פסקי דין על אבי זלצמן | פסקי דין על הוועדה המקומית לתו"ב נתניה | פסקי דין על משפחת מימון |

340/07 ערר     11/02/2009




ערר 340/07 אבי זלצמן נ' הוועדה המקומית לתו"ב נתניה, משפחת מימון






ערר מס' 340/07
הרכב ועדת הערר:
יו"ר: עו"ד מיכל גלקין - גולן


העמותה לקידום התכנון: אדר' מר שמואל חכים

נציג ציבור: מר ניסן קרופסקי

נציג ציבור: מר עמירם גלילי

העורר/ים: אבי זלצמן

על ידי עו"ד קריספין

- נגד -
המשיב/ים: 1. הוועדה המקומית לתו"ב נתניה

על ידי עו"ד שולה רגב

2. משפחת מימון

על ידי עו"ד גולן
החלטה

ערר זה עניינו בהחלטת הועדה המקומית לתו"ב נתניה (להלן:"הועדה המקומית) לאשר בתנאים מתן טופס 4 ותכנית שינויים במקרקעין הידועים כחלקה 335 מגרש 53 בגוש 8230 (להלן: "המקרקעין") שכתובתם ברחוב מוסינזון 5 נתניה.

העורר הינו המבקש והערר הוגש כנגד ההחלטה להנמיך את גדר ההפרדה עם השכנים, ההחלטה קבעה כי גובה הגדר לא יעלה על 1.80 מ' מהמפלס של החצר בצד החיצוני של תת החלקה.

טענות העורר

1. הדיון נערך בנוכחות השכן המתנגד אך לא בנוכחותו של העורר.
2. השכן המתנגד אשר התנגדותו נתקבלה אינו צד לגדר באשר אין לו גבול משותף עם העורר.
3. הגדר המדוברת אושרה במסגרת הבקשה להיתר זה מכבר ונבנתה, והועדה לא הייתה מוסמכת לבטלה.
4. הבקשה במסגרת היתר השינויים הייתה להגביה הגדר מעבר ל – 1.80 שאושרו בשעתו. לוועדה המקומית נמסר דו"ח פקח שאישר שבנה ע"פ ההיתר ואין להפחית עתה מגובה הגדר שאושרה.
5. המשיב (המתנגד עושה שימוש בגדר זו ששימשה אותו (את המתנגד) להתקנת שער חנייה.
6. העורר זקוק להגבהה המתבקשת נוכח מזגן מרעיש בפתח סלונו שהותקן בידי המתנגד, והעובדה כי חדר השירותים בביתו של המתנגד מצוי במרחק של 3 מ' מדלת הכניסה והסלון כך ששימוש בו מורגש בביתו.
7. התב"ע אינה קובעת הוראות חד משמעיות בעניין גובה הגדר הצידית ובשל הסכסוך בין השכנים הדין מחייב להגביהה.

תשובת המשיב 2

1. לגדר לא קיימת היתר. ההיתר מתייחס לגדר היקפית של כלל החלקה ולא לגדר פנימית מוצעת.
2. עפ"י הסכם הבוררות בין הצדדים כל בניה שלא בהסכמת השותפים לחלקה אינה חוקית.
3. מדובר בקיר בטון לאורך 22.55 מ' בגובה 2.80 מפני הקרקע של המשיבים / 1.80 מגובה פני הקרקע של העורר. בשעתו הוצאה לו התראה מאת מהנדס הועדה המקומית לפיו גובה הגדר אינו יכול לעבור 1.05 מ' מהצד הפנימי של מגרשו אולם העורר הגביה אותו.
4. כתוצאה מבניית הקיר מסכל חניית מכוניות במרווח בין הבתים בניגוד לנדרש.

עמדת הועדה המקומית

ביום 16.11.06 החליטה הועדה המקומית לאשר בניית גדר בגובה 1.05 ס"מ ולהשלימה עד גובה 1.80 מ' כגדר קלה.

* * *
ועדת הערר דנה בערר, בבקשה, התכניות וההיתרים הרלוונטיים ואף יצאה לסיור בשטח על מנת להתרשם באופן בלתי אמצעי מטענות הצדדים.

במסגרת זו נמצא כדלקמן:

1. גובה קיר הגדר כלפי הרחובות מוסנזון וגוטמן בתחום מגרש זלצמן בגובה כ – 1.80 ביחס למדרכה ומעליו כ – 0.5 גדר קלה.
2. גובה הקיר בין זלצמן לבין צור בגובה המשתנה מ – 1.8 מ' ולמעלה מזה מול מדרגות הכניסה לבית זלצמן.
3. בבניין מדרום גובה קיר הגדר כ – 1מ' ומעליו גדר קלה כ – 0.8 מ'.
4. גובה הגדר בין זלצמן למימון כ – 2 מ' וההגבהה המבוקשת שכבר בוצעה מתחת לבניין מגיעה עד תחתית התקרה.

על מנת להבהיר הבקשה התבקש העורר להציג פריסה של קיר ההפרדה כולל מבט משני צידי החניה כולל פירוט המפלסים הגובלים בו.

ההיתר משנת 2003

עיון בבקשה זו להיתר מעלה כי אכן בתוך המגרש הותרה בניית גדר בגובה 1.80 מ' ואולם, בשל העדר חתכים רלוונטית בעלת מידות ולחילופין ציון גובהם האבסולוטי של הגדר לא ברור האם 1.80 מ' יש למדוד מחלקו של עורר או מחלקו של המשיב, כאשר ברי כי בין החלקים קיימים הפרשי גבהים, של כ – 1 מ'. מכל מקום ברי כי מסומן בגבול החלקות קיר הפרדה.

מאחר ומדובר בגדר המצויה בתחום אותו מגרש בסוגיית הוראות תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) התש"ל – 1970 המגביל גובה גדר כדי 1.5 מ' מפני המקרקעין הגבוהים, אם כי ניתן ללמוד מהן לענייננו על דרך ההיקש, היקש זה הינו כפול:

הפן הראשון – עניינו בגובה הגדר הראוי למקום בו לא נקבעו הוראות אחרות בתב"ע (כבענייננו).
ואילו הפן השני – הינו כי ההתייחסות הרלוונטית הינה לגובה פני הקרקע הגבוהים.

אלא שלא בבקשה ראשונית עסקינן כי אם בבקשה להיתר שינויים מבקשה שכבר אושרה ולא נתקפה בשעתו ע"י מאן דהוא במצב דברים זה, מחייבת הוודאות התכנונית לטעמנו חיזוק החלטתה הראשונה של הועדה עליה נסמכו הצדדים, וגם אם אילו סברנו ( ואיננו אומרים כך ) כי ראוי היה להגיע למידות אחרות אילו דובר בבקשה שנדונה לראשונה, כל עוד ההחלטה אינה בלתי חוקית (במובן שנוגדת הדין) יש להותירה על כנה.

מצאנו אם כן כי ראוי גם היום להותיר גדר בגובה 1.80 מ' ואין להפחית מקביעה זו. נשאלת השאלה האם 1.80 מ' יש למדוד ממקרקעיו של העורר (המבקש) או המשיב (המתנגד).

כפי שציינו לעיל, פירוט חתך ובו גובה הגדר ביחס לשני חלקיות של החלקה "בשעת אמת" היה פותר סוגיה זו אולם משלא נעשה, אנו סבורים כי יש למדוד הגובה ממגרשו של העורר וזאת בהסתמך על שניים.

ראשית, עסקינן בבקשה לבניית יחידתו של העורר ולפיכך סביר יותר לקרוא את ערכי הייחוס בהתחשב בגובה חלקתו שלו.

ושנית – באנלוגיה מהתקנות הנזכרות לעיל, הנתון העיקרי הרלוונטי הינו גובה הגדר ביחס לפני המקרקעין הגבוהים ומכאן שסביר כי כך ראתה גם הועדה המקומית עניין זה.

אשר לבקשה להגביה את הגדר הגבהה נוספת – בהתחשב בפער בין המגרשים אנו סבורים כי תוצאה זו אינה רצויה באשר היא יוצרת "חומה" של למעלה מ – 3 מ' בין השכנים, דבר שפחות מקובל (לכל הפחות שלא בהסכמה).
לפיכך הערר מתקבל חלקית באופן שגובה הגדר לא יעלה על 1.80 מ' מפני הקרקע של העורר (הגבוהים).
ההחלטה התקבלה פה אחד על ידי כל חברי הוועדה.

_____________ ______________
ניתנה בתאריך 11/02/2009 סמדר בטש הורוביץ מיכל גלקין גולן, עו"ד
מזכירת ועדת הערר יו"ר ועדת הערר

(***) ניתן לקבל את החלטות ועדות ערר ללא תמורה באתר האינטרנט של משרד הפנים

4
ערר מס' 340/07









ערר ועדת ערר לתכנון ובניה 340/07 אבי זלצמן נ' הוועדה המקומית לתו"ב נתניה, משפחת מימון (פורסם ב-ֽ 11/02/2009)