פסקי דין על כהן אהרון | פסקי דין על כהן שלמה | פסקי דין על כהן שרה ואח' | פסקי דין על מזרחי מרדכי מוטי | פסקי דין על מזרחי פביאן | פסקי דין על מזרחי משה ואח' |

22370/96 א     30/08/2001




א 22370/96 כהן אהרון, כהן שלמה, כהן שרה ואח' נ' מזרחי מרדכי מוטי, מזרחי פביאן, מזרחי משה ואח'




בעניין:

1



בתי המשפט


בית משפט השלום ירושלים
א
022370/96


לפני:
כב' השופטת רבקה פרידמן-פלדמן

תאריך:
30/08/01






1 . כהן אהרון


2 . כהן שלמה

3 . כהן שרה

4 . ישראלי אילנה

5 . אפשטיין אורנה

6 . קסל יורם
בעניין
:

התובעים


ע"י ב"כ עו"ד מירה כהן-שטרקמן




נ
ג
ד




1 . מזרחי מרדכי מוטי

2 . מזרחי פביאן

3 . מזרחי משה

4 . מזרחי גיא


הנתבעים

ע"י ב"כ עו"ד צבי חכם


פסק דין

1.
העובדות המוסכמות:

התובעים הם מרבית הבעלים של נכס הידוע כחלקה 137 בגוש 30044, ברח' הרב שלוש בירושלים.
ביום 10.6.74 שכר נתבע 1 (להלן: הנתבע) דירה בת שניים וחצי חדרים בנכס, בשכירות מוגנת.
נתבעת 2 היא אשתו של הנתבע ונתבעים 3 ו- 4 הם ילדיו.

2.
טענות התובעים:

א.
לטענת התובעים, במשך עשרות השנים האחרונות הנתבעים אינם משלמים את דמי השכירות, כמתחייב מן ההסכם.

ב.
הנתבעים השתלטו על כל הנכס, הרחיבו את המושכר, הוסיפו לו חדרים ושינו את המושכר ללא הסכמת הבעלים תוך הפרה בוטה של ההסכם.
נטען כי בביקור שנערך במקום על ידי תובעים 1 ו- 2, בסוף חודש דצמבר 1995, התגלה כי הנתבעים הרסו את המושכר, עקרו עץ שקדים שהיה נטוע בחצר ובנו בנכס בית מידות מפואר, בעל שתי קומות, רב חדרים ובשטח שאינו ידוע לתובעים, מאחר שהביקור במקום נמנע מהם. בגין בניה בלתי חוקית הוגש נגד הנתבעים כתב אישום, לאחר שהתובעים הגישו נגדם תלונה בעירית ירושלים.
נטען כי בהתנהגותם האמורה גורמים הנתבעים לתובעים נזק כספי חמור, שאת עלות היקפו טרם ניתן לאמוד.

נטען כי הנתבעים הפרו את ההסכם הפרה יסודית, בכך שלא שילמו דמי שכירות ובכך שביצעו בנכס ובמושכר שינויים ובניה מאסיבית, ללא הסכמת הבעלים ובניגוד לתנאי ההסכם ותוך הפרתו הבוטה וכי הפרת ההסכם מזכה את התובעים לתבוע מהנתבעים את פינוי הנכס.

לאור כל האמור לעיל מבקשים התובעים כי בית המשפט יורה לתובעים להרוס את כל השינויים והתוספות שביצעו ולהחזיר את המצב לקדמותו, ולפנות את המושכר והנכס.

3.
טענות הנתבעים:

הנתבעים טוענים כי שכרו את הנכס כולו בשכירות מוגנת.

לענין אי תשלום דמי השכירות הם טוענים כי משך שנים רבות נוהל הנכס על ידי עו"ד מאיר מצא, בשם הוריהם של התובעים שהיו הבעלים, הוא ערך את חוזה השכירות והוא טיפל בכל עניני הנכס ובין היתר גבה את דמי השכירות. לטענתם שילמו לו דמי שכירות עד לסוף שנת 1982, אז הפסיק לטפל בעניני השכירות. התובעים לא פנו מעולם לקבל דמי שכירות, וכשהוצע להם, סירבו לקבלם. לפיכך הפקידו הנתבעים את דמי השכירות בחשבון בנק שפתחו לצורך זה.

לענין ביצוע עבודות בניה בנכס טענו כי כל העבודות בוצעו ברשות ו/או הסכמה של המשכירים ו/או בידיעת עו"ד מצא, שהיה כאמור ב"כ המשכירים. על פי הסכם השכירות ניתנה להם רשות לבצע שיפוצים בנכס. כמו כן עשו שיפורים במהלך השנים כדי למנוע מעצמם סכנה ונזקים. הם לא גרמו נזק לנכס אלא להיפך, השביחו אותו והעלו את ערכו.

נטען כי אין לתובעים עילה לתבוע פינוי בשל בניה ותוספות בניה, לא מכח חוק הגנת הדייר ולא על פי חוזה השכירות.

עוד טוענים הנתבעים כי התביעה התיישנה.

4.
מספר עילות פינוי נטענות בבקשה:

האחת על פי סעיף 131(1) לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב] התשל"ב-1972 (להלן: החוק), אי תשלום דמי שכירות.

השניה לפי סעיף 131(2) לחוק, אי קיום תנאי מתנאי השכירות, אשר אי קיומו מעניק לבעל הבית, לפי תנאי השכירות, את הזכות לתבוע פינוי. לענין עילה זו, ההתייחסות היא להסכם השכירות, על פיו נאסר על שוכר לעשות כל שינוי במושכר (סעיף 5) וכן נקבע בו כי כל התחייבויות השוכר על פי החוזה הן יסודיות והפרתן מהווה עילה לפינוי השוכר מהנכס (סעיף 12).

עילת פינוי שלישית לה טוענים התובעים, היא גרימת נזק למושכר עקב מעשי הנתבעים, טענה לעילת פינוי לפי סעיף 131(3) לחוק.

5.
תשלום דמי שכירות:

מחומר הראיות עולה כי במשך שנים נוהל הנכס על ידי עו"ד מצא, עבור הורי התובעים שהיו בעלי הנכס. אף שבכתב התביעה צויין כי במשך עשרות השנים האחרונות הנתבעים אינם משלמים את דמי השכירות, כמתחייב על פי ההסכם, עולה מתיק המסמכים של עו"ד מצא, שהוגש בהסכמת הצדדים, כי דמי השכירות שולמו לו באופן מסודר, עד שהפסיק לטפל בתיק בשנת 1982. עוד עולה כי התובעים ואף באת כוחם ידעו על כך. מסמך 110 בתיק הינו מכתבה של עו"ד כהן-שטרקמן לעו"ד מצא מיום 23.10.95, לפיו הודע לה על ידי ב"כ הנתבעים כי גבה שכ"ד עד ליום 31.12.82. מסמכים 111 ו- 112 הינם מכתב התשובה של עו"ד מצא בצירוף פירוט תשלומי שכה"ד שנגבו על ידו עד 31.12.82. מסמכים אלה תומכים בטענות הנתבעים כי עד סוף שנת 1982, בכל התקופה בה ניהל עו"ד מצא את המושכר מטעם הבעלים, הם שילמו לו את דמי השכירות.

אשר לתקופה שלאחר שנת 1982, מדובר בתקופה בה כבר לא נוהל הנכס על ידי עו"ד מצא אלא על ידי התובעים. הנתבע טוען כי ניסה לשלם דמי שכירות אך נתקל בסירובו של תובע 1, אליו פנה, ולפיכך פתח חשבון בנק והפקיד בו את דמי השכירות. בתיקו של עו"ד מצא ניתן למצוא תימוכין לטענה זו:
מסמך 96 הינו מכתבו של הנתבע לתובע 1, מיום 4.8.83, בו הוא מציין כי פנה לעו"ד מצא לתשלום שכר הדירה הנדרש בהתאם, אך הנ"ל לא הסכים לקבל את הכסף בטענה כי אינו מייצג עוד את הבעלים. הנתבע צירף למכתבו המחאה על סך 1,200 שקל.
מכתב נוסף, מסמך 97 בתיק המסמכים של עו"ד מצא, הינו מכתבו של הנתבע לתובע 1 מיום 22.1.84, בו הוא מצרף תשלום שכ"ד לשנת 1984, תוך תשלום תוספת המגיעה לתובע לטענתו.
מסמך 98 הינו מכתב נוסף ששלח הנתבע לתובע 1, מיום 10.1.85 אליו שוב צורף שכר דירה, הפעם לשנת 1985. שיק זה הוחזר לנתבע, כעולה ממכתבו לתובע 1 מיום 18.2.85, מסמך 99, בו הוא מציין כי ישלח את התשלום שנית ברגע שהתובע יבקש זאת.
מסמך 100 הינו מכתבו של הנתבע לתובע 1, מיום 21.7.85, בוא הוא מציין כי מאחר שהשיק ששלח עבור שכר דירה הוחזר לו, הוא פתח חשבון בבנק דיסקונט לזכות הדירה.
בתיק גם מכתב של עו"ד מצא מיום 8.5.95, בו הוא מציין כי הנתבע הציע לשלם דמי שכירות במשרדו בשנת 1983 אך הוא סירב לקבלם. לאחר מכן הציע הנתבע לתובע 1 לשלם לו וכנראה שגם הוא סירב לקבל את התשלום.

בעדותו אישר תובע 1 כי ידע שכספי השכירות מופקדים על ידי הנתבע בבנק (עמ' 17). לדבריו כספי השכירות לא ענינו אותו, היה מדובר בסכום זעום שלא הצדיק התעניינות (עמ' 19). גם תובע 2 העיד כי עניני הכספים לא ענינו אותו (עמ' 25).

כאמור, התובעים ידעו את כל העובדות עוד קודם הגשת התביעה, ומוטב היה אילו לא ציינו בכתב תביעתם כי שכר הדירה לא שולם עשרות שנים.

התובעי טוענים כי שכר הדירה ששילמו הנתבעים לא היה שכר הדירה הראוי, מאחר שמלכתחילה נקבע שכר הדירה לדירת שניים וחצי חדרים, ולאחר שעשו הנתבעים שינויים בנכס, היה עליהם לשלם שכר דירה גבוה יותר. לענין זה לא הוצגו כל דרישות שנשלחו לנתבעים בעבר, למעט דרישות תשלום שנשלחו על ידי עו"ד מצא ולפיהן גם שולם שכר הדירה, ואין לדרוש מהנתבעים כי יעלו את שכר הדירה שהם משלמים מיוזמתם. מכל מקום, משלא נדרשו לשלם יותר ממה ששילמו ומשסרבו התובעים לקבל מהנתבעים כל סכום שהוא, לא קמה עילת פינוי של אי תשלום שכר דירה.

6.










א בית משפט שלום 22370/96 כהן אהרון, כהן שלמה, כהן שרה ואח' נ' מזרחי מרדכי מוטי, מזרחי פביאן, מזרחי משה ואח' (פורסם ב-ֽ 30/08/2001)