פסקי דין על אלישע לוי

9165-08/08 פ     26/05/2009




פ 9165-08/08 מדינת ישראל נ' אלישע לוי




לך



st1\:*{behavior: }
57


בית המשפט המחוזי מרכז

ת"פ 9165-08-08 מדינת ישראל
נ' לוי(עציר)



26 מאי 2009



לפני כב' השופט זכריה כספי
, סג"נ



המאשימה
מדינת ישראל
על ידי ב"כ עו"ד גל רוזנצוויג


נגד

הנאשם
אלישע לוי

(עציר)
על ידי ב"כ עו"ד יובל נחמני

<#2#>


<#6#>
גזר דין

מעשי הנאשם והרשעתו
על פי האמור בכתב האישום, כפי שתוקן לאחר שמיעת העדים המרכזיים מטעם התביעה, היה הנאשם, סמוך לתקופה שלפני 16.8.08, מטופל במרכז מתאדון בחדרה. הוא הוזהר על ידי הרופא המטפל, כי השימוש במתאדון עלול להשפיע על אופן הנהיגה והמליץ שלא ינהג ברכב. הוא גם הזהירו, כי ללא ייעוץ רפואי אסור השימוש במתאדון בתוספת סם או תרופה אחרת.
במועד שלפני 16.8.08, חרף האזהרה הנזכרת, צרך הנאשם סם מסוכן מסוג הירואין בכמות שאיננה ידועה וכן מתאדון וחומר נוסף ממשפחת הבנזודיאזפינים, וזאת כאשר ידע כי יהיה בכוחם להשפיע על אופן נהיגתו ברכב.
ביום 16.8.08 בשעה 07:40 נהג הנאשם ברכב פרטי בכביש מס' ארבע בכיוון דרום לצפון, כשבגופו סם מסוכן מסוג הירואין וכן מתאדון וחומר נוסף ממשפחת הבנזודיאזפינים. אותו זמן רכב בועז לחובר, יליד 1975, על אופניו בשולי הדרך, מדרום לצפון בכיוון נסיעת הנאשם. הכביש הוא כביש בינעירוני תקין ויבש, עם שני נתיבים לכל כיוון ושולי אספלט תקינים ברוחב שלושה מטר במקום התאונה. המהירות המותרת במקום היא 90 קמ"ש, שדה הראייה פתוח לפנים לכיוון נסיעת הנאשם של 200 מטר לפחות.
כאשר הגיע הנאשם לקילומטר ה-148.5 של הדרך, סמוך לצומת בית ליד, ובעודו נוהג ברכב במהירות שאינה פחותה מ- 95 קמ"ש, סטה ברכבו לשולי הדרך, נסע עם הרכב בתוך השוליים ופגע בבועז. כתוצאה מכך התנפצה שימשת הרכב ובועז הועף מאופניו לתעלה בצד הדרך. הוא נפצע באופן אנוש ונפטר במקום התאונה.
הנאשם לא עצר את רכבו במקום התאונה, אף שהבחין בפגיעה. הוא סטה עם הרכב חזרה לכביש, המשיך בנסיעה, חצה צומת ורק לאחריה עצר את הרכב וזאת לאחר שנהגי כלי רכב חולפים דרשו ממנו לעצור והעמידוהו על תוצאות מעשיו. הנאשם יצא מרכבו, ניקה אותו מזכוכיות והמשיך בנסיעתו צפונה עד בית חברתו בחדרה. שם החליף את בגדיו, חזר לרכב ששמשתו מנופצת והמשיך בנסיעה.
משטרת ישראל כבר פעלה אותה עת לאיתור הנאשם שנמלט ממקום התאונה וביצע סריקות באמצעות כלי רכב משטרתיים ומסוק. בשעה 09:35 אותר הנאשם ע"י המשטרה בחדרה, כשהוא נוהג ברכב ששמשתו מנופצת ועליו סימני דם. הוא נעצר על ידי המשטרה ובהמשך נמצאו בשתן שלו שרידי סם מסוג הרואין וכן מתאדון וחומר נוסף ממשפחת הבנזודיאזפינים.

על פי אלה הואשם הנאשם בעבירות של הריגה, לפי סעיף 298 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 והפקרה לאחר פגיעה, לפי סעיף 64א(ב) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א - 1961.

לאחר שמיעת חלק מפרשת התביעה, נדברו הצדדים, כתב האישום תוקן והנאשם הודה במיוחס לו בו. הרשעתי את הנאשם, על פי הודאתו, בשתי עבירות שיוחסו לו, כנזכר.

הנסיבות האישיות
לבקשת ההגנה הזמנתי תסקיר בעבור הנאשם. בתסקיר פורטו קורות חייו ותולדות המשפחה. הוא כבן 44 שנים, רווק ואב לשלושה ילדים בגירים בגילים 19 עד 24. הוא מכור לסמים קשים במשך שנים רבות. הידרדרותו לעולם הסמים והפלילים חריגה במשפחתו, משפחה נורמטיבית. אביו, פנסיונר כבן 70, מתמודד עם מחלת הסרטן ואמו עקרת בית. ילדיו נולדו מקשר זוגי שקיים בין השנים 1981 ו- 1989. בני הזוג נפרדו על רקע קשייו כמכור לסמים ותפקודו הירוד באותם שנים. המשפחה שומרת גם כיום על אחידות ועשתה מאמצים לתמוך בו.
הנאשם השלים 11 שנות לימוד ושירת שירות צבאי מלא בצבא. הוא החל בשימוש בסמים קלים עוד כנער. ההידרדרות בתפקודו באה לאחר שחרורו מהצבא. עד לפני שש שנים השתמש באופן אינטנסיבי בסמים קשים וניסיונות גמילה שונים שערך לא צלחו. לאורך השנים ריצה שני עונשי מאסר. מאז שנת 1996 הוא מקיים קשר זוגי ומתגורר בחדרה. בשש השנים האחרונות פעל לעריכת שינוי בהתנהלותו כמכור פעיל ופנה לטיפול בתחליף סם. הוא גם עבד באופן מזדמן.
במהלך כל שנות השימוש הפעיל בסמים לא נהג ברכב. רק לפני כשלוש שנים, לאחר שייצב את תפקודו בעזרת התחליף, פעל להוצאת רישיון נהיגה כחוק. לחובתו הרשעות ספורות בעבירות תעבורה.
קצינת המבחן התרשמה, כי טרם החל בעיבוד רגשי של המשמעויות העמוקות הקשורות לתוצאותיה הפטאליות של התאונה והתנהלותו לאחריה. לדבריו, יומיים לפני התאונה מעד והשתמש בסם מסוג הרואין וכן נטל כדור שינה. הוא קשר זאת לקשייו להתמודד עם מצבו הרפואי של אביו. להערכתו, ככל הנראה נרדם למספר שניות וגרם לתאונה הקטלנית.
לעניין ההפקרה הוא חש אשמה ובושה ותיאר את בהלתו העמוקה ברגע הפגיעה. לדבריו, התכוון לפנות למשטרה ולהסגיר את עצמו ואז אותר ונעצר.
להערכת קצינת המבחן קיים קושי אמיתי אצל הנאשם להתמודד עם התכנים והתחושות המתלוות לאחריות לתאונה. ועתה גם לשימוש היום יומי בתחליף הסם, השפעה על מצבו הרגשי ותפיסתו את התאונה. הוא זקוק לטיפול שיסייע לו לעבד עניינים אלה ומשמעותיהם. טיפול זה יוכל לקבל רק לאחר שייגזר דינו.
העובדת הסוציאלית במרכז לחלוקת תחליף סם בחדרה מתארת אותו כמטופל חיובי, מתמיד, שקט ורציני שלקח חלק בתהליך טיפולי, בשיחות פרטניות וקבוצתיות. עם זאת התקשה להימנע ממעידות לשימוש בסם רחוב.
העובדת הסוציאלית בכלא סיפר כי הוא שוהה באגף העצורים הכללי ואיננו מועסק. הוא גם עבר שם שתי עבירות משמעת והוא מצוי במעקב של נרקולוג ומטופל במתאדון.
קצינת המבחן המליצה, כי במסגרת שקילת משך מאסרו, יובאו בחשבון גם מצוקותיו, חריגות האירוע בחייו בשנים האחרונות והעובדה, כי הוא מצוי בעיצומו של משבר עמוק ומבולבל מבחינה רגשית. כל זה כדי להעביר מסר מאזן שיביא גם להגברת המוטיבציה לטיפול במסגרת המאסר והתקווה לשיקום.

לנאשם שבע הרשעות קודמות מאז שנת 1992 ועד שנת 2004, בגין עבירות סמים, רכוש ואלימות. מכוח אלה נגזרו עליו גם עונשי מאסר בפועל אחדים, שהאחרון בהם משנת 1996.

ראיות לעונש
יצחק לחובר, אביו של בועז ז"ל, קרא בבית המשפט דברים אודות בועז, מאז ילדותו ועד ליומו האחרון. הוא תיאר את ילדותו, את כישוריו וכישרונותיו בתחומים מגוונים וסיפר, כי הצטיין בלימודיו וכך גם בכל תחום בו עסק. בצבא שירת ביחידה של אמ"ן וגם שימש כמפקד. אמו של בועז נפטרה לקראת סוף שירותו הצבאי, ממחלה קשה והוא נטל על עצמו לתמוך באחיו הצעיר, במסגרת המשפחה המלוכדת. גם את לימודי הנדסת החשמל סיים בהצטיינות יתירה ועבד במקביל בחברת היי-טק. בהמשך שימש גם כאיש סגל באוניברסיטה וסיים גם את לימודי התואר השני בהצטיינות יתירה. הוא טייל ברחבי העולם ולא זנח גם את הספורט, בתחומים שונים.
יצחק סיפר גם על אופיו ועל היותו איש רעים להתרועע ופעיל בשירות למען הקהילה. בועז היה גם איש משפחה למופת ובעל אוהב ומסור לרעייתו, עידית, לה נישא 15 חודשים טרם מותו.
ב- 33 שנות חייו הקצרים עשה הרבה ולמעשה חי חיי שלושה אנשים.
היום האחרון לחייו של בועז, היה קשה ליצחק במאוד. הוא החל בחדווה ובהכנות לשמחה משפחתית, אך נגדע בבשורת האיוב על מותו.
יצחק סיים את דבריו בקריאת הספד שקראה עינת, אחותו של בועז, על קבר אחיה.

עידית לחובר, אשתו של בועז ז"ל, קראה גם היא מן הכתוב דברים על בועז, על חייהם המשותפים ועל התוכניות לעתיד, שלא יתגשמו עוד בשל התנפצות עולמם לרסיסים. בנם נולד חודש וחצי לאחר מכן, מבלי שבועז הספיק להכירו. היא תיארה גם את ההתמודדות הקשה שלה עם הבדידות והכאב מאז אותו יום נורא.
מצאה לראוי להסביר, כי אולם בית המשפט מלא בבני משפחה וחברים שהגיעו כדי לשמוע את המשפט.

הדברים כולם של יצחק ועידית הוגשו גם בכתובין. צורף גם, במסגרת הזו, תצהיר נפגע של עידית, המפרט גם את הפגיעות בה ובמשפחה ובהן גם פגיעות כלכליות וכאלה שאי אפשר למדוד אותן כלכלית.

טיעוני הצדדים
ב"כ המאשימה ציין את זאת שמדובר באחד התיקים החמורים ביותר שבאו בפני
בית המשפט ועניינו קטל בכבישים. לשיטתו, העונש צריך להיות בהתאם. הקטל הנורא בכבישים, הגובה מחיר דמים כבד והערך של הגנה על חיי אדם, מחייבים את בתי המשפט להטיל עונשים מרתיעים של מאסר בפועל משמעותי, מרתיע וממושך. צירוף הנסיבות כולם של מקרה זה מגלם את החומרה היתרה שבו.
למרות שהנאשם הוזהר הוא נוהג ברכב. הוא נוטל שלושה סוגי סמים לפני הנהיגה והוא נוהג במהירות העולה על המותר. התובע תיאר את נסיבות התאונה והתנהגותו של הנאשם, כולל לאחר הפגיעה ברוכב האופניים, כאשר הוא עוזב את המקום ובורח ממנו ומפקיר את הנפגע בזירה. גם כאשר רודפים אחריו אזרחים, הוא מסתפק בניקוי הזכוכיות וממשיך בנסיעה, עד אשר הוא נלכד על ידי המשטרה. כאשר נעצר, לפי העדויות, היה הנאשם רדום ותגובותיו איטיות, הדבר מוסבר בכך שבגופו היה סם מסוכן שהשפיע על נהיגתו בפועל. כאשר נעצר הוא לא נטל אחריות מלאה למעשיו והכחיש שימוש בסם מלבד המתאדון. גם עברו הפלילי בעוכריו.
מה שיכול לשמש בעבורו לקולא איננו רב והוא קשור בחיסכון המסוים בזמן השיפוטי ובנסיבות המפורטות בתסקיר, שאינן יוצאות דופן עד כדי התחשבות מיוחדת.
המלצת שירות המבחן איננה מקובלת על התובע, כך לדבריו, שכן הוא מציע לקחת בחשבון בגדר המאסר בפועל גם שיקולים הקשורים לשיקומו של הנאשם. מלאכה זו של גזירת הדין היא בידי בית המשפט ואלה צריכים להיות רחבים משיקולי שירות המבחן. גם הדברים שאמר בפני
קצינת המבחן אינם תואמים את הודייתו ופרטיה, שכן הוא ניסה למעט שם מאחריותו. אחריותו היא ממשית ומשמעותית ואין לראות בה כמעידה רגעית, כפי שביקש הנאשם לצייר בפני
שירות המבחן.
עזות המצח במעשה הנאשם מחייבת, לדעת בא כוח המאשימה, תגובה עונשית חריפה של בית המשפט. על כן הפנה לפסיקה של בית המשפט העליון וביקש להקיש מן העקרונות שבפסיקה בעבירת הריגה תוך שימוש בנשק קר, שכן נסיבות ענייננו דומות לשימוש כזה. מי שאוחז בהגה כאשר הוא מסומם ונוהג כך בכביש, יודע שהוא עלול לפגוע באדם. הנסיבות האישיות הן נסיבות כאלה, משקלן צריך להיות מועט. באשר להפקרה, רצה המחוקק להחמיר בעבירה זו, תוך הקביעה כי יש פגם חמור במעשיו של מי המפקיר אדם בו פגע ועלול להביא בכך למותו. השילוב של הריגה עם שכרות היא בבחינת סיכון הקרוב בוודאות לפגיעה קשה ומחייבת החמרה בענישה, שכן מה שבולט, במקרה זה, הוא אדישותו של הנאשם לחיי אדם.
לדעתו בנסיבות כאלה הדומות לשימוש בנשק קר, עונש המקסימום מהווה את נקודת המוצא לגזירת העונש, כפי שנקבע בפסיקה אליה הפנה שעניינה היה הריגה תוך שימוש בסכין.
הרתעה וגמול הם עקרונות הענישה הצריכים להכריע במקרה זה, המצדיק לגזור על הנאשם מאסר ממושך מאוד בפועל, מאסר על תנאי, פסילה ממושכת מאוד מלנהוג, פסילה על תנאי ופיצוי כספי משמעותי למשפחת המנוח.

בא כוח הנאשם הדגיש את זאת שהמעמד בבית המשפט של אותו יום היה קשה לכל הנוכחים בו, שכן בנוסף לטראומה של הנפגעים, כפי שנאמר באחד מפסקי הדין אליו הפנה, קיימת גם טראומה של הנהג. הוא חלק על גישת בא כוח המאשימה, לפיה מעשי הנאשם נעשו מתוך אדישות. הדבר גם לא נטען בכתב האישום ואיננו מתיישב עם הגיונם של הדברים. המדובר בכישלון חמור והנאשם היה קל דעת, מתוך שנטל סיכון בלתי סביר למנוע את התוצאות. הוא לא פעל באי אכפתיות לאפשרות שתתרחש תאונה.
הוא הזכיר, כי הנאשם לא הואשם בעבירה של נהיגה בשכרות ואי אפשר לקבוע, בהעדר ראיות על כך, מתי נטל את הסמים.
לעומת מה שנוגע לאזהרה שהזהיר רופא המרכז את הנאשם, הרי קיים גם מסמך בחומר הראיות, לפיו מנהלת המרכז אמרה, כי המדיניות שלהם היא לא להגביל את הנהיגה בידי המטופלים. לא רק זה אלא שהנאשם הוציא רישיון נהיגה, לאחר שהחל את הטיפול ומצבו התייצב. אפילו עדותו של המומחה לטוקסיקולוגיה מטעם התביעה הייתה כי לדעתו יש להתיר נהיגה תוך שימוש מבוקר במתאדון. אותו עד גם ציין, כי הוא מעריך שהסם ניטל בתוך 24 שעות לפני הנהיגה. ומאחר והשפעתו פגה במהלך של שש שעות, ניתן לומר שהסטייה מרמת הזהירות לא הייתה ברף החמור ביותר. גם מהירות הנהיגה לא הייתה בה חריגה מובהקת מהמהירות המותרת.
למרות שעבירת ההפקרה רחוקה מלהיות קלת ערך והיא מכאיבה ביותר, נראה שהיא לא החמירה את מצבו של המנוח, שכן בכביש היו אותה שעה בני אדם אחרים שחשו לעזרתו.
הסנגור הצביע על פסקי דין, מקצתם בנסיבות חמורות יותר, שם נגזרו עונשים שבין 24 ל- 48 חודשי מאסר וכן הצביע על

פסק דין
בנסיבות של הריגה והפקרה על ידי נהג בלא רישיון נהיגה, ושם נגזרו חמש שנות מאסר בפועל.
הנאשם עצמו הביע צער על האירוע ובעבורו הוא כסיוט רע. חלק מהקושי האישי שלו היא הכישלון, אחרי תקופה יחסית טובה בחייו. למעשה הוא לא כפר בקרות התאונה ובכך שבוצעה עבירה חמורה של הפקרה, מרגע הגיעו לבית המשפט. המחלוקת הייתה לעניין הבדיקות ועדות המומחה, ולאחר שצומצמו המחלוקות, בעקבות שמיעת העדים, תוקן כתב האישום והנאשם הודה. בכך יש לראות התנהלות המבטאת באופן מוחשי קבלת אחריות וחרטה.
אמנם שיקולים אישיים של הנאשם צריכים לסגת מפני האינטרס הציבורי, במקרה זה, אך גם אם כך ביקש בא כוח הנאשם לתת משקל כלשהו לנסיבות האלה. הוא אמנם לא ביקש כי בית המשפט לא יכביד את ידו, אך ביקש לדחות את עתירת התביעה באשר לנקודת המוצא של הענישה. גם בלי גישה כזו, המבקשת לחדש הלכות, המקרה הוא חמור דיו. לדעתו, העונש צריך להיות נתון מן הענישה של ארבע שנים, שאושרה בבית המשפט העליון ב

פסק דין
עליו דיבר והנוגע לנהג משאית שנהג בשכרות, נרדם עובר לתאונה, פגע בהולך רגל והרגו והמשיך בנסיעה פרועה באופן שהביא להרשעתו גם בהפקרה (ת"פ 40120/05 של בית המשפט המחוזי בתל - אביב).
לנאשם אין אמצעים כלכליים, אמר הסנגור, ועל כן אין זה ראוי שייגזר עליו פיצוי שלא יוכל לעמוד בו, אלא בגדר של פיצוי כרכיב חינוכי. בנזקים שנגרמו לנפגעי העבירה, הנאשם לא יוכל לעמוד בכל מקרה.

הנאשם עצמו הסביר, כי קשה לו לדבר, כאשר הוא ליד כל משפחת המנוח. הוא ביקש סליחה מהמשפחה. גם כך קשה לו בחיים, אמר. הוא הביע צער רב על מה שקרה והוסיף: "הלוואי וזה לא היה קורה". הוא יכבד כל החלטה של בית המשפט, סיים.

שיקולי הענישה
אין חולק על חומרתן של הנסיבות בענייננו, שמכוחן הורשע הנאשם, על פי הודייתו, בהריגת בועז לחובר ז"ל. גם ההגנה לא טענה כי אין כך הדבר. עניין לנו במטופל וותיק במרכז מתאדון, הנוטל באופן סדיר תחליף סם זה. הרופא המטפל הזהירו, כי, השימוש במתאדון עלול להשפיע על אופן הנהיגה ואף המליץ שלא ינהג ברכב.
הנאשם איננו שועה לאזהרה הזו ולהמלצת הרופא ואם לא די בכך, הוא מחריף את מצבו ואת הסיכון הנשקף ממנו, כאשר הוא צורך, במועד שלפני אירוע התאונה הקטלנית, שני סוגי סם, שהאחד מהם הוא הירואין, שעקבותיהם נמצאו בשתן, בבדיקה שנערכה בנאשם לאחר התאונה. מלבד הידיעה שלו על הסיכון הרב הנשקף מפני הנוהג ברכב במצב כזה, שהוא נחלתו של כל בר-בי-רב, כך יש להניח, מתעלם הנאשם כליל מהוראה מפורשת של הרופא, לפיה אסור השימוש במתאדון בתוספת עם סם או תרופה אחרת, בלא ייעוץ רפואי.
אינני רואה חשיבות לשאלה מתי, במדויק, ניטל הסם מסוג הירואין. די לי בכך שהמומחה מעריך, בהתחשב בכמות הגבוהה שנמצאה בשתן, כי הסם נצרך בתוך יממה לפני הנהיגה. כך או כך, עצם קרות התאונה כפי שקרתה והעדויות על מצבו של הנאשם לאחר שנעצר, מצביעים על כך שצריכת הסמים נתנה את אותותיה באופן מובהק וברור בנאשם.
ואם לא די בכך, הנאשם נוהג מייד לאחר התאונה כמעט כאילו לא אירע דבר, זונח את קורבנו ומפקירו, כשהדבר היחידי שהוא עושה במהלך זה, לאחר שעצר את הרכב על פי דרישת נהגים אחרים, הוא ניקוי הרכב משברי הזכוכית. עד חדרה הרחיק לכת ומשם, לאחר שהחליף את בגדיו, העז להמשיך ולנהוג ברכב ששמשתו מנופצת. אין צורך להכביר מילים על חומרת מה שאירע. זהו כשלון חמור מאוד של הנאשם.

המחלוקת שבין הצדדים נסבה רק סביב השאלה מה היא הענישה הראויה, המביאה לכדי ביטוי ראוי, נסיבות אלה. על מחלוקת זו ופרטיה עמדתי בעת שפירטתי את טיעוני הצדדים.

אומר כבר עתה, כי אינני מקבל את גישת התביעה המבקשת להשוות את ענייננו לאותם מקרים שבהם עשו עבריינים שימוש בסכין והרגו באמצעותה את זולתם, כדוגמת ע"פ 1456/01 חדד נ' מדינת ישראל
, פד"י נו(1), 609 (ראה גם דנ"פ 8473/01 חדד נ' מדינת ישראל
, תק-על 2001(4), 200) וע"פ 8314/03 שיהד נ' מדינת ישראל
, תק-על 2005(2), 3016.

חדד הואשם בעבירת רצח לאחר שדקר למוות אדם אחר בסכין. הוא זוכה מעבירת הרצח, הורשע בהריגה ודינו נגזר לעשרים שנות מאסר בפועל. ערעורו על חומרת העונש נדחה וכך גם בקשתו לדיון נוסף בעניינו.






מדינת ישראל

מדינת ישראל
77 קמ"ש50 קמ"שמדינת ישראל
171 קמ"ש
מדינת ישראל







פ בית משפט מחוזי 9165-08/08 מדינת ישראל נ' אלישע לוי (פורסם ב-ֽ 26/05/2009)