פסקי דין על ר.צ.חב' לבניין בע"מ | פסקי דין על אברהם חכים | פסקי דין על ברוך חכים | פסקי דין על הילה חכים ואח' |

25052/01 א     25/05/2009




א 25052/01 ר.צ.חב' לבניין בע"מ נ' אברהם חכים, ברוך חכים, הילה חכים ואח'





בפני

כב' השופט אליקים אברהם
תובעת בת.א. 25052/01

ר.צ.חב' לבניין בע"מ
ח.פ. 511503468

נגד
נתבעים בת.א. 25052/01

1. אברהם חכים
ת.ז. 004397539
2. ברוך חכים
ת.ז. 029073509
3. הילה חכים ת.ז. 033344227
4. שלמה חכים ת.ז. 028065951
5. עזבון חכים שלמה ז"ל שנשא ת.ז. 004397519

ובענין

התובע בת.א. 15126/03 ברוך חכים
ת.ז. 029073509
ובת.א. 16171/04

נגד
הנתבע בת.א. 15126/03 עו"ד גרי אביבי

הנתבעים בת.א. 16171/04 1. ר.צ.חב' לבניין בע"מ
ח.פ. 511503468
2. אברהם כהן ת.ז. 055323547
פסק דין
מבוא
1. בין ר.צ. חברה לבנין בע"מ (להלן-"רצ") לבין אברהם חכים
ואביו שלמה חכים ז"ל נערך בשנת 94 הסכם, המכונה על ידי הצדדים הסכם שותפות (ולכן ייקרא "הסכם השותפות") ולפיו אמורים היו הצדדים לרכוש מגרש הנמצא ברח' הבעל שם טוב 38 בקרית אתא (גוש 11016 חלקה 69) על מנת להקים עליו בנין בן 6 דירות. עוד הסכימו הצדדים כי מתוך 6 הדירות שייבנו תקבל רצ 4 דירות, אברהם חכים
דירה אחת ושלמה חכים ז"ל דירה אחת.

2. לשאלה האם מדובר בשותפות עיסקית של חלוקה ברווחים (ובהפסדים) או בעיסקת קומבינציה יש משקל מכריע בתיק זה ואליה אתייחס בהמשך, יובהר כי הסכם השותפות לא הוצג במשפט על ידי מי מהצדדים ומכאן שלא ניתן לנקוב בתאריך ההתקשרות או בפרטי הסכם השותפות במלואם.

3. אין מחלוקת כי לאחר מכן, ביום 20.9.95 נחתמו שני הסכמים בין רצ לבין שלושת ילדיו של אברהם חכים
: הילה, ברוך ושלמה חכים. ההסכמים מתייחסים לאותה חלקה ולמעשה לאותו פרויקט. על פי אותם הסכמים רכשו הילה, ברוך ושלמה חכים מרצ את מחצית הזכויות במגרש ורצ התחייבה לבנות עבורם 3 דירות מתוך 6 הדירות בבנין. תוקפם, תוכנם ומהותם של ההסכמים הנ"ל והיחס ביניהם לבין הסכם השותפות המקורי עומד בלב ליבן של שלושת התביעות העומדות להכרעה. מיותר לציין כי מאחר ומדובר בהסכמים לגבי אותו מגרש ואותו פרויקט, אך בין צדדים שונים מתחייבת מסקנה הכרחית-שני ההסכמים, ההסכם משנת 94 וההסכמים משנת 95 אינם יכולים לדור בכפיפה אחת ולהתקיים בו זמנית.

4. לגרסת רצ, הסכם השותפות המקורי הכולל שותפות גם בהפסדים נותר בתוקפו כל העת וההסכמים משנת 95 הינם הסכמים למראית עין. בהסתמך על עמדה זו הגישו ביום 8.11.01 ר.צ ומנהלה מר ראובן כהן תביעה כספית בסכום של 760,000 ש"ח (ת.א. 25021/01) נגד אברהם, ברוך, הילה, שלמה חכים ויורשיו של שלמה חכים ז"ל כשרצ דורשת בתביעתה כספים המגיעים לה לטענתה על פי התחשבנות שעשתה בהסתמך על הסכם השותפות המקורי ואותה התחשבנות מחייבת לטענתה החזר כספים משותפיה אברהם ושלמה ז"ל בגין כספים שהוציאה.

5. ביום 22.5.03 תוקן כתב התביעה, במקום שני התובעים הוגשה התביעה רק בשם רצ, כשרצ עמדה על דרישתה לקבל סכום של 760,000 ש"ח המגיע לה לטענתה על פי הסכם השותפות.

6. הנתבעים שלחו הודעת צד ג' נגד עו"ד גרי אביבי אשר ייצג את שני הצדדים בהתקשרויות השונות ולטענת הנתבעים הפר את חובת הנאמנות והזהירות כלפיהם בפעולות שעשה כעו"ד. לאחר ישיבת ההוכחות הראשונה משלא קיימו גם אז הנתבעים את חובתם לשאת בתשלום המחצית השניה של אגרת ההודעה לצד ג', ביקשו הנתבעים למחוק את הודעת צד ג', ההודעה נמחקה כששאלת ההוצאות לזכות עו"ד אביבי נותרה להכרעה לסוף המשפט.

7. הנתבעים כופרים בקיום שותפות לאחר יום 20.9.95, מועד ההתקשרות בין רצ לבין ילדי חכים ולטענתם הסכמי שנת 95, הינם הסכמים אמיתים, הסכמי קומבניציה המקנים לכל אחד משלושת ילדי חכים זכויות, זכות לקבל דירה אחת ולאחר מכירתה לקבל את תמורתה.

8. אין מחלוקת כי רצ בנתה 6 דירות, 3 דירות נרשמו על שם ילדי חכים ונמכרו בעזרתה של רצ. הילה ושלמה חכים קיבלו את תמורת המכר, 200,000$ כל אחד. אין מחלוקת כי הדירה שבנתה רצ ונרשמה על שם מר ברוך חכים
נמכרה למר חיים בטיטו כשעו"ד אביבי עורך את הסכם ההתקשרות עימו. אין מחלוקת כי חלק מהתמורה ששילם מר בטיטו הגיע לידי רצ ולא הועבר עד היום לידי מר ברוך חכים
. לטענת רצ משום שמדובר בהסכם למראית עין וכי הכסף הועבר אליה בהסכמה כחלק מההתחשבנות על פי הסכם השותפות.

9. כשהתעוררה מחלוקת בין הצדדים ומר ברוך חכים
דרש לקבל לידיו את מלוא התמורה ששילם מר בטיטו, חתמו רצ ומנהלה מר ראובן כהן על כתב ערבות (להלן-"הערבות") לפיו הם התחייבו כלפי מר ברוך חכים
כי מר בטיטו ישלם לו את יתרת התמורה.
10. מאחר ומר ברוך חכים
חולק על קיום הסכם שותפות והוא סבור כי הוא זכאי למלוא התמורה ששילם מר בטיטו, הגיש מר ברוך חכים
ביום 26.8.03 תביעה כספית נגד עו"ד גרי אביבי לתשלום 741,498 ש"ח, (ת.א. 15126/03). סכום התביעה מורכב מסכום של 641,970 ש"ח שלטענת מר ברוך חכים
הוא סכום יתרת התמורה ממכירת הדירה למר בטיטו שלא הגיע לידיו בשל הפרת חובותיו של עו"ד אביבי, (סכום התביעה כולל גם החזר שכר דירה ששילם מר ברוך חכים
לטענתו).

11. בנוסף הגיש מר ברוך חכים
ביום 20.1.04 תביעה נגד רצ ומנהלה מר ראובן כהן לתשלום הסכום שחייבים רצ ומר ראובן כהן מכח כתב הערבות, סכום של 554,822 ש"ח. התביעה הוגשה בבית משפט השלום בתל אביב והועברה לחיפה (ת.א. 17171/04).

12. קיימת חפיפה בין שני הסכומים הנתבעים בשתי תביעותיו של מר ברוך חכים
שכן מדובר בפועל באותם כספים שהעביר מר בטיטו לרץ במקום למר ברוך חכים
-לטענתו.

13. במהלך הדיונים המקדמיים הוחלט על דיון מאוחד בשלושת התיקים. לבקשת ב"כ הנתבעים הוחלט בשלב הראשון לברר את שאלת קיום שותפות. בתום ישיבת ההוכחות הראשונה משהסתבר כי לא ניתן לייעל הדיון בדרך זו, הוחלט כי תתבררנה כל המחלוקות במאוחד וכך אכן נעשה.

14. עוד יצויין כי בטרם נפתחו ההליכים בקשר לשלושת התביעות הנ"ל, הגיש מר ברוך חכים
בשנת 97 המרצת פתיחה לבית המשפט המחוזי בחיפה נגד מר חיים בטיטו (ה"פ 30311/97) בטענה כי מר בטיטו הפר את ההסכם לרכישת דירתו ובאותה תובענה התבקש סעד של ביטול ההסכם והשבת החזקה בדירה למר ברוך חכים
. לבקשת רצ וראובן כהן הם צורפו כנתבעים לתובענה. לאחר דיון בו נשמעו העדים, ניתן פ"ד ע"י כב' הש' נאמן (נ/25) ולפיו דחה כב' הש' נאמן את התביעה נגד בטיטו וחייב את רצ וראובן כהן לשלם למר ברוך חכים
סכום של 103,000$ מכח ערבותם כלפיו.

15. שני הצדדים הגישו ערעור על פסק הדין לבית המשפט העליון, במסגרתו הגיעו להסכם שקיבל תוקף של

פסק דין
ולפיו ערעורו של מר ברוך חכים
נדחה והחיוב הכספי שהוטל על רצ ומר ראובן כהן לשלם למר ברוך חכים
סכום של 103,000$ בוטל. משמעותו של ההליך שנוהל בבית המשפט המחוזי והמשקל שיש לתת לפסק הדין הינם חלק מהשאלות שבמחלוקת שבין הצדדים.

16. בתיק זה קוימו 6 ישיבות מקדמיות ו-6 ישיבות בהן נשמעו עדים. במהלך שמיעת העדויות העידו מטעם רצ, מר ראובן כהן (פעמיים), הגב' צביה כהן (פעמיים) ורו"ח יואל שלום. מטעם הנתבעים העידו המומחים הכלכלן אורי וולף וגב' דניאלה ארז-פז, מר חיים בטיטו וכל אחד מהנתבעים הילה חכים, שלמה חכים, אברהם חכים
וברוך חכים
, בנוסף העיד עו"ד גרי אביבי שהינו נתבע באופן אישי בתביעה שהגיש מר ברוך חכים
.

17. לאחר מכן-לאורך תקופה ארוכה סיכמו הצדדים טענותיהם בכתב. רצ סיכמה טיעוניה כתובעת בת.א. 25052/01, ב"כ הנתבעים באותו תיק ועו"ד אביבי הגישו סיכומיהם לאחר מכן. לרצ כנתבעת ניתנה זכות להגיש סיכומי תגובה, היא בחרה שלא לנצל זכות זו (וגם לא להודיע על כוונה שכזו) וכך לאחר המתנה ארוכה, הוגשו סיכומי עו"ד אביבי וסיכומי תגובה מצד ברוך חכים
והגיע העת לכתיבת פסק הדין.

כרונולוגיה
18. ביום 22.12.94 נערכה עיסקת רכישת חלקה 69 בגוש 11016 מבעליה, לרשויות המס דווח באמצעות עו"ד אביבי כי הרוכשים הם: רצ 4/6 חלקים, אברהם חכים
1/6 חלקים ושלמה חכים ז"ל 1/6 חלקים, (נספח ד1 לת/1). במסגרת הדיווח על העיסקה שנעשה ביום 20.1.95, דווח לרשויות המס כי החלקים המיוחסים לשלמה חכים ז"ל ולאברהם חכים
נרכשו ע"י רצ והיא מחזיקה אותם בנאמנות עבורם, (נספח ד'2 לת/1).
19. בפועל מוסכם על הצדדים כי התמורה עבור רכישת המקרקעין-750,000 ש"ח שולמה ע"י אברהם חכים
למרות שהמקרקעין נרשמו על שם רצ.
20. ביום 11.6.95 קיבלה רצ הלוואה מהבנק בסכום של 750,000 ש"ח, אברהם חכים
ערב להחזר ההלוואה, (נספח ח' לת/1). ביום 12.6.95 השיבה רצ לאברהם חכים
את הסכום של 750,000 ש"ח ששולם על ידו עבור רכישת המקרקעין, (נספח ז' לת/1).
21. ביום 20.9.95 נחתם הסכם בין רצ לבין שלמה, ברוך והילה חכים שקנו מרצ מחצית מהזכויות במקרקעין (נספח ו'1 לת/1 ונספח 1 לתיק מוצגי חכים), באותו מעמד נחתם הסכם נוסף, בין אותם צדדים שכונה חוזה קבלנות, (נספח ו'2 לת/1 ונספח 2 לתיק מוצגי חכים) לפיו התחייבה רצ לבנות עבורם 3 דירות.
22. ביום 12.11.95 נחתם תצהיר ע"י רצ, אברהם חכים
ושלמה חכים ז"ל ולפיו בוטלה הנאמנות ונטען כי רצ היא הבעלים היחידי של המקרקעין, (נספח ה' לת/1).
23. ביום 2.1.96 בוטלה ערבות אברהם חכים
כלפי הבנק להלוואת רצ, (נספח ח' לנ/22).
24. ביום 13.11.96 נחתם זכרון דברים בין בטיטו לבין רצ בענין רכישת דירת ברוך חכים
הנמצאת כאמור על חלקה 69 (נספח א' לנ/14).
25. ביום 20.11.96 נחתם חוזה לרכישת חלקה 71 (ברח' בעל השם טוב 36), בין חיים בטיטו לבין רצ (נספח ב' לנ/14 נספח 15 לתיק מוצגי חכים).
26. ביום 3.12.96 נחתמה הצעת משפחת זבילי לרכוש את דירת שלמה חכים, (נספח ב' לנ/17).
27. ביום 3.1.97 נחתם הסכם ביטול הסכם המכר של בטיטו בקשר לחלקה 71. (נ/33).
28. בחודש 2/97 נמסרה החזקה בדירת ברוך חכים
למר בטיטו.
29. ביום 17.4.97 נחתם הסכם מכירת דירת הילה חכים למשפחת סלע (נספח ז' לנ/19)
30. ביום 14.5.97 נחתם הסכם מכירת דירת שלמה חכים למשפחת זבילי (נספח ג' לנ/17).
31. ביום 5.6.97 נחתם הסכם מכירת דירת ברוך חכים
למר חיים בטיטו (נ/16 נספח 3 לתיק מוצגי חכים).
32. ביום 24.6.97 הודיע מר ברוך חכים
לעו"ד אביבי על ביטול הסכם בטיטו (נספח 5 לתיק מוצגי חכים)
33. ביום 28.7.97, נחתמה ערבות רצ וראובן כהן ובה התחיבות כלפי ברוך חכים
בענין תשלום כספי מר בטיטו (נ/4, נספח 7 לתיק מוצגי חכים).
34. ביום 1.7.01 ניתן פסק הדין של כב' הש' נאמן בה"פ 30311/97, (נספח יא1 לת/1).
35. ביום 8.11.01 הוגשה תביעת רצ (ת.א. 25052/01).
36. ביום 26.8.03 הגיש מר ברוך חכים
תביעה כספית נגד עו"ד גרי אביבי לתשלום 741,498 ש"ח, (ת.א. 15126/03).
37. ביום 8.10.03 ניתן ע"י בית המשפט העליון

פסק דין
בהסכמה ולפיו נדחה ערעור ברוך חכים
והתקבל ערעור רצ במובן זה שבוטל חיובה של רצ לשלם לברוך חכים
סכום של 103,000$, מכח ערבותה (נספח יא2 לת/1).
38. ביום 20.1.04 הגיש מר ברוך חכים
תביעה נגד ר.צ. ומנהלה מר ראובן כהן מכח כתב הערבות, (ת.א. 17171/04).
השאלות שבמחלוקת
39. האם קיים מעשה בית דין או השתק מכח

פסק דין
של כב' הש' נאמן וכלפי מי מהצדדים חלות הקביעות באותו

פסק דין
.
40. האם קיימת שותפות (גם בהפסדים) בין רצ לבין אברהם חכים
ויורשי שלמה חכים ז"ל, אם התשובה חיובית תשאל השאלה האם הוכיחה רצ כי היא זכאית להשבת כספים או להשתתפות בהוצאות שהוציאה מכח הסכם השותפות ומה שיעורם.
41. האם זכאי ברוך חכים
לקבלת כספי הערבות עליה חתמו רצ וראובן כהן- אין מחלוקת באשר לעצם החתימה או גובה סכום הערבות.
42. האם זכאי ברוך חכים
לקבל מעו"ד אביבי פיצוי בגין הפרת חובות נאמנות כלפיו ומה גובהו.
43. האם זכאי עו"ד אביבי להוצאות משפט בגין ההודעה לצד ג' שהוגשה נגדו ע"י הנתבעים, הודעה זו נמחקה לאחר ישיבת ההוכחות הראשונה.

דיון
אקדמת מילין ומילות רקע
44. הצדדים עשו שימוש במושגים כגון: שותפות, הסכם קומבינציה, שותפות בפרויקט, שותפות במקרקעין, מושגים שאינם בהכרח זהים או חופפים.

45. עיסקת קומבינציה הינה עיסקה בה בעל המקרקעין מתקשר עם קבלן. בעל המקרקעין מספק את הקרקע, הקבלן בונה את הדירות ובסופו של יום בעל המקרקעין מקבל דירות במספר קבוע ומוגדר מראש, אין הוא צד לרווחיו או הפסדיו של הקבלן מהוצאות הבניה או ממכירת יתר הדירות.

46. שותפות בפרויקט- או שותפות במובנה הכללי הינה התקשרות עיסקית למטרות רווח, כל צד תורם בהתאם למוסכם את חלקו בשותפות. למשל, האחד מממן את רכישת הקרקע, השני את עלויות הבניה, בסוף עורכים מאזן, בודקים את שווי הנכס (או התמורה שהתקבלה ממכירות) ולאחר ניכוי השקעות והוצאות, מתחלקים ברווחים (או בהפסדים).

47. לגרסת התובעים לכל אורך הדרך היתה קיימת שותפות בין הצדדים, רצ מול אברהם חכים
(ואביו). לגרסת הנתבעים תחילתה של ההתקשרות בהסכם שותפות שהומרה בשלב מסוים-בהסכמה- בעיסקת קומבניציה, ילדי חכים באותו שלב הפכו לבעלי מחצית הזכויות בקרקע והם שכרו את שרותי רצ לבנית 3 דירות (מתוך 6) עבור 3 הילדים.

48. צדדים ישרים והגונים לא היו צריכים להקלע למסלול ארוך של הליכים משפטיים אם למשל היו מעלים על הכתב את המוסכם ביניהם הן בשלב הראשון והן את המוסכם לאחר השינוי בשלב השני. כפי שיפורט להלן שני הצדדים בתיק זה בחרו לעשות הסכמים בע"פ (או הסכמים כתובים שהוסתרו מעיני בית המשפט) ולעיתים-והכוונה לשני הצדדים- לערוך במודע הסכמים בכתב שתוכנם אינו אמיתי.

49. כך למשל שני הצדדים מסכימים כי בתחילת הדרך נערך ביניהם הסכם שותפות, הסכם שכזה לא הוצג בפני
בית משפט בשום שלב. מאחר והסכם זה כרוך גם בעיסקות במקרקעין ומחוייב בדיווח לרשויות המס, משמע חייב להיות מסמך בכתב. תמוה הכיצד מסתירים שני הצדדים את תוכן המסמכים מבית משפט המתבקש להכריע במחלוקות שביניהם.

50. למרות שהצדדים מסכימים כי בתחילת הדרך היה ביניהם הסכם שותפות, לרשויות המס דיווחו הצדדים על הסכם קומבניציה. אברהם חכים
ואביו מוצגים כבעלי המקרקעין, רצ בונה בנין בן 6 דירות, היא מקבלת 4 דירות, אברהם חכים
דירה אחת ושלמה חכים ז"ל דירה אחת, (נספח ד1-ד'2), גם הסכם זה שלכאורה הוצג לרשויות המס וששני הצדדים מסתמכים עליו, הוסתר מעיני בית המשפט.

51. לרשויות המס מדווחים הצדדים על הסכם-שתוכנו לא הוצג- ובפועל הסתבר כי הצגתו אינה אמת, כזכור אברהם חכים
שילם עבור המקרקעין, לרשויות מדווחים הצדדים כי רצ היא בעלת המקרקעין והיא מחזיקה בנאמנות 2/6 עבור אברהם חכים
ואביו שלמה חכים, גם הסכם נאמנות שכזה לא הוצג. משלא אישרו רשויות המס ובצדק את קיומה של הנאמנות, נזכרו הצדדים לספר כי הנאמנות בקשר למקרקעין נעשתה בהסכם בע"פ וכי הם מבטלים את אותה נאמנות, (נספח ה' לת/1).

52. דרכם זו של הצדדים-ערפול והסתרה- נמשכה גם בשלב בו הם החליטו בהסכמה לשנות את תנאי ההתקשרות וגם הפעם ההסכמים לגרסת רצ נעשו בע"פ. בחודש 9/95 החליטו רצ וילדי אברהם חכים
לחתום על שני הסכמים (נספחים ו'1-ו'2 לת/1 נספח 1' לתיק מוצגי חכים), הסכמים לפיהם רכשו ילדי אברהם חכים
מרצ את מחצית החלקה. חלקה שכזכור נרכשה ע"י אביהם ולכן בצורה סיבובית מוזרה, משיבה רצ לאברהם חכים
את הסכום של 750,000 ש"ח ששילם עבור הרכישה ובמקביל מקבלת רצ בחזרה מהילדים של אברהם חכים
את תמורת מחצית החלקה ומתחיבת לבנות עבורם 3 דירות מתוך ה-6 שנבנו בבנין.

53. כפי שהובהר לעיל, השותפות הראשונה שנעשתה עם אברהם ושלמה חכים ז"ל שאמורים היו לקבל 2 דירות מתוך 6, אינה יכולה לדור בכפיפה אחת עם ההסכם שבין רצ לבין ילדי חכים שאמורים לקבל 3 דירות מתוך אותם 6 דירות.

54. השאלה האם ההסכם הראשון בוטל? גם בנושא זה מסמך כל שהוא המצביע על ביטולו או שינויו לא הוצג על ידי מי מהצדדים. למעשה שני הצדדים טוענים לקיומו של הסכם חדש בע"פ שנוצר לקראת חודש 9/95 אלא שמכאן מתחיל שורש הבעיה, לגרסת רצ ההסכם הראשון נשאר בתוקפו כהסכם שותפות (רק תנאיו שונו) וההסכמים עם ילדי חכים הינם רק הסכמים למראית עין. לגרסת כל אחד מילדי חכים, ההסכמים שנחתמו על ידם הינם הסכמים אמיתים לכל דבר ומשמע לגרסתם השותפות המקורית פרחה מן העולם- ללא הסכם כתוב ללא הסבר או נמוק. כך למשל מתעוררת השאלה, מדוע 2 דירות שהובטחו למשפחת חכים-אברהם ושלמה ז"ל בתחילת הדרך, הפכו ל-3 דירות לילדי חכים בהתקשרות משנת 95. לגרסתו של אברהם חכים
באשר לשינוי שנעשה בחודש 9/95 אתייחס בהמשך אך אקדים ואבהיר כי משיחה שנערכה בין אברהם חכים
לבין צביה כהן ואשר הוקלטה על ידה עולה כי אברהם חכים
ראה בשותפות ובהתחשבנות על פיה נושא מחייב ובר תוקף גם לאחר כניסת ילדיו לתמונה.

55. תביעתה של רצ הינה למעשה תביעה לאכיפת הסכם שותפות שנערך בינה לבין אברהם חכים
ואביו המנוח שלמה חכים ז"ל, באופן תמוה ההסכם העומד בליבה של המחלוקת לא צורף לכתב התביעה, גם לא לכתב התביעה המתוקן, גם לא לתצהירי העדויות מטעם הצדדים. קיומו של ההסכם אינו במחלוקת אך תמוה כי תנאיו מוסתרים מבית המשפט.

56. תמיהה זו מקבל משנה תוקף כשבוחנים את גרסת רצ והשקפת עולמם של מנהליה ראובן וצביה כהן שלכל אורך הדרך הם ערכו ניירות והסכמים כתובים שאינם אמיתיים, לצידם מרחפת לגרסתם "תורה שבע"פ" שתוכנה נוגד את המצגים הכתובים ואדגיש כי על חוסר האמת במסמכים הכתובים ניתן ללמוד מהודאת ראובן וצביה כהן ולא מדובר רק במסקנה אפשרית.

57. לטענת רצ, בתחילה נערך הסכם שותפות שתוכנו אינו תואם מה שהועלה על הכתב בדיווח לרשויות המס-הסכם נאמנות. בפועל לא היתה כל נאמנות בין רצ לבין משפחת חכים ולא במקרה רשויות המס לא הכירו בהסכם זה (גב' צביה כהן כינתה בעדותה כמתואר עמ' 14 את הנאמנות כ"נאמנות פיקטיבית").

58. לאחר מכן חתמה רצ על 2 הסכמים עם ילדי אברהם חכים
, לגרסת רצ ומנהליה ההסכמים הינם הסכמי כזב אותם כינתה הגב' צביה בעדותה בעמ' 18 "מדובר בשטויות לצורך מס" בכתב התביעה מכונים ההסכמים "הסכמים למראית עין".

59. אין מחלוקת כי אברהם חכים
שילם עבור המקרקעין 750,000 ש"ח ואין מחלוקת כי ביום 12.6.95 הושב לו הסכום הנ"ל בהתאם למסמכים שהוצגו, לגרסת רצ "ההשבה היתה פיקטיבית", (סעיף 10.3 לתצהיר צביה כהן ת/1).

60. אין מחלוקת כי ילדי חכים שילמו לרצ כספים לשם רכישת זכויתיהם במקרקעין, לגרסת רצ התשלומים שולמו "על מנת ליצור מראית עין בלבד", סעיף 24.2 לתצהיר צביה כהן.

61. דירתו של מר ברוך חכים
נמכרה למר בטיטו בעזרת רצ, לטענת רצ ההתקשרות באותו שלב עם מר בטיטו היתה בהסכם שאינו אמיתי או כדברי גב' צביה כהן בסעיף 13.4 לתצהירה ת/1 "היות שכאמור לא כדאי באותה עת לערוך הסכם מכר רשמי לגבי הדירה, הרי שהסכם כזה לא נערך". הפעם משתמשת צביה במונח רשמי המהווה תחליף לאמיתי, בסעיף 17.4 לתצהירה היא מזכירה כי נחתם עם מר בטיטו "הסכם פיקטיבי", שוב הסכם שתוכנו לא אמת לטענת רצ.

62. לאחר מכן חתמו רצ ומנהלה מר ראובן כהן על כתב ערבות- לטענת רצ ומר כהן, המסמך שקרי ואינו משקף את ההתחיבות האמיתית שכן בנגוד לתוכנו הוא ניתן במסגרת העיסקה הכוללת "הזהה במהותה לעיסקה הבסיסית", סעיף 19.2 לתצהיר צביה כהן.
63. כך ללא בושה מצהירים ראובן וצביה כהן כי כל שנעשה על ידם ומצא ביטויו בכתב, נעשה במרמה. אנשים מכובדים ואולי מכובדים לכאורה חותמים על הסכמים והתחייבויות, מתנהגים לפיהם והכל למראית עין ומפני מי הם חוששים לספר את האמת, רשויות המס. (במאמר מוסגר אפנה לנ/6 גזר דינו של כב' הש' לבנוני ולפיו רצ וצביה כהן לא דיווחו למע"מ על תקבולים בשיעור של 1,217,000 ש"ח, כך שדרך חיים זו ליוותה אותם גם בהקשרים אחרים).

64. על מנת לקבל את גרסת רצ, שהינה גרסה בע"פ המנוגדת למסמכים בכתב ולהתנהגות הצדדים, היתה צריכה רצ להביא עדויות לתמוך בטענות אלו. שני העדים המרכזיים הגב' צביה כהן ומר ראובן כהן היו כה לא אמינים והרושם שהתקבל מעדותם היה כי מבחינתם לשם השגת המטרה, האמת והשקר בעיניהם יכולים להתחלף או להשתנות מרגע לרגע. על עדויותיהם כפי שיפורט להלן לא אוכל לבסס מימצא חיובי כל שהוא.

65. כך לאורך כל הדרך לרצ ולמר ראובן כהן טענות שכולן טענות נגד תוכנם של מסמכים החתומים על ידם והם מבהירים כי לא מדובר בטעות או באי הבנה, אלא בכוונת מכוון, התחיבויות לא אמיתיות. במקרה שכזה הפכה עדותם של ראובן וצביה כהן לעיקר- עדות בע"פ נגד תוכן המסמכים (ונגד עדויות הנתבעים השונים), ועדות זו לא אמינה עליי, גם משום שהם התחמקו ממתן תשובות לשאלות מהותיות ולעיתים התקבל הרושם כי הם לא הגיעו לבית המשפט על מנת לחשוף את האמת.

66. גם הדרך בה בחרה רצ להוכיח טענותיה תמוהה בעיניי. תחילת הדרך היא בהגשת כתב תביעה המנוסח בצורה בלתי ברורה כשהדגשים בו אינם על הנושאים שבלב המחלוקת. לא רק שלא צורף לתביעה הסכם השותפות אותו רוצים לאכוף, אפילו תיאור תוכנו בכתב התביעה לרבות פרטים מהותים כמו מתי נחתם ומי היו הצדדים להסכם נעשה כלאחר יד. צביה הבהירה בעדותה כאמור בעמ' 18 כי "כל הסיכומים היו בעל פה" אם אנשים מסכמים סיכומים בע"פ, יוצרים הסכמים נוגדים פיקטיבים בכתב, ימצאו עצמם התובעים כשידיהם על ראשם בשעת מחלוקת.

67. אך בטרם אנתח את העדויות כולן, מן הראוי לפתוח בקביעות שנקבעו בהליך הקודם שנערך בין מי מהצדדים לתיק זה.
פסק דינו של כב' הש' נאמן
68. בטרם הוגשו התביעות נשוא תיק זה, נוהל הליך משפטי בפני
כב' הש' נאמן בבית המשפט המחוזי בחיפה, (ה"פ 30311/97)-שתחילתו בבקשה של מר ברוך חכים
למתן סעדים הצהרתיים לפיהם ההסכם שכרת עם מר בטיטו למכירת הדירה בטל בשל הפרתו. המרצת הפתיחה הוגשה נגד מר בטיטו, אבל לבקשת רצ וראובן כהן-בניגוד לעמדת חכים- הם צורפו כמשיבים והם היו צד מלא לדיונים.

69. ביום 1.7.01 ניתן פסק הדין ע"י כב' הש' נאמן (נ/25). כב' הש' נאמן דחה את תביעתו של ברוך חכים
נגד מר בטיטו וקבע כי רצ וראובן חכים חייבים לשלם לברוך חכים
103,000$ על פי כתב הערבות שמסרו לו מבלי להתנות התשלום בעריכת התחשבנות אותה מבקשת רצ לעשות. ברוך חכים
ורצ הגישו ערעור על פסק הדין ובדיון בבית המשפט העליון הגיעו הצדדים להסכמה לפיה ערעורו של ברוך חכים
נדחה וחיובם של רצ וראובן חכים לשלם בוטל.

70. במהלך הדיון שבפני
י עלתה השאלה האם קביעותיו של כב' הש' נאמן (בכפוף לשינוי שנעשה בהסכמה בבית המשפט העליון) מהווים מעשה בית דין ואם התשובה חיובית הצדדים חלוקים בשאלה על מי חל אותו השתק, האם רק על ברוך חכים
או שמא גם על אביו אברהם חכים
.

71. בראש ובראשונה אבהיר כי בלי קשר לשאלת ההשתק, לעובדה כי במהלך הדיון בפני
כב' הש' נאמן העידו כל העדים המרכזיים שהעידו בפני
י, אברהם חכים
, ברוך חכים
, ראובן כהן, צביה כהן ועו"ד אביבי, יש חשיבות בעת בחינת משקלן של עדויות אלו. שכן עד שמעיד ונחקר ומוזמן לאחר מכן בפעם שניה לחקירה נגדית באותם נושאים לעיתים משנה עדויותיו ומתאים התשובות למשל לאור הקביעות שנקבעו בפסק הדין שניתן בהליך הקודם והידועים לו בעת מתן עדותו המאוחרת.

72. ככל שמדובר בטענות מר ברוך חכים
בקשר לעיסקה עם מר בטיטו, פסק הדין של כב' הש' נאמן שאושר בערעור הפך חלוט והוא מחייב את ברוך חכים
ואין הוא יכול להתנער מקביעות אלו בהליך שבפני
י. אזכיר כי מר ברוך חכים
פתח בשני הליכים, האחד נגד רצ וראובן כהן והשני נגד עו"ד אביבי, ככל שמדובר בתביעות אלו יחייבו קביעות כב' הש' נאמן את הצדדים לאותם הליכים.
73. למען הסדר אבהיר כי לעו"ד אביבי שלא היה צד בהליך הקודם יש זכות לדרוש לראות בקביעות כב' הש' נאמן כמחייבות את ברוך חכים
-לו ניתן יומו בבית המשפט, גם כלפיו. טענות אלו מכונות בפסיקה ובספרות כ"מניעות הגנתית" או "מניעות פסיבית" ואפנה לניתוח משמעות טענות אלו בפסק דינו של כב' הש' בך בע"א 258/88 פיכטנבוים נ' רשם המקרקעין פ"ד מד(2) 576 (1990) ובפסק דינו של כב' הש' ריבלין בע"א 8265/96 רמט בע"מ נ' מנחם בריברום פ"ד נז(1) 486 (2002).

74. אמור מעתה, לשם הכרעה בתביעותיו של מר ברוך חכים
ניתן לאמץ קביעות כבק הש' נאמן ולקבוע גם בתיק שבפני
י כי מר ברוך חכים
ידע בעת החתימה על ההסכם עם מר בטיטו, כי מר בטיטו כבר שילם את התמורה עבור הדירה לרצ וכי במועד החתימה הוא כבר קיבל החזקה בה, (סעיף 34א' לנ/25). לאור הנתונים שהוכחו ניתן לקבוע כי ההסכם שבין ברוך חכים
לבין בטיטו נחתם ביום 5.6.97 והחזקה נמסרה למר בטיטו כבר בחודש 2/97 (עדות ראובן כהן בעמ' 68).

75. קביעה נוספת המחייבת את ברוך חכים
היא הקביעה כי בעת חתימת ההסכם מיום 5.6.97 בין ברוך חכים
לבין בטיטו, ידעו ברוך חכים
ורצ כי התמורה תשולם לברוך חכים
ע"י רצ ולא ע"י בטיטו, דהינו בנגוד למה שנרשם בהסכם.

76. ברוך חכים
לא יכול לטעון אחרת ומשרצה לטעון אחרת במסגרת ערעור שהגיש על קביעות אלו, ערעורו נדחה (בהסכמה- הסכמתו שלו).

77. השאלה האם קביעות אלו מחייבות גם את אברהם חכים
, הינה שאלה משפטית ועובדתית. גם מבלי להכנס לניתוח שאלת היותו "חליף" ושאלת מעמדו של אברהם חכים
באותו הליך (דהיינו האם יש לראותו כמיופה כוחו של ברוך חכים
, ר' קביעת כב' הש' נאמן בסעיף 35 לפסק דינו), הנני סבור כי קביעותיו של כב' הש' נאמן באשר לאברהם חכים
הוכחו גם בפני
י על פי העדויות של אברהם חכים
, עו"ד אביבי וראובן כהן שנשמעו בפני
י ולכן הנני קובע כי גם אברהם חכים
ידע עובר לחתימת ההסכם מיום 5.6.97 כי מר בטיטו מחזיק בדירה, כי הוא שילם את מלוא תמורתה לרצ וכי לו היו לבני משפחת חכים כל טענות בנושא נגד בטיטו.
78. כזכור עומדות לדיון שתי שאלות מרכזיות נוספות, מעמדם של ההסכמים עם ילדי חכים, האם מדובר בהמשכה של שותפות סמויה אם לאו ומה משקל התנהגות עו"ד אביבי.

79. בנושא המשכיות השותפות בחר כב' הש' נאמן שלא להכריע בנושא (ר' עמ' 6 שורה 5 לפסק הדין). בנושא התנהגות עו"ד אביבי לא קיבל כב' הש' נאמן את כל הסבריו של עו"ד אביבי (עמ' 10 שורה 1), אך לא היה בכך כדי למנוע את הקביעות החלוטות כמתואר בס' 34 לפסק הדין בענין ידיעה והסכמת ברוך (ואברהם) חכים לעיסקת בטיטו בניגוד לתיאורה בפועל בהסכם שנחתם בין ברוך חכים
לבין בטיטו או במילים פשוטות, אברהם וברוך חכים
ידעו ביום 5.6.97 כי תוכן ההסכם הכתוב שנערך ונחתם באותו יום עם בטיטו לא מתאר את העובדות האמיתיות בדבר, זהות המשלם, מועד התשלום ומסירת החזקה.

הסכם השותפות- מי הם הצדדים להסכם, הסיבות לשינוי תנאיו והאם נותר בתוקף
80. אין מחלוקת בין הצדדים כי בתחילה נערך הסכם שותפות בין רצ לבין אברהם חכים
ואביו המנוח שלמה ז"ל, השאלה היא האם בוטל הסכם השותפות כגרסת משפחת חכים והוא הומר בהסכמה בהסכם אחר, הסכם שנחתם בין רצ לבין ילדי אברהם חכים
או שמא נותר הסכם השותפות בפועל כגרסת רצ וההסכמים שנערכו לאחריו נעשו רק למראית עין.

81. העד המרכזי לכאורה מצד רצ בשאלת הסכם השותפות אמור היה להיות מר ראובן כהן, מנהלה של רצ והאדם הדומיננטי מצידה במועד בכל ההתרחשויות ואם נזכור כי בתחילת בירור המשפט הוחלט כי תתברר רק שאלת השותפות, הרי שמר ראובן כהן בתצהירו הראשון אמור היה לתאר את פרטי ההסכמה בענין השותפות, הסכמה מכוחה הוגשה תביעת רצ.

82. עיון בתצהירו הראשון של מר ראובן כהן ת/3 מראה כי אין בו ולו ברמז תאור של השתלשלות הענינים באשר להסכמות הצדדים בתחילת הדרך, בעת עריכת הסכם השותפות או לאחר מכן בעת עריכת ההסכם המאוחר שנערך עם ילדי חכים שכונה בכתב התביעה הסכם למראית עין. די בכך היה לכאורה כדי להשמיט הבסיס לתביעה כולה, אם העד היחידי והמרכזי מטעם רצ נמנע מלהעיד, דין התביעה להדחות.

83. מסיבות שנותרו תמוהות בעיניי (אם כי לב"כ משפחת חכים יש הסברים בסיכומיו ר' סעיפים 34-40), בחרה רצ להסתמך בשאלה המרכזית של קיום השותפות על עדותה של צביה כהן, שלא היתה מעורבת כלל באותם סיכומים ואולי לא במקרה תצהירה של גב' צביה כהן ת/1 נעדר תאריכים מהותיים, (העדר תאריכים שהפריע לעדה עצמה כמתואר בעמ' 21).

84. אמנם הגב' צביה כהן בעדותה בפני
י ניסתה לטעון אחרת, אך טיעוניה אינם אמינים עליי. הם לא תואמים את עדותה בפני
כב' הש' נאמן, הם סותרים את עדות בעלה מר ראובן כהן (עמ' 36) וגם את עדות עו"ד אביבי (עמ' 5). בחלק ניכר מדבריה של הגב' צביה כהן התקבל הרושם כי היא מעידה על דברים שלא ידועים לה ממקור ראשון והיא מתארת את המציאות כפי שהיא רוצה שתהיה ולא כפי שהיתה בפועל.

85. על מנת להמחיש את גרסתה הלא אמינה של גב' צביה כהן אפנה לעדותה בפני
כב' הש' נאמן (נ/1 עמ' 24 שורה אחרונה) לפיה היא נכנסה לתמונה רק בשלב ההתחשבנויות שהוא שלב שנערך בשנת 97 בעוד שהסכם השותפות נערך בשנת 94 וההסכם ששינה או ביטל את הסכם השותפות נערך בשנת 95.

86. למעשה גם בשלב בו הוחלט על עריכת הסכם אחר בקשר לאותו פרויקט, הסכם בין רצ לבין ילדי אברהם חכים
לא היתה צביה כהן מעורבת, ר' תשובתה בסוף עמ' 23, תחילת עמ' 24:
"ש. את לא סיכמת איתו את תנאי העסקה החלופית?
ת. הוא ישב עם גרי אביבי והוא הכין את החומר. מר אברהם חכים
הוא החליט. הוא הגיע עם ניירת מסודרת. מישהו הדפיס לו את זה".

87. בעלה ראובן כהן שבחר כאמור להתעלם מתאור ההתקשרות בתצהירו ת/3, ישב באולם והאזין לחקירתה של אשתו וגם שהגיע לאחר מכן לדוכן העדים לא תמך בגרסתה המאוחרת בדבר מערובותה ואפנה לדבריו בעמ' 36:
"ש. צביה לא היתה בסיכומים שלך עם אברהם ושלמה?
ת. היא קרובת משפחה.
ש. היא לא ישבה איתכם?
ת. היא שמעה וידעה. עסקה לא נסגרת באותו רגע זה כמו תבשיל ולכן יודעים. זה יודע וזה יודע.
ש. היא שמעה ממך, אתה ישבת איתו בפגישות?
ת. צביה לא מסכמת דברים אך היא יודעת הכל גם ממני".

88. עד כמה גרסתה של גב' צביה לא עקבית ולא אמינה ניתן היה ללמוד מתאור תוכן הסכם השותפות -תאור בע"פ של הסכם שכנראה היה כתוב אך תוכנו לא הוצג- ולפיו כמתואר בעמ' 10, ההסכם היה הסכם "שותפות מלאה חצי חצי עלויות ומכירות". כאשר בו זמנית היא דיברה כי אברהם ושלמה חכים מקבלים שליש מתוך הדירות (2 מתוך 6), אולי לסתירה יש הסבר בכתובים אלא שהכתובים לא הוצגו כאמור.

89. העדה גב' כהן טענה מצד אחד כי מדובר בהסכם שותפות ולא בהסכם קומבינציה או כדבריה בעמ' 11:
"ש. סוכם על קומבינציה בפגישה?
ת. לא אלא על שותפות..."

בחלוף כדקה, היא מסרה תשובה אחרת לאותה שאלה כמתואר בעמ' 12 שורה ראשונה, "...אם הולכים על שותפות צריך להראות חשבוניות אמיתיות. בגדול הוא ידע שזה 25% קומבינציה".

קומבינציה או שותפות, חצי, שליש או רבע, מה מתוך הגרסאות של העדה יש לאמץ ומדוע לסמוך על עדותה כשקיים לכאורה הסכם כתוב המוחזק בידי רצ ולא מוצג כראיה.

העדה נתבקשה ליישב הסתירות בחקירתה הנגדית אך היא בחרה שלא להשיב לשאלות הספציפיות ואפנה למשל לתשובתה כמתואר בעמ' 12:
"ש. האם בפגישה עם מר חכים, פגישה אצלך בבית ואת היית נוכחת המילה קומבינציה הועלתה?
ת. זה מה שהולך בקרית אתא והוא ידע. גם השמאי ידע על זה".

90. שאלה מהותית נוספת, לה השלכה לגבי ביטול הסכם השותפות או החלפתו באחר הינה שאלת לוח הזמנים, כלומר עד מתי היתה צריכה להיות מושלמת בניית הדירות. גם שאלה זו נותרה משום מה לתשובות בע"פ מפי העדים כשההסכם עצמו מוסתר מבית המשפט, לא במקרה ניתן למצוא בעדויות ובסיכומים תשובות שונות מכל אחד מהצדדים.

91. למעשה כאן היה צריך להסתיים הדיון בתביעת רצ, תובעת הדורשת קיום הסכם שותפות (שתוכנו הכתוב לא הוצג) ואשר לא טרחה להביא ראיות באשר לתוכן הסכמת הצדדים בשלב הראשון של תחילת ההתקשרות ובשלב השני שבו שונו תנאיה כגרסת רצ. בהעדר ראיות דין התביעה להדחות.

92. אם לא די בכך, אבהיר כי חוסר אמינות עדי רצ בולט גם מדרך ניסוח תצהירם (ותביעתה), מעיון בת/1 תצהיר הגב' צביה כהן ניתן לראות כי היא נמנעה מלתאר מתי נחתם הסכם השותפות, מי היו צדדיו ומי נטל חלק במו"מ (ואזכיר כי ההסכם עצמו שנערך בכתב לכאורה מעולם לא הוצג בבית המשפט). אם הגב' צביה כהן נטלה חלק במו"מ ובהתקשרות כדבריה כמתואר בעמ' 10, מדוע לא ציינה זאת במפורש בתצהירה ומדוע העידה עדות שונה לחלוטין בפני
כב' הש' נאמן (נ/1 עמ/ 24) והתשובה היא אחת, גרסת צביה כהן בחקירתה הנגדית אינה גרסת אמת והדברים אינם ידועים לה כלל ממקור ראשון.

93. בין הצדדים מחלוקת לכאורה באשר לחלקו של מר שלמה חכים ז"ל, האם היה צד אמיתי להסכם השותפות כגרסת חכים. בכתב התביעה המקורי נטען בסעיף 3 כי העיסקה נעשתה בשם אברהם חכים
ו/או בשמו של הסב שלמה חכים ז"ל, הנסוח השתנה בעת תיקון התביעה בשנת 2003 (ר' סעיף 5.1) וגם כאן הפתרון היה בהצגת הסכם השותפות שנשמר בסוד מפני בית המשפט.

94. הצדדים דיווחו כאמור לרשויות המס על הסכם שחתמו לרכישת החלקה (נספח ד1 לת/1), הסכם זה לא הוצג בעת הדיון בבית משפט. ביחד עם הדיווח על ההסכם דיווחו הצדדים כי אברהם חכים
ושלמה חכים ז"ל רכשו כל אחד 1/6 חלקים מהחלקה ורצ מחזיקה בעבורם בחלקים אלו בנאמנות ללא הסכם (ר' נספחים ד2-ד3' לת/1). לפי גרסת גב' צביה כמתואר בסעיף 7.1 לתצהירה ת/1 מנהל מיסוי המקרקעין הודיע כי הוא לא מכיר בעסקת הנאמנות, הודעה מהותית זו לא הוצגה כראיה. לאחר מכן הודיעו הצדדים לרשויות המס כי הנאמנות בוטלה (נספח ה' לת/1).
95. הגב' צביה כהן הסבירה עמדתה לגבי הנאמנות כמתואר בעמ' 14-15:
"ת. אני הבנתי שהעסקה הזאת פיקטיבית.
ש. ממי הבנת את זה?
ת. ממר חכים שכל מה שהוא עושה זה נאמנות פקטיבית. אני חשבתי שנאמנות זה נאמנות כמו שזה נשמע. אני הבנתי ששמים את הכסף בנאמנות.
ש. ממי הבנת שזה פקטיבית?
ת. מר חכים אברהם דיבר על שותפות וכותבים נאמנות זה משהו לא נכון לכתוב ככה".

96. מיותר לציין כי רצ דיווחה לרשויות המס על הסכם הנאמנות (נספחים ד'1, ד2) כנאמנות כשרה לכל דבר וענין. תמוה הכיצד אנשים ישרי דרך עושים זאת כשלדעתם הנאמנות היא פיקטיבית. למען הסר ספק אבהיר כי מעיון במסמכים שהוצגו ולאור העדויות ובעיקר המסמכים שהוסתרו ע"י שני הצדדים, הרושם שקיבלתי הוא כי כל נושא הנאמנות היה פיקציה. דרך זו היתה ניסיון אחד מתוך רבים שעשו הצדדים על מנת להונות את רשויות המס, אלא שמרוב נסיונות לרמות את רשויות המס- מצאו עצמם הצדדים נעדרי יכולת וראיות להוכיח את האמת.

97. פגם בסיסי נוסף בגרסת רצ, מערער אף הוא את אמינות גרסתה. כזכור לגרסת רצ קיימת עיסקת שותפות אחת שנקבעה וסוכמה מראש עם אברהם חכים
ואביו שלמה ז"ל. לחיזוק ולתמיכה בטענה זו מצביעה צביה כהן בסעיף 11.3 לתצהירה על הסכומים שונים ששולמו כמכלול אחד וביניהם סכום של 63,589 ש"ח בגין ריביות. לגרסת צביה כהן סכומי הריבית חושבו מראש ונלקחו בחשבון לפיו שיעורם המדויק בעת ההתקשרות בהסכם השותפות (עמ' 16) ואניח כי טעתה והיא התכוונה להסכם עם ילדי חכים. בחינת הסכומים מראה כי גרסה זו בלתי אפשרית, רק חוזי עתידות יכולים היו לדעת ביום 20.9.95 מועד ההתקשרות עם ילדי חכים, מהו שיעור הריבית שישלמו ילדי חכים 3 חודשים לאחר מכן ביום 31.12.95, כפי שמתואר בנספח ט' לת/1. מנספח ט' הנ"ל ניתן ללמוד כי הסכום של 50,639.51 נוצר רק ביום 31.12.95, לגב' צביה כהן לא היו פתרונים לחידה זו ואפנה לחקירתה בעמ' 16-17.

98. לגבי המרכיב השני, יתרת מרכיב הריבית בשיעור של 12,950 ש"ח התעקשה גב' צביה בעדותה כי מדובר בריבית של 7% לתקופה שלא ידועה לה תוך התעלמות מהעובדה כי רצ התקזזה בגין המע"מ והריבית אמורה להיות לסכום של 50,000 ש"ח בלבד. ב"כ חכים מתאר את האבסורד בגרסת צביה כהן בעמ' 26-30 לסיכומיו, תיאורו מקובל עליי במלואו וההסבר היחידי הוא, כי גב' כהן מסרה גרסה שאינה אמת תוך נסיון לבססה בנתונים אמיתיים אלו שנתונים אלו לא היו ידועים במהלך ההתקשורוית ואימוצם בדיעבד בתוספת אי אמירת אמת באשר למועד ידיעתם, ערער אף הוא את אמינות גרסת רצ. יצויין כי לרצ ניתנה זכות להשיב לסיכומי הנתבעים, היא בחרה שלא לנצל זכות זו והשאירה את דבריו הקשים של ב"כ הנתבעים ללא מענה.

99. גם משנחתמו ההסכמים ביום 20.9.95 בין רצ לבין ילדי חכים לא התנהגו הצדדים על פי האמור בהם. על פי חוזה הקבלנות היו צריכים ילדי חכים לשלם לרצ 180,000$ תוך 30 יום דהיינו עד ליום 20.10.95, אין מחלוקת כי סכומים אלו שולמו ביום 8.11.95, באיחור ללא תלונה או טרוניה.

100. שאלת המפתח שהינה שאלה שבמחלוקת הינה מה הוסכם בין הצדדים ביום ההתקשרות 20.9.95, ראובן כהן בחר שלא להצהיר בנושא, צביה כהן אישרה (עמ' 23-24) כי לא היתה צד לאותו הסכם, כך שעל הפרק עדות אחת של אברהם חכים
שלצערי כפי שיפורט להלן גם הוא לא הגיע לאולם בית משפט על מנת לספר את כל האמת.

101. זה השלב להבהיר עובדה נוספת, רצ כדרכה עושה שימוש בכתובים לטעון טענות שונות מבחינתה, טענות שיקריות הנטענו במודע תוך הודאה מטעם רצ בפעולה בדרך פסולה זו, ללא כל היסוס. אין מחלוקת כי בתחילת הדרך נפתח חשבון מיוחד לשותפות, חשבון בבנק הבינלאומי כשלאברהם חכים
זכויות חתימה בחשבון ממנו אמורה היתה להיות מנוהלת השותפות (עמ' 24 לעדות צביה כהן ונספח א לנ/22). רצ הודיעה לבנק כי בוטל הסכם השותפות ו"נעשו חוזים חדשים", נספח ו' לנ/22, הכיצד הודעה זו מתיישבת עם גרסתה כי הסכם השותפות נותר בעינו.

102. לו הייתי נדרש לגבש עמדה על סמך עדויות רצ, דין תביעתה להדחות, המסמכים שהוצגו סותרים את עדויות המצהירים מטעמה, עדויות בלתי אמינות.

103. אלא שזה השלב להפנות לשיחה שנערכה בין צביה כהן לבין אברהם חכים
, השיחה הוקלטה (ת/2) ותומללה (נספח א' לת/1) ואדגיש כי אין מחלוקת בין הצדדים כי נערכה שיחה בין צביה לבין אברהם שהוקלטה על ידה.

104. בראש ובראשונה אבהיר כי ב"כ משפחת חכים מפנה בסעיף 156 לסיכומיו לתנאים הכרחיים לשם קבילות קלטת, אלא שבעת הגשת הקלטת והתמליל לא נטענה טענה כל שהיא נגד קבילותם (עמ' 8) ולכן המסמכים קבילים והשאלה היחידה שנותרה היא שאלת משקל תוכנם.

105. תהיות רבות עולות מעיון בתמליל, לא מצויין בתמליל וגם לא בתצהירה של צביה מתי נערכה השיחה, הגב' צבי הצהירה במסגרת תצהיר אחר כי השיחה הוקלטה בעת נסיעה ברכב (נ/2) בעוד שבעדותה (עמ' 33) טענה כי השיחה נערכה בעת מפגש בביתה, סתירות אלו שאפיינו את עדותה של גב' צביה כהן השאירו את עדותה כלא אמינה, אך לעצם תוכן התמליל לא יכול להתכחש מר אברהם חכים
.

106. השיחה הוקלטה ללא ידיעת אברהם חכים
, מתוכנה עולה כי גם מר אברהם חכים
לא מספר את כל האמת וכי דבריו באותה שיחה אינם תואמים את קו הגנתו. זה השלב להבהיר כי גם עדותו של אברהם חכים
בכללותה אינה אמינה עליי.

107. בעמ' 3 לתמליל אומר מפורשות אברהם חכים
את הדברים הבאים "אנחנו הלכנו שותפות שהוא שלוש דירות ואני שלוש דירות העיסקה כולה היתה בצורה הזאתי ורשמנו את זה על שלושת הילדים שלי. חבל על הדיבורים זה על בסיס העלויות שמה שהצהיר רובי ועל בסיס מחיר קנית הקרקע וזה היה הבסיס לעיסקה ביננו". למעשה בדברים אלו תומך מר אברהם חכים
בגרסת רצ במלואה. עד כמה לא אמיתית גם גרסת אברהם חכים
בעדותו בפני
י ניתן ללמוד מדבריו בשיחה המוקלטת כשהוא מאיים למצוא "כיסוי" בהסכם הכתוב שנערך עם ילדיו כמתואר באותו עמ' 3 לתמליל, "אין לי חשבון איתך בשום דבר יש לנו חוזה כתוב ככה אני יכול לענות לך אם ככה תדברי איתי ככה אני עונה לך" או בעמ' 4 "לשאלה אתה הולך עכשיו לפי החוזים אתה לא הולך לפי החמישים חמישים אחוז, הוא משיב נכון", בעמ' 7 הוא למעשה מודה בקיום שותפות בדבריו "אני מחכה שהשותף יביא את החשבונות ההגונים לא הלא נכונים".
108. מר אברהם חכים
מוכן באותה שיחה לשבת ולבחון את ההתחשבוניות כמתואר בעמ' 6 לתמליל "אני הבטחתי לרובי שאני ישב איתו על החשבונות.... אז יש לך סטיה תגיד יש לך סטיה בעלויות אין בעיה תבוא נשב יש לי סטיה במה שתכננתי לקבל את הכסף בחזרה.... נשב אחד מול השני ואז נעשה בצורה הכי הגונה את החשבונות, אבל את מפציצה מחירים.... המספרים שלך לא נכונים.... תשלמי קודם כל את מה שעשית כעבירה שהכסף יהיה אצלי ולא אצלך אני אשב. אני לא סרבתי לשבת אף פעם אחת".

109. הרושם העולה מתוכן השיחה המתומללת הוא כי האמת לא נחשפה במשפט שבפני
י. מר אברהם חכים
הרגיש מרומה בענין כספי בטיטו שנלקחו ע"י רצ ולכן חזר בו מסיכומים והתחיבויות שזכרם עולה בשיחה המוקלטת אלא שתוכן הסכם השותפות לא הוכח בצורה וודאית בין השאר משום ששני הצדדים בחרו לעטות הסכמים בע"פ בחוזים כתובים שלא שיקפו בהכרח את האמת.

110. תוכן התמליל-שהוגש כאמור בהסכמה- מראה כי שני הצדדים, רצ ומשפחת כהן מצד אחד ואברהם חכים
מצד שני, חרשו מזימות, שני הצדדים משיקולים שעיקרם כנראה הונאת רשויות המס עשו בדיני החוזים שימוש לרעה. הם הסכימו על שותפות ברווחים ובהפסדים, הם החליטו ביום מסוים לשנות את תנאי השותפות ולהסוות את האמת בדרך של הכנת הסכמים עם ילדי חכים. תוכן ההסכמים- הסכם השותפות הראשון וההסכם לאחר שינוי תנאיו לא הוכח בין משום שמסמכים בכתב המבטאים את תוכנו לא הוצגו ובין משום ששלושת העדים שהעידו- ראובן כהן, צביה כהן ואברהם חכים
לא תארו את העובדות האמיתות בבית המשפט, כך שמשתמע קיום שותפות, תנאיה לא הוכחו.

111. בטרם סיום אציין כי באופן תמוה בעיניי הביאו בני משפחת חכים כעד מטעמם את מר בטיטו ואף הגישו כתצהיר עדות ראשית מטעמם את תצהירו נ/14 שהוגש כתצהיר בהליך בו הוא נתבע ע"י ברוך חכים
בבית המשפט המחוזי ואזכיר כי בבית המשפט המחוזי נדחתה תביעת חכים נגד בטיטו ואומצה גרסת מר בטיטו.

112. על פי סעיף 27 לנ/14 שהוגש כאמור כראיה מטעם משפחת חכים, טען מר בטיטו כי במעמד החתימה על ההסכם מיום 5.6.97 במהלך פגישה במשרד עו"ד אביבי, "נאמר לי במפורש כי בין אבי המבקש מר אברהם חכים
ובין חברת רצ קיים הסכם ו/או התחשבנות כספית לענין מימון בנית ומכירת הפרויקט כולו שכן אבי המבקש מימן את רכישת המגרש וחלוקת הרווחים בגין הפרויקט כולו אמורה להתחלק ביניהם וכי למעשה מדובר בקופה אחת", כך הבין מר בטיטו את הסיבה בגינה הוא חותם שוב על הסכם לרכישת דירה שתמורתה כבר שולמה לרצ והחזקה בה נמסרה לו 3 חודשים לפני אותה חתימה.

113. עדותו של מר בטיטו כעד מטעם משפחת חכים הינה עדות אמינה עליי והנני קובע כי דבריו כאמור לעיל שהוגשו למעשה בהסכמת כל הצדדים משקפים נאמנה את המוסכם- הסכם שותפות שנשאר ככזה גם לאחר כניסת ילדי חכים ורוכשי דירותיהם כמו מר בטיטו לתמונה ההסכמית ולכן גם בפני
מר בטיטו, הצדדים חזרו והפנו להסכם שותפות.

114. לאור האמור לעיל הנני קובע כי צודקת רצ בטענתה כי אברהם חכים
התחייב להתחלק עימה ברווחים ובהפסדים של הפרויקט כולו, גם לאחר 9/95 מועד עריכת ההסכמים עם ילדי חכים, אלא שפרטי אותה הסכמה נשארה עלומה בשל דרכם של שני הצדדים שמירת ידיעת האמת לעצמם בלבד.

האם הסכמי ילדי חכים הם הסכמים אמיתיים
115. המסקנה המתחייבת מקביעתי בסעיף הקודם הינה כי הסכמי ילדי חכים היו הסכמים למראית עין ואבסס קביעה זו גם על פי העדויות כפי שאפרט להלן.

116. אקדים ואבהיר כי שאלה שהיתה במחלוקת בפני
כב' הש' נאמן, הפכה לעובדה מוסכמת. התמורה עבור דירות הילה ברוך ושלמה הועברה לרצ, 3 הדירות נמכרו לאחר מכן, הילה ושלמה קיבלו את התמורה בגין המכירה. דירת ברוך חכים
נמכרה למר בטיטו, חלק מהתמורה בגינה נותר בידי רצ.

117. תחילתה של ההתקשרות הכתובה הינה בהסכם קומבניציה לכאורה , אברהם חכים
ואביו שלמה ז"ל הינם בעלי הקרקע, רצ בונה הדירות, אברהם חכים
מקבל דירה ושלמה חכים ז"ל מקבל דירה.

118. לו רצו הצדדים באמת לבטל ההסכם הראשון יהא תוכנו אשר יהיה ולעשות עיסקה חדשה לחלוטין, בין צדדים אחרים-ילדי חכים-שכל אחד מהם מעונין לרכוש דירה לעצמו, לשם מה פעלו הצדדים בצורה שכונתה ע"י עו"ד פריד כ"עקומה" (עמ' 106). אולי הכינוי "עיסקה עקומה" אינו משפטי אך הכינוי התנהגות תמוהה יאה לדרך זו ומוטב להזכיר מה עשו הצדדים. אברהם חכים
מימן כזכור את רכישת המקרקעין, ילדיו לגרסת הנתבעים, רצו לרכוש 3 דירות הנבנות על אותו מגרש. הם לא פנו לאביהם ורכשו ממנו מחצית מזכויותיו, הם לא פנו לרצ ורכשו ממנה 3 דירות. הם רכשו מחצית המגרש מרצ והתקשרו עימה בעיסקת קומבניציה על מנת שרצ תבנה עבורם 3 דירות על המגרש שיום לפני כן היה של אביהם או של רצ.

119. גם מסלול תמוה זה לא נעשה בצורה פשוטה וישירה שכן היה צריך לכאורה להוציא את אברהם חכים
"מהתמונה", רצ שהיתה נעדרת יכולת מימון לקחה הלוואה מבנק, באמצעותה היא החזירה לאברהם חכים
"ביד אחת" את הכספים ששילם עבור המגרש וקיבלה "ביד השניה" את מחצית הכספים בחזרה מילדי חכים שרכשו כך מרצ בעלות במחצית המגרש שלכאורה אביהם היה בעליו. אך גם לפי המסמכים







א בית משפט שלום 25052/01 ר.צ.חב' לבניין בע"מ נ' אברהם חכים, ברוך חכים, הילה חכים ואח' (פורסם ב-ֽ 25/05/2009)