פסקי דין על מגינית א.מ.ת. | פסקי דין על א.ג.ר.-ב.ס.ר הנדסה ניהול ותכנון | פסקי דין על אברהם אלפסי | פסקי דין על בלהה בכר | פסקי דין על יהודה בכר | פסקי דין על יהודה גזיאל ואח' |

1198/02 א     17/09/2002




א 1198/02 מגינית א.מ.ת. בע"מ, א.ג.ר.-ב.ס.ר הנדסה ניהול ותכנון בע"מ, אברהם אלפסי נ' בלהה בכר, יהודה בכר, יהודה גזיאל ואח'




בעניין:

1



בתי המשפט


בית משפט השלום ראשון לציון
א
001198/02
א 1820/02

בש"א 3436/02
בפני
:
כבוד השופט איתן אורנשטיין
תאריך:
17/09/2002





1.
מגינית א.מ.ת. בע"מ
2.
א.ג.ר.-ב.ס.ר הנדסה ניהול ותכנון בע"מ
3.
אברהם אלפסי

בעניין:

ע"י ב"כ
עו"ד גיא גלילי ואח'


המבקשים


נ
ג
ד


1.
בלהה בכר
2.
יהודה בכר



שניהם ע"י ב"כ
עו"ד אביאל זיו




3.
אפיג הנדסה (1996) בע"מ
4.
יהודה גזיאל



שניהם ע"י ב"כ
עו"ד חיים נ. אלקבץ



5.
ה.י.ל. הנדסה ובנין בע"מ
6.
אברהם בזיני



שניהם ע"י ב"כ
עו"ד אבי טויזר




7. אינג' אלי נחום



ע"י ב"כ
עו"ד א. אלרום





8. אדריכל סלומון בן-עמי



ע"י ב"כ
עו"ד פ.ג. נשיץ ואח'
המשיבים






החלטה

1.
כללי

בפני
בקשה לביטול פסק הדין שניתן בהעדר הגנה כנגד המבקשים לבקשת המשיבים 1 ו- 2 ביום 11/7/02 (להלן: "פסק הדין").

המבקשים נתבעו על ידי המבקשים 1 ו- 2 (להלן: "המשיבים") במסגרת תביעה שהוגשה גם כנגד המשיבים 3-8 שהינם משיבים פורמליים לבקשה.
המשיבים מתנגדים לבקשת ביטול פסק הדין ולחילופין עותרים לחייב המבקשים בהוצאות משפט ראויות.

בבקשה ובתצהיר התומך בה ניתן הסבר להעדר הגשת כתב הגנה וכן נטען כי קיימים סיכויים טובים שההגנה של המבקשים תתקבל.

נשוא הסכסוך בין הצדדים הינו בניה של בית המבקשים כאשר נטען בין היתר לליקויים ניכרים בבניה והיותה מסוכנת. את הבניה ביצעו חלק מהמשיבים הפורמלים כאשר המבקשים היו המפקחים על ביצוע הבניה.

ב"כ המשיבים חולק על טענות המבקשים וכמפורט בתגובה שהוגשה לבית המשפט.
יצויין כי פסק הדין נשלח ע"י ב"כ המשיבים למבקשים בדואר רשום ובפקס ביום 17/7/02 והבקשה לביטול הוגשה ביום 30/7/02.


2.
ההלכה

לבית המשקל שיקול דעת בעת הוא דן בביטול

פסק דין
שניתן במעמד צד אחד. לעניין זה שוקל בית המשפט את שני אלה:
מהי הסיבה לאי ההתייצבות ומהם סיכויי ההצלחה של המבקש, אם יבוטל פסק הדין.

ראה:
ע"א 3645/92 קלנר נ' לופוביץ, פד"י מז (4), 133, 139, ד-ו,
ע"א 64/53 יששכר כהן נ' שלום יצחקי, פד"י ח' 397-395,
ע"א 32/83 אפל נ' קפח, פד"י ל"ז (3), 431.
ע"א 146/85
ציון גמליאל נ' אלבז, פד"י מא (3), 746.
ספרו של כבוד השופט זוסמן, סדר הדין האזרחי סעיף 575.

באשר לסיבת המחדל אשר באי התייצבות, ההלכה קובעת שאם יראה הנתבע סיכויי הצלחה, ייעתר בית המשפט בדרך כלל לבקשה ויסתפק בהטלת הוצאות על המבקש.
ראה בהקשר זה את האמור בספרו של כבוד השופט גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי עמוד 261.
מן הראוי גם להפנות לאשר נקבע בע"א 32/83 הנ"ל בעמוד 438:

"...אולם אם מסתבר כי אי ההופעה אירעה כתוצאה מצירוף נסיבות אומלל, מתוך אי הבנה או בהיסח הדעת, או אף בשל רשלנות מסוימת מצד המבקש או בא כוחו, ויחד עם זאת מסתבר, כי יש למבקש הגנה סבירה לגופו של עניין, כי אז יהיה בית המשפט נוטה, בדרך כלל, לקבל את הבקשה ולאפשר את ליבון הנקודות, השנויות במחלוקת, לגופן".


(ההדגשה אינה במקור-א.א.)


לגבי סיכויי ההצלחה מורה ההלכה כי אין על המבקש להוכיח בראיות מוצקות כי הגנתו ודאית, ודי אם יראה כי קיימת הגנה אפשרית, או די אם קיימת לכאורה הגנה.
ראה ספרו של כבוד השופט גורן עמוד 262 .
בע"א 32/83 הנ"ל, נעתר בית המשפט לבקשת ביטול פסק הדין שניתן במעמד צד אחד בקובעו כי המבקשת הראתה קיום הגנה לכאורה הראויה להישמע. עוד הוסיף וקבע בית המשפט באותו מקרה:

"במקרה זה יעדיף בית המשפט את השגת מטרתו העיקרית לעשות משפט וצדק על מגמתו לשמור על כללי פרוצדורה בקפדנות וללא פשרנות מוגזמת."

דחיית הבקשה תחסום את המבקשת להיכנס לדלתו של בית המשפט ש: "נעלה היא על זכות-יסוד" כדברי כבוד השופט חשין בענין ע"א 733/95 ארפל אלומיניום בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ, פד"י נא(3), 577.
בהקשר זה ראה גם פסק הדין של כבוד השופטת פרוקצ'יה, בר"ע 8292/00 יוספי נ' לוינסון, תק-על 2001(1),1120:

"ההתייחסות להליך ביטול

פסק דין
שניתן במעמד צד אחד נעשית על רקע ההכרה הבסיסית בקיומה של זכות גישה חוקתית לכל אדם לערכאות המשפט. זכות זו משקפת הכרה חוקתית בזכותו של הפרט לקיים דיון אמיתי, מלא והוגן בבית המשפט. האופי החוקתי של זכות הגישה לערכאות מקרין על הפרשנות העקרונית הניתנת להוראות סדר הדין, ומשליך על אמות המידה להפעלת שיקול הדעת השיפוטי המיושמות ביחס להסדרים הדיוניים הספציפיים. בכלל זה יש לדבר השלכה גם על המבחנים מתי ובאלו נסיבות ראוי לבטל

פסק דין
שניתן במעמד צד אחד מבלי שלצד האחר ניתן יומו בבית המשפט להעלות את הגנתו. אכן, "יש לכלול את הזכות לביטולו של

פסק דין
שניתן על פי צד אחד במשפחת הזכויות המרכיבות את זכות הגישה לבית המשפט שהפכה לזכות חוקתית. מכאן, שאם לא ניתנה לבעל דין ההזדמנות לנצל את הזכות, שומה על בית המשפט לבטל את הפסק, בין אם ההזדמנות לא ניתנה לו בגלל העדר המצאה, ובין מחמת נימוקים אובייקטיביים או סובייקטיביים המצדיקים את ביטול הפסק"






3.
הסיבה לאיחור

בתצהיר שתומך בבקשה טוען המבקש 3 כי סבר שאין עילה כלפיו וכלפי יתר המבקשים.
המצהיר מציין כי נכח בדיונים השונים שהתקיימו בביהמ"ש שרובם ככולם דיונים מקדמיים או דיונים לגבי סעדים זמניים.

המבקשים אף קיבלו זימונים לדיון בפני
הבורר שמונה תחילה להכריע בסכסוך ואשר מינויו בוטל בסופו של דבר.
המבקשים סברו כי בביקור שיערך בבית ע"י המומחה שמונה ע"י ביהמ"ש שנקבע ליום 15/5/02 תתברר העדר עילה כלפיהם.

ההסבר שמניח את דעתי לאחור הינו כי המבקשים באמצעות המבקש היו בקשר מתמיד עם ב"כ המשיבים וכעולה בין היתר ממכתב ב"כ המשיבים אליהם מיום 14/5/02, נספח ה' לתצהיר וכן מהעובדה שנכחו בדיונים בביהמ"ש ונערכו לביקור המומחית בנכס.
יש מקום, לפחות בשלב מקדמי זה, לקבל את גירסת המבקשים כי האיחור הינו בתום לב ולא מחמת זלזול.
לפיכך התרשמותי הינה כי אין התנהגות המבקשים "מצביעה על כוונה להתחמק ...ולהתעלם מההליך השיפוטי" כאמור ב

פסק דין
יוספי נ' לוינסון (סעיף 7 לפסק הדין), דבר המהווה יסוד להנמקה לאי קבלת בקשה לביטול

פסק דין
מחמת איחור. לפיכך עמדו המבקשים בקריטריון זה.

4.
סיכויי ההגנה

מספר טענות הגנה בפי המבקשים.
לאחר שקראתי את הבקשה, התצהיר וכן תגובת המשיבים ותשובת המבקשים נראה כי קיים בסיס לכאורה להגנה, קל וחומר בשלב מקדמי זה, בו קיים תצהיר מאת המבקשים המעלה טענות שאינן מופרכות על פניהן, ומכל מקום מראים המבקשים סיכויי הצלחה אשר לפי ההלכה הפסוקה דלעיל, מקנה להם את הזכות לבטל את פסק הדין שניתן בהעדר הגנה.

בהקשר זה אציין כי לגרסת המבקשים הם מונו על ידי הבנק המלווה את הפרוייקט ולא מטעם המשיבים. מכאן, לטענתם כי אף אם צודקים המשיבים בתביעתם באשר לליקויי הבניה, מסוכנות הנכס והנזקים, אין כל חבות למבקשים לפי שאלה חבים רק כלפי הבנק.
בהקשר זה מצביעים המבקשים על ההסכמים השונים שבין המשיבים לבין המשיבים הפורמליים לגבי הבניה ושאין המבקשים צד להם.
מוספים המבקשים וטוענים כי לפי מסמכי ההתקשרות אין להם אף כל חובה לבדוק את זהות הקבלן המבצע, כישוריו ורשיונות שבידו ובין היתר אף אין להם סמכות להורות על הפסקת העבודה.

עוד נטען כי המשיבים עצמם הסכימו לביצוע הבניה על ידי הקבלן אשר לטענתם נעדר ההיתרים הדרושים על פי דין.

אדגיש בנוסף את הטענה שמעלים המבקשים לפיה אין קשר סיבתי בין ההפרות הנטענות שבוצעו על ידי המשיבים הפורמלים לבין הסעד הכספי הנתבע. כלומר קיימת כפירה הן בקיום הליקויים הנטענים והן בגובה סכומי הנזק ואלו בהחלט עניינים שיש צורך להוכיחם ולבררם.

המשיבים חולקים על טענות המבקשים דלעיל. בין היתר לטענתם קיימת למבקשים אחריות של פיקוח הנדסי לבניה גם כלפי המשיבים תוך שהם מצביעים על תשלום שקיבלו המבקשים מהם. לגרסת המשיבים, יש קשר חוזי בינם לבין המשיבים המקים חבות כלפי הראשונים וזאת בנוסף לאחריות בנזיקין, וכמפורט בתגובת בא כוחם.

אלו הן מחלוקות הראויות להתברר בראיות, ולא ניתן לקבוע בשלב זה, ללא ממצאים וחקירות כי גרסת המבקשים נעדרת סיכוי.
5.
הטלת הוצאות
באשר לחיוב בהוצאות, מצביע ב"כ המשיבים על ההלכה שנקבעה בעניין רע"א 1431/00 הלבץ נ' אלימקו שבו אישר ביהמ"ש העליון הטלת הוצאות בקשר עם בקשה לביטול

פסק דין
שניתן בהעדר הגנה שהושתו על ידי ביהמ"ש המחוזי בסך 50,000 ₪ כאשר ביהמ"ש השלום חייב בתשלום בסך 35,000 ₪.
באותו מקרה דובר על בקשת ביטול שהוגשה כשנתיים לאחר מתן פסק הדין ולאחר שביהמ"ש קבע כי המשיבה ידעה על ההליכים שהתנהלו נגדה ובחרה שלא להתייחס אליהם במועדים הרלבנטים.
בנסיבות המקרה שבפני
, לא התעלמו המבקשים מההליכים וכפי שפורט בהרחבה לעיל.
עם זאת, סבורני כי זכאי משיב להוצאות לרבות באשר לבקשת ביטול

פסק דין
כגון דא.

סוף דבר, הבקשה מתקבלת ופסק הדין שניתן נגד המבקשים בהעדר הגנה ביום 11/7/02 מתבטל.

המבקשים יגישו כתב הגנה תוך 30 יום. הפגרה באה במניין.

המבקשים ישאו בהוצאות המשיבים 1-3 לרבות בקשר עם בקשה זו בסך 3,000 ₪ בצירוף מע"מ צמוד כדין ללא קשר לתוצאות.

ניתנה בלישכתי, היום ו' בתשרי, תשס"ג (12 בספטמבר 2002) בהעדר הצדדים.

המבקשים יתייצבו לקדם המשפט הקבוע ליום 18/09/02.
המזכירות תמציא ההחלטה לב"כ הצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה וכן תשלח ההחלטה בפקס לב"כ המבקשים ותוודא קבלתה.



איתן אורנשטיין
, שופט
001198/02א
126 אתי






א בית משפט שלום 1198/02 מגינית א.מ.ת. בע"מ, א.ג.ר.-ב.ס.ר הנדסה ניהול ותכנון בע"מ, אברהם אלפסי נ' בלהה בכר, יהודה בכר, יהודה גזיאל ואח' (פורסם ב-ֽ 17/09/2002)