פסקי דין על אלחטיב יצחק | פסקי דין על צ'יטה שליחויות בע"מ

2975/06 עב     11/06/2009




עב 2975/06 אלחטיב יצחק נ' צ'יטה שליחויות בע"מ




בעניין:

1



בתי המשפט


בית הדין האזורי לעבודה בירושלים
עב 002975/06
עב 001478/07


בפני
:
שופט: גולדברג דניאל
נ.צ. (ע) ליבנה אברהם
תאריך:
11/06/2009




בעניין:
אלחטיב יצחק




ע"י ב"כ עו"ד
ז'ורנו נתן


תובע

נ
ג
ד


צ'יטה שליחויות בע"מ




ע"י ב"כ עו"ד
שפירא אילן


נתבע


פסק דין
1.
הנתבעת בתיק עב 2975/06, חברת "צ'יטה שליחויות בע"מ
" (להלן: "צ'יטה"), עוסקת במתן שירותי שליחויות. התובע בתיק עב 2975/06, מר יצחק אלחטיב (להלן: "אלחטיב"), הועסק כשליח ממונע על ידי צ'יטה החל מחודש 10/04 (מוסכמות 1-2 בדיון המוקדם מיום 19.12.07).
2.
אין מחלוקת בין הצדדים כי היחסים ביניהם הסתיימו בחודש 7/06 או בחודש 8/06 (פלוגתא 1 בדיון המוקדם). לטענת אלחטיב, צי'טה פיטרה אותו. לטענת צ'יטה, אלחטיב התפטר.
3.
לטענת אלחטיב, הוא התקבל לעבודה אצל צ'יטה כשכיר וכך הועסק עד לסיום עבודתו. לטענת צ'יטה, אלחטיב התקבל במעמד עצמאי והפך לשכיר רק החל מיום 14.1.06.
4.
צ'יטה היא התובעת בתיק עב 1478/07. אלחטיב הוא הנתבע בתיק זה.
5.
בתיק עב 2975/06 תובע אלחטיב מצ'יטה גמול בעד עבודה בשעות נוספות, שכר ודמי מחלה בגין חודשים 7/06 ודמי מחלה בגין חודש 8/06, פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, פדיון דמי חופשה ופדיון דמי הבראה.
6.
בתיק 1478/07 תובעת צ'יטה מאלחטיב החזר מקדמות על חשבון שכר, השתתפות עצמית בדמי נזק שנגרם לכלי רכב של צ'יטה בתאונות דרכים שאירעו בעת שאלחטיב נהג בהם, שיפוי בגין כספים שנאלצה צ'יטה לשלם ללקוחות כפיצוי על אבדן משלוחים שנגרם על ידי אלחטיב ופיצוי (בסך 420,000 ₪) בגין אבדן רווחים שנגרם לאחר שלקוחה של צ'יטה ניתקה עמה את קשריה על רקע תלונה שהיתה לה על דרישה כספית לא מוצדקת שהציג לה אלחטיב.
7.
מטעם אלחטיב העידו הוא עצמו ומר ציון נחמיה. מטעם צ'יטה העיד מר שלומי קלדרון. הצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה בדיון מיום 30.4.09.
8.
נדון תחילה בתביעת אלחטיב (עב 2975/06). לאחר מכן נדון בתביעת צ'יטה (עב 1478/07).
תביעת אלחטיב (עב 2975/06)
האם אלחטיב התקבל לעבודה כעובד או כעצמאי
9.
לטענת התובע, הוא התקבל לעבודה בצ'יטה על ידי מר שלומי קלדרון (להלן: "קלדרון"), שהוא אחד מבעלי צ'יטה, על פי התנאים הבאים: עבודה משעה 8:00 עד 16:00 בימים א'-ה', בשכר חודשי נטו בסך 6,500 ₪, כאשר שעות עבודה מעבר לשעות אלה (לרבות בימי שישי) ישולמו כשעות נוספות (סעיפים 4-5 לתצהיר אלחטיב).
10.
לטענת צ'יטה אלחטיב נתן לה שירותים כקבלן עצמאי בתקופה שמחודש 10/04 עד 13.1.06. לעניין זה העיד קלדרון (בסעיף 4 לתצהירו) כי בעת ההתקשרות בין הצדדים הסביר לו אלחטיב כי הוא אינו רשום כעצמאי במס הכנסה, ומאחר שצ'יטה לא הסכימה כי יעבוד ללא שהעסקתו תירשם אצל שלטונות המס וישולמו בגינה מיסים, הסכימה צ'יטה לשלם לו את תמורת עבודתו באמצעות תלושי שכר, מבלי שיהיה בכך כדי לשנות את מעמדו כעובד עצמאי.
11.
לדברי קלדרון בתצהירו, עד ליום 13.1.06 היה אלחטיב בעלים של רכב והוא ביצע את השליחויות שהטילה עליו צ'יטה ברכבו הפרטי בזמן שקבע לעצמו בכפוף לכך שהוסכם כי יבצע את השליחויות תוך פרק זמן מוגדר.
לדברי קלדרון בתצהירו, אלחטיב סיפר לו כי ביצע באותה תקופה שליחויות בתשלום גם עבור גורמים נוספים. באמצע חודש 1/06 פנה אליו אלחטיב וסיפר לו כי רכבו נתפס על פי צו עיקול וביקש כי יועסק כשכיר, ובקשתו התקבלה על ידי צ'יטה ואלחטיב החל לעבוד אצלה כשכיר החל מיום 14.1.06. לדבריו, שכרו של אלחטיב בתקופת היותו קבלן עצמאי חושב לפי 50% מההכנסות של החברה שהופקו בשליחויות שביצע, כאשר 20% היה בגין עלויות הרכב היתרה בגין ביצוע העבודה. בתקופת היותו שכיר, שכרו חושב לפי 30% מההכנסות.

12.
במחלוקת זו אנו מעדיפים את עמדת אלחטיב, לפיה היחסים בינו לבין צ'יטה היו יחסי עובד ומעביד בכל תקופת עבודתו. נימוקינו לכך הם כדלהלן.
13.
אין מחלוקת כי אלחטיב היה רשום כעובד. צ'יטה מילאה בגינו טופס 101 עם קבלתו לעבודה ודיווחה עליו לשלטונות המס בהתאם (נספח ב' לתצהיר אלחטיב וכן טפסי 106 שצורפו כנספח ג' לתצהיר קלדרון). צ'יטה הנפיקה בגינו תלושי שכר מתחילת העסקתו וכללה בהם תשלומים בגין נסיעות. צי'טה דיווחה למס הכנסה ולביטוח לאומי על העסקת אלחטיב כעובד מתחילת העסקתו וניכתה משכרו דמי ביטוח ומס הכנסה במקור, כפי שמנכים לעובד. כאשר אלחטיב היה בשירות מילואים שילמה לו צ'יטה דמי מילואים וקיבלה החזר מהמוסד לביטוח לאומי.
14.
ביום 17.8.05 חתמו הצדדים על מסמך שהוכתר "נספח לחוזה ראשי יצחק אלחטיב" (נספח א' לתצהיר אלחטיב). במסמך נאמר:
"יצחק עובר לעבודה במתכונת חדשה להלן הסידור עבודה:
1.
תחילת עבודה 7.10 בצ'יטה שליחויות.
2.
יציאה לקו גוש עציון...
3.
עליו לסיים את קו הבוקר עד השעה 11:00...
4.
בסיום הסבב ילך יצחק הביתה למנוחה עד השעה 17:30.
5.
תחילת סבב ערב יצחק מתחיל סבב ערב בהתאם לדף המצורף.
להלן התגמול-
6.
עבור סבב סניפים יקבל 3000 ₪ + אקסטרות 50% על כל נקודה.
7.
עבור סבב ערב יקבל 4000 ₪ ללא מגבלה של אקסטרות או שעות.
8.
התשלום יתבצע כמו כל הנהגים.
נספח זה הינו חלק מחוזה עבודה אישי וכפוף לו."
למסמך מיום 17.8.05 צורף דף בו פורט "סבב ספינים לילה", בו נאמר:

"הסבב נרשם לפי סדר ביצוע יתכן שיהיו שינויים בהמשך:
1.
יציאה מצ'יטה בשעה 18:00.
2.
מפגש עם נהג בית שמש ..
....(פירוט נקודות הציון בסבב הכולל את צומת חולון, הרצליה, ומקומות נוספים בגוש דן).

14. הגעה לצי'טה שליחויות פריקה מסודרת של כל השקים והנחת כל החבילות לפי סדר שיקבע מראש.

15. נעילת המשרד והשארת הרכב מחוץ לחנייה כאשר את המפתח לרכב משאיריים במגירה הימנית של ברק.
16.
ממסמך זה עולה כי הצדדים הגדירו את היחסים ביניהם כיחסי עובד ומעביד. הדבר עולה מפורשות מכך שנאמר במסמך כי "נספח זה הינו חלק מחוזה עבודה אישי וכפוף לו". מעבר לכך, המסמך קובע סדרי עבודה קבועים על פיהם אלחטיב השתלב במערך הארגוני של צ'יטה והיה כפוף לנהליה. כך, יום העבודה מתחיל בשעה 7:10 במשרדי צ'יטה. אלחטיב היה אמור לבצע את "קו הבוקר" ולסיימו עד שעה מסויימת. לאחר מנוחה ארוכה היה אמור אלחטיב לבצע סבב ערב המוגדר מראש באופן מדוייק, לסיים אותו ולבצע פריקה מסודרת על פי סדר שייקבע על ידי צ'יטה.
17.
יתר על כן, מדף סבב הערב עולה כי אלחטיב הונחה להניח את מפתח הרכב "במגירה הימנית של ברק". מהנחייה זו עולה כי אלחטיב היה כפוף להנחיות ולפיקוח של צ'יטה.
18.
מעדויות הצדדים עולה כי לאלחטיב נמסר טלפון סלולרי של החברה בו קיבל הוראות ומשימות, בו הוא נדרש לאשר לצ'יטה ביצוע מסירה של דברי דואר ללקוחות החברה ולדווח על תחילת העבודה וסיומה (סעיף 13 לתצהיר אלחטיב, סעיף 28 לתצהיר קלדרון)
19.
כמו כן, עולה מהעדויות כי אלחטיב ביצע לפחות חלק מעבודתו ברכב של צ'יטה.

לעניין זה נשאל קלדרון בחקירתו הנגדית באשר לסתירה בין גרסתו בתצהירו, על פיה עד 13.1.06 ביצע אלחטיב את השליחויות ברכבו לבין ההנחיה להניח את המפתח לרכב במגירה של ברק. מר קלדרון סבר כי המסמך מיום 17.8.05 נחתם בעת שרכבו של אלחטיב היה מקולקל אך לא זכר זאת במדוייק. עם זאת, הוא אישר כי מדף סבב הערב ניתן להסיק שאלחטיב ביצע, לכל הפחות את סבב הערב, ברכב של החברה (עמ' 22 שורה 17). ראוי לציין כי בתצהירו טען קלדרון שזמן קצר אחרי חתימת המסמך מיום 17.8.05 ביקש אלחטיב שלא לעבוד על פי סידור העבודה שנקבע במסמך. ניתן היה לצפות שקלדרון יחזור על גרסה זו בחקירתו במענה לשאלות ב"כ אלחטיב בעניין סידור העבודה החדש, אך הוא דווקא אישר כי ניתן לכאורה להסיק מדף סבב הערב כי אלחטיב בצע את סבב הערב, שצורף לנספח לחוזה, ברכב של החברה. עוד נציין כי גרסתו בתצהירו, לפיה הפסיק לבצע את הקו של גוש עציון, אינה מתיישבת עם בקשת צ'יטה לרישיון נשק עבור אלחטיב מיום 26.10.05 (נספח ח' לתצהיר אלחטיב) בשל הצורך שלו לנסוע באזור גוש עציון.
20.
מכאן נובעת מסקנה שסידור העבודה שנקבע במסמך מיום 17.8.05 אכן בוצע על ידי אלחטיב, לרבות סבב הערב, ואנו מעדיפים את עדותו של קלדרון בחקירתו הנגדית על האמור בתצהירו בנקודה זו. מסקנה זו מתיישבת עם ההגיון על פיו צדדים שמבקשים להסדיר ביניהם את מערכת ההתחייבויות ההדדיות מתייחסים למצב הרגיל של הדברים ולא למצב הזמני והחריג. לפיכך, בהנחה שלאלחטיב היה רכב במועד חתימת הנספח לחוזה מיום 17.8.05 (צ'יטה טוענת כי רכבו נלקח ממנו רק בחודש 1/06), לא נראה בעינינו סביר כי בשל כך שהרכב היה מקולקל במועד חתימת הנספח ינוסחו התחייבויות הצדדים על פי הנחה שזהו מצב קבוע ונתון.
21.
כאמור, העולה מן האמור הוא כי החל מ-17.8.05,לפחות בסבב הערב, עשה אלחטיב שימוש ברכב של צ'יטה. מסקנה זו גם נתמכת במסמכים שצ'יטה החתימה עליהם את אלחטיב בהם אישר קבלת רכב של צי'טה והתחייב לשאת בכל הקנסות שיוטלו על הרכב (מסמך מיום 21.8.05 – נספח ג' לתצהיר אלחטיב).
22.
עוד נציין כי שיטת התגמול שנקבע בנספח לחוזה מיום 17.8.05 אינה תואמת את גרסת קלדרון בתצהירו לפיה הגמול של אלחטיב חושב באופן בלעדי כאחוז מההכנסות שהחברה הפיקה בשליחויות שביצע, ותומכת במסקנה כי לאלחטיב הובטחה משכורת בסיסית בגין עבודתו.
23.
מכלול הסימנים שהזכרנו, בהם רישום התובע כעובד אצל שלטונות המס וביטוח לאומי, הנפקת תלושי שכר ותשלום בגין נסיעות, פיקוח על עבודת אלחטיב, לרבות קבלת דיווחים על תחילת העבודה וסיומה ממכשיר טלפון שסופק לו על ידי צ'יטה והשתלבותו היומיומית בסידור העבודה של צ'יטה וכפיפותו לנהליה, השימוש החלקי בכלי רכב של החברה לביצוע העבודה, לפחות החל ממועד חתימת הנספח לחוזה העבודה האישי, שיטת התגמול וכן הגדרת היחסים בנספח לחוזה כ"חוזה עבודה אישי", מביאים אותנו למסקנה שאלחטיב היה עובד של צ'יטה מתחילת עבודתו.
תביעת אלחטיב לגמול בעד עבודה בשעות נוספות
24.
בכתב התביעה טען אלחטיב כי עבד בכל יום, מלבד יום שישי, משעה 7:30 עד לשעה 21:30, בדרך כלל בקו קבוע, דהיינו 14 שעות ביום (6 שעות נוספות ביום). לטענתו, בימי שישי עבד 8 שעות.
25.
בתצהירו טען אלחטיב כי עבד בדרך כלל בימי א'-ה', מהשעה 7:30 עד לשעה 24:00, כלומר 16.5 שעות בכל יום (8.5 שעות נוספות ביום). אלחטיב פירט בתצהירו את הלקוחות של צ'יטה ואת היישובים שהיו כלולים ב"קו הבוקר", ב"קו הצהריים" וב"קו ערב-לילה", תוך חלוקת תקופת עבודתו לשתיים: עד ליום 17.8.05, ומתאריך זה ואילך. בתמיכה לטענתו כי ביצע את ה"קוים" שפורטו על ידו הפנה אלחטיב לנספח לחוזה עבודה אישי מיום 17.8.05 אשר כולל פירוט של לקוחות ויישובים בסבב הבוקר ובסבב הערב.
26.
כאמור, אלחטיב העיד כי במהלך עבודתו הועמד לרשותו מכשיר טלפון סלולרי בו נדרש לדווח על ביצוע שליחויות ומועד סיום עבודתו. אלחטיב ביקש צו המופנה לחברת סלקום למתן פירוט שיחות נכנסות, שיחות יוצאות ומסרונים למכשיר שקביל מצי'טה לתקופה מ-10/04 עד 20.8.06. התובע קיבל מחברת סלקום פירוט על פי צו בית הדין ולתצהירו בחר אלחטיב לצרף פלט שיחות יוצאות לחודשים 12/05 ו-6/06 (נספחים ד'1 ו-ד'2 לתצהירו). לטענת אלחטיב, פלטי השיחות לחודשים 12/05 ו-6/06 מוכיחים כי היה בפעילות במסגרת עבודתו בצ'יטה בסך הכל 299.08 שעות בחודש 12/05 ובסך הכל 337.13 שעות בחודש 6/06, כאשר בפועל תלושי השכר שלו לחודשים אלו מציינים עבודה ב-186 שעות בלבד.
27.
עוד טוען אלחטיב כי הסבבים שהוגדרו ב"קוים" שהוגדרו עבורו בנספח לחוזה העבודה מיום 17.8.05 מוכיחים כי עבד במתכונת קבועה של שעות עבודה.
28.
להוכחת שעות עבודתו אלחטיב מסתמך גם על מכתב שכתבה צ'יטה למחלקת רישוי כלי יריה במשרד הפנים בו ביקשה ליתן לו רישיון להחזקת נשק. במכתב מיום 26.10.05 (נספח ח' לתצהיר אלחטיב) כתבה צ'יטה כי אלחטיב עובד כשנתיים ובתפקידו כנהג באזור גוש עציון הוא זקוק לנשק להגנה עצמית. לטענת צ'יטה במכתבה לפקיד רישוי כלי יריה "הנהג יוצא בכל יום בשעה 05.00 בבוקר לביתר עלית ולאחר מכן לאפרת קריית ארבע ואלון שבות אוסף את מאזני הדואר מהסניפים. הסבב חוזר על עצמו בשעות הערב 19.00 ועד 23.00".
29.
התובע הביא לעדות אדם בשם ציון נחמיה שאף הוא עבד אצל צ'יטה בתקופה בה עבד אלחטיב. נחמיה טען בתצהירו כי אלחטיב עבד משעה 6:30 בבוקר עד לשעה
"22:00 או 23:00".
30.
לטענת אלחטיב, הראיות שהובאו על ידו, כמפורט לעיל, מבססות מתכונת קבועה של שעות עבודה ומצדיקה החלת ההלכה שנקבעה בעע 212/06 ימית אבטחה ובטחון (1988) בע"מ נ. אלי אפרים ואח', על פיה יש להקל בדרישה הראייתית להוכחה מדוייקת של השעות הנוספות שנעבדו אם העובד מוכיח מתכונת קבועה של שעות עבודה, ועל פיה הנטל עובד למעביד להוכיח באלו שעות מתוך המסגרת הקבועה לא עבד העובד. כן טוען אלחטיב שהואיל וצ'יטה הפרה חובתה לפי סעיף 25 לחוק שעות עבודה ומנוחה לנהל פנקס בדבר שעות עבודה, יש להפעיל נגדה את דוקטרינת הנזק הראייתי ולקבוע שמאחר שהנתבעת לא הביאה ראיות שיכלו לתמוך בגרסת אלחטיב (או להפריכה) אין לזקוף לחובת אלחטיב את התוצאה של אי הוכחת תביעתו.
31.
לסיכום, אלחטיב טוען כי הוכיח עבודה במתכונת קבועה של שעות עבודה וכי יש לגזור את הגמול המגיע לו בגין עבודה בשעות נוספות על פי עבודתו במתכונת הקבועה. כאמור, אלחטיב טען בתביעתו כי עבד 14 שעות ביום (מ-7:30 עד 21:30). בתצהירו טען כי עבד 16.5 שעות ביום (מ-7:30 עד 24:00). בסיכומיו טען ב"כ אלחטיב כי אף שהוכח שאלחטיב עבד
יותר מ-14 שעות ביום, הוא יסתפק לצורך תביעתו בקביעה כי עבד 14 שעות ביום. את תביעתו העמיד על סך 103,941 ₪. (עמ' 34, שורות 11-12).
32.
איננו סבורים כי אלחטיב הוכיח את תביעתו לגמול בעד עבודה בשעות נוספות. אנו סבורים כי אלחטיב לא ביסס את טענתו כי עבד במתכונת קבועה של שעות עבודה. הראיות השונות שהביא אלחטיב אינן תומכות במסקנה זו.
33.
אשר לעדות אלחטיב בדבר ביצוע של "קוים" קבועים שעברו דרך לקוחות קבועים של צ'יטה ודרך יישובים קבועים: ראשית נציין כי תיאורו של אלחטיב בדבר "הקוים" שביצע לאחר 17.8.05 אינו תואם את האמור בנספח לחוזה העבודה האישי מיום 17.8.05. בתצהירו טען אלחטיב כי לאחר 17.8.05 התייצב ב-7:10 במשרדי צ'יטה ויצא לפזר ואיסוף חבילות בקרית יובל, עין כרם, יישובים בשטחים, בית"ר עלית, אלון שבות, תקוע, קרית ארבע, אפרת, קיבוץ רמת רחל, תלפיות, גילה, המושבה הגרמנית, הר חומה, מלחה, הגן הטכנולוגי, ומשם למשרד בשעה 13:30. משם נסע למשרד הבריאות ולחלוקת תרופות בבתי מרקחת בעיר ירושלים עד השעה 16:00, ומשעה 17:00 היה מעמיס שוב ונוסע לפיזור במבשרת, בית שמש, צומת חולון, הרצליה והוד השרון, תל-אביב, קרית ספר, בית אריה ומודיעין, וחזרה לירושלים ב-24:00. תיאור זה אינו נתמך בנספח לחוזה עבודה מיום 17.8.05 אשר קובע במפורש כי משעה 11:00 עד 17:30 ישהה אלחטיב בהפסקת מנוחה בביתו.
34.
ככל שאלחטיב מבקש מאתנו להעדיף את עדותו על האמור בנספח לחוזה עבודתו, במובן זה שיש לקבוע כי אלחטיב ביצע גם "קו צהריים" שכלל חלוקת תרופות, הרי שאנו קובעים כי לא שוכנענו ש"קו" נוסף זה (שלא פורט בנספח לחוזה עבודתו מיום 17.8.05) בוצע על ידו בכל יום. יתר על כן, לא שוכנענו שפירוט הלקוחות, היישובים והשכונות בכל "קו", כפי שתואר בתצהירו של אלחטיב, מוכיח כי אכן אלחטיב נסע בכל יום לכל יישוב ושכונה ולכל לקוח שפורטו על ידו כאמור. לכל היותר ניתן לקבוע כי אם ביום נתון היתה שליחות למסירת דבר דואר באחד היישובים, השכונות או הלקוחות האמורים, אזי השליחות נכללה ב"קו" של אלחטיב באותו יום. פרשנות זו של הראיות הוצעה לב"כ אלחטיב בעת השמעת סיכומיו והיא אושרה על ידו (עמ' 31, שורות 9-10).
35.
אשר להסתמכותו של אלחטיב על פלטי השיחות והמסרונים היוצאים בחודשים
12/05
ו-6/06, מקובלות עלינו טענות צ'יטה שפלטי השיחות האמורים אינם מהוים ראיה מהימנה לשעות עבודתו של אלחטיב. נבאר:
36.
אלחטיב ערך מסמך המפרט לגבי כל הימים בחודשים 12/05 ו-6/06 את שעת השיחה הראשונה ואת שעת השיחה האחרונה בטלפון הסלולרי שצ'יטה העמידה לרשותו, וחישב את שעות עבודתו בכל יום כזה על פי ההפרש שביניהם.
37.
מעדותו של קלדרון, המקובלת עלינו, עולה כי השליחים דיווחו לצ'יטה על ביצוע שליחויות על ידי התחברות לאינטרנט באמצעות מכשיר הטלפון הסלולרי. כך העיד קלדרון בהתייחס למסמך שערך בו ריכז את שעות התחלת עבודת אלחטיב וסיומה (נספח יא' לתצהיר קלדרון):
"טענתם שעבד 8 שעות נוספות, בדקנו לפי מכשיר הטלפון, בו הוא מדווח על עבודתו, התחלה וסוף. זה נקרא
wapp
, חיבור אינטרנטי לשרת שלנו, לדווח על הפעולות שלו. בדקתי את הפעולות שלו וזה השעות שקיבלתי. הן
גם מתאימות לדוחו"ת שאתם ביקשתם מסלקום. גם בהם מופיע לפי ה-
wapp
אותו סדר גודל של שעות שאני דיווחתי".
ראו גם עדות אלחטיב בעמ' 4, שורה 2, וכן בעמ' 8, שורה 1 ועדות נחמיה בעמ' 16).

38.
מעדותו של קלדרון, המקובלת עלינו, עולה כי דיווחי השליחים בדבר סיום משימה או סיום עבודה נעשו דרך רישום שנעשה בתוכנת

wapp
בהתחברות לשרת של צ'יטה באינטרנט. מקובלת עלינו עדותו של קלדרון לפיה נספחים ה'1-ה'2 לתצהירו של אלחטיב, בו נרשמו השעות של השיחה היוצאת הראשונה והשיחה היוצאת האחרונה שעשה אלחטיב בכל יום, לוקחת בחשבון במקרים רבים שיחה אחרונה שאינה בגדר דיווח לצ'יטה על סיום העבודה, אשר ככלל נעשתה באמצעות
wapp
, אלא שיחה פרטית של אלחטיב (אלחטיב אישר בעדותו כי ביצע שיחות פרטיות מהמכשיר שסיפקה לו צ'יטה – עמ' 7, שורות 14-18). מקובלת עלינו טענת צ'יטה כי פלטי השיחות היוצאות לחודשים 12/05 ו-6/06 שצורפו לתצהיר אלחטיב מראים כי תחילת יום העבודה של חטיב, המצויינת בתשדורת
wapp
, היתה בשעות הבוקר, אך עולה מהם גם כי בימים רבים סיום עבודתו של אלחטיב היה הרבה לפני 21:30, שעת הסיום לה טען על פי גרסת "המתכונת הקבועה" שהעלה. כך למשל, ביום 1.2.05, תשדורת ה-
wapp
האחרונה בוצעה בשעה 15:50. קיים רישום של שיחות רבות לאחר שעה זו ועד לשעה 18:37, אך אלחטיב לא הוכיח כי השיחות שבוצעו לאחר תשדורת ה-
wapp
האחרונה (שכאמור, באמצעותה דיווחו השליחים על השלמת יום עבודתם) היו שיחות הקשורות לעבודתו בצ'יטה. הוא הדין לגבי יום 3.12.05, בו תשדורת ה-
wapp

האחרונה היתה ב-16:00. הוא הדין ביום 4.12.05 בו תשדורת
wapp
אחרונה ב- 16:00. הוא הדין ב-5.12.05, בו תשדורת ה-
wapp

האחרונה היתה ב-15:35. וכך הלאה.
39.
מקובלת עלינו טענת צ'יטה כי השחזור של שעות עבודת אלחטיב שנעשה בנספח יא' לתצהירו של מר קלדרון, אשר נעשה תוך הסתמכות הן על רישומי ה-

wapp
והן על יומני העבודה של צ'יטה, הינו מציאותי יותר מזה המשתקף בנספחים ה'1-ה'2 לתצהיר אלחטיב. מקובלת עלינו טענת צ'יטה כי שיטת שחזור זו מנטרלת דיווחי

wapp
שנמסרו בשעות בהן לא סביר כי בוצעו שליחויות, כגון בליל שבת בשעות מאוחרות (ראו הרישום ביום 9.6.06 בשעה 21:58).
40.
איננו סבורים כי מכתבה של צ'יטה לפקיד הרישוי של כלי יריה במשרד הפנים מהווה הודאה של צ'יטה בשעות עבודתו של אלחטיב. נאמר שם כי תחילת יום עבודתו של אלחטיב היתה ב-5:00 ואין מחלוקת כי לא כך היה. המסקנה היא שצ'יטה הציגה כלפי משרד הפנים מצג מוגזם במסגרת בקשתה ליתן לאלחטיב רישיון נשק.
41.
איננו סבורים כי ניתן להסתמך על עדותו של מר ציון נחמיה כבסיס לקביעת מתכונת שעות אחידה. מקובלת עלינו טענת צ'יטה כי עדותו של מר נחמיה לא היתה מדוייקת. על פיה תחילת יום עבודתו של אלחטיב היתה בשעה 6:30 או 7:00, כאשר גרסת אלחטיב עצמה היתה כי תחילת עבודתו היתה ב-7:30. בהתאם לכך יש להתייחס לכלל עדותו של מר נחמיה לרבות לעניין שעת סיום עבודתו של אלחטיב.
42.
לאור כלל האמור, אנו דוחים את טענת אלחטיב לפיה הוכיח מתכונת קבועה של שעות עבודה בת 14 שעות ביממה.
43.
מעבר לכך שטענת אלחטיב לא נתמכה בראיות מהימנות, מקובלת עלינו טענת צ'יטה שגרסתו אינה הגיונית, ואנו מתקשים מאד להאמין לאלחטיב כי עבד במתכונת קבועה של 14 שעות בכל יום. עדותו של מר אלחטיב בפני
נו לא היתה מהימנה והתאפיינה במגמתיות. העובדה שבכתב התביעה טען לעבודה במתכונת קבועה של 14 שעות ובתצהיר עדותו הראשית טען לעבודה במתכונת קבועה של 16.5 שעות, כאשר טיבה של העבודה הוא ששעות העבודה הנדרשות לביצועה הוא
משתנה בהתאם למספר השליחויות הנדרש בכל יום, פוגמת באמינות התביעה ובאמינות התובע.
44.
מעבר לכך, התרשמנו הכללית מעדותו של אלחטיב היתה שהוא לא השתדל להשיב תשובות מדוייקות. כך למשל, אלחטיב הכחיש בתחילת חקירתו שהיו ימים בהם עשה שימוש ברכבו הפרטי אך מיד לאחר מכן חזר בו מהכחשתו (עמ' 4, שורה 24 ואילך). כאשר ב"כ צ'יטה עימת את אלחטיב עם טענתו בתצהירו לפיה עבד כל יום מ-7:30 בבוקר עד 24:00 וביקש ממנו שיראה לו יום אחד בו נרשמה השעה 24:00 כשעת סיום העבודה על פי פלטי השיחות היוצאות שצירף לתצהירו, השיב אלחטיב: "העורך דין יראה לך" (עמ' 8, שורות 21-24).
45.
בהעדר ראיות מהימנות לביסוס טענת אלחטיב בדבר קיומה של מתכונת קבועה של שעות עבודה, אין בענייננו כל תחולה להלכה בדבר מתכונת קבועה של שעות עבודה כתחליף להוכחה פרטנית של השעות הנוספות שנעבדו. ב"כ אלחטיב היפנה בסיכומיו לפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בעע 1351/04 מראט זרצקי נ. ש.א.ש. שירותי אבטחה ושמירה (תשמ"ו) בע"מ (לא פורסם – פס"ד מיום 6.4.06), בו נאמר כי יש להקל בדרישות הראייתיות המוטלות על עובד המבקש להוכיח עבודה בשעות נוספות ולפסוק גמול בעד עבודה בשעות נוספות אם בית הדין משתכנע כי אמנם נעבדו שעות נוספות. בחנו את הראיות שאלחטיב הניח בפני
נו להוכחת טענתו בדבר עבודה בשעות נוספות ולא השתכנענו כי אכן עבד שעות נוספות על פי מתכונת קבועה כפי שטען.
46.
נציין כי אנו ערים לכך שקיימת עדות של קלדרון לפיה סבב הבוקר לפי הנספח לחוזה העבודה מיום 17.8.05 הינו בן 5 שעות וכי סבב הערב לפי אותו מסמך הוא בין 5 ל-6 שעות (עמ' 22, שורות 6-8, 24-25). אנו מבינים את עדותו של קלדרון בנקודה זו כעדות המתארת את אורך הסבב המלא לפי הנספח לחוזה העבודה מיום 17.8.05, אך לא השתכנענו כי אלחטיב ביצע בפועל את הסבבים האלה במלואם בכל יום. לפיכך איננו סבורים כי הוכחה מתכונת קבועה של שעות עבודה בהיקף נמוך יותר מזה לו טען אלחטיב.
47.
אף אין בסיס לטענת אלחטיב לקיומו של נזק ראייתי שנגרם לו כתוצאה מהפרת חוק שעות עבודה ומנוחה על ידי צ'יטה, שכן קלדרון העיד שדיווחי סיום העבודה נעשו באמצעות תשדורת ה-

wapp
, ואלה היו בפני
אלחטיב לאחר שחברת סלקום המציאה אותם על פי צו בית הדין. אלחטיב בחר להציג בפני
נו את פלטי השיחות של חודשים 12/05 ו-6/06 בלבד.
48.
מסקנתנו היא, איפוא, כי יש לדחות את תביעת אלחטיב לגמול בעד עבודה בשעות נוספות.
התביעה לפיצויי פיטורים ולדמי הודעה מוקדמת

49.
אין מחלוקת בין הצדדים כי אלחטיב יצא לחופשה שנתית מאושרת ביום 9.7.06.
50.
לטענת אלחטיב, מר שמעון מרמלי, שותפו של קלדרון בבעלות בצ'יטה, אישר לו חופשה בת 10 ימים. בסמוך לתום חופשתו הוא חלה והוא הודיע על כך למנהלת התפעול של צ'יטה (גב' בשם לילך) ואף מסר לה אישור מחלה. בהמשך מסר לצ'יטה אישורי מחלה נוספים שאישרו את מחלתו עד 19.8.06.
51.
צ'יטה טענה כי אושרה לאלחטיב חופשה בת 5 ימים בלבד, עד ליום חמישי 13.7.06. לטענת קלדרון בתצהירו, נציג הנתבעת התקשר לאלחטיב ביום חמישי, 13.7.06 כדי לתאם את השליחויות שיבצע למחרת ואז אלחטיב מסר שלא יגיע לעבודה עד יום שני, 17.7.06. נציג צ'יטה ששוחח איתו (מדובר כפי הנראה בשמעון מרמלי) כעס על אלחטיב והסביר לו שהיעדרותו יוצרת קושי הכרוך במציאת שליח מחליף באתראה קצרה לימי ההיעדרות. גם ביום שני, 17.7.06, לא הגיע אלחטיב לעבודה. שמעון התקשר לביתו של אלחטיב ושוחח עם אמו שמסרה כי אלחטיב אינו בבית, ובשיחה נוספת שעשה קלדרון בשעות אחר הצהרים הוא שוחח שוב עם אמו של אלחטיב שמסרה לו שאלחטיב אינו בבית אך היא מסרה לו הודעה שנציגי צ'יטה חיפשו אותו.
52.
ביום 19.7.06 כתב מר מרמלי, בשם צ'יטה, לאלחטיב, את המכתב שצורף כנספח יב' לתצהיר אלחטיב, בו נאמר:
"אנו רואים באי הגעתך לעבודה במשך תשעה ימים רצופים מבלי לידע
אות(נ)ו או ליצור קשר עם המשרד (למרות שהושארו אצלך הודעות בבית) על הודעת התפטרות.
אנו רואים זאת בחומרה רבה. לא נתת לנו זמן התארגנות ומציאת מחליף מתאים לך.
אנו דורשים ממך להגיע בדחיפות למשרדנו להסדיר את חובך לצ'יטה".
53.
ביום 25.7.06 השיב אלחטיב למכתבו של מרמלי מיום 19.7.06, כהאי לישנא:

"1. אני דוחה על הסף את מכתבך אלי מיום 18.7.06, מכתבך אלי מלא בשקרים והכול כדי לנסות ולא לשלם לי את המגיע לי. כמו כן אין לי כל חוב אל חברת צ'יטה נהפכו אתם חייבים לי את הכספים כפי שמופיע במכתבי.
2. ביום 9.7.06 יצאתי לחופשה שנתית הודעתי לך באופן אישי וכמו כן ללי(ל)ך מנהלת התפעול שאחי מתחתן ואני יוצא לחופשה למשך 10 ימים הכול אושר לי וסוכם איתך. בקשתי הייתי שבוע לפני היציאה לחופשה וכאמור אושרה לי.
3. החופשה שלי היתה עד ליום 19.7.06.
4. לאחר החופשה הרגשתי לא טוב והלכתי לרופא שנתן לי חופשת מחלה למשך שבוע עד היום, 27.7.06, תעודת מחלה מועברת אליך במכתבי זה.
5. לא התפטרתי ולא ביקשתי להתפטר, אם רצונך לפטר אותי אבקשך ללא דחוי להמציא לי מכתב פיטורים לפי החוק חודש מראש, לשלם לי את כל הזכויות המגיעות לי לרבות פיצוי בגין חודש מראש פיצויי פיטורים, חופשה שנתית ע"פ החוק, הבראה, חגים, ימי מחלה, נסיעות ביגוד הפרשים וכל הזכויות המגיעות לי.
6. אם לא תענה למכתבי זה תוך 7 ימים מיום קבלת מכתב זה אראה בכך שפיטרתי אותי ללא כל זכויותיי והכספים המגיעים לי. ואז אפנה לעורך הדין שלי ומשם נפננה לבית הדין לעבודה בירושלים.
הודעה נוספת לא תישלח על ידי".
ביום 8.8.06 שלח מרמלי לאלחטיב מכתב שזו לשונו:

"אני חייב לציין שאני מופתע ואפילו מגחך כמה חוצפה ותעוזה יכולה להיות לך לטעון שצ'יטה חייבת לך כסף, ובנוסף לדרוש פיצויים וכו'.
להלן התייחסותי למכתב בהתאמה לסעיפים שציינת:
1.
לצי'טה לא היתה כל כוונה או תוכנית לפטר אותך. להיפך, כל דרישה ובקשה מצידך ויש לציין שהיו הרבה כאלה, נענו בחיוב ולרוב בתשובה באופן מיידי.
2.
יציאתך לחופשה הייתה באישור כמובן, רק שחבל שהינך מציין שהחופשה שביקשת ואושרה לך הייתה עד לתאריך 13.7.06 כולל. דהיינו, יום שישי חזרה לעבודה. אני התקשרתי ביום חמישי אחר הצהריים לעדכן אותך בפרטים לגבי יום שישי ודיווחת לי שאינך מגיע ואתה חייב להאריך את החופשה עד ליום שני. אני אמרתי שזה גורם לנו נזק מכיוון שלא נערכנו לכך. תשובתך הייתה "אין לי ברירה אני יכול לחזור רק ביום שני".
להפתעתי גם אחרי שיחתנו החלטת שלא להופיע ביום שישי ולא ביום שני ובנוסף, לא טרחת להתקשר ולהודיע. אני התקשרתי אליך ביום שני בצהרים דברתי עם אימך וביקשתי שתמסור לך להתקשר דחוף למשרד. לא התקשרת. התקשרתי שוב אחרי הצהרים בשעה 17:30 שוב אמך ענתה לי ואמר שאתה לא בבית והיא מסרה לך שהתקשרתי. שוב השארתי הודעה.
3.
חד משמעית – לא נכון חופשתך הייתה עד 13.7.06.
4.
התקשרת לצ'יטה רק ביום חמישי בשעה 13:00 ודבירת עם דקלה ומסרת שאינך יכול להגיע מכיוון שאתה לא מרגיש טוב (ציינת גם שאתה שולח את אישור המחלה בנוסף למכתב – טרם הגיע אישור כזה).
5.
לאור כל הסיבות האלו והדרך בה בחרת להפסיק את עבודתך בצ'יטה, אני מבין שאתה הוא זה שרוצה להתפטר ולהשאיר אחריך שובל ארוך של חוב ונזקים שטרם שולמו (כהרגלך).
6.
אתה רשאי לפנות לעו"ד או לבית המשפט. אנו נשקול את צעדינו באם לא תגיע להסדיר את חובך לצ'טה שיתרתו נכון ליום 8.8.06 הינו 8534 ₪."
55.
ביום 14.8.06 כתב ב"כ אלחטיב לב"כ צ'יטה מכתב בהמשך לשיחה שהתקיימה ביניהם ביום 13.8.06. למכתב צירף ב"כ אלחטיב אישורי מחלה של אלחטיב מיום 19.7.06 עד 19.8.06. ב"כ אלחטיב העלה טענות בדבר אי תשלום משכורת חודש 7/06, העסקה בשכר נמוך משכר מינימום, אי תשלום דמי הבראה ודמי חופשה, דמי חגים, הפרשי נסיעות ושעות נוספות. ב"כ אלחטיב הודיע כי:

"מרשי אשר נפגע בגין אי תשלום זכויותיו כפי שפורטו בסעיף 4 למכתב מוכן למרות יחסו הפוגע של מרשך לחזור לעבודה מיד עם גמר מחלתו ובתנאי שישולם לו לאלתר, משכורתו של חודש יולי 06, חופשה שנתית, תשלומי הבראה, תשלומים והפרשים בגין שעות העבודה שעבד, שעות
נוספות, ודחייה על הסף דרישתו של מרשך שלכאורה מרשי חייב כספים לחברת צ'יטה".
חישוב יעשה על ידי הח"מ ביחד עם כל מי שיסמיך מרשך.
ניתנת בזאת כאמור האופציה למרשך לחזור אלי בתשובה תוך 5 ימים. לשלם למרשי את כל זכויותיו וכספיו ולא נראה בכך הרעה מוחשית בתנאי העבודה ונראה בכך שמרשך פיטר את מרשי ללא כל הודעה מוקדמת."
56.
ביום 22.8.06 כתב ב"כ אלחטיב לצי'טה והודיע לה כי לאחר שמכתבו מיום 14.8.06 לב"כ צ'יטה לא נענה "ומכיון שלא שולמו למרשי זכויותיו כעובד מדובר בהרעה מוחשית של תנאי העבודה ולכן רואה מרשי בכך שפיטרת אותו על כל המשתמע מכך".
57.
על יסוד התשתית העובדתית שפורטה, הגענו למסקנה שצ'יטה פיטרה את אלחטיב. כידוע, השאלה אם היעדרות בלתי מאושרת מהווה התפטרות בדרך של זניחת העבודה תלויה בנסיבותיו של כל מקרה. בית הדין יסיק כי ההיעדרות מהווה התפטרות בדרך של זניחת העבודה רק כאשר היא מלמדת בוודאות על כוונת העובד הנעדר להביא את יחסי העבודה עם המעביד לכלל סיום, ומאידך, סירוב של מעביד לקבל עובד שנעדר ממקום עבודתו יפורש כפיטורי העובד (דב"ע נה/122-3 טאהה זבון נ. נפתלי מוצניק, פד"ע כט 228).
58.
גם בהנחה שגרסתה העובדתית של צ'יטה בדבר אורך החופשה שאושרה לאלחטיב היא הנכונה (ולעניין זה אנו מעדיפים את גרסת צ'יטה) אנו סבורים שתגובת צ'יטה להיעדרותו הבלתי מאושרת של אלחטיב, בה הודיעה לו שהיא רואה בהיעדרותו משום התפטרות, היתה נמהרת והיא כשלעצמה מהווה מעשה פיטורים. איננו סבורים שביום 19.7.06, מועד משלוח מכתבה של צ'יטה לאלחטיב בו הודיעה לו כי היא רואה בהיעדרותו מהעבודה משום התפטרות, נוצרה וודאות בדבר כוונת אלחטיב להתפטר מעבודתו, וזאת גם בהנחה שנאמץ את גרסתה העובדתית של צ'יטה לפיה אלחטיב לא הודיע למי מנציגי צ'יטה על היעדרותו (הנחה שאיננו מקבלים כעניין שבעובדה לאור האמור בסעיף 4 למכתבו של מרמלי לאלחטיב מיום 8.8.06). בהקשר זה מקובלת עלינו טענת ב"כ אלחטיב כי היה מקום להזמין את אלחטיב להציג את גרסתו ואת אישורי המחלה שטען שמצויים בידו. תחת זאת הודיעה צ'יטה לאלחטיב ביום 19.7.06 כי היא רואה בהיעדרותו הבלתי מאושרת במשך תשעה ימים (כשלכל הדיעות היעדרותו הבלתי מאושרת באותו מועד לא עלתה על 6 ימים) כהתפטרות. הודעה זו היא כשלעצמה מהווה פיטורים של אלחטיב שכן עולה ממנה, כמו גם מתגובתה של צ'יטה ליתר מכתבי אלחטיב ובא כוחו, סירוב של צ'יטה לקבל את אלחטיב חזרה לעבודה.
59.
אשר על כן זכאי אלחטיב לפיצויי פיטורים ולדמי הודעה מוקדמת.
60.
אלחטיב טען כי המשכורת הקובעת לצורך פיצויי פיטורים היא בסך 5,397 ₪. צ'יטה לא העמידה מול טענה זו גרסה כלשהי. תלושי השכר של אלחטיב, אשר כללו שכר יסוד ותוספות שונות ששולמו באופן קבוע, תומכים בגרסת אלחטיב במידה מספקת לצורך אימוץ גרסתו לעניין זה.
61.
תקופת עבודתו של אלחטיב לצורך חישוב פיצויי הפיטורים היא מיום 1.10.04 עד 19.7.06, סה"כ 21.5 חודשים. משכורתו הקובעת היא, כאמור, 5,397 ₪. לפיכך סכום פיצויי הפיטורים לו זכאי אלחטיב הוא 9,670 ₪.
62.
כמו כן, יש לפסוק לאלחטיב דמי הודעה מוקדמת בסך 5,400 ₪.
התביעה לשכר חודש 7/06
63.
אין מחלוקת כי עבור עבודתו בחודש 7/06 עד לפיטוריו לא שולם לא שכר. לטענת אלחטיב הוא זכאי לשכר עבור 19 ימים אשר כוללים את עשרת ימי חופשתו החל מיום 9.7.06. צ'יטה הנפיקה לאלחטיב תלוש שכר על פיו משכורתו בחודש זה היתה בסך 2,354 ₪ (שכר יסוד 2,234 ודמי נסיעות בסך 120 ₪) עבור 11 ימי עבודה. צ'יטה טענה כי סכום זה קוזז על ידה על חשבון חובות אלחטיב לצ'יטה.
64.
אין מחלוקת כי אלחטיב עבד רק עד 8.7.06 וכי החל מיום 9.7.06 ועד לפיטוריו ביום 19.7.06 שהה בחופשה. לפיכך, הסכום המתבטא בתלוש השכר שהוציאה צ'יטה אינו נופל מסכום שכר העבודה לו היה זכאי אלחטיב בגין עבודתו בחודש 7/06, ויש לפסוק אותו לאלחטיב בכפוף לבדיקת טענת צ'יטה כי הסכום קוזז כדין על חשבון חוב שאלחטיב היה חייב לצ'יטה. כפי שיפורט להלן, אנו קובעים כי לא הוכח בסיס לקיזוז האמור ולפיכך יש לפסוק לאלחטיב סך 2,354 ₪ בגין משכורת חודש 7/06. עם זאת, אנו קובעים כי הקיזוז נעשה מתוך מחלוקת של ממש בדבר עצם קיום חוב השכר, ועל כן יתווספו לשכר העבודה הפרשי הצמדה וריבית בלבד.
65.
באשר לימים מעבר ל-11 ימי עבודה ועד למועד פיטוריו, זכאי אלחטיב לדמי חופשה עבור ימי חופשה מאושרים, בהנחה שנותרו לו ימי חופשה צבורים. מאחר שמקובלת עלינו טענת אלחטיב כי במועד פיטוריו נותרו לו 13 ימי חופשה לפדיון (ראו להלן), המסקנה היא כי אלחטיב זכאי לדמי חופשה בגין ימי עבודה בהם נעדר באישור בין 12.7.06 עד ליום פיטוריו ב-19.7.06. מאחר שאלחטיב היה בחופשה מאושרת רק יומיים מתוך אותם ימים, יש לפסוק לו דמי חופשה בגין יומיים. ערך יום עבודה לפי תלוש השכר האחרון של אלחטיב (לחודש 7/06) עמד על 203 ₪. לפיכך יש לפסוק לאלחטיב דמי חופשה בסך 406 ₪.
התביעה לדמי מחלה
66.
אין מקום לפסיקת דמי מחלה מאחר שתקופת המחלה חופפת לתקופת ההודעה המוקדמת.
התביעה לפדיון חופשה
67.
אלחטיב העמיד את תביעתו לפדיון חופשה על סך 13 ימים (החלטת כב' הרשמת בדיון המוקדם מיום 19.12.07).
68.
קלדרון אישר שצ'יטה לא ניהלה פנקס חופשה (עמ' 24, שורות 21-22). צ'יטה לא הוכיחה תשלום דמי חופשה לאלחטיב. מספר ימי החופשה שאלחטיב תובע את פדיונם אינו עולה על מספר ימי החופשה אותם צבר בתקופת עבודתו. לפיכך יש לפסוק לאלחטיב פדיון חופשה בגין 13 ימים. ערך יום עבודה לפי תלוש השכר האחרון של אלחטיב (לחודש 7/06) היה 203 ₪. לפיכך יש לפסוק לאלחטיב פדיון חופשה בסך 2,639 ₪.
פדיון דמי הבראה
69.
אין מחלוקת שעל חשבון דמי הבראה בגין תקופת עבודתו שולם לאלחטיב סך 1,535 בחודש 8/05 (מוסכמה מס. 5 בדיון המוקדם). אלחטיב צבר בתקופת עבודתו זכאות ל-9.75 ימי הבראה בסך כולל של 3,100 ₪ (לפי 318 ₪ ליום הבראה). לפיכך נותרה יתרה לתשלום בסך 1,565 ₪.



תביעת צ'יטה (עב 1478/07)
תביעה להחזר מקדמות
70.
קלדרון העיד כי במהלך תקופת עבודתו קיבל אלחטיב לבקשתו מקדמות על חשבון שכרו, וכי נכון לסוף חודש 6/06 נותר אלחטיב חייב לצ'יטה סך 7,802 ₪. לאחר קיזוז שכרו של אלחטיב בגין חודש 7/06 בסך 2,668 ₪, נותר לאלחטיב חוב בסך 5,134 ₪. בתמיכה לתביעתה צירפה צ'יטה תדפיס כרטסת הנהלת חשבונות של אלחטיב אצל צ'יטה בה פורטו התנועות הכספיות בין צ'יטה לאלחטיב, וכן תצלומי שיקים ששולמו לאלחטיב או לאשתו בעבורו.
71.
אלחטיב אישר בכתב הגנתו שקיבל מפרעות מצ'יטה אך טען כי כולן כבר סולקו בדרך של ניכויים ממשכורתו. גם בעדותו אישר אלחטיב שקיבל מפרעות אך טען כי כולן סולקו (עמ' 8, שורה 11).
72.
למעשה, צ'יטה מבקשת מאתנו לאמץ את "השורה התחתונה" של כרטסת הנהלת החשבונות שהגישה המראה הפרש בסך 5,134 ₪ לטובתה. על פי כרטסת זו ההפרש נובע מכך שאלחטיב "חייב" 105,063 ₪ בעוד הוא "זכאי" ל-99,929 ₪. צ'יטה לא ביססה את הסכומים שאלחטיב "חייב". השיקים שצורפו לתצהירה אינם מבססים סכום "חוב" בסך 105,063 ₪.
73.
בהתאם לכך, תביעת צ'יטה להחזר מקדמות נדחית. משמעות הדבר היא שלא הוכח בסיס לקיזוז שכר העבודה של אלחטיב עבור חודש 7/06.
תביעה להשתתפות עצמית בגין שתי תאונות דרכים
74.
אין מחלוקת שאלחטיב קיבל לשימושו כלי רכב של צ'יטה. אין מחלוקת כי אלחטיב חתם על המסמך שצורף כנספח ז' לתצהיר קלדרון. המסמך כולל אישור קבלת כלי רכב מצ'יטה שפרטיו לא מולאו והתחייבות של אלחטיב לשאת בהשתתפות עצמית בסך 500$ בגין כל נזק שיגרם לרכב כתוצאה מרשלנותו.
75.
צ'יטה טוענת כי ביום 11.6.06 נהג אלחטיב ברכב של צ'יטה מסוג פיאט וגרם לתאונה בה נפגע הרכב באגן השמן. לטענת צ'יטה, אלחטיב לא בדק את חומרת הפגיעה וכל השמן יצא מן המנוע ונגרם לו נזק. הרכב תוקן בעלות של 6,900 ₪ (צורפה חשבונית של מוסך טיראן).
76.
אלחטיב הכחיש התרחשותה של תאונה וטען כי הנזק שנגרם לרכב היה כתוצאה מבלאי טבעי.
77.
טענת צ'יטה לפיה אלחטיב גרם ברשלונותו לנזק לרכב פיאט ביום 11.6.06 לא הוכחה.
78.
צ'יטה טוענת כי ביום 16.6.06 נהג אלחטיב ברכב הנ"ל וגרם לתאונה בה נפגע הרכב וזאת כאשר התיר לעובד אחר בשם עוודאללה לנהוג ברכב בזמן שאותו עובד היה מנוע מלנהוג בשל כך שעבד בלילה הקודם במשמרת לילה.
79.
אלחטיב הכחיש את טענת צ'יטה כי הוא אחראי לנזק שנגרם לרכב בעת שעוודאללה נהג עליו.
80.
טענת צ'יטה בדבר רשלנותו של אלחטיב שגרמה לנזק לרכב ביום 16.6.06 לא הוכחה. לפיכך נדחית תביעת צ'יטה להשתתפות עצמית.
תביעה לפיצוי בגין מקרים בהם אלחטיב לא מסר חבילות לנמעניהן
81.
צ'יטה טוענת כי בשני מקרים לא מסר אלחטיב חבילות ליעדן והיא נאלצה לפצות לקוחות בשל כך בסך כולל של 1,570₪. צ'יטה פירטה את המקרים, שאירעו לטענתה ביום 26.4.05, 13.12.05 וצירפה חשבונית של "רצ פלוס" מיום 29.6.05 על סך 1,170 ₪ שניתן בגין "חיוב בגין מחשב שאבד במסירה לסימול ירושלים".
82.
אלחטיב אישר שהשאיר מחשב מחוץ לדלתו של לקוח אך טען כי הדבר נעשה בהסכמת מר מרמלי.
83.
לא שוכנענו כי הפיצוי ששילמה צ'יטה לחברת "רצ פלוס" שולם בשל רשלנותו של אלחטיב.
84.
גם התשלום בסך 400 ₪ לחברת שלידר לא הוכח, ולא הוכח כי הוא שולם בשל רשלנותו של אלחטיב.
תביעה לפיצוי בסך 420,000 ₪ בגין אבדן רווחים
85.
גם תביעת צ'יטה לפיצוי בסך 420,000 ₪ בגין הפסד רווחים שנגרם בשל כך שאלחטיב דרש מלקוחה של צ'יטה, חברת שלידר, סכומים שלא הגיעו לו, לא הוכחה, וב"כ צ'יטה אף אישר זאת בסיכומיו (עמ' 39, שורות 14-15).
86.
סיכומו של דבר – דין התביעה בתיק עב 1478/07 להידחות.

סוף דבר
87.
התביעה בתיק עב 2975/06 מתקבלת חלקית. צ'יטה תשלם לאלחטיב את הסכומים הבאים:
א.
בגין פיצויי פיטורים – סך 9,670 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 13.7.06 ועד לתשלום בפועל.
ב.
בגין דמי הודעה מוקדמת – סך 5,400 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 13.7.06 ועד לתשלום בפועל.
ג.
בגין שכר חודש 7/06 – סך 2,354 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 13.7.06 ועד לתשלום בפועל.
ד.
דמי חופשה ופדיון חופשה בסך 3,045 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 13.7.06 ועד לתשלום בפועל.
ה.
פדיון דמי הבראה בסך 1,565 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 13.7.06 ועד לתשלום בפועל.
88.
התביעה בתיק עב 1478/07 נדחית.
89.
בהתחשב בכך שרק מקצת התביעה בתיק עב 2975/06 התקבלה והתביעה בתיק 1478/07 נדחתה, תשלם צ'יטה לאלחטיב שכ"ט עו"ד בסך 3,000 ₪ בצירוף מע"מ.
90.
הערעור על

פסק דין
זה הינו בזכות. הודעת ערעור יש להגיש לבית הדין הארצי לעבודה תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין לצדדים.

ניתן היום י"ט בסיון, תשס"ט (11 ביוני 2009) בהעדר הצדדים.



_________________
___________________
גולדברג דניאל
, שופט
נציג ציבור






עב בית דין אזורי לעבודה 2975/06 אלחטיב יצחק נ' צ'יטה שליחויות בע"מ (פורסם ב-ֽ 11/06/2009)