פסקי דין על כהן אברהם | פסקי דין על בן בנימין כהן שמעון

9125/90 א     22/08/2002




א 9125/90 כהן אברהם נ' בן בנימין כהן שמעון




בעניין:

1



בתי המשפט


בית משפט השלום ירושלים
א
009125/90


לפני:
כבוד השופטת, שולמית דותן
ס.נשיא

תאריך:
30/10/01



בעניין:
כהן אברהם




ע"י ב"כ עוה"ד
עו'ד סגל יצחק


התובע

נגד



בן בנימין כהן שמעון




ע"י ב"כ עוה"ד
עו'ד בן שמואל יוסף


הנתבע


פסק דין

1.
ביום 29.11.99 הסמיכו הצדדים את בית המשפט ליתן פסק-דין על דרך הפשרה, ע"פ סע' 79א' לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) תשמ"ד – 1984.

2.
הצדדים הסכימו להגיש סיכומיהם בכתב ובקשו שבית המשפט ימציא עיקרי נימוקיו, ע"פ טיעוני הצדדים בסיכומיהם.

3.
כן הוסכם בין הצדדים שיוכלו לערער על פסק-הדין.

4.
הסכסוך העומד להכרעה שורשיו נטועים במעשים ובקשרי מסחר בין האחים שמואל כהן ז"ל ושמעון כהן
ז"ל – שתחילתם, ע"פ הנוגע לתביעה זו, בשנת 1936.

5.
כמצוין לעיל – הכרעת הסכסוך הממושך הזה, שציוני הדרך שלו אפרט להלן – נוגעת היום לצאצאיהם – חלופיהם של האחים הנ"ל,
אשר בטרם באו אל המנוחה מסכסוך זה, באו לנחלת עולמים.
6.
אל יתמה איש, איפוא, אם בדחילו ורחימו, ניגשת אני אל הכרעה זו, שהפכתי בה ימים רבים. גדול הנטל של הכרעה זו, כשבאה אני לפסוק במה שהצדדים עצמם, אף לא גדולים ממני וטובים אחרים – לא הצליחו להביא לסיום. תוחלתי הגדולה היא לעשות צדק עם החיים וחסד עם המתים ולוואי שאצליח בכך. דווקא משום רגישות הענין ומתוך הזהירות שאני גוזרת על עצמי אשתדל לא להכריע בדרך של קביעת ממצאים דווקנית.

7.
התביעה שלפני הוגשה ע"י מר אברהם כהן (להלן: התובע) בנו, יבדל"א, של שמואל כהן ז"ל (להלן: שמואל) ביום 19.12.1990 והיא גלגולה של תביעה, בשינויים כאלה ואחרים, שהוגשה ע"י שמואל בשנת 1959 (ת"א 17/59) בבית המשפט המחוזי בירושלים.

8.
הנתבע שמעון כהן ז"ל (להלן: שמעון) נפטר בתקופת הדיון בתיק שלפני, שבע שנים ומעשים, לאחר תקופות מחלות ממושכות ואשפוזים, שהביאו, לא אחת, לדחיות בדיונים בתיק זה.

9.
חליפיו של שמעון, הם בניו גדעון ואריה, יבדל"א והם שהסכימו ליתן לבית המשפט סמכות לפסוק, כאמור, בדרך של פשרה.

10.
טענות הצדדים זה כלפי זה לא השתנו והדמיון בעילות התביעה ובסעדים המבוקשים בין התביעה משנת 1959 לזו שלפני הוא רב, אם כי, בתביעה שלפני עותר התובע לסעד כספי בלבד ולא עוד לצו ביצוע בעין כלשהו.

11.
בהיות המשפחה באפגניסטן יצא שמעון הצעיר בבנים (אח לשמואל ולאליהו) אל ארץ ישראל, כשהוא לוקח עמו את בנו בכורו של שמואל, מאיר נ"י, שהיה אז כבן 11-12 שנים.

12.
בצאתו נטל שמעון כספים ורכוש לא הוכרע – ושוב לא יוכרע – למי היה שייך כל סכום כסף וכל פריט רכוש שלקח. כן עולה מן החומר שלפני שלמשפחה היתה חברה, או חלק בחברה, שנקראה "אברהמיאן" וכספים בחשבונות בלונדון.

13.
מעדויות העדים בתיק זה ומרוח הדברים העולה מהתכתבויות בין הצדדים לאורך השנים, עולה בברור ששמעון עשה בארץ עסקים, לא רק ברכושו שלו ולא למענו בלבד. שמעון שרת אינטרסים אישיים ועסקיים גם של בני המשפחה האחרים.

14.
בארץ רכש שמעון בית ברחוב מוסאיוף 2 בירושלים (להלן: הבית) ורשם אותו על שמו, כבעלים יחיד של הבית כולו.

15.
עם זאת, שלח שמעון אל שמואל מכתב בו הוא מצהיר ומאשר שמחצית הבית היא לשמואל וכי כך יירשם הבית בעת שידרוש זאת שמואל ולכשיהיו בידי שמעון מסמכים ( יפ"כ וכדו') לעשות כן.

16.
שמעון גם ניהל מהלכים רבים לגביית חוב שחבו האחים מוראדוב, למשפחה לאחים שמואל ואליהו, או לשותפות האחים שמואל, שמעון ואליהו. חוב זה הוסדר, בסופו של דבר, ע"י העברת חלקם של האחים מוראדוב ב- 3 מגרשים 99,98 ו- 201 בגוש 30080 (להלן: המגרשים) לשמעון תמורת החוב. למוראדוב היה מחצי מכל מגרש. שמעון רשם על שמו של אליהו 1/6 של המגרשים ואילו 2/6 רשם על שמו של


ו.







א בית משפט שלום 9125/90 כהן אברהם נ' בן בנימין כהן שמעון (פורסם ב-ֽ 22/08/2002)