פסקי דין על עמרם אבנר | פסקי דין על גיא כהן | פסקי דין על דיקלה כהן |

3013/05 תאק     22/03/2009




תאק 3013/05 עמרם אבנר נ' גיא כהן, דיקלה כהן








בית משפט השלום בעפולה

תא"ק 3013-05 עמרם נ' כהן ואח'



22 מרץ 2009


בקשה מס' 7


בפני

כב' השופטת
שאדן נאשף-אבו אחמד

תובע
1
.
עמרם אבנר



נגד

נתבעים
1. גיא כהן
2. דיקלה כהן


החלטה


הבקשה

1.
לפניי מונחת בקשת הנתבעים
(להלן: "המבקשים") למחיקת התובענה מחמת העדר עילה. עוד עותרים המבקשים לדחיית התביעה מחמת העדר סמכות עניינית ולחילופין להורות על העברת הדיון לבית המשפט המוסמך, הוא בית המשפט המחוזי.

רקע

2.
עניינה של התביעה, היא סכסוך בין שכנים בבית משותף. סיבת הסכסוך, הינה השתלטות של המבקשים, כך לטענת התובע (להלן: "המשיב"), על שטח הרכוש המשותף, עשיית שימוש בלתי סביר וחורג בו ושלילת השימוש ברכוש המשותף משאר בעלי הדירות בבניין.

3.
המשיב טוען, כי המבקשים השתלטו על שטח מהרכוש המשותף המשתרע על כ- 25 מ"ר בחזית הבניין שיועד לחנייה ותחמו אותו באדניות, מבלי שקיבלו את הסכמתם של יתר בעלי הדירות. עוד נטען להשתלטות המבקשים על שטח נוסף מהרכוש המשותף המשתרע על
55 מ"ר, שעל פי תוכנית הבניין אמור להיות חלק מגינת הבניין, ריצופו, הפיכתו לחנייה פרטית המשמשת רק את המבקשים ומניעת שאר הדיירים מהשימוש בו. לטענת המשיב,
השימוש ברכוש המשותף ע"י המבקשים נעשה באופן החורג משימוש רגיל, ללא קבלת הסכמת יתר הדיירים בבניין ובניגוד לדין.

4.
בגדרה של התביעה עותר המשיב, כי בית המשפט יורה למבקשים לחדול מלעשות שימוש ייחודי וחורג ברכוש המשותף ולמסור למשיב את החזקה המשותפת בכל השטח של הרכוש המשותף שנתפס ע"י המבקשים. עוד ביקש המשיב להחזיר את המצב לקדמותו על ידי הסרת האבנים המשתלבות והאדניות שהונחו שלא כדין בשטח הגינה והחניה וכן הנחת שכבת האספלט בשטח חנייה שבחזית הבניין.

עיקר טענות המבקשים

5.
בבקשתם טוענים המבקשים, כי יש מקום להורות על מחיקת התובענה מחמת העדר עילה,
זאת משום שהמבקשים אוחזים בהיתר בנייה המכשיר את העבודות שביצעו בשטח הרכוש המשותף. לשיטתם, הוצאת היתר הבנייה, כאמור, מרוקן את טענות המשיב שבכתב התביעה מכל תוכן, שכן כל העבודות שנעשו ברכוש המשותף נעשו כדת וכדין.

6.
לחלופין טוענים המבקשים, כי יש להורות על דחיית התובענה מחמת היותו של בית המשפט דכאן משולל סמכות עניינית לדון בה. לטענתם, מאחר והסעד המבוקש במסגרת התובענה הוא סילוק האדניות והאבנים המשתלבות שנעשו עפ"י היתק תקף והחזרת המצב לקדמותו,
הרי עסקינן בשינוי בגוף הנכס נשוא המחלוקת ולא בשימוש במקרקעין, ולכן הסמכות העניינית נתונה לבית המשפט המחוזי.
לחילופי חילופין עותרים המבקשים להעברת הדיון בתובענה לבית המשפט המוסמך, הוא בית המשפט המחוזי.

תמצית טיעוני המשיב

7.
המשיב מצידו משיב לטענות הסף באלה:
ראשית, ביהמ"ש הוא המוסמך מבחינה עניינית לדון בתובענה. הטעם לכך הוא, כי עילת התביעה נוגעת לחזקה ושימוש במקרקעין תוך שמירה על גוף הנכס, כיוון שהסעד העיקרי המבוקש בתובענה הינו מניעת הפרעה לחזקה והשימוש המשותפים ברכוש המשותף וכן סילוק מיטלטלין שהתקינו המבקשים על גבי הרכוש המשותף והמונעים מכלל דיירי הבניין שימוש סביר בנכס.

8.
שנית, קבלת היתר בניה כדין אינו מכשיר בנייה תוך פגיעה בזכויות קנייניות של יתר בעלי הדירות ברכוש המשותף. בעניין זה תומך המשיב את יתדותיו בהלכה שנקבעה ברע"א 6339/97 משה רוקר נ' משה סלומון, פ"ד נה (1) 199 (להלן: "פרשת רוקר").

דיון והכרעה

9.
לאחר שקראתי את כתב התביעה וכן נתתי את דעתי לנטען בבקשה ובתגובה, באתי לידי מסקנה כי דין הבקשה להידחות, ועיקר טעמיי יובאו להלן.




העדר עילה

חוק המקרקעין
"

חוק בתי המשפט










תאק בית משפט שלום 3013/05 עמרם אבנר נ' גיא כהן, דיקלה כהן (פורסם ב-ֽ 22/03/2009)