Google

איתן לוי חמדי - נציגות הבית המשותף ברח' הפלמ"ח 21 - ירושלים, ביננשטוק הנרייט, צור מיכאל מנדל ואח'

פסקי דין על איתן לוי חמדי | פסקי דין על נציגות הבית המשותף ברח' הפלמ"ח 21 - ירושלים | פסקי דין על ביננשטוק הנרייט | פסקי דין על צור מיכאל מנדל ואח' |

9788/99 בשא     17/07/2002




בשא 9788/99 איתן לוי חמדי נ' נציגות הבית המשותף ברח' הפלמ"ח 21 - ירושלים, ביננשטוק הנרייט, צור מיכאל מנדל ואח'




בעניין:

1



בתי המשפט


בית משפט השלום ירושלים
בשא009788/99

בתיק עיקרי: א
020312/99

לפני:
כבוד השופטת, שולמית דותן
ס.נשיא
תאריך:
17/07/02



בעניין:
איתן לוי חמדי




ע"י ב"כ עוה"ד
נעים ח'ורי


המבקש

נגד



נציגות הבית המשותף ברח' הפלמ"ח 21 - ירושלים
ביננשטוק הנרייט
צור מיכאל מנדל
צור בעוז יוסף
זיידל חגי
זיידל איריס
צבי אמסל
הראל אברהם
בלייך רחל


ע"י ב"כ עוה"ד
ראובן יהושע ואח'


המשיבים

החלטה

בתאריך 13/9/1999 הגישו נציגות הבית המשותף ברח' הפלמ"ח 21 בירושלים ו - 8 אחרים (להלן: "המשיבים") כתב תביעה ובקשה לצו מניעה זמני במעמד צד אחד (להלן: "הבקשה") נגד לוי חמדי איתן (להלן: "המבקש").
המשיבים טוענים כי המבקש משתמש - שלא כדין - במחסן, במקלט, ובשטחים אחרים השייכים לרכוש המשותף בבית ברח' הפלמ"ח 21 בירושלים.
בתאריך 15/9/1999 נמסרו כתב התביעה והבקשה לצו מניעה זמני למבקש.
בתאריך 16/9/1999 נערך דיון במעמד שני הצדדים ונקבע דיון נוסף ליום 6/10/1999.

בתאריך 5/10/1999 הגיש המבקש תצהיר תגובה לבקשה ובתאריך 6/10/1999 יצא בית המשפט לביקור בבית המשותף ברח' הפלמ"ח 21 בירושלים (להלן: "הבנין").
בעקבות הביקור והתרשמות בית המשפט מאופן השימוש שנעשה בשטחים שאינם, לכאורה, בבעלות המבקש, ניתנה החלטה המצווה על המבקש:

1.
להימנע משימוש במקלט ללינה, למנוחה, לעבודה או לאיחסון של ריהוט וציוד המשמשים לכל הפעולות הללו.
2.
להוציא מהמקלט, תוך 7 ימים, את הפריטים הבאים ככל שהם בבעלות המבקש - מיטות וכלי מיטות, כוננית - שידה או ספריה, תיקים וקלסרים, סולמות, פחי צבע וכיו"ב, כלי אוכל, מערכת סטריאופונית, מחשב, שולחן וכלי כתיבה.
3.
להימנע מאיחסון אבנים וכל חומרי בנין אחרים בכל השטחים הנידונים בבקשה.
4.
לפנות, תוך 15 יום, את כל חומרי הבנין השייכים למבקש ושבית המשפט ראה בשטח.

כמו כן, נקבע דיון בעניין השימוש במחסן ליום 13/12/1999.

בתאריך 19/10/1999 הגישו המשיבים בקשה למתן

פסק דין
בהעדר הגנה נגד הנאשם ובתאריך 20/10/1999 ניתן

פסק דין
נגד המבקש (להלן: "פסק הדין").
בעקבות מתן פסק הדין בוטל הדיון בענין השימוש במחסן שנקבע ליום 13/12/1999.

בתאריך 31/10/1999 הגיש המבקש בקשה לביטול פסק הדין.
ב"כ המבקש טוען כי סבר, בטעות, כי כתב התביעה נמסר למבקש בתאריך 4/10/1999 וכי יכול היה להגיש את כתב ההגנה עד ליום 4/11/1999.

המשיבים טוענים, בתגובה לבקשה לביטול

פסק דין
, כי הבקשה אינה נתמכת בתצהיר המפרט ומאמת את עיקרי הגנת המבקש וכי, לגופו של עניין, אין למבקש הגנה מפני התביעה.


זכות הגישה לערכאות כזכות חוקתית

לדעת כב' השופט חשין -

"זכות הגישה לבית-המשפט אין היא זכות-יסוד במובנו הרגיל של המושג זכות-יסוד.
שייכת היא למיסדר נורמות אחר בשיטת המשפט.
ניתן לומר - וכך אומַר אני - כי נעלה היא על זכות-יסוד.
לא עוד, אלא שקיומה הינו תנאי הכרחי וחיוני לקיומן של שאר זכויות-היסוד.
זכות הגישה לבית-המשפט הינה צינור החיים של בית-המשפט.
התשתית לקיומם של הרשות השופטת ושל שלטון החוק ... חסימת הדרך לבית-משפט - בין במישרין בין בעקיפין - ולו באורח חלקי, חותרת תחת ה-
raison d'etre
של הרשות השופטת.
ופגיעה ברשות השופטת פירושה פגיעה ביסוד הדימוקרטי של המדינה.
באין רשות שופטת, באין ביקורת על מעשי הפרט והשילטון, ייפרע עם ותאבד ממלכה.
באין ביקורת שיפוטית יאבד שלטון החוק ותיעלמנה זכויות-היסוד ... בחסימת הדרך לבית-משפט ייעלם ואיננו הדַיין, ובאין דיין ייעלם אף הדין עימו" [ע"א 733/95 ארפל אלומיניום בע"מ נ. קליל תעשיות בע"מ פ"ד נא (3) 577, 629].

בפסיקה נקבע - לעניין מעמדה של זכות הגישה לערכאות:

"זכות הגישה לערכאות היא זכות חוקתית במשפט הישראלי.
לפני חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, תשנ"ב - 1992 (להלן - "חוק היסוד"), הכיר בית - המשפט העליון, בשורה של פסקי - דין, בזכות זו, כזכות - יסוד, 'שאינה כתובה על ספר', במשפט המדינה, הפרטי הציבורי. [בג"צ 1358/91 ארשיד ואח'
נ' שר המשטרה ואח'
פ"ד מה (2) 747, 748; ב"ש 678/82 טייר נ' מ"י פ"ד לו (3) 386, 387; ע"א 183/75 אלון נ' מ"י ואח'
פ"ד כט (2) 124, 125; בג"צ 910/86 רסלר ואח'
נ' שר הבטחון פ"ד מב (2) 441, 462; רע"א 544/89 אויקל תעשיות (1985) בע"מ נ' נילי מפעלי מתכת בע"מ פ"ד מד (1) 647, 650; ע"א 579/90 רוזין נ' בן - נון פ"ד מו (3) 738, 742].

לאחר חקיקת חוק היסוד, וחרף העובדה שאין הוראה חוקתית ישירה ומפורשת הקובעת את זכות הגישה לערכאות כזכות חוקתית, הכירה הפסיקה בזכות זו, כזכות חוקתית, הגם שאין אחידות דעים לעניין מקורה המשפטי. [ע"א 733/95 ארפל אלומיניום בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ פ"ד נא (3) 577, 590 - 594, 628 - 629; ע"א 3833/93 לוין נ' לוין ואח'
פ"ד מח (2) 862, 874; רע"א 1643/00 פנינת טל השקעות ובנייה בע"מ נ' פקיד שומה ירושלים (לא פורסם); רע"א 1958/00 נדב נ' סלון מרכזי למכונות כביסה וטלוויזיה בבית אל ואח'
פ"ד נה (5) 43, 47; ע"א 3115/93 יעקב נ' מנהל מס שבח מקרקעין חיפה פ"ד נ (4) 549, 558 -
560]" [השופט שכיב סרחאן בת"א (צפת) 3428/01 עמיחי קרביץ נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ דינים שלום, כרך יח, 537]

הזכות לביטול

פסק דין
שניתן בהעדר הגנה כזכות הנגזרת מזכות הגישה לערכאות

בפסיקה נקבע - לעניין מעמדה של הזכות לביטול

פסק דין
בהעדר הגנה:

"הזכות לביטול

פסק דין
שניתן על פי צד אחד - אילו ניתן לבקשת המבקשת - נחשבת כיום כזכות בעלת מימד חוקתי, הנגזרת מזכות הגישה לבית המשפט.
מכח זכות זו, עשוי בית המשפט לבטל פסק שניתן במעמד צד אחד, בין מנימוקים אובייקטיביים ובין מנימוקים סובייקטיביים, העשויים, בראייה כוללת, להצדיק את ביטול הפסק (ש. לוין, תורת הפרוצדורה האזרחית, מבוא ועקרונות יסוד, עמ' 204)" [השופטת פרוקצ'יה ברע"א 1643/00 פנינת טל השקעות ובנייה בע"מ נ' פקיד שומה - ירושלים פ"ד נה (4) 198, 202].
(ההדגשה שלי).

ביטול

פסק דין
שניתן במעמד צד אחד

תקנה 201 - הדנה בביטול החלטה על פי צד אחד - קובעת:

"ניתנה החלטה על פי צד אחד או שניתנה באין כתבי טענות מצד שני, והגיש בעל
הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה - לבטלה, בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות או בענינים אחרים, ורשאי הוא, לפי הצורך, לעכב את ההוצאה לפועל או לבטלה".

ה



התכנון

"
.








בשא בית משפט שלום 9788/99 איתן לוי חמדי נ' נציגות הבית המשותף ברח' הפלמ"ח 21 - ירושלים, ביננשטוק הנרייט, צור מיכאל מנדל ואח' (פורסם ב-ֽ 17/07/2002)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים