פסקי דין על מיכאל רייסר | פסקי דין על סיעת הליכוד בכנסת | פסקי דין על שלמה הלל

482/88 בג"צ     26/07/1988




בג"צ 482/88 מיכאל רייסר, סיעת הליכוד בכנסת נ' שלמה הלל




(פ"ד מב(3) 142)

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"צ מס' 482/88
השופטים: כבוד הנשיא מ' שמגר
,
כבוד המשנה לנשיא מ' אלון
,
כבוד השופטת ש' נתניהו
העותרים: 1. מיכאל רייסר
, יו"ר ועדת הכנסת
2. סיעת הליכוד בכנסת

ע"י ב"כ עו"ד א' גולדנברג
, עו"ד ז' שיף
נ ג ד

המשיבים: שלמה הלל
, יו"ר הכנסת ואח'
ע"י ב"כ עו"ד ר' בייניש
, משנה לפרקליט המדינה
עתירה למתן צו-על-תנאי.
פ ס ק - ד י ן

הנשיא מ' שמגר
: 1. עניינה של עתירה זו הוא החלטתה של מליאת הכנסת מיום 25.7.88 אשר זה נוסחה:

"הכנסת בישיבתה מיום 25.7.1988 החליטה להעביר לוועדת הכנסת הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (הוראת שעה), התשמ"ח-1988, בדבר הפרדת הבחירות לכנסת מן הבחירות לרשויות המקומיות. על וועדת הכנסת הוחלט להטיל לאיזו ועדה תועבר הצעת החוק. זה למעשה הליך פרוצדורלי קצר ביותר. עד כה לא מילאה וועדה זו בראשותו של היו"ר את חובתה על פי כל דין, לרבות על פי סעיף 11 של פקודת הפרשנות ולא החליטה לאיזו וועדה תועבר ההצעה האמורה. אשר על כן מביעה הכנסת את מורת רוחה והסתייגותה המוחלטת ממעשה ועדת הכנסת ויו"ר שלה ודרך תפקודה. הכנסת מחליטה לשנות את ההרכב האישי הנוכחי של וועדת הכנסת לבחור לאלתר הרכב אישי חדש לועדת הכנסת וזאת מבלי לפגוע בהרכב הסיעתי של הוועדה כיום, כלומר, 7 מערך, 6 ליכוד, 2 מפ"ם, 1 תמי, 1 חדש, 1 מורשה, 1 החזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון, 1 התחיה, 1 שינוי, 1 שס, 1 אגודת ישראל, 1 התנועה לזכויות האזרח, ובסך הכל 23 חברים.
הכנסת מטילה על יו"ר הכנסת לכנס לאלתר את וועדת הכנסת על מנת שתבחר מתוכה יו"ר ותחל למלא את תפקידיה על פי הדין ללא דיחוי.

בעקבות החלטה זו קבעו הסיעות המוזכרות בהחלטה את שמות חבריהן בוועדה בהרכבה החדש, והוועדה בחרה יושב ראש חדש, הווה אומר, כפועל יוצא מן ההחלטה ומן ההצבעה בוועדה שבאה בעקבותיה, הועבר העותר הראשון מתפקידו כיושב ראש ועדת הכנסת. תוצאה זו משקפת הן שינוי פרסונאלי והן שינוי סיעתי, כי היושב ראש שנבחר ביום 25.7.88 ח"כ ר' אדרי, הוא חבר סיעת המערך, בו בזמן שהעותר 1, שנבחר בשעתו, אחרי כינון הכנסת הנוכחית, נמנה עם חברי סיעת הליכוד ונבחר לתפקידו בהתאם להסדר, אשר אליו הגיעה הוועדה המסדרת שפעלה בעת ההיא בעניין האיוש של ועדות הכנסת (ראה סעיף 3 להצעת הסיכום של הוועדה המסדרת).

2. טענת העותרים מפי בא כוחם המלומד, עו"ד א' גולדברג, היא, כי החלטתה של הכנסת והשינויים שחלו בעקבותיה בוועדת הכנסת נוגדים את הדין ואת הנוהג, וכי העניין שלפנינו נכנס לגדר אותם מקרים, שבהם מוצדקת התערבותו של בית משפט זה בפעולותיה של הכנסת (בג"צ 652/81 ח"כ שריד נ' יושב ראש הכנסת מנחם סבידור, פ"ד לו (2) 197, בעמ' 204 מול השוליים א; בג"צ 620/85 מיעארי ואח' נ' יו"ר הכנסת ואח', פ"ד מא (4) 169, בעמ' 192 מול אות השוליים ו ואילך).

באת הכוח המלומדת של המשיבים, המשנה לפרקליט המדינה, גב' ד' בייניש, טענה, כי כל שהוחלט ונעשה אתמול הוא במסגרת דל"ת האמות של הוראות חוק יסוד: הכנסת ושל תיקון הכנסת שהותקן מכוחו.

3. ועדת הכנסת היא, לפי סעיף 13 לתקנון הכנסת, מבין הוועדות הקבועות שלה מוסד המחוקק, ובעניין הרכבה חל האמור בסעיף 9 לפיה:

"(א) הכנסת תחליט על הרכב הוועדות הקבועות, וחבריהן ייבחרו על ידי הכנסת לפי העקרון של נציגות סיעתית.

(ב) התפנה מקומו של חבר ועדה, יבוא במקומו חבר אחר שייבחר על ידי הכנסת לפי העקרון של נציגות סיעתית".

ועדת הכנסת החליטה ביום כ"ו בטבת תש"ם, 15.1.80 כי יש להמשיך בנוהג, הקיים בכנסת מאז כינונה, לפיו קובעת כל סיעה את השינויים בהרכב האישי של חבריה בוועדות הכנסת הקבועות, על ידי מסירת הודעה ליושב ראש ועדת הכנסת, וזה מביא אותה למליאת הכנסת.

סעיף 12 לתקנות הכנסת קובע, כי תקופת כהונתה של ועדה קבועה תהיה כתוקפת כהונתה של הכנסת. בקשר לסעיף זה הועלו לפנינו פרשנויות נוגדות: עמדת העותרים היא, שיש ללמוד מנוסחו של סעיף 12, כי משמונתה ועדה, אין להחליפה באחרת לפני תום כהונתה שלה כנסת. טענת המשיבים היא, לעומת זאת, כי מתוך השוואת נוסחו של סעיף זה עם סעיף 3ף הדן בכהונת יושב ראש הכנסת והסגנים, יש להסיק, כי בסעיף 12 הכוונה לעצם קיומה ופעולתה של הוועדה ולא להרכבה, היינו קביעותה של הוועדה מתבטאת בכך, שמשך קיומה מקביל לזה של הכנסת, אך אין ללמוד מן הנוסח על קיומו של איסור על החלפת חברי הוועדה.

הנני נוטה לקבל את הפרשנות המוצעת על ידי המשיבים, שהרי החלפת ההרכב האישי היא בין ההסדרים העולים מן הנוהג, שקיבל גם, בין היתר, ביטוי בהחלטה הנ"ל של ועדתה כנסת. הווה אומר, החילופין בהרכב האישי של הוועדות הקבועות הם בין התופעות התדירות והמקובלות בחיי הכנסת, ועל כן סביר יותר, שסעיף 12 נועד להבטיח את קביעותה של הוועדה ולא של הרכבה.

4. החלטתה של הכנסת מאמש ביטאה את הכוונה להחליף את חברי הוועדה, וכמוזכר כבר, היא אף הביאה לידי כך הלכה למעשה. המניע לכך היה טמון באופן ברור וגלוי ברצון להחליף את יושב ראש הוועדה, אשר לדעת הרוב במליאה נמנע מקידום הטיפול בהצעת החוק המוזכרת בהחלטה.

לפי סעיף 10 לתקנון הכנסת ועדה קבועה תבחר לה יושב ראש מבין חבריה, לפי המלצת ועדת הכנסת. לא נאמר בסעיף דבר בעניין חילופין בראשות הוועדה, אך בהיעדר הוראה סותרת, יש מקום למסקנה, כי בהתאם לכללי הפרשנות המקובלים, הסמכה או חיוב לעשות דבר משמעם גם סמכות או חובה לחזור ולעשות את הדבר מזמן לזמן, ככל הנדרש לפי הנסיבות (ראה



בג"צ בית המשפט העליון 482/88 מיכאל רייסר, סיעת הליכוד בכנסת נ' שלמה הלל, [ פ"ד: מב 3 142 ] (פורסם ב-ֽ 26/07/1988)