פסקי דין על פלד שרה | פסקי דין על אביב אילן | פסקי דין על הדר חברה לביטוח |

3560/99 א     06/10/2002




א 3560/99 פלד שרה נ' אביב אילן, הדר חברה לביטוח בע"מ




בעניין:

1



בתי המשפט


בית משפט השלום ראשון לציון
א
003560/99


בפני
:
כבוד השופטת יעקובוביץ שלומית
תאריך:
06/10/2002



בעניין:
פלד שרה




ע"י ב"כ
עו'ד שקד

תובעת

נגד




1 . אביב אילן


2 . הדר חברה לביטוח בע"מ


ע"י ב"כ
עו"ד כהן


נתבעים


פסק - דין
1.
עסקינן בתביעת נזיקין שהגישה התובעת, הגב' שרה פלד (להלן: "התובעת") כנגד הנתבעים, מר אילן אביב (להלן: "הנתבע מס' 1") ו"הדר" חברה לביטוח בע"מ (להלן: "הנתבעת מס' 2") לפיצוי בגין נזק גוף, אשר נגרם לה, לטענתה, ביום 4.12.95, כשנפלה במדרגות בית עסקו של הנתבע מס' 1, סלון כלות - "שרית אקסקלוסיב" (להלן: "סלון הכלות"), המבוטח בנתבעת מס' 2 (להלן: "התאונה").


כבתביעת נזיקין, שלא על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975, תידונה ותוכרענה הן שאלת האחריות והן שאלת גובה הנזק.

למותר לציין כי מתן מענה שלילי לשאלה הראשונה ייתר את הצורך בדיון והכרעה בשניה.





2.
נסיבות קרות התאונה

2.1
גרסה ראשונה באשר לנסיבות קרות התאונה נמסרה על ידי התובעת במסגרת תביעתה
לתשלום דמי פגיעה, תביעה, אשר הוגשה על ידה למוסד לביטוח לאומי עוד בחודש 1/96, בסמוך לתאונה.

למקרא טופס התביעה עולה כי התאונה ארעה כתוצאה מהתקלות "בפנל שמחובר לשטיח על המדרגות" -


"בהיותי בסלון כלות "שרית" כדי למכור סחורה, עליתי בתוך החנות לקומה ב' וכשבאתי לרדת
נתקלתי בפנל שמחובר לשטיח על המדרגות
ועפתי באוויר על הראש כ- 15 מדרגות"

(מתוך נספח ת/6 לתצהירה של התובעת ת/1) (ההדגשה שלי - ש.י.)

2.2
גרסה דומה הועלתה בכתב התביעה ולפיה ביקרה התובעת ביום 4.12.95, במסגרת עבודתה כסוכנת תכשיטים, בסלון הכלות שבבעלות הנתבע מס' 1 וכשביקשה לרדת בגרם המדרגות הצר שבמקום נתקלה בפס מתכת בולט, אשר היה מצוי בתחילת גרם המדרגות


"ביום 4.12.95 בעת שהתובעת במסגרת עבודתה כסוכנת תכשיטים בקרה אצל הנתבעת 1, שבבעלותה סלון לבגדי כלות,
היא פנתה לכוון גרם מדרגות צר אשר בתחילתו פס מתכת בולט.

התובעת נתקלה בפס והועפה לכל אורכו של גרם המדרגות
, היא נחבלה באופן קשה בכל חלקי גופה לרבות בפני
ה בצווארה בגבה ובגפיה"


(סעיף 3 לכתב התביעה) (ההדגשה שלי - ש.י.)


בעוד שבתיאור התאונה בטופס התביעה למוסד לביטוח לאומי ציינה התובעת כי נתקלה "בפנל שמחובר לשטיח על המדרגות", הרי שבכתב התביעה מתואר אותו "פנל" כ"פס מתכת בולט", בליטה אשר, כאמור, לא בא זכרה בגרסתה הראשונה של התובעת.


יוצא איפוא, כי הן על פי תיאור הדברים בטופס התביעה למוסד לביטוח לאומי והן על פי תיאורם בכתב התביעה ארעה התאונה כתוצאה מהיתקלותה של התובעת בפס המתכת, אשר היה מותקן בתחילת גרם המדרגות, כאשר בכתב התביעה מוסיפה, כאמור, התובעת וטוענת כי הפס היה "בולט".

2.3
עדותה הראשית של התובעת ניתנה בתצהיר (ת/1) ודומה כי בה באה אל העולם גרסה נוספת באשר לנסיבות קרות התאונה, השונה מקודמותיה


"פניתי לרדת בגרם המדרגות הפנימי מהקומה השניה לקומת הכניסה, גרם המדרגות היה צר, בתחילתו היה פס מתכת בולט שנועד להיות מסגרת של השטיח מקיר לקיר.


בין המדרגה העליונה למשטח העליון היה קרע בשטיח ולכן לא הבחנתי בפס הבולט וקצה נעלי נתפסה בו ונפלתי
בתנופה עזה כאילו "הועפתי" לכל אורך גרם המדרגות
…
"


(מתוך סעיף 3 לת/1) (ההדגשה שלי - ש.י.)



בגרסה זו מייחסת התובעת את נפילתה להיתקלות בפס הבולט, אלא שבניגוד גמור לגרסאותיה הקודמות מוסיפה היא וטוענת כי לא הבחינה בפס עקב קרע בשטיח, משמע; השטיח הקרוע הסתיר את הפס.

לא למותר לציין כי דבר הקרע בשטיח לא בא זכרו בכתב התביעה, כמו גם בטופס התביעה למוסד לביטוח לאומי.

2.3.1
יצוין, כי לתמיכה בגרסתה זו צרפה התובעת לתצהירה תמונות, אשר צולמו על ידה, לטענתה, "לאחר התאונה במקום התאונה".

עיון בתמונות מלמד כי השטיח, אליו מתייחסת התובעת בעדותה הראשית, מונח, כל כולו, על רצפת הקומה השניה - "המשטח העליון" - ועל כן יקשה עלי להבין מדוע תואר הקרע בשטיח על ידי התובעת בתצהירה ככזה המצוי "בין המדרגה העליונה למשטח העליון".

דומה עלי כי התובעת ביקשה לתאר בעדותה הראשית מצב דברים שונה מזה הנחזה בתמונות.

2.3.2
לא זו אף זו.

השטיח הנצפה בתמונות כלל אינו קרוע אלא פרום בקצהו, באופן שאותם חוטים - גלידים, המשתלשלים ממנו כלל אינם מסתירים את פס המתכת המותקן בקצה גרם המדרגות.

2.4
התובעת נחקרה בחקירה נגדית ומשנדרשה להסביר כיצד ארעה התאונה השיבה


"לפני הפס היה שטיח עם חוטים, אני מפנה לתמונה.
העקב של הנעל נתפס בחוט ונתקלתי בפס המדרגות ואז עפתי למטה.
הכל ביחד גרם לי ליפול, התכרבלתי עם החוטים ועם הפס"


(עמ' 1 לפרוטוקול הדיון מיום 12.3.02 שורות 17-18) (ההדגשות שלי - ש.י.)


על פי עדותה זו של התובעת ארעה הנפילה, הן מאחר ועקב הנעל נתפס בחוט והן כתוצאה מהתקלות בפס המדרגות.


התובעת זנחה, איפוא, את טענתה לפיה הקרע בשטיח הסתיר את פס המתכת ולכן לא הבחינה בו


"השטיח הקרוע לא הסתיר את הפס
……
..החוטים לא הסתירו את הפס"


(עמ' 2 לפרוטוקול הדיון מיום 12.3.02 שורות 7,9)


עינינו הראות כי בחקירתה הנגדית חוזרת בה התובעת מעדותה הראשית ומעלה גרסה חדשה נוספת - "עקב הנעל נתפס בחוט
…
..התכרבלתי עם החוטים ועם הפס",
אך דומה כי גם בגרסה זו אין התובעת דבקה לאורך זמן.


בהמשך חקירתה הנגדית מעידה התובעת כי


"היו הרבה חוטים של השטיח על הרצפה,
חששתי
מהם ונתקלתי בפס ונפלתי"


(עמ' 2 לפרוטוקול הדיון מיום 12.3.02 שורה 8) (ההדגשה שלי - ש.י.)


מעדות זו עולה כי התובעת חששה מהחוטים, אך אין עוד זכר לטענתה כי "התכרבלה" בהם עם עקב הנעל.

2.5
העולה מן המקובץ הוא כי הונחו בפני
מספר גרסאות עובדתיות שונות באשר לנסיבות התאונה, אשר אינן דרות בכפיפה אחת, החל בגרסה העולה מטופס התביעה למוסד לבטוח לאומי ומכתב התביעה לפיה ארעה התאונה כתוצאה מהיתקלות בפס המתכת, דרך הגרסה העולה מעדותה הראשית של התובעת לפיה נתקלה בפס המתכת, בו לא הבחינה מאחר והוסתר על ידי הקרע בשטיח
וכלה בגרסה העולה מחקירתה הנגדית לפיה השטיח כלל לא הסתיר את פס המתכת אלא שהתכרבלה "עם החוטים ועם הפס".


במצב דברים זה, נוכח ריבוי הגרסאות העובדתיות הסותרות, אשר נמסרו על ידי התובעת במספר הזדמנויות שונות, דומה עלי כי לא ניתן כלל לקבוע באלו נסיבות עובדתיות ארעה התאונה.

משנסיבות התאונה הינן הנדבך הראשון, אשר על בית המשפט לקבוע ועל בסיסו לבחון את שאלת אחריותו הנזיקית של הנתבע מס' 1, הרי שנוכח מסקנתי לפיה לא ניתן לקבוע ממצא באשר לנסיבות התאונה, הרי שאלה לא הוכחו כדבעי על ידי התובעת ודין תביעתה להדחות.

(ראה: ע"א 685/87 אלבז נ' פסקל, דינים עליון כרך יג' עמ' 590)

3.
אחריות הנתבע מס' 1


נוכח מסקנתי דלעיל, מתייר הצורך לדון בשאלת אחריותו של הנתבע מס' 1 לקרות התאונה, אך על מנת שמלאכתי תעשה שלמה אתייחס לענין זה ולו בקליפת אגוז.

3.1
התביעה המונחת בפני
הינה תביעת נזיקין וככזו על התובעת להיכבד ולפרט בכתב תביעתה טענותיה לענין הטלת אחריות על הנתבע, בין שמיוחסת לאחרון רשלנות, שאז נדרש פירוט המעשים ו/או המחדלים הרשלניים ובין שמיוחסת לו כל עוולה אחרת, לרבות ובמיוחד עוולה של הפרת הוראה חקוקה.


יגעתי, טרחתי ולא מצאתי בכתב התביעה כל טענה לענין אחריותו של הנתבע מס' 1, כאילו היה המדובר במקרה של אחריות מוחלטת המוטלת על בעל הנכס ו/או המחזיק בו, כך שדי לה לתובעת כי תוכיח את עצם קרות האירוע התאונתי בחצריו של הנתבע מס' 1.

כתב התביעה מגולל את תאור התאונה, פציעתה של התובעת והשלכותיה - הא ותו לא.


למותר לציין, כי אין חולק בדבר קיומה של חובת זהירות מושגית כלפי הבאים בשערי סלון הכלות, אך בכך, דומה, אין די.

3.2
בסיכומיה, בפרק העוסק ב"חבות הנתבע", טוענת התובעת כי מחומר הראיות עולה כי


"התאונה ארעה בשל אחזקת גרם המדרגות התלול אשר בתחילתו הורכב או הודבק פס מתכת בולט אשר
הורכב באופן המהווה מכשול ממעיד שלא ניתן להבחין בו"


(מתוך עמ' 2 לסיכומי התובעת) (ההדגשה שלי - ש.י.)


אין בידי לקבל טענה זו.

סבורתני, בכל הכבוד, כי הנטען בסיכומים כלל לא הוכח, באשר לא הובאה בפני
כל ראיה, לרבות ובמיוחד חוות דעת מומחה הנדרשת בנסיבות הענין, ממנה עולה כי פס המתכת אומנם "הורכב באופן המהווה מכשול ממעיד שלא ניתן להבחין בו".

בתמונות שהוצגו, הן על ידי התובעת והן על ידי הנתבעים, אין כדי לאושש טענה זו ולהצביע על קיומו של מכשול ואף לא ניכרת בהן אותה "בליטה" בפס, אשר תוארה על ידי התובעת, בחקירתה הנגדית, כ"קצת בליטה" (עמ' 2 לפרוטוקול הדיון מיום 12.3.02 שורה 11).

3.3
זאת ועוד.

התובעת מוסיפה וטוענת בסיכומיה כי


"בקצה גרם המדרגות הונח שטיח קרוע בקצותיו אשר הסתיר את הפרש הגובה שנוצר וגרם אף הוא למעידת התובעת"


(מתוך עמ' 2 לסיכומי התובעת)


אף טענה זו אין לה על מה שתסמוך, זאת נוכח עדותה המפורשת של התובעת, בחקירתה הנגדית, כי "השטיח הקרוע לא הסתיר את הפס
…
..החוטים לא הסתירו את הפס"
(עמ' 2 לפרוטוקול הדיון מיום 12.3.02
שורות 7,9)

3.4
לאחר שעיינתי בכל חומר הראיות הגעתי לכלל דעה כי אין בראיות, אשר הובאו על ידי התובעת, עדותה שלה
- עדות יחידה של בעל דין - ותמונות המקום, כדי להוכיח פגם או ליקוי כלשהו בגרם המדרגות, אשר היה בו כדי יצירת סיכון בלתי סביר, ממין אותם סיכונים שיש בהם כדי להטיל חבות על הנתבע מס' 1 כבעל הנכס ו/או המחזיק בו.

לא למותר לציין, כי כל טענה בדבר אי תקינותו של גרם המדרגות, לרבות אופן התקנת השטיח ותחזוקתו, ראוי היה לה שתוכח באמצעות חוות דעת מומחה, באשר ב"ענין שבמומחיות" עסקינן ומשלא הונחה כזו בפני
הרי שממילא אף לא הוכחה.

4.
נוכח כל האמור לעיל, ובהתחשב בקביעתי כי לא עלה בידי התובעת להרים את נטל ההוכחה והשכנוע המוטל על כתפיה, דומני, כי אין כל צורך ומקום להידרש לניתוח עדויותיהם של עדי ההגנה באשר לנסיבות קרות התאונה, כמו גם לבחינת שאלת גובה הנזק, ופוטרת אני את עצמי ממלאכה זו.


5.
סוף דבר -

דין התביעה להדחות מכל הטעמים המבוארים לעיל, וכך אני מורה.

התובעת תשלם לנתבעים, יחד ולחוד, הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 10,000 ש"ח בצרוף מע"מ כדין.


ניתן היום ל' תשרי, תשס"ג (6.10.02), בהעדר הצדדים אשר הוזמנו לשימוע פסק הדין.




_____________

שלומית יעקובוביץ

שופטת










א בית משפט שלום 3560/99 פלד שרה נ' אביב אילן, הדר חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 06/10/2002)