פסקי דין על נצר יזהר | פסקי דין על מי צורים תעשיות בע"מ

114618/02 בשא     24/06/2002




בשא 114618/02 נצר יזהר נ' מי צורים תעשיות בע"מ




1
בתי המשפט
בש"א 114618/02
בבש"א 11491/02
ת.א. 167367/02
בית משפט השלום תל אביב-יפו
24/06/02
תאריך:
כב' הרשם אריה אטיאס

בפני
:

1 . נצר יזהר

2 . יוניצמן שרון
3 . י.ר. מטהרי מים בע"מ
4 . נצר מתקני מים 2001 בע"מ
5 . אקוה-בר איכות מים בע"מ
בעניין:
המבקשים
נ ג ד
1 . מי צורים תעשיות בע"מ

2 . נדיר אלפסה

המשיבים
החלטה
מבוא
1. בפני
בקשה לביטול צו עיקול זמני שניתן במעמד צד אחד בתאריך 4/4/02 לבקשת המשיבים על סכום של 400,000 ₪ שבידי עו"ד טאובמן דורון ו/או כל עורך דין אחר ממשרד עו"ד רם כספי ושבידי עו"ד חגי יקותיאל ו/או עו"ד ישראל בודה מפרקים זמניים ומנהלים מיוחדים מטעם כונס הנכסים הרשמי (להלן: "המפרקים") לחברת מי-צורים השבחת מים (1999) בע"מ בפירוק (להלן: "החברה שבפירוק").

2. המבקשים הגישו במסגרת בקשתם לביטול צו העיקול תצהירים של המבקשים 1 ו-2.
המשיבים הגישו תגובה לבקשת המבקשים מלווה בתצהיר של המשיב 2. לבקשת העיקול צורף תצהיר של המשיב 2, של מני ויינשטיין, מנהל מחלקתvip במשיבה 1, של ראובן מנדל מנהל שרות במשיבה 1 וחוות דעת מומחה של עופר סלע.
התקיים בפני
דיון במסגרתו נחקרו המבקשים 1 ו-2, המשיב 2 ומר מני ויינשטיין.
המצהיר הנוסף מטעם המשיבים לא התייצב לחקירה על תצהירו וכך גם המומחה מר עופר סלע.
הצדדים סיכמו בפני
טענותיהם בעל פה.

3. במסגרת תגובת המשיבים (סעיף 12 לתגובה) צויין כי המחזיק הודיע כי בידו כספים המגיעים למבקשות 3 ו-5 ועל כן מבקשים הם להשאיר את העיקול בתוקפו ככל שהוא מתייחס למבקשות אלה.
מכאן שראוי לבטל הצו ככל שהוא מתייחס למבקשים 1, 2 ו-4.

רקע עובדתי
4. בתאריך22/6/01 נחתם בין החברה שבפירוק, טרם פרוקה, לבין המבקשת 3 הסכם שיווק להעברת זכויות השיווק של החברה שבפירוק למבקשת 3 (להלן: "הסכם השיווק").
בתאריך 2/7/01 הגישה החברה שבפירוק בקשה לצו הקפאת הליכים.
לימים ניתן צו לפירוק החברה שבפירוק ומשמונו עוה"ד ישראל בודה וחגי יקותיאל למפרקים ומנהלים מיוחדים פנו הם אל בית המשפט המחוזי בירושלים בבקשה לבטל את הסכם השיווק.
הצדדים לאותה בקשה הגיעו לידי הסכם שקיבל תוקף של החלטה בתאריך 21/1/02 (להלן: "הסכם הפשרה" לעיתים כונה הסכם הפשרה ע"י הצדדים כהסכם הביטול).
בטרם אתייחס לתוכנו של הסכם הפשרה מן הראוי לציין מספר עובדות באשר לקשרים המשפטיים בין המבקשים לבין עצמם.
אין מחלוקת כי המבקשת 3 הוקמה לצורך עשייתו של הסכם השיווק עם החברה שבפרוק.
אין מחלוקת שהמבקשות 4 ו- 5 הינן חברות שהוקמו כדי להמחות אליהן את הזכויות שרכשה המבקשת 3 על פי הסכם השיווק.
למחרת אישור הסכם הפשרה ע"י בית המשפט המחתה המבקשת 3 את כל זכויותיה על פי הסכם הפשרה למבקשת 5.

5. עיקריו של הסכם הפשרה היו בין השאר כדלקמן:
א. הסכם השיווק יבוטל.
ב. המבקשת 3 תודיע לרשם החברות כי יהא מסכימה לשינוי שמה באופן ששמה לא יכלול את המילה "מי צורים" וגם לא יכלול צליל הדומה או מזכיר או יוצר תודעת קשר עם מילה זו.
ג. המבקשת 3 ו/או המבקש 1 יגרמו לכך שגם החברות האחרות שנרשמו עם שם הכולל את המילים "מי צורים" ינהגו כך.
ד. המבקשת 3 תודיע, אם יהיה צורך בכך, לרשם החברות, שאין היא מתנגדת לרישום החברה שבפירוק או החברה שיקים הרוכש, בשם "מי צורים" כפי שהיה קודם לכן, זאת ע"י מי שירכוש את עיסקה של החברה בפירוק.
ה. יוצא מכרז חדש למכירת עסקי החברה שבפרוק כולל השיווק והמלאי.
ו. בתמורה להתחייבויותיה של המבקשת 3 וכתנאי לביצוע ההתחייבויות ישולם לה סך של 400,000 ₪ בצירוף 15% מכל סכום שיוצא במכרז העולה על 2,000,000 ₪ ובלבד שבשום מקרה לא יעלה הסכום הכולל שיש לשלמו על 600,000 ₪.
ז. עם ביצוע התחייבות המבקשת 3 לא יהא למי מהצדדים כאן תביעה כלפי חברת השיווק וכי התנאה דוחה יקבל על עצמו מי שזכה במכרז ויהיה בזה חלק מתנאי המכרז.
ח. המבקשת 3 לא תעבוד במשך שנה עם לקוחות פעילים של החברה שבפרוק כפי שהיה המצב ערב מתן צו הקפאה.
בנוסף היא לא תיזום במישרין או בעקיפין במשך שנה, פניה למי מרשימת לקוחות החברה שבפרוק, מהרשימה שהועברה בזמנו לרו"ח אלון פרדקין, המונה כ-8,000 לקוחות, עמם היה לה קשר במשך השנתיים שקדמו לצו ההקפאה,למעט בגין תיקונים עבור אחריות שכבר נרכשה מהמבקשת 3, עד היום.
ט. המבקשת 3 בהסכם זה לרבות מנהלה.

6. עו"ד בודה הביא לתשומת לב ב"כ המשיבים במכתב מיום 27/1/02 (נספח ג' לבקשת העיקול), את דבר ביטול הסכם השיווק.
על פי נוסח ההסכם שעליו נדרש המציע במכרז לחתום הרי שפרטי הסכם הפשרה הובאו לידיעת המציע (נספח ד' לבקשת העיקול).
המשיב 2 אף אישר בסעיף 10 לתצהירו בבקשת העיקול כי השתתף במכרז החדש תוך שהוא מסתמך על החלטת בית משפט שאישרה את הסכם הפשרה, כך שהסכם זה הפך לחלק מתנאי המכרז.
בתאריך 4/2/02 זכה המשיב 2 במכרז וזכיה זו אושרה ע"י בית משפט ביום 7/2/02. בעקבות זאת הוקמה המשיבה 1.
על פי תנאי הזכיה היה על המשיבים לשלם למפרקים 2,000,000 ₪ כאשר סך של 1,000,000 ₪ מתוך זה שולם כמקדמה.

7. עקב טענות להפרות של הסכם הפשרה מצד המבקשים 1 ו-3 פנו המפרקים בבקשה לבית המשפט ועקב כך חזר והחליט בית המשפט ב-24/2/02 על מחוייבות מרשי עו"ד טאובמן לפעול על פי הסכם הפשרה.
למרות החלטה, זו כטענת המשיבים, המשיכו המבקשים והפרו את ההתחייבויות השונות שנטלו על עצמם ולכן פנו המשיבים אל בית המשפט בבקשה למתן צו מניעה כנגד המבקשים ולחילופין עיכוב העברת 400,000 ₪ למבקשים.
העברת הכספים למבקשים עוכבה למשך 14 ימים אך בפועל הסכום הנ"ל מוחזק אצל המפרקים עד להכרעת בית השמפט המחוזי בענינם של צדדים שלישיים בנוגע לאותה תמורה.

דיון וניתוח העובדות
8. מכח הוראות תקנות 362(א) ו-334 לתקנות סדר הדין האזרחי על מבקש העיקול לשכנע את בית המשפט או הרשם, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, בקיומם של שני תנאים מצטברים:
א. קיומה של עילת תביעה.
ב. קיום חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין.
בנוסף ובהתאם לתקנה 362(ב) על בית המשפט להביא בחשבון את מאזן הנוחות של הצדדים ולבחון האם הבקשה הוגשה בתום לב וכי מתן הסעד דרוש וראוי בנסיבות הענין ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש.

עילת התביעה
9. לטענת המשיבים פעלו המבקשים בינגוד להסכם הפשרה ובניגוד להחלטה שאימצה אותו, ביצעו עוולה מסחרית ונזיקית במעשיהם הבאים:
1. עשו שימוש שלא כדין בשם "מי צורים" .
2. פנו במישרין ללקוחות החברה שבפירוק, תוך הצגתם כחליפים האמיתיים של החברה שבפירוק ותוך הצגת המשיבים כמחזיקים.
3. פרסמו מוצריהם תחת השם "מי צורים" או "לשעבר מי צורים".
4. לא שיתפו פעולה לצורך רישום המשיבה 1 בשם מי צורים.
5. לא ביטלו פרסומיהם בדפי זהב ובבזק דבר שגרם ללקוחות ליצור עימם קשר ולא עם המשיבים.
לטענת המשיבים בנוסף לדמי הנזק הם זכאים מכח הדין לכל ההכנסות אשר שלשלו המבקשים לכיסם עקב ביצוע ההפרות האמורות.
לטענת המבקשים לא הובאו ראיות להוכחת עילת התביעה כנגד המבקשת 3. לא צורפו מסמכים התומכים בתביעה כנגדה והמסמכים שצורפו נחזים להיות של המבקשת 5 ובאלה אין כדי להקים עילת תביעה כנגד המבקשת 5.
לטעמי במהלך החקירה הוגשו מספר מסמכים שיש בהם כדי להעיד על הפרה של הסכם הפשרה וההחלטה שאישרה אותו ועל ביצוע עוולה מסחרית.
משהתחייבה המבקשת 3 שלא להשתמש בשם מי - צורים ומשהתחייבות זו היוותה חלק מתנאי המכרז שאף מוזכר באותו הסכם הפשרה הרי יכולים היו המשיבים להסתמך על התחייבות זו ולדרוש את קיומה מהמבקשת 3 ומכל גוף אחר הקשור קשר עסקי ופרסונלי עם המבקשת 3 באופן אינטנסיבי כזה עד כי ניתן לראותם כאחד.
ניתן להשקיף על הסכם הפשרה כעל הסכם לטובת צד ג'. צד ג' הם המשיבים. דא עקא שהמשיבים על פי קונסטרוקציה זו לא יכולים לתבוע פיצוי מן המבקשת 3 בגין אי קיום התחייבותה לאור הוראת סעיף 34 לחוק החוזים (חוק כללי) תשל"ג-1973 המקנה למוטב את הזכות לדרוש את קיום החיוב להבדיל מפיצוי.
אולם לטעמי נקודת המבט הנכונה להשקיף על הענין היא לבוא ולומר שהמשיבים הינם חליפי המפרקים כלפי המבקשת 3 לאור זכייתם במכרז לפחות בכל הנוגע לחלק הדן בהתחייבויות שנטלה על עצמה המבקשת 3 שהרי על פי המכרז נרכשה החברה שבפירוק על המלאי והשיווק שלה שכולל גם זכויות כלפי צדדים אחרים כדוגמת המבקשת 3.
מר אלפסה בחקירתו ציין כי מס' הטלפון לא שונה במשך כחודש ימים לאחר ההסכם וסביר להניח שבתקופה זו כל לקוח שהתקשר לחברת בזק וביקש את מס' הטלפון של מי צורים היה מגיע למבקשים.
אומנם הוצגו מכתבים של המבקשת 3 המופנים לבזק אך בכך לא די כדי לקיים ההתחייבות.
על פי מש/2 מתברר כי המבקשת 5 מציגה עצמה בפרסום מיום 22/5/02 כחברת מי צורים איכות מים לשעבר. גם אם ההזמנה לפרסום זה הוצאה לפני הסכם הפשרה, כפי שניסו המבקשים לטעון, דבר שנראה תמוה כשלעצמו לאור פער הזמנים של כ-4 חודשים, הרי שמרגע שקם הסכם הפשרה היה על המבקשת 5 להודיע למפרסם על השינוי ולבטל את איזכור השם "מי צורים", דבר שלא נטען ולא הוכח בפני
.
הטענה של המבקשים כי ציון השם הקודם דרוש לצורך תקופת המעבר וכחלק מחבלי לידה איננה מקובלת עלי. ראשית, אין לכך זכר בהסכם הפשרה. שנית, ביצוע ההתחייבות בענין זה צריך היה להתבצע בתוך זמן סביר ממועד כריתת הסכם הפשרה, בהעדר ציון מועד בהסכם. 4 חודשים אינם זמן סביר בנסיבות הענין.
שלישית, כל מטרתו של הסכם הפשרה היה ליצור נתק בין המבקשת 3 וגרורותיה לבין החברה שבפירוק והשם מי צורים לכן לא ברור לשם מה נחוץ שמה הקודם של המבקשת 5 אלא אם נייחס למבקשת 5 כוונה להבנות על המוניטין של החברה שבפרוק והמותג "מי צורים".
הפרה נוספת נטענת היא זו שמצויינת בתצהירו של מר מני ויינשטיין.
יאמר מיד כי נסיבות ההזמנה של המכשיר ע"י חברת דייקנות לוטות בערפל. מחד לא צורף טופס ההזמנה. מאידך העד לא ידע לומר כיצד הגיעה המזמינה למשיבה 1. כל שנאמר שפקידת המזמינה פנתה לאדם בשם שלמה פאר. אותו פאר היה בעבר עובד של המבקשת 5 ורק ב-1/3/02 הפך להיות עובד של המשיבה 1.
אולם מחלקים אחרים של עדותו שהנני מקבלם עולה כי אותה חברה הזמינה מכשיר שנקרא סופרבר מקציף של חב' מי צורים וכי רק חב' מי צורים מייצרת את המכשיר במפעל שיושב בגוש עציון וכי ביום בו אמורה היתה המשיבה 1 להתקין את המכשיר הותקן במקום מכשיר של חברת גל קר המשווק ע"י חברת אקוה בר וניתנה חשבונית של המבקשת 5.
העד לא נחקר על האמור בסעיף 7 לתצהירו ולפיו הוא התקשר למספר הטלפון המופיע בחשבונית שהוא למיטב ידיעתו מספר הטלפון של המבקש 1 וכל החברות שהקים וענה בחור בשם "אילן", שטען כי הוא מי צורים האמיתית וכי מר ויינשטיין הוא נוכל.
מעבר לאלה שפורטו לא הובאו ראיות מהימנות להפרות נוספות שבוצעו מטעם המבקשים. האמירות באשר ללקוחות נוספים אליהם פנו לכאורה המבקשים נטענו ללא פירוט מינימלי ובאופן כללי ובלתי מספיק.
נשאלת השאלה מה הנזק שנגרם למשיבים כתוצאה מההפרות ומהמעשים הנ"ל?
לבקשת העיקול צורפו כאמור תצהירו של מר ראובן מנדל המפרט את הנזקים בפועל שנגרמו עקב מעשי המבקשים וכן חוות דעת של מר עופר סלע המעריך את סכום ההשקעה שעל המשיבים להשקיע כדי לאפשר להם לשווק מוצרי המפעל ולשקם המוניטין שנפגע עקב הנזקים שגרמו להם מעשי המבקשים.
דא עקא שהמצהיר והמומחה לא התייצבו לחקירה על אף שהובהר לב"כ המשיבים כי היה עליהם להתייצב לשם חקירה.
בנסיבות אלה יש להתעלם מן האמור בתצהיר ובחוות הדעת שהרי באי התייצבותם נמנעה זכותם של המבקשים להעמיד גירסם במבחן החקירה הנגדית.
איזכור התצהיר וחוות הדעת בתצהירו של מר אלפסה, שהתייצב לחקירה ונחקר, לא יכול לבוא במקום התייצבות המצהירים הנ"ל. לא מדובר על עדים שאין למשיבים שליטה עליהם שהרי הם נתנו תצהיר וחוות דעת.
אשר על כן לא ניתן לומר כי בפני
ראיות מהימנות לכאורה לקיומו של הנזק הנטען.
לא ניתן לבסס את הנזק הנטען על הוראת סעיף 13(א) לחוק עוולות מסחרית, תשנ"ט-1999 מאחר וכלל לא נתבקש פיצוי בלא הוכחת נזק אלא נהפוך הוא המשיבים ביקשו להוכיח הנזק באמצעות אותם מצהירים שלא התייצבו.

הכבדה
10. בכל הנוגע לרכיב ההכבדה סבור אני כי המשיבים הביאו ראיות מספיקות להוכחת רכיב זה.
א. המבקשים לא קיימו את הסכם הפשרה שאושר ע"י בית המשפט. היה צורך בהגשת בקשה מיוחדת לבית המשפט המחוזי בירושלים כדי שתקויים ההתחייבות.
בית המשפט המחוזי בהחלטתו מיום 24/2/02 לא רק שהורה שוב על ביצוע התחייבויות המבקשת 3 על פי הסכם הפשרה אלא אף מצא לנכון להתייחס למבקשת 5 ששמה היה אז "מי צורים איכות מים בע"מ, בציינו כי "קשה לי להניח שחברה יכולה להירשם בשם זה ללא הסכמת מרשי עו"ד טאובמן" ובכך רצה לרמוז כמובן על הקשר בין המבקשים 1 ו-3 למבקשת 5.
ב. הקמת המבקשת 3 (21/6/01) בסמוך לעריכת הסכם השיווק והמחאת זכותה על פי אותו הסכם למבקשת 5 יום לאחר אישור הסכם הפשרה ע"י בית המשפט, בלא ליתן כל הסבר כלכלי לכך, מעיד על כוונה להכביד על נושים באיתור רכוש.
ג. הוטל עיקול ע"ש חברת תואם יבוא ויצוא אגודה שיתופית חקלאית בע"מ על הכספים שאצל המפרקים בגין חוב נטען של המבקשת 5.
ד. הסכם השיווק נחתם 10 ימים בלבד לפני שהגישה החברה שבפירוק בקשה לבית המשפט המחוזי בירושלים למתן צו הקפאת הליכים.
המבקש 1 העיד "ידענו מראש כי החברה הולכת להקפאה" (ע' 10 לפרוטוקול).
כלומר החברה שבפירוק והמבקשת 3 פעלו יחדיו כנגד נושי החברה שבפירוק ולריקון נכסי החברה שבפירוק. כך גם נטען ע"י המפרקים בבקשה שהגישו לבית המשפט לביטול הסכם השיווק שבוטל בסופו של דבר.
ה. קיומה של המבקשת 5, שהוקמה בתאריך 1/11/01, הועלם מידיעת בית המשפט והמפרקים.
המבקשות 3 ו-5 נמצאות באותה כתובת ומשתמשות באותו מספר טלפון כעולה מניירות המכתבים של שתיהן אשר צורפו לבקשת העיקול ולתגובה.
ו. המבקשים לא יכלו ליתן לבית המשפט המחוזי בירושלים פרטים על נכס מקרקעין אחד אשר עיקולו היה מאפשר שחרור הכספים לידי המבקשים.

לא יהא זה מרחיק לכת לומר כי לאור הנפשות הפועלות בחברות הנ"ל ואופן פעולתן הרי שקיים חשש יותר מסביר כי ביטול העיקול יכביד גם יכביד על ביצוע פסק הדין.
גם אופן ותוכן עדותם של המבקשים 1 ו-2 לא הוסיפו נקודות לזכות המבקשים. ניכר היה מעדותם כי הם מתממים מתוך כוונה שלא לחשוף את האמת. אינני נותן אמון בעדותם.

11. לסיכום לא הובאו ראיות מהימנות להוכחת הנזק הנטען ומאידך הובאו ראיות מהימנות לכאורה המקימות חשש סביר להכבדה במידה וצו העיקול יבוטל.
מאחר ומדובר בתנאים מצטברים שאחד מהם אינו מתקיים אין מנוס מביטול צו העיקול.
אשר על כן הנני מבטל את צו העיקול.
המשיבים ישלמו למבקשים הוצאות בסך 1,000 ₪ בצירוף מע"מ.
המזכירות תשלח העתק החלטתי לצדדים.
ניתנה היום יד' בתמוז, תשס"ב (24 ביוני 2002) בהעדר הצדדים.

אריה אטיאס
, רשם
בימ"ש השלום ת"א-יפו








בשא בית משפט שלום 114618/02 נצר יזהר נ' מי צורים תעשיות בע"מ (פורסם ב-ֽ 24/06/2002)