פסקי דין על מינהל קהילתי של השכונות ג' צרפתית ואח' | פסקי דין על איצ'ר יוסף ואח' | פסקי דין על חברת החשמל לישראל | פסקי דין על מדינת ישראל-משרד התשתיות הלאומיות | פסקי דין על מדינת ישראל-המשרד לאיכות הסביבה ואח' |

7762/01 בשא     09/01/2002




בשא 7762/01 מינהל קהילתי של השכונות ג' צרפתית ואח', איצ'ר יוסף ואח' נ' חברת החשמל לישראל בע"מ, מדינת ישראל-משרד התשתיות הלאומיות, מדינת ישראל-המשרד לאיכות הסביבה ואח'




בעניין:

1



בתי המשפט


בית משפט השלום ירושלים
בשא007762/01

בתיק עיקרי: א
015423/01

לפני:
כב' סגן הנשיא יצחק ענבר







בעניין:

1 . מינהל קהילתי של השכונות ג' צרפתית ואח'

2 . איצ'ר יוסף ואח'







המבקשים


נ ג ד



1 . חברת החשמל לישראל בע"מ


2 . מדינת ישראל-משרד התשתיות הלאומיות

3 . מדינת ישראל-המשרד לאיכות הסביבה

4 . עירית ירושלים






המשיבים






החלטה

1.
לפני בקשה לצו מניעה זמני במסגרת תובענה לפי החוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות) התשנ"ב – 1993 (להלן – "החוק למניעת מפגעים סביבתיים"), אשר לפיה מתבקש בית המשפט לאסור על חברת החשמל (המשיבה מס' 1) להפעיל את קו החשמל דו מעגלי 161 קילו וולט מסעף מקו ירושלים ד' – עטרות לתחמ"ש מישור אדומים, בין העמודים 18901 ל -
a
18914
, כקו חשמל עילי מעל פני הקרקע.

2.
המבקש מס' 1 הנו גוף המאגד את ענייניהם של תושבי השכונות גבעה צרפתית, צמרת הבירה, רמות אשכול וגבעת המבתר בירושלים. המבקשים מס' 2 – 26 הנם חלק מדיירי רחוב מבוא העשרה שבשכונת הגבעה הצרפתית בירושלים.

3.
עניינן של התובענה ושל הבקשה דנן, שהוגשה במסגרתה, בקו מתח עליון, אשר נועד לעבור מקו קיים "ירושלים ד'- עטרות" לתחנת משנה במישור אדומים ולספק חשמל, בין השאר, לאיזור התעשיה שבמישור אדומים ולתושבי בקעת הירדן (להלן – "קו החשמל", או: "הקו"). הליכי אישורו של הקו בעירית ירושלים החלו בחודש מאי 1999. לאחר אישור התכניות על ידי העיריה התקבל ביום 2/2/00 אישורו של מנהל מינהל החשמל בהתאם לסעיף 45 לחוק משק החשמל. העבודה בשטח החלה ביום 7/5/00. קו החשמל הנו דו-מעגלי, משתרע לאורך של כ- 18 ק"מ, וכולל 66 עמודי חשמל מתח עליון 161 קילו וולט, אשר מתוכם הוקמו עד למועד הדיון בבקשה (27/11/01) 61 עמודים. 5 העמודים הנותרים נמצאים בשלבי הקמה שונים. המועד המקורי לסיום העבודות והפעלת הקו תוכנן לחודש דצמבר 2001, אך מסיבות שונות התאחר ונדחה במספר חודשים. בהתאם לתכנית הקו, בנייני דירות ברח' מבוא העשרה, שבו מתגוררים המבקשים, נמצאים במרחק אווירי של 35 – 40 מטרים מחלק מעמודי הקו.

עמדתם של המבקשים

4.
תמצית טענותיהם של המבקשים, המתבססות על חוות דעת מומחים שצורפו לכתב התביעה ולבקשה, הנה כדלקמן:

א.
בחלק מעמודי הקו ובפרט באיזור הגבעה הצרפתית צפויות עוצמות שדה מגנטי העולות על 3 – 4 מיליגאוס בקרבת הבניינים ובתוכם, וביחס לעמודים מסויימים אף יותר מזה (ראו את
חוות דעתו של הפיזיקאי ד"ר טוקר).

ב.
על פי מחקרים מעודכנים בנושא הסכנות הבריאותיות הצפויות מקרינה אלקטרומגנטית, קרינה כזו מסרטנת גם בעוצמות קרינה היורדות מתחת ל- 3-4 מיליגאוס. קרינה אלקטרומגנטית נמצאת ביחס ישיר עם עליה בסיכון ללקות בסוגי סרטן שונים, כשקבוצת הסיכון העיקרית הנה ילדים העלולים ללקות בסרטן הדם (ראו את חוות דעתו של ד"ר ריכטר).

ג.
בהתאם לחוות דעתו של ד"ר ריכטר, בתוך פרוזדור שרוחבו 35 – 50 מטרים סביב קווי מתח עליון בין העמודים 18901 – 18914 יהיה שדה אלקטרומגנטי העלול להזיק לבריאות הציבור שייחשף אליו לאורך זמן. בתוך פרוזדור זה קיימים בתי דירות, שבהם עוצמת הקרינה צפויה להגיע לרמות מסוכנות של 3 – 4 מיליגאוס ויותר. משפחות הגרות בבתים אלה, הכוללות כ – 50 ילדים, תהיינה חשופות לקרינה מסוכנת ומסרטנת. הדברים חמורים במיוחד נוכח השילוב בין הקרינה לבין זיהום האוויר המובנה בסביבה, המגביר את הסיכון למחלות בדרכי הנשימה וריאות, בפרט אצל ילדים.

ד.
במצב דברים זה יסכן הקו בין עמודים 18901 – 18914 את בריאות הציבור ויגרום ל"מפגע סביבתי", כמשמעו בחוק למניעת מפגעים סביבתיים. מכאן עתירתם של המבקשים למנוע את הפעלת הקו כקו עילי מעל פני הקרקע, ולהורות לחברת החשמל לטומנו מתחת לאדמה.

ה.
המבקשים מודעים לכך, שעל פי אמות המידה הנקוטות בידי המשרד לאיכות הסביבה (המשיב מס' 3), ערך הסף המותר לחשיפתה של האוכלוסיה לשדות מגנטיים הנו 1000 מיליגאוס, היינו, פי 250 מעוצמת הקרינה הצפויה מהקו. ברם לטענתם, תקן זה הנו ארכאי ומסוכן. ממצאי המחקרים האחרונים הנם כמפורט לעיל. העקרונות המנחים בנסיון לאמוד את הסיכונים בסרטן הנם שלא ניתן להגדיר ערכי סף, מחד גיסא, ושקיים קשר ישיר בין חשיפה לקרינה, אף אם היא יורדת מתחת ל- 3 - 4 מיליגאוס, לבין מחלת הסרטן, מאידך גיסא. לפיכך ומכוח "עקרון הזהירות המונעת" אין מקום להתבסס על ערכי סף, וחברת החשמל חייבת להטמין את הקו באדמה.

ו.
אישוש לעמדתם מוצאים המבקשים בפני
יתו מיום 8/7/01 של ד"ר גלברג, ראש אגף מניעת רעש וקרינה במשרד לאיכות הסביבה, למחלקה לאיכות הסביבה של עירית ירושלים, שבה הנו מציין כי מן המחקרים בנושא עולה שחשיפה לקרינה של 10 מיליגאוס ויותר מהווה מטרד ועלולה לגרום לבריחת סידן, עייפות כרונית והחלשות מערכות ההגנה בגוף. על יסוד ממצאים אלה כותב ד"ר גלברג, כי "מתוך עיקרון הזהירות המונעת, עליו המשרד מחויב מתוקף תפקידו, הנני ממליץ לתכנן ולבצע קווי מתח עליון שלא יחשפו את האוכלוסיה לשדה מגנטי ממוצע (ממוצע על פני 24 שעות) העולה על 10 מיליגאוס...מן הנסיון שנצבר הן בארץ והן בעולם, הטמנת קווי מתח עליון של 161 קילווולט...מבטיחה שהשדה המגנטי לא יעלה על 10 מיליגאוס..." (נספח טו לבקשה).
פנייה זו מהווה, לשיטת המבקשים, פריצת דרך של המשרד לאיכות הסביבה, שכן נזנח התקן הארכאי
של 1000 מיליגאוס, אך עדיין אין בה די כדי לשקף את ממצאי המחקרים המעודכנים.

עמדתם של המשיבים

5.
המשיבים מתנגדים לבקשה. בתגובותיהם העלו טענות מקדמיות שונות, וביניהן: שיהוי, והעדר עילת תביעה למבקש מס' 1, אך בה בעת השיבו לגופה של הבקשה. נתמקד להלן בגופם של דברים.
(א)
עמדת משרד התשתיות הלאומיות (המשיב מס' 2)

6.
הקמת הקו נשוא התביעה נועדה לתת מענה הולם לצריכת חשמל של יישובי איזור מישור אדומים. חשיבותו של הקו ומידת חיוניותו הלאומית הנם מעבר למחלוקת, וקיימת דחיפות רבה בהקמתו, שכן הקווים הקיימים אינם יכולים לספק את צרכי העברת החשמל במקום. שיקולים אלה הנחו את המשיב מס' 2 במתן הרשאה לבניית הקו לפי חוק משק החשמל התשנ"ו-1966.

7.
חברת החשמל פרסמה על פי דין את עיקריה של תכנית העבודה, אך המבקשים לא הגישו כל השגה בקשר לכך. התכנית אושרה על ידי מנהל משק החשמל וניתנה לחברת החשמל הרשאה לביצועה. במסגרת הבדיקות שבצע המשיב מס' 2 התמקד במידת הפגיעה בקרקע ולא נבדק על ידו, ואין הוא חייב לבדוק, אם חברת החשמל עומדת בתקן פליטת הקרינה שאומץ על ידי המשיב מס' 3. אם יחליט בית המשפט לקבל את התובענה ולחייב את חברת החשמל להטמין את הקו, יהא עליה לקבל היתר חדש לתכנית העבודה.

(ב)
עמדת המשרד לאיכות הסביבה (המשיב מס' 3)

8.
רישויו של קו חשמל כעסקינן, שהנו מכשיר הפולט קרינה מייננת, מוסדר בתקנות הרוקחים (יסודות רדיואקטיביים ומוצריהם) התש"ם-1980 (להלן – תקנות הרוקחים). רשות הרישוי לפי תקנות הרוקחים הנו הממונה על הקרינה הסביבתית אצל המשיב מס' 3. מכוח הוראת סעיף 9 לתקנות,
הקובעת את סמכותו של הממונה על הקרינה להמליץ בפני
השר על קביעת תקני בטיחות קרינה, אימץ המשיב מס' 3 את התקן שהומלץ על ידי ארגון הבריאות העולמי
(
who)

והאגודה הבינ"ל לבטיחות קרינה(
irpa)

, שלפיו לא צפויה סכנה מחשיפה לשדה מגנטי שלא עולה על 1000 מיליגאוס
. תקן זה מקובל בעולם המערבי כולו, למעט שוויץ ואיטליה שבהן נוהג תקן מחמיר יותר, והוא בא לידי ביטוי כתנאים מחייבים בהיתרי קרינה הניתנים מכוח התקנות.

9.
לאחרונה פורסמו מחקרים חדשים אשר לאורם ובשל "עקרון הזהירות המונעת" המליץ ד"ר גלברג, ראש ענף מניעת קרינה ורעש במשיב מס' 3, על הקמת קו מתח עליון באופן שלא יחשוף את האוכלוסיה לשדה מגנטי ממוצע (על פני 24 שעות) העולה על 10 מיליגאוס. אולם מדובר בהמלצה בלבד, אשר לפי שעה אינה באה להחליף את התקן הקיים, ואין בה כדי לומר שרמת קרינה העולה על 10 מיליגאוס היא מסוכנת. בחודש אוקטובר 2001 קבעו גם מומחי ארגון הבריאות העולמי שאין במחקרים החדשים הנ"ל כדי להצדיק את שינוי התקן. עם זאת עומד המשיב מס' 3
להקים בעתיד הקרוב וועדת מומחים מייעצת שתעריך מחדש סוגיה זו.

10.
תקן הבטיחות הנ"ל, אשר אומץ על ידי המשיב מס' 3, מהווה את הנורמה המשפטית, שלאורה יש לבחון האם הקרינה האלקטרומגנטית הצפויה מהקו הנה "מפגע סביבתי", כהגדרתו בחוק למניעת מפגעים סביבתיים. הואיל ורמת הקרינה הצפויה מהקו הנה מיליגאוסים בודדים, לא תסכן את בריאותו של אדם ולא תהווה "מפגע סביבתי".

11.
בגדרו של סעיף 18(4) לתקנות הרוקחים ומשיקולי מדיניות וקביעת סדרי עדיפות, בחר המשיב מס' 3 שלא להסדיר את פעילותה של חברת החשמל במסגרת של היתרי קרינה, אולם המשיב מס' 3 קיים ומקיים עם חברת החשמל הליכי הוועצות וולונטריים. עמדתו של המשיב מס' 3 באשר לקו החשמל נשוא התביעה הייתה תחילה שיש להטמינו בקרקע, אך זאת מטעמים תכנוניים, ולא מהטעם שיש סיכון בריאותי כלשהו בהקמתו כקו עילי. חברת החשמל לא הסכימה להטמין את הקו בקרקע, אך היא התחייבה לבחון את האפשרות לעשות כן בעתיד, בעת שתוקם באיזור תשתית לרכבת קלה.

(ג)
עמדת עירית ירושלים (המשיבה מס' 4)

12.
המחלקה לאיכות הסביבה של עירית ירושלים דרשה כי הקו יוטמן בחלקו הרלוונטי בקרקע, וזאת הן ממדיניות של זהירות מונעת והן מנימוקים תכנוניים. אולם, בשל אילוצים הקשורים בעבודות תשתית נרחבות העתידות להתבצע באיזור צומת הגבעה הצרפתית בשנים הקרובות לצורך הקמת אתר תחזוקת קרונות הרכבת הקלה (דיפו), הסכימה כי הקו יבוצע באיזור הגבעה הצרפתית באופן זמני כקו עילי ורק לאחר מכן, במהלך העבודות להקמת הדיפו, יוטמן באדמה. תכנון ראשוני של תוואי מערכות התשתית הכלליות המובילות לדיפו הושלם רק בימים אלה. התכנון הועבר לחברת החשמל על מנת שתתחיל בתכנון תשתיות החשמל הדרושות לדיפו, בשילוב עם תכנון קו המתח העליון התת-קרקעי. חברת החשמל מעריכה כי לצורך התכנון היא תזדקק לשנה.

13.
במסגרת הרשיונות שהוציאה העיריה לחברת החשמל התחייבה חברת החשמל, כי תטמין את הקו בקרקע עד סוף שנת 2006, וזאת בתנאי שלא יהיה שינוי בתאריכי היעד הרלבנטיים להקמת הדיפו של הרכבת הקלה.
(ד)
עמדת חברת החשמל

14.
חברת החשמל מבקשת לאמץ את עמדתו של המשרד לאיכות הסביבה, שלפיה אמת המידה לבחינה של זיהום על ידי קרינה הנה 1000 מיליגאוס, וזאת כפי שנקבע על ידי האיגוד הבינלאומי להגנה מקרינה בשיתוף עם ארגון הבריאות העולמי. על פי חוות דעת מומחה שצרפה לתגובתה (פרופ' ריבק), ערך הסף של 1000 מיליגאוס אומץ בשנת 1999 גם על ידי מועצת האיחוד האירופי כערך מנחה עבור מדינות האיחוד האירופאי. הקריטריונים שעליהם מבוסס ערך זה אושרו מחדש במהלך חודש מרץ 2001 על ידי המועצה הבריטית להגנה מקרינה. המלצתו של הממונה החדש על הקרינה במשרד לאיכות הסביבה, ד"ר גלברג, כי החשיפה הממוצעת לאורך היממה בקווים חדשים לא תעלה על 10 מיליגאוס, הנה המלצה גרידא שאין בה כדי לשנות את ערכי הסף. קיימת מדינה אחת בלבד שבה נקבע ערך סף של 10 מיליגאוס: שוויץ, אולם הרשות המוסמכת בשוויץ חייבת להעניק פטור מערך הסך במקום שבו מוכח, כי סידור הפאזות בקו החשמל הנו אופטימלי לצמצום רמות השדה המגנטי, ושננקטו כל האמצעים הטכניים והתפעוליים הסבירים מבחינת עלותם לצמצום רמות השדה המגנטי השוררות בקרבת הקו, אך חרף אמצעים אלה עוצמת השדה המגנטי עולה על 10 מיליגאוס (ראו לעניין זה את חוות דעתו של ד"ר כהן). אמצעים אלה ואף מעבר לכך ננקטו על ידי חברת החשמל.

15.
זאת ועוד: על פי חישוביה של חברת החשמל, רמות השדה המגנטי הממוצעות בקיר הפונה אל קו החשמל של הבית הסמוך ביותר לקו לא יעלו על תחום של 1.1-1.0 מיליגאוס בשנים הקרובות, ועל 3.1-3.0 מיליגאוס בשנת 2007. לגבי בתים מרוחקים יותר תהיינה רמות השדה המגנטי נמוכות יותר ולא שונות מרמת הקרינה הקיימת ממילא עקב שימוש במכשירים או בחווט ביתי (ראו את חוות הדעת של ד"ר כהן).

16.
עד היום לא נמצא קשר סיבתי ישיר בין שדות אלקטרומגנטיים לבין השפעות בריאותיות. קרינה אלקטרומגנטית מסווגת כ"גורם אפשרי" לסרטן, שהנה הקטגוריה הנמוכה ביותר מבחינת דרגות הסיכון, שבה נמצאים חומרים שאין הוכחה פוזיטיבית שהם מסרטנים.
במצב דברים זה רווחת במדינות מערביות בעולם לרבות ארה"ב מדיניות של "זהירות מונעת"
(
prudent avoidence)
.הגדרתעקרוןזההסוכנותלהגנתהסביבהמארה"בהיא"אימוץ אמצעים להמנע מחשיפה לשדות אלקטרומגנטיים כאשר זה סבירפרקטי, יחסית זול, ופשוט לעשייה". חברת החשמל אימצה עקרון זה ונקטה במסגרת תכנון הקו נשוא התביעה בכל האמצעים המקובלים בעולם במסגרת מדיניות זו בחירת תוואי המרוחק ככל שניתן ממבנים מאוכלסים; שימוש בעמודים בי מבנה תלת זרועי, הגורם לקיזוז הדדי של השדות המגנטיים הנוצרים סביב כל מוליך פאזה; סיגור פאזות הגורם לקיזוז הדדי מירבי של השדות המגנטיים בקרבת הקו.

:


התקנים

על


על
פי

,








בשא בית משפט שלום 7762/01 מינהל קהילתי של השכונות ג' צרפתית ואח', איצ'ר יוסף ואח' נ' חברת החשמל לישראל בע"מ, מדינת ישראל-משרד התשתיות הלאומיות, מדינת ישראל-המשרד לאיכות הסביבה ואח' (פורסם ב-ֽ 09/01/2002)