פסקי דין על עמוס הדר | פסקי דין על יפה מזרחי

4330/02 בשא     03/11/2002




בשא 4330/02 עמוס הדר נ' יפה מזרחי




בעניין:

1



בתי המשפט


בית משפט השלום ירושלים
בפני
כב' השופט ראובן שמיע

בשא004330/02

בתיק עיקרי: א
010632/97





עמוס הדר


בעניין:


המבקש

ברקוביץ


ע"י ב"כ עו"ד




נ
ג
ד



יפה מזרחי





המשיבה

איתןפלג ואח'


ע"י ב"כ עו"ד








החלטה

בפני
בקשה מטעם ב"כ התובע [להלן:"המבקש"] לאפשר לו להביא ראיות מפריכות ו/או משלימות [להלן:"הבקשה"].

במסגרת הבקשה מבקש ב"כ המבקש להזמין את מר משה טל, לשעבר סגן מנהל מחוז ירושלים במינהל מקרקעי ישראל, החתום על המכתב מיום 20.7.94 [להלן - "המכתב"], שהוגש לביהמ"ש כראיה (ת/33), לצורך הגשתו כראיה לעצם תוכנו.

בנוסף מבקש ב"כ המבקשת לאפשר הצגת שאלות בכתב מטעם שני הצדדים בקשר לסיכום נשוא מכתב זה למר א. פוני, ראש ההוצל"פ ורשם ביהמ"ש הנזכר במכתב הנדון כמי שהיה נוכח בסיכום נשוא המכתב.
ביום 6.4.00, נסה ב"כ המבקש להגיש את המכתב כראיה לתוכנו באמצעות מר אוחיון שהעיד מטעמו, וב"כ המשיבה התנגד לכך.
ביהמ"ש החליט שאם המבקש ירצה להגיש את המכתב, יעשה זאת באמצעות החתום עליו (או מי שהמכתב מיועד אליו). בו במקום, ביקש ב"כ המבקש להוציא הזמנת עד למר משה טל החתום על המסמך (ראה עמ' 19 לפרוטוקול מיום 6.4.00). ביהמ"ש נעתר לבקשה ואף ציין שאם לא יגיע המוזמן לביהמ"ש מאיזה סיבה שהיא, לא יגרום הדבר לדחיית המשפט.
ב"כ המבקש בחר לא להזמין את מר-טל לעדות ואילו ב"כ המשיבה הזמין את עו"ד אבלין אשר העידה ביום 11.4.02.
במהלך עדותה של עו"ד אבלין, נסה ב"כ המבקש שוב להגיש את המכתב באמצעות העדה כראיה לתוכנו אולם, לאחר התנגדות ב"כ המשיבה החליט ביהמ"ש שהמכתב מתקבל כראיה בכפוף לכך שאין בקבלתו משום הוכחה לתוכנו, וקבלת המסמך היא לעצם העובדה שמסמך זה התקבל על ידי עו"ד אבלין ושבעקבות מכתב זה הוכנסו 8 אנשים שלא עמדו בקרטריונים (עמ' 21 לפרוטוקול מיום 11.4.02). המכתב סומן באותו מעמד ת/33.
למרות החלטה זאת, איפשר ביהמ"ש לב"כ המבקש בהמשך הדיון, באופן חריג לשאול שאלות את העדה גם לעניין ת/33, לאור העובדה שהסתבר בהמשך החקירה שת/33 בא בתשובה למכתבה של עו"ד אבלין (ת/34).

יודגש, שב"כ המבקש היה ער לקיומם של מסמכים ת/33, ת/34, שהרי כבר ביום 11.3.01 צרף מסמכים אלה ל-"תגובה להודעת הנתבעת בעניין תוכן העדויות" אשר הוגשה על ידו לביהמ"ש.

עד כאן הרקע להגשת הבקשה.

טענות הצדדים
לטענת ב"כ המבקש, מר-טל

נתבקש על ידו לבוא להעיד בפני
ביהמ"ש, ומשלא נענה מר-טל לבקשתו, ביקש ב"כ המבקש ביום 11.04.02 להגיש את המכתב כראיה באמצעות עו"ד אבלין (אשר הובאה לעדות דווקא על ידי ב"כ המשיבה), שהרי המכתב היה ממוען אליה והיא אישרה את קבלתו.

ב"כ המבקש טוען, כי קבלת המכתב כראיה, חיונית לשם סתירת דברי העדה - עו"ד אבלין - אשר טענה בעדותה שהסיכום עם מינהל מקרקעי ישראל בדבר חריגה מהקריטריונים המקוריים מוגבל, כביכול, ל- 10% ממספר חברי העמותה.

ב"כ המשיבה, לעומתו, מתנגד לבקשה זו מאחר שלדעתו זהו ניסיון לערוך "מקצה שיפורים" וככזה אין להתירו. ב"כ המבקש פתח בהבאת הראיות ולא הייתה כל מניעה שהמבקש ימצה את פרשת התביעה כבר באותו השלב.
לטענתו, הגשת מסמך כראיה לאמיתות תוכנו יכולה להתבצע על ידי החתום על המסמך ובלבד שתתאפשר חקירתו ע"י הצד שכנגד, ובמקרה דנן, ב"כ המבקש החליט במודע משיקולים השמורים עמו, שלא להעיד את מר משה טל כחלק מפרשת התביעה.
לטעמו, אין כל בסיס לטענה כי עדותה של עו"ד אבלין היתה עדות "מפתיעה". אפילו לפי שיטתו של ב"כ המבקש, נאמר במכתבו של מר-טל מפורשות כי מאושרת בקשתה של עו"ד אבלין כאמור במכתבה (ת/34) בו היא מבקשת ממר משה טל לצרף 8 חברים לעמותה.


דיון
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה שאין להעתר לבקשה.

ב"כ המבקש, בבקשתו, מסתמך על תקנה 158(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984.

להלן לשון הסעיף לענייננו:

"לא הודה הנתבע בעובדות שטען להן התובע, יהיה סדר הטיעון כזה:
(1) התובע רשאי לפתוח בהרצאת פרשתו ויביא ראיותיו, לרבות ראיות שבכתב, אחריו רשאי הנתבע להרצות את פרשתו ויביא ראיותיו הוא; בית המשפט רשאי, לפי שיקול דעתו, להרשות לתובע להביא ראיות מפריכות..."

עולה, איפוא, שהבאת ראיות מפריכות נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט, בהיותה חריגה לסדר הדין הרגיל.

עוד נאמר באותו עניין, בע"א 73/49 ויסברג נ' חברת מיסדי חדרה, פ"ד ד(1) 776, מפי כב' השופט זילברג:

" כלל גדול הוא בדין: המתחיל בראיות אומרים לו: גמור, והוא חייב למצות את ראיותיו עד תומן... כלומר: להגישן "חבילה אחת" תוך פרשת הראיות שלו, ואינו רשאי לפלגן ולשייר את מקצתן לאחר סיום פרשת יריבו....נקוט כלל זה בידך: כל שבעל דין - אם תובע ואם נתבע - חייב (כדי לזכות במשפט) להוכיח את דברי עצמו, מחוייב הוא, בדרך כלל, להגיש ראיותיו בבת אחת, ואינו רשאי לחלקן ולהפסיקן על ידי שמיעת ראיותיו של הצד שכנגד; כל שהוא אינו חייב אלא לסתור את טענת יריבו, מותר לו לדחות את הבאת עדי סתירה, כולם או מקצתם, עד לאחר סיום פרשת ראיות יריבו, אלא אם כן קיבל על עצמו מלכתחילה להוכיח את שלילת טענתו של ההוא."
[ההדגשות שלי - ר.ש]

התוצאה היא, שכאשר נטל ההוכחה מוטל על התובע, אין מתירים לו לפלג את מקצת ראיותיו עד לסיום פרשת יריבו, אלא במקרים יוצאים מן הכלל, כאשר התובע הופתע מטיעונו או מראיותיו של הצד שכנגד, אלא אם כן קבל על עצמו מלכתחילה להוכיח את שלילת טענתו הוא. .

ומן הכלל אל הפרט.

במקרה שלפנינו, נסה ב"כ המבקש כבר בתחילת פרשת הבאת ראיותיו להגיש את המכתב (ת/33) כראיה באמצעות העד אוחיון (ביום 6.4.2000), אולם נסיון זה נדחה על ידי ביהמ"ש אשר נעתר באותו מעמד לבקשת ב"כ המבקש להזמין את מר-טל כעד, ובלבד שהדבר לא יגרום לדחיית המשפט.
ביהמ"ש סבור שהניסיון הקודם של ב"כ המבקש (מיום 6.4.00) להגיש את המכתב (ת/33), שולל ממנו בנסיבות העניין את האפשרות להתייחס לכך כראיה מפריכה. שהרי, התובע החל בהבאת אותה הראיה בטרם פתח הנתבע בפרשת הוכחותיו.
לפיכך, רק מטעם זה דין הבקשה להדחות.

למעלה מן הצורך אוסיף, שעיון קצר במכתבו של מר-טל מעלה באופן ברור שהמכתב נכתב כתשובה למכתבה של עו"ד אבלין (ראה בנדון: "מכתבכם מיום 20.7.94") ושני המכתבים משלימים אחד את השני באופן שבמכתבה מבקשת עו"ד אבלין ממר משה טל לצרף לעמותה 8 חברים שאינם תושבי השכונה ומר משה טל בתגובה מאשר את הבקשה, ואין לומר שקיימת סתירה ביניהם.
הדבר אף עולה בברור מהחלטת ביהמ"ש מיום 11.4.02 (עמ' 25 לפרוטוקול) לפיה מכתבו של מר-טל הנו התשובה למכתבה של עו"ד אבלין בו ביקשה לצרף לעמותה 8 חברים שאינם תושבי השכונה.
העובדה שעל פניו אין סתירה בין מכתבים אלה, מעלה תמיהות לגבי הצורך האמיתי "בהפרכת" עדות עו"ד אבלין אשר מבוססת על מכתבים אלה.

ב"כ המבקש ידע על קיומם של 2 המכתבים (ת/33, ת/34) כבר בתחילת הדיונים, ואילו רצה להוכיח שהקריטריונים של המינהל שונו באופן בלתי מוגבל כפי שהוא מנסה לטעון היום, היה עליו לזמן מלכתחילה את מר-טל לעדות באמצעות ביהמ"ש ולדאוג להופעתו בפועל בבית המשפט.

בנסיבות בהן בחר ב"כ המבקש לא להזמין את מר-טל, למרות שהיה מודע לצורך בהעדתו בעיקר על רקע התנגדותו החוזרת ונשנית של ב"כ המשיבה להגשת המכתב והכרזתו שאין לאפשר הגשת המכתב ת/33 ללא חקירה נגדית של מר-טל (ראה עמ' 15 לפרוטוקול מיום 6.4.00), נראה לביהמ"ש שאין מקום להעתר לבקשה ולאפשר לב"כ המבקש להזמין עתה , לאחר כשנתיים, את מר-טל לעדות על מסמך שב"כ המבקש היה מודע לנחיצותו כבר אז.

התוצאה היא שאי העדת מר-טל במסגרת פרשת הראיות, למרות שב"כ המבקש נסה להגיש את המכתב ת/33 גם בתחילת פרשת הראיות ולמרות שהיה מודע לצורך שבהזמנת העד לעניין הגשת המכתב כראיה לתוכנו, שולל אפשרות הזמנת העד היום כראיה מפריכה, שהרי המבקש יכול היה לעשות זאת במסגרת הוכחת תביעתו, אולם
לא עשה זאת.

אין מדובר, ב- "עדות מפתיעה" של עו"ד בתיה אבלין, ולפיכך לא הונחה תשתית להצדקת הבאת ראיה מפריכה.

למעלה מן הצורך אוסיף, שאין באמור משום הבעת עמדה כלשהי מצד בית המשפט לעניין השאלה אם אכן סוכמו 10% חריגים בלבד אם לאו,
עניין זה יתברר, במידת הצורך והרלוונטיות עם סיום ההליך כולו.

הבקשה להעדת מר-טל נדחית, איפוא,
ויחד עמה הבקשה הנלווית
לאפשר משלוח שאלות ע"י הצדדים לכבוד הרשם פוני בקשר למכתב הנ"ל.

בנסיבות הענין אינני עושה צו להוצאות.

ניתנה היום כ"ח בחשון, תשס"ג (3 בנובמבר 2002) בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.



ראובן שמיע
, שופט








004330/02בשא130 ציפוריה זליג






בשא בית משפט שלום 4330/02 עמוס הדר נ' יפה מזרחי (פורסם ב-ֽ 03/11/2002)