני של חברה זו, הינו האחראי - "לכלל התחיבויות פרוגרס הישנה, לרבות פינוי המושכר במועד". עוד נטען שהמבקש התחייב על כך בעל פה בפני
נציגי המשיבה. כן נטען שהוא אחראי, יחד ולחוד עם המשיבים הפורמליים, לתשלום הפיצוי המוסכם. בסעיף 20 לכתב התביעה נטען כי המבקש התרשל בתפקידו כמפרק ופעל בחוסר תום לב ובניגוד לדין, באשר הוא שותף להשתלטות פרוגרס הישנה ודיין יצחק, מנהלה, על הנכס.

לא מצאתי כל ממש בטיעונים אלו, אף בשלב זה של הדיון.

אם הטענה הינה כנגד המבקש על פעולותיו בתוקף תפקידו כנאמן או כמפרק זמני, הסכמות העניינית לתביעה כנגדו הינה במסגרת תיק הפירוק, בביהמ"ש המחוזי בב"ש. המפרק פעל במסגרת סמכויותיו על פי פקודת החברות (נוסח חדש), וסמכות הפיקוח על מעשי המפרק הזמני הינה לביהמ"ש. בסעיף 310 לפקודה הנ"ל נקבע שכל מי שנפגע ע"י מעשה או החלטה של המפרק, רשאי לפנות לביהמ"ש בענין זה, ועניננו הוא בביהמ"ש של הפירוק. המשיבה, התובעת, אף פנתה לביהמ"ש המחוזי בב"ש, בתיק פש"ר 6145/01 בבקשה למתן הוראות, כשלהליך זה צורפו כל בעלי הדין שבפני
. נושא הבקשה להוראות היה שאלת הסמכות העניינית והמקומית לתביעה זו של המשיבה לסילוק יד ולפיצויים. החלטת ביהמ"ש, מפי כב' הש' דברת, היתה בין היתר כי:

" באם טענות למבקשת כנגד עו"ד גינדס בתפקידו כנאמן, תביעה זו מקומה להתברר בפני
, אם קיימת עילת תביעה לכך".

החלטה זו מחייבת את המשיבה, כל עוד לא שונתה בהחלטת ביהמ"ש מוסמך, באשר, כאמור, המשיבה והמבקש היו בעלי דין באותו הליך בפני
כב' הש' דברת. במצב זה, הרי עילת התביעה בתביעה הכספית בכל הקשור למבקש בתפקידו כנאמן או מפרק, אינה יותר בסמכותו העניינית של בימה"ש זה. גם אותה "התחייבות בעל-פה" כאמור בסעיף 19 לכתב התביעה, שניתנה כביכול לנציגי המשיבה, לפינוי פרוגרס הישנה מהנכס בסיומה של תקופת השכירות, אם ניתנה, ניתנה אך ורק בתוקף תפקידו של המבקש כמפרק זמני. הרי לא היה לו כל מעמד אחר במסגרת זו. עלי אף להעיר כי ספק רב אם ניתן לייחס למבקש, גם בתוקף תפקידו כמפרק זמני, חבות על אי פינוי הנכס לאחר שהוא חדל להיות בעל תפקיד במסגרת הפירוק, ומונה מפרק קבוע כ - 3 חודשים טרם סיום תקופת השכירות. תמהני מהיכן שואבת המשיבה את מסקנתה כי למבקש סמכות או כוח לפעול לסילוק יד פרוגרס החדשה מהנכס, ופרוגרס הישנה כבר בפירוק.

גם טענות המשיבה, כמפורט בסעיף 20 לכתב התביעה, על התרשלותו של המבקש ופעולתו בחוסר תום לב במסגרת תפקידו כמפרק, הינה ענין לביהמ"ש לפירוק. בנוסף לכך, האמור בסעיף 20 לוקה בחסר ולמעשה אין בו דבר, כאשר המשיבה כלל אינה מפרטת את העובדות המבססות את הטענה הכללית שהמבקש הינו - "שותף להשתלטות הנתבעים על המושכר".

6. לטעמי, צודק המבקש בטענתו להעדר עילה בתובענה זו כנגדו, בכל הקשור לתביעת סילוק היד והעדר יריבות כנגדו בכל הקשור לתביעה הכספית, לאחר שביום 20.9.01 ניתן צו פירוק כנגד פרוגרס הישנה וביום 6.12.01 מונה לפרוגרס הישנה מפרק קבוע. אף צודק המבקש בטענתו כי כל המיוחס לו בכתב תביעה, כהתרשלות או התנהגות שבחוסר תום לב, המיוחס לו במסגרת מעמדו כמפרק זמני של חברה שכיום נמצאת בפירוק, כך שהסמכות העניינית הינה לביהמ"ש של פירוק, אלא אם תינתן החלטה שם, במסגרת מתן הוראות, להגיש תביעה לבית משפט מוסמך אחר כנגד המפרק הזמני.

אשר על כן, הנני מקבל את הבקשה והתביעה בתיק זה כנגד המבקש - נדחית, בכל האמור לתביעת סילוק היד, ונמחקת בכל האמור לתביעה הכספית.

המשיבה תשלם הוצאות בקשה זו למבקש בסך של 5,000 ₪ + מע"מ, כשסכום זה צמוד ונושא ריבית החל מהיום ועד התשלום בפועל.

הנני קובע את הדיון בבקשת הרשות להתגונן שהגישו פרוגרס החדשה ויצחק דיין, המשיבים הפורמליים, ליום 15.7.02 שעה 11:30.
ניתן היום א' בתמוז, תשס"ב (11 ביוני 2002) בלשכתי.
העתק החלטה זו ישלח לב"כ בעלי הדין.
דן מור
, שופט








א בית משפט שלום 161327/02 עו"ד אהוד גינדס נ' ליגר השקעות בע"מ (פורסם ב-ֽ 11/06/2002)