פסקי דין על "מעריב" הוצאת מודיעין | פסקי דין על חבר הכנסת שלום שמחון

29300/03 א     01/10/2003




א 29300/03 "מעריב" הוצאת מודיעין נ' חבר הכנסת שלום שמחון




1
בתי המשפט
א 029300/03
בית משפט השלום תל אביב-יפו
01/10/2003
תאריך:
כב' השופטת י. שבח
, סג"נ
בפני
:
1. "מעריב" הוצאת מודיעין

2. אמנון דנקנר
3. אבי זילברברג
4. קלמן זיסקינד
בעניין:
המבקשים
(הנתבעים)

נגד
חבר הכנסת שלום שמחון
המשיב
(התובע)

החלטה
בפני
בקשה לעיכוב הליכים בטענת "הליך תלוי ועומד".

1. התובע מכהן כחבר כנסת מטעם מפלגת העבודה.
הנתבעת מס' 1 הנה המו"ל של עיתון "מעריב".
הנתבע מס' 2 הנו עורך עיתון "מעריב".
הנתבע מס' 3 הנו עורך מוסף "סופשבוע" של עיתון "מעריב", והנתבע מס' 4 הנו כתב במוסף זה.

ביום 21.2.03 פרסמו הנתבעים במוסף "סופשבוע" של העתון "מעריב" כתבה אודות התובע.
התביעה בהליך זה נסבה סביב טענת התובע לפיה פרסמו הנתבעים כתבה שיקרית, החורגת מהסטנדרט העיתונאי, מבלי לבדוק ולאמת את המידע שנמסר להם בטרם זו פורסמה.
לטענתו, כתוצאה מהפרסום בתפוצה נרחבת, לרבות תוכנו השיקרי והפוגע נגרמו לו נזקים כבדים ובכלל זה פגיעה באמון הציבור, במשרתו כאיש ציבור ובשמו הטוב .
התובע טוען כי במעשה זה ביצעו הנתבעים עוולה של לשון הרע לפי חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 (להלן: "החוק") וכן עוולה של פגיעה בפרטיות לפי חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981.

2. בין אותם הצדדים תלוי ועומד הליך פלילי במסגרת ק.פ. 11/03 (הקובלנה הפרטית צורפה לבקשה) (להלן: "הקובלנה הפלילית").
הקובלנה הפלילית בקפ 11/03 הוגשה לבית משפט השלום בתל אביב ביום 29.4.03, וסעיפי האישום בה מתייחסים לפרסום לשון הרע בכוונה לפגוע וכן עבירה לפי חוק הגנת הפרטיות.
גם התובענה האזרחית שבפני
הוגשה לביהמ"ש ביום 29.4.03 דהיינו בו ביום, ואף עילותיה נשענות על שני החקוקים נשוא הקובלנה הפרטית.

3. הנתבעים עתרו לבית המשפט בבקשה כי יורה על עיכוב ההליכים בתובענה דנן בשל קיומו של הליך נוסף התלוי ועומד.
לטענת הנתבעים, יש לעכב את ההליכים בתובענה דנן, הואיל והקובלנה הפלילית, עוסקת בשאלות עובדתיות ומשפטיות זהות לשאלות המתעוררות בהליכים דנן, והיא קבועה לשמיעת ראיות בחודש אוקטובר שנה זו.
לטענתם, על מנת להימנע מכפל דיונים ומהכרעה סותרת יש לעכב את ההליכים דנן עד למתן הכרעה בקובלנה הפלילית המתנהלת בבית משפט השלום בתל אביב.
לדבריהם, ניהול שני הליכים במקביל יגרום להטרדה מיותרת של הנתבעים ו/או העדים וכן של בית המשפט שהרי עסקינן באותן עובדות, כאשר בסופו של יום בית המשפט בתביעה דנן רשאי להסתמך על הממצאים העובדתיים שנקבעו בקובלנה הפלילית בהתאם לסעיף 24 לחוק.
עוד טוענים הנתבעים, כי עיכוב ההליכים מתבקש לשם מניעת ניצול לרעה של ההליך השיפוטי ומניעת עיוות דין .

4. התובע מתנגד לעיכוב הליכים.
לטענתו, אין בעיכוב ההליכים בתובענה דנן משום חיסכון בזמנו של בית המשפט או של הנתבעים, שכן גם אם יינתן

פסק דין
המזכה את הנתבעים בקובלנה הפלילית, הרי שזה לא יוכל לסייע לנתבעים בתובענה דנן שכן ייתכן כי אותן ראיות שתוצאתן זיכוי מחמת הספק, תספקנה להטלת אחריות בהליך האזרחי ולפיכך לא תהא מניעה לשומען בשנית.

עוד טוען התובע, כי אין כל צידוק לעיכוב שמיעת התובענה דנן בשל ניהול הקובלנה הפלילית לאור סעיף 88 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) הקובע כי הליכים בתיק אזרחי יעוכבו רק מקום בו העובדות הכלולות בו מהוות עבירה מסוג פשע.

5. תחולתו של הכלל "עניין תלו ועומד" בכל אותם מצבים שבהם מנהלים בעלי הדין תובענות מקבילות בשל אותה עילה, ולאו דווקא שתי תובענות אזרחיות.

זהות העילות נבחנת בהקשר זה במשמעות רחבה יותר. דהיינו לפי מהות העניין או הנושא. בע"א 91/75 שיך אל עוקבי נ' מינהל מקרקעי ישראל, פ"ד כט (2)447,481 נקבע כי:
"כדי להחיל את עקרון 'העניין תלוי ועומד' יש להוכיח את זהות העילות בשתי התובענות..., לעניין זהות העילות, אין זה הכרחי, שתהיה חפיפה מוחלטת בין כל העניינים העשויים להידון בשתי התובענות. העיקר הוא, כאמור, שבשתיהן עומדות לדיון אותה סוגיה מהותית....".
מטרות הדוקטרינה הינן למנוע - כפל התדיינות, הטרדת בעלי הדין ובתי המשפט, ומצב בו שתי ערכאות תגענה להכרעות סותרות בנוגע לאותו עניין ממש.
לבית המשפט, אם כן, נתונה הסמכות להורות על עיכוב הליכים בתובענה המתנהלת בפני
ו, כאשר הליכים הנוגעים לאותו נושא שמחלוקת מתנהלים זה מכבר בפני
בית משפט אחר.
כדבר שבשגרה תעוכב התובענה המאוחרת, ומכל מקום תינתן עדיפות לתובענה המצויה בשלבים מתקדמים יותר.

5. ובענייננו:
הנושאים המועלים בשתי התובענות הינם זהים.
התובענה דנן הוגשה בעילת פרסום לשון הרע וכן בעילת פגיעה בפרטיות ואף הקובלנה הפלילית הוגשה בגין טענות זהות, בהסתמך על אותם חיקוקים למעט שינויים המחוייבים ממהות ההליך השונה והסעדים המתבקשים

אין חולק כי שתי התובענות נובעות מאותה מערכת נסיבות, ומשכך יש להניח כי עסקינן באותן עדויות ובאותם עדים.
כפל שמיעה יגרום להכבדה מיותרת הן על בית המשפט והן על בעלי הדין, שכן בסופו של ההליך הפלילי, רשאי בית המשפט, הדן בהליך האזרחי, להסתמך על הממצאים העובדתיים שנקבעו בהליך הפלילי.
לעניין זה נקבע בסעיף 24 לחוק כי: "במשפט אזרחי בשל לשון הרע שנדון לאחר שמשפט פלילי נגד אותו אדם בשל אותה לשון הרע נסתיים, רשאי בית המשפט להסתמך על הממצאים העובדתיים, כולם או מקצתם, שנקבעו במשפט הפלילי על-פי הראיות שנגבו בו, בלי לחזור על גבייתן."
התובענה דנן מצויה בשלבי דיון ראשוניים, דהיינו טרם הוגש כתב הגנה וטרם נתקיימה ישיבת קדם ראשונה שעה שהקובלנה הפלילית נקבעה לשמיעת ראיות לחודש אוקטובר 2003, דהיינו, לימים אלו.

למעלה מן הצורך אציין כי קביעת כבוד השופטת שטרסברג כהן ברע"א 854/97 לופטין נ' מוניקה תכשיטים בע"מ, תק-על 97(2), 151 לפיה לא כל אימת שמתנהל הליך פלילי לצד הליך אזרחי באותו עניין, יש לעכב את ההליך האזרחי וכי הליכים צריכים להתנהל ביעילות וללא דחיות מיותרות, הרי שכל מקרה נבחן לגופו בהתאם לנסיבותיו והדבר נתון לשיקול דעתו של בית המשפט.
מכל מקום, הואיל ועסקינן בשתי תובענות המבוססות על אותה מסכת עובדתית, על אף שמדובר בהליכים שונים, נראה כי יש מקום לעכב את ההליך דנן בשל קיומו של הליך תלוי ועומד בקובלנה הפלילית, אשר שמיעת הראיות בו עומדת להתחיל בימים הקרובים.

6. התוצאה:
מכל הטעמים המפורטים לעיל אני מקבלת את הבקשה ומורה על עיכוב ההליכים בתיק זה עד למתן

פסק דין
בקובלנה הפלילית.
התובע רשאי להודיע על חידוש ההליכים תוך 60 יום מיום מתן הכרעת הדין ובמקרה כזה יוחזר התיק לרשימת התיקים התלויים ועומדים ללא צורך בבקשה ו/או בתגובת הצד שכנגד.
בנסיבות העניין אין מקום לפסיקת הוצאות.

המזכירות תמציא העתק מהחלטתי לב"כ הצדדים.
ניתנה היום ה' בתשרי, תשס"ד (1 באוקטובר 2003) בהעדר הצדדים.

שבח יהודית, שופטת








א בית משפט שלום 29300/03 "מעריב" הוצאת מודיעין נ' חבר הכנסת שלום שמחון (פורסם ב-ֽ 01/10/2003)