פסקי דין על בועז יונה | פסקי דין על מדינת ישראל | פסקי דין על כונס הנכסים הרשמי | פסקי דין על עו"ד יצחק מולכו |

11141/08 עא     19/05/2009




עא 11141/08 בועז יונה נ' מדינת ישראל, כונס הנכסים הרשמי, עו"ד יצחק מולכו




החלטה בתיק ע"א 11141/08



בבית המשפט העליון
בירושלים


ע"א 11141/08 - א'


בפני
:

כבוד הרשמת גאולה לוין


המערער:
בועז יונה



נ


ג


ד



המשיבים:

1. מדינת ישראל



2. כונס הנכסים הרשמי



3. עו"ד יצחק מולכו


בקשה לפטור מאגרה ועירבון





החלטה



1.
המערער הועמד לדין בבית המשפט המחוזי בירושלים בגין תשעה אישומים בעבירות שונות, ובכללן קשר לביצוע פשע, קשר להונות, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, גניבה בידי מנהל, רישום כוזב במסמכי תאגיד, עבירות על חוק ניירות ערך, ועבירות על חוק איסור הלבנת הון. על פי כתב האישום, העבירות בוצעו שעה שהמערער פעל בייזום פרויקטים קבלניים במסגרת אשכול חברות חפציבה, ושלח ידו בכספי רוכשי הדירות. המערער הורשע בביצוע העבירות שיוחסו לו, על יסוד הודאתו שניתנה במסגרת הסדר טיעון. על פי הסדר הטיעון, עתרו הצדדים לעונש של שבע שנות מאסר בפועל וכן לתשלום פיצוי, לפי סעיף 77 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, לרוכשי דירות שנפגעו בסך של 4 מיליון ₪. הוסכם כי הפיצוי יבוא מכספים שגויסו ממקורות חיצוניים ואינם קשורים בנכסיו של המערער או בנכסי חברות חפציבה.

2.
בית המשפט המחוזי פסק כי יש לכבד את הסדר הטיעון ביחס לעונש המאסר, אך ככל שמדובר ברכיב הפיצוי לרוכשי הדירות שנפגעו, נפסק כי גובה הפיצוי המוסכם אינו מבטא כראוי את חומרת מעשיו של המערער, היקפם העצום, ובעיקר, היקף הנזקים שנגרמו לרכושי הדירות. בית המשפט קבע כי פיצוי בסך 4 מיליון ₪ מקל עם המערער במידה מופרזת, ומחייב סטייה מהסדר הטיעון. גובה הפיצוי בגזר הדין הועמד על סך של 8 מיליון ₪. סכום הפיצוי ישולם, כך נקבע, לרוכשי הדירות מ"המקטע השלישי", אשר מצבם ביחס לאפשרות לקבל את הדירות שרכשו הוא הקשה מכל. בית המשפט הורה לכונס הנכסים הרשמי
ולמנהל המיוחד לקבוע מנגנון פיצוי לכל אחת מהמשפחות מסכום הפיצויים הכולל, אשר יובא לאישורו של בית המשפט שלפירוק.

3.
הערעור שבכותרת מופנה נגד רכיב הפיצוי הכספי עליו הורה בית המשפט המחוזי. הערעור הוגש כערעור אזרחי לנוכח הוראת סעיף 78 לחוק העונשין וההלכה הפסוקה בעניין. לערעור צורפו כמשיבים, מלבד המדינה, כונס הנכסים הרשמי
והמנהל המיוחד. המערער הסביר את צירופם בכך שעל קבוצת הרוכשים-המתלוננים הרלוונטית לעניין הפיצוי (רוכשי הדירות מ"המקטע השלישי") נמנים, על פי הערכה, כ- 50 עד 100 משפחות שאין בידי המערער פרטים מסוימים לגביהם. לשיטת המערער, בית המשפט המחוזי התייחס אל משיבים 2 ו-3 כנציגיהם של המתלוננים לעניין זה, ומכאן צירופם כמשיבים לערעור.

4.
בד בבד עם הגשת הערעור הגיש המערער בקשה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת ערבון. הבקשה מבוססת על שני טעמים. הטעם האחד הוא ייחודו של ההליך מבחינת סדרי הדין, ערעור אזרחי על תוצאה שמקורה בגזר דין פלילי. המערער טוען כי נוכח טבעה של המטריה המשפטית, לעניין אגרה וערבון יש להחיל על ההליך את הדין החל בעניינים פליליים. לטענת המערער, חרף הוראת סעיף 78 לחוק העונשין וההלכה הפסוקה המחייבות הגשת ערעור אזרחי, הרי שבנסיבות העניין, לנוכח התערבות בהסדר הטיעון מתוך מגמה עונשית מוצהרת, מדובר במטריה פלילית במהותה. המערער מפנה לתקנה 20(8) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007, המעמידה פטור מאגרה בבקשה או עניין במשפט פלילי וכן ערעור פלילי ובקשה לדיון נוסף בעניין פלילי. לשיטת המערער, יש לגזור גזירה שווה מהוראת פטור זו גם לגבי הליך המתנהל לפי סעיף 78 לחוק העונשין. לכל הפחות מבקש המערער להתחשב בייחודו של ההליך ולהפחית את סכום הערבון יחסית למקובל בהליכים אזרחיים "טהורים".

5.
הטעם השני בבקשת הפטור הוא מצבו הכלכלי הנטען של המערער, המצוי בהליכי פשיטת רגל. על פי הנטען בבקשה, ניתן בעניינו של המערער צו כינוס נכסים, הוא נושא בחובות כספיים למכביר ומתגונן בפני
תביעות אזרחיות בהיקף של מאות מיליונים. רעייתו, גם היא מצויה תחת כינוס נכסים. המערער מדגיש כי הפיצוי בסך 4 מיליון ₪, ששולם במלואו עובר למתן גזר הדין, כדרישת ההסדר, גויס מקרובי משפחה וחברים של המערער ולא בא מכיסו של המערער. המערער מציין כי מאז חודש אוגוסט 2007 הוא מחוזק במעצר ואין לו כל מקורות הכנסה שהם.

6.
המדינה מתנגדת לבקשת הפטור. לשיטתה, אופיו של ההליך ומהותו "המעורבת" כהליך אזרחי ופלילי אינם מצדיקים פטור גורף מחובת אגרה וערבון. לעניין זה מפנה המדינה לנוסחו של סעיף 78 לחוק העונשין, המגדיר את הליך הערעור כהליך אזרחי. מכאן שחלות עליו, לשיטת המדינה, כל ההוראות לעניין אגרה וערבון בהליכים אזרחים. אשר לטענות הפרטניות של המערער לגבי מצבו הכלכלי, המדינה אינה מתכחשת לכך שניתן נגד המערער צו פשיטת רגל ונגד רעייתו הוצא צו כינוס נכסים. היא טוענת, עם זאת, כי נכון לעת הזו טרם ניתן צו פשיטת רגל נגד רעייתו של המערער. משכך, היה על המערער לפרט את רכושה והוא לא עשה כן. כמו כן, המערער לא ציין על שולחנם של מי הוא סמוך, ולא הביא ראיות באשר למצבם הכלכלי ולא הסביר כיצד ומי מממן את ייצוגו המשפטי. המדינה בתגובתה מתייחסת גם לשאלה האם הערעור מגלה עילה ולגבי סיכוייו להתקבל. לעניין זה מפנה המדינה לעמדתה בבית המשפט המחוזי, לפיה ההסדר אליו הגיעו הצדדים הינו הסדר ראוי. המדינה נמנעת מלפרט את עמדתה לגופו של הערעור ומסתפקת בציון הסברה כי על פני הדברים, נוכח העובדה שבית המשפט המחוזי קיבל את רוב רכיבי הסדר הטיעון, הרי שלכאורה לא מדובר באחד מאותם מקרים חריגים בהם ערכאת הערעור תטה להתערב בגזר הדין.

7.
המשיבים 2 ו-3, כונס הנכסים הרשמי
והמנהל המיוחד, מתנגדים גם הם לבקשה. גם מפיהם נשמעת הטענה כי המערער לא התייחס כלל להכנסות בני משפחתו ומכריו ולאפשרות שלו להסתייע בהם. כונס הנכסים הרשמי
מציין בתגובתו כי בערעור עצמו מדגיש המערער את הצביון האזרחי של החיוב בפיצוים לרוכשי דירות. אין לאפשר לו לנקוט עמדות שונות לגבי סיווג ההליך ויש לבחון את הבקשה במבנים המקובלים בערעורים אזרחיים. המנהל המיוחד מוסיף כי בנסיבות החמורות והמיוחדות של מקרה זה, מתן פטור מהפקדת ערבון עשוי להיות בבחינת הוספת נטל נוסף על ההפסד שכבר נגרם לרוכשי דירות וליתר נושי החברות, אם יידחה הערעור בסופו של דבר. בהעדר ערובה, ייגרע סכום ההוצאות, ככל שייפסקו, ישירות מקופת חברות חפציבה.

8.
ביני לביני הוגשה (ביום 24.3.2009) בקשה מטעם 21 מבקשים, המיוצגים כולם על ידי מרכז נגה לייצוג נפגעי עבירה, להצטרף כמשיבים להליך הערעור. בבקשה נמסר כי בהתאם להוראות בית המשפט, הגישו כונס הנכסים הרשמי
והמנהל המיוחד, ביום 29.1.2009, בקשה לבית המשפט שלפירוק ובה קריטריונים מקדמיים להגדרת קבוצת "הגרעין הקשה". תנאי הסף המוצעים אושרו על ידי בית המשפט וניתנה החלטה כמבוקש. המבקשים טוענים כי הם משתייכים כולם ל"מקטע השלישי". כיוון שהקריטריונים גובשו ואושרו רק לאחרונה, טרם קבע מקור מוסמך מיהם הנפגעים הנכללים בהם והזכאים לבקש קבלת חלק מן הפיצוי שנפסק. בבקשה מצוין עם זאת כי בבחינה ראשונית נראה כי המבקשים עשויים לעמוד בקריטריונים המקדמיים. המבקשים טוענים כי צירופו של המנהל המיוחד, האמון על עניינם של כלל נושי חפציבה, אין בו כדי לייתר את צירופם של המבקשים, המעוניינים להשמיע את קולם באופן אישי, כפרטים, איש איש על פי פגיעתו, מצוקותיו וצרכיו המיוחדים.

9.
המערער, בתגובה, מבהיר כי הוא מכיר במפורש בזכותם של מי מהמבקשים הנמנים על קבוצת "המקטע השלישי" להימנות כמשיבים בערעור. הוא מציין, עם זאת, כי גם כעת אין בידו הפרטים המאפשרים לו לדעתם האם 21 המבקשים נמנים על קבוצה זו. לפיכך, בכפוף לאישור מצד משיבים 2 ו-3, שיינתן באופן ספציפי ביחס לכל אחד מן המבקשים, לפיו הוא אכן נמנה על נפגעי "המקטע השלישי", מביע המערער הסכמתו לצירוף המבוקש. המנהל המיוחד והכנ"ר הודיעו כי הם מסכימים לצירוף המבקשים להליך. המדינה, מצידה, סבורה כי לא ניתן בשלב זה לדעת האם מי מהמבקשים נמנה על קבוצת הרוכשים שיחלקו את כספי הפיצוי. על כן הבקשה היא למצער מוקדמת ולא ניתן לדון בה לגופה. המדינה מוסיפה כי אין מקום לטענה כי המנהל המיוחד וכונס הנכסים הרשמי
, שהינם המוטבים לכספי הפיצוי, אינם מייצגים נאמנה את האינטרס של נפגעי המקטע השלישי.

10.
אפתח בעניין האגרה והערבון. המערער חויב בפיצוי רוכשי דירתמן"המקטעהשלישי"בסך8מיליון₪מכוח


11.



14.











עא בית המשפט העליון 11141/08 בועז יונה נ' מדינת ישראל, כונס הנכסים הרשמי, עו"ד יצחק מולכו (פורסם ב-ֽ 19/05/2009)