פסקי דין על התובע הצבאי הראשי | פסקי דין על רב"ט ויקטור תשובה

25/03 ע     11/06/2003




ע 25/03 התובע הצבאי הראשי נ' רב"ט ויקטור תשובה




בבית הדין הצבאי לערעורים

בפני
השופטים:
אלוף ישי בר
- אב"ד
אל"ם שי יניב
- שופט
אל"ם מרדכי לוי
- שופט

בעניין:

התובע הצבאי הראשי
- מערער (ע"י ב"כ, סרן פולינה יזוביצקי)

נ ג ד

רב"ט ויקטור תשובה
- משיב (ע"י ב"כ, רס"ן מאיה גולדשמידט)

ערעור על פסק-דין של בית הדין הצבאי המחוזי במחוז שיפוט מז"י שניתן בתיק מז"י/235/00 (סא"ל אורלי מרקמן - אב"ד; רס"ן מיכאל מרכוס - שופט; רס"ן אבי אילוז - שופט) ביום 27/01/03. הערעור (קולת העונש) נדחה. 60221
פ ס ק - ד י ן

1. מונח לפנינו ערעור שהוגש בהתאם לסעיף 424(ב) לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955 (להלן: חש"ץ) - המופנה כנגד קולת עונש המאסר שהושת על המשיב, רב"ט ויקטור תשובה
.

2. המשיב הורשע בבית הדין קמא, לאחר ניהול משפט הוכחות, בעבירות שעניינן אלימות כלפי ממלאי תפקיד, התנגדות לפעולה חוקית ואיום על ממלאי תפקיד, לפי סעיפים 60, 64 ו-63 לחש"ץ (בהתאמה). הושתו עליו ארבעה חודשי מאסר מותנים, הורדה לדרגת טוראי וקנס כספי בסך אלפיים (2,000) ש"ח.

3. נסיבות העבירות שבהן הורשע המשיב, אשר פורטו בהרחבה בהכרעת הדין של בית הדין המחוזי, הובאו בגזר הדין, כדלקמן:

"בבוקר ה-30/07/00 הגיע הנאשם אל תחנת ההסעה באשקלון, בדרכו ליחידתו. במקום נערך מבצע לאכיפת לבוש ומשמעת.
הנאשם נעל נעליים "אזרחיות" ולא היה מגולח. לפיכך, התבקש הנאשם ע"י שוטר צבאי להציג תעודת חוגר, "פס" ואישורים מתאימים. הנאשם הציג בפני
השוטר הצבאי את המסמכים והשוטר הבחין, כי האישורים אינם בתוקף ואף ה"פס" אינו מעודכן כנדרש. בהתאם, הנחה השוטר הצבאי את הנאשם להתלוות אליו אל רכב הניידת, על מנת למלא נגדו דו"ח מתאים.
השניים סרו לכיוון הניידת, תוך שהנאשם מפציר בשוטר הצבאי להימנע מרישום הדו"ח נגדו, מן הטעם שהוא חייל חדש ביחידה, המבקש להקפיד על רושם ראשוני חיובי. השוטר סירב להיענות לבקשת הנאשם והחל ממלא את הדו"ח נגדו. מייד אחר כך, חטף הנאשם את התעודה והמסמכים מידי השוטר ופנה ללכת.
לפיכך, קרא השוטר הצבאי לעזרתו של קצין המשטרה הצבאית שנכח במקום. אותו קצין ניגש אל הנאשם והורה לו למוסר לידיו את תעודת החוגר אשר ברשותו. קצין המשטרה הצבאית הבהיר לנאשם, כי אם לא יציג בפני
ו את תעודת החוגר, ייאלץ לעכבו ובמידת הצורך, אף לעוצרו.
הנאשם הפטיר, כי אינו מבין מדוע יש למלא נגדו דו"ח. הוא הסיט את קצין המשטרה הצבאית, סגן (כדרגתו דאז) מרקוביץ, בדחיפה, מן הדרך ופנה להמשיך בדרכו. סגן מרקוביץ נעמד מול הנאשם והודיע לו כי הוא עצור. לאחר מכן, אחז הנ"ל בידו של הנאשם על מנת לאזקה. הנאשם משך ידו בחזרה והחל מנפנף בידיו, על מנת למנוע אזיקתן.
למקום הגיע קצין משטרה צבאית נוסף, סרן תומר קולינסקי, אשר נחלץ לעזרתו של סגן מרקוביץ. השניים ביקשו מן הנאשם להושיט ידיו, על מנת שיוכלו לאזקן ולבצע את המעצר. הנאשם סירב ומשך את ידיו לצדדים ואף העיפן באוויר, תוך שהוא פוגע בסגן מרקוביץ.
הנאשם המשיך לצעוק ולהתנגד למעצרו, ולפיכך, אחז סרן קולינסקי בכתפיו, הניח את רגלו מלפניו וגרם לו לאבד שיווי משקל, כך שהאשם הורד אל הקרקע, כשפניו מופנות לעברה. סגן מרקוביץ אזק אחת מידיו של הנאשם מאחורי גבו. בהמשך, הוכנס הנאשם אל ניידת המשטרה וידיו הושמו באזיקים, מלפנים.
במהלך האירוע השתפשף אחד ממרפקיו של הנאשם בקרקע והנאשם אף סבל מדימום קל באותו אזור.
בעת ששהו בניידת, מסר הנאשם לידי סרן מרקוביץ את תעודת החוגר שלו והאזיקים הוסרו מעליו. סרן מרקוביץ מילא כנגד הנאשם דו"ח על סירובו להזדהות והנאשם זומן ל"שיפוט מהיר" בגין דו"ח זה ובגין הדו"ח אודות הופעתו המרושלת, שרישומו הושלם בהמשך.
לאחר שהנאשם ציין בפני
סגן מרקוביץ, כי נפצע במהלך האירוע, הביע האחרון נכונותו להביא את הנאשם לבדיקת רופא. הנאשם דחה את ההצעה וביקש לקיים שיחת טלפון. סגן מקוביץ מסר בידי הנאשם את המכשיר הסלולארי הפרטי שלו וזה פנה לשבת בספסל בתחנת ההסעה הסמוכה ושוחח בטלפון עם אביו.
כעבור זמן קצר, הגיע אביו של הנאשם למקום וניגש אל סגן מרקוביץ. הנאשם הצטרף והחל מקלל את סרן מרקוביץ ושוטרים צבאיים אחרים. הנאשם אף הפנה כלפי השוטרים הצבאיים, לרבות כלפי סגן מרקוביץ, איומים וביטויים כגון: 'אני אסדר אותך, אני יודע איפה אתה גר... אני אשתה את הדם שלך עם קשית...' ".

4. התובעת הצבאית המלומדת עתרה בפני
נו להשית על המשיב עונש מאסר בפועל לתקופה ממושכת. לטענתה, העונש שהוטל על המשיב על-ידי הערכאה קמא הינו מופרז לקולא. התובעת הדגישה, בין היתר, את החומרה המיוחדת הנודעת לאלימות כלפי שוטרים וכן את עברו המשמעתי השלילי של המשיב וציינה גם את העובדה כי הוא לא הודה ולא הביע חרטה על מעשיו.

5. מנגד, לגישת הסניגורית המלומדת, העונש אשר הושת על המשיב הינו ראוי ומאוזן, ואין לדעתה כל מקום להתערב בו, במיוחד כיום, לאור פרק הזמן הארוך שחלף ממועד ביצוע העבירות ובשים לב לכך שהמשיב השתחרר מהשירות לפני כשנה. כמו-כן הדגישה הסניגורית כי האלימות שבה נכשל המשיב אינה חמורה במיוחד וכי לא היתה זו אלימות לשמה וכן היא הפנתה לחוות הדעת החיוביות על המשיב ממפקדו וממעבידו ולמסמכים הרפואיים בעניינו של המשיב.

6. אכן המשיב נכשל בעבירות חמורות; ואכן כלל נקוט בידינו כי יש לנקוט ענישה מחמירה ומרתיעה, כנגד אלה המורשעים בעבירות כגון אלה, תוך מתן הגנה נאותה לשוטרים, הממלאים תפקיד קשה וחשוב, שהוא לעתים גם כפוי טובה.

יחד עם זאת, כידוע הענישה היא לעולם אינדיווידואלית, תוך שקלול מכלול הנסיבות של כל מקרה לגופו והתחשבות בכל שיקולי הענישה.

במקרה דנן, הגם שהעונש הינו מקל באופן יחסי, בכל זאת דין הערעור באופן חריג להידחות - בעיקר לאור פרק הזמן הממושך, של כשלוש שנים, שחלף מאז ביצוע העבירות, אשר לגביו קבע בית הדין המחוזי כי לא היה באשמת המשיב, וכן לאור העובדה כי המשיב סיים את שירותו, עוד לפני תקופה ניכרת, והשתלב בעבודה במסגרת האזרחית, לשביעות רצון מעבידו, וכן בשים לב לחוות הדעת החיובית של מפקדו (לשעבר) ובמיוחד למצבו הרפואי של המשיב.

סוף דבר, הערעור נדחה והעונשים שהושתו על המשיב על-ידי הערכאה קמא יישארו על כנם.
ניתן היום, י"א סיוון התשס"ג, 11 יוני 2003, והודע בפומבי ובמעמד בעלי הדין.
_______________ ________________ ________________
אב"ד שופט שופט
חתימת המגיה: _________________ העתק נאמן למקור
רס"ן ציון סלמנזדה
תאריך: ______________________ ק. בית הדין

בלמ"ס ע/25/03

1








ע בית דין צבאי 25/03 התובע הצבאי הראשי נ' רב"ט ויקטור תשובה (פורסם ב-ֽ 11/06/2003)