פסקי דין על אליהו חסון | פסקי דין על שלום אברג'יל

10089-06/09 א     14/06/2009




א 10089-06/09 אליהו חסון נ' שלום אברג'יל








בית משפט השלום בעכו




14 יוני 2009

ת"א 10089-06-09 חסון נ' אברג'יל







בקשה מס' 1

בפני

כב' הרשם
אורי אוחיון

המבקש:
אליהו חסון



נגד

המשיב
:
שלום אברג'יל


החלטה



העובדות והנזק:
המבקש קיבל הלוואה בסך של 295,000 ₪ מהמשיב, וצורך כך ועל פי הסכם ההלוואה רשם משכון על מקרקעין השייכים למבקש. הבעלות במקרקעין משותפת למבקש ועוד שני אנשים.

המבקש טוען שפרע את החוב על פי הסכם ההלוואה ומאחר שכך, על המשיב להורות על מחיקת השעבוד על המקרקעין של המבקש. המשיב, כך לטענת המבקש, ללא סיבה סבירה או נראית לעין, מסרב לבטל המשכון על המקרקעין וכתוצאה מכך נגרם למבקש נזק כבד, אותו מבקש להבטיח בהטלת העיקול על פי בקשה זו.

פרעון ההלואה על פי הסכם ההלואה נעשה כך ששולם למשיב הסך של 95,000 ₪ על פי אישור של המשיב. בנוסף מסר המבקש למשיב שיק בסך של 200,000 ₪. מאחר שהמשיב סרב לבטל המשכון על המקרקעין, ביטל המבקש את השיק.
המשיב בתורו הגיש את השיק לביצוע בלשכת ההוצל"פ בעכו.
המבקש בעקבות כך הגיש התנגדות.

לאחר דיון בהתנגדות חוייב המבקש להפקיד הסך של 200,000 ₪ בבית המשפט.

גם לאור ההפקדה מסרב המשיב לבטל המשכון על מקרקעי המבקש.

לאור זאת הגיש המבקש בקשה בתיק ההתנגדות לבטל את המשכון. כבוד השופט זיאד סאלח ולאחר דיון בין הצדדים הורה להעביר את הסך של 200,000 ₪ למשיב. באותה מסגרת לא ניתן היה לדון בהסרת השעבוד, ולכן הוגשה תביעה זו להסרת השעבוד, ולעקל נזקי המבקש.

המבקש מבקש אם כן לעקל את הסך של 200,000 ₪ שעומד לעבוד בימים אלה למשיב על פי החלטת כבוד השופט זיאד, מבית משפט השלום עכו.

המשיב חוייב בהתנגדות, לאחר הפקדת הסך של 200,000 ₪ בידי המבקש בבית המשפט, ולאחר מתן רשות להתגונן בהתנגדות שהוגשה בידי המבקש, למסור תצהיר עדות ראשית.

לטענת המבקש בתצהיר העדות הראשית, שמסר בסופו של יום, מסר המשיב, שהמבקש חייב לו עוד כספים בשל הלוואה נוספת שנתן למבקש, ואשר המבקש לא פרע, ולכן לפי ההסכם בין הצדדים שבו נרשם המשכון על מקרקעי המבקש, אין עילה לבטל את המשכון.

המבקש טוען שההסכם עצמו אינו תומך בטענת המשיב, וכי ההסכם מדבר על הלוואה אחת בלבד, ואינו חייב דבר למשיב. לאור האמור ולגישת המבקש אין עילה לקיום המשכון על המקרקעין שלו.

המבקש טוען שהגיע להסדר עם יתר השותפים במקרקעין, לבנות על המקרקעין עליהם רשום המשכון, 7 יחידות דיור, דבר שיניב למבקש במשך 18 חודש רווח של 37,000 ₪, ובלבד שיוסר השעבוד. לאור אי הסרת השעבוד נמנע רווחה זה מהמבקש, ועל כך על המשיב לשאת בנזקו של המבקש. בנוסף לנזק האמור של הרוחח מהפרוייקט, טוען המבקש לנזקים נוספים כגון עגמת נפש, פיצוי מוסכם והוצאות של חוות דעת שמאי. נזקו של המבקש מגיע לטענתו לסך של 238,414 ₪.

הנזק החדשי נתמך בחוות דעת של מומחה.

לאור האמור מבקש המבקש להטיל עיקול על הכספים שבבית המשפט ואשר עתידים לעבור למשיב לאור החלטתו של כבוד השופט זיאד.

דיון ומסקנות:
מדובר בבקשה לעיקול זמני, בתביעה נזיקית.

להטלת עיקול זמני יש להראות עילת תביעה ראוייה, להראות שלא יהא בידי המבקש להיפרע מהמשיב אם יינתן לזכותו, ולצורך כך יש להצביע על מצבו הכלכלי של המשיב, כולל הברחת נכסים. בנוסף על המבקש להצביע על מאזן הנוחות, ולפיו הטלת העיקול בשלב זה, מוצדקת מאשר אי הטלתו.

באשר לעילת התביעה, קיים ספק בלבי לגבי חוזקה של תביעה זו, ביחס לסעד הכספי.

טענתו המרכזית של המבקש, עליה אין פירוט בכתב התביעה, היא שהמשכון נועד להבטיח את ההלוואה על הסך של 295,000 ₪ בלבד, וכי אינו חייב דבר מעבר לכך למשיב. מאחר שפרע את החוב למשיב, אין עוד עילה להשארת השעבוד על המקרקעין.

טענה זו אינה משכנעת לאור לשון ההסכם בין הצדדים שצורף לבקשה. על פי ההסכם סעיף 5 ב להסכם ההלוואה בין הצדדים האומר כך:

"ב.


המשכון

עפ
"
י

שטר

משכון
-
הרצ
"
ב

הוא

להבטחת

היתרה
הבלתי

מסולקת

של

ההלוואה

וכן להבטחת

כל

הסכומי

הנוספים שהלווה

חייב

לנושים

עפ
"
י

ההסכם

ועפ
"
י

כל

הסכם

אחר אשר

נחתם ואו ייחתם

בין

הלווה לנושים."

ברור מכאן שאם המבקש חייב כספים נוספים למשיב, אין המשיב מחוייב לבטל המשכון הרובץ על מקרקעי המבקש.

תצהיר עדותו הראשית של המשיב לא צורף לבקשה, כך שבשלב לא ניתן להתרשם אם מדובר בטענה שהומצאה בידי המשיב לאי ביטול המשכון, כטענת המבקש, או שמדובר בטענה הראוייה לבירור.
כאן המקום לציין שגם בהחלטת כבוד השופט זיאד קיימת התייחסות לטענת המשיב שלמבקש חוב אחר כלפי המשיב, ולכן לא מוסר השעבוד. בהחלטתה של כבוד הרשמת עופר, שנתנה למבקש רשות להתגונן בשל השיק בסך של 200,000 ₪ סעיפים 4 ו 6 להחלטה מצויין מפורשות שהמבקש טען כבר אז שהמבקש חב למשיב כספים נוספים מעבר לסך של 295,000 ₪ שהמשכון בא להבטיח החזרם.


מעבר לכל האמור, טענת הנזק אף היא מעוררת קשיים. מדובר בכספים שיגיעו למבקש לאחר בניית שבע הדירות ומכירתן. מדובר בהערכת השמאי של סכומי ההשקעה מול סכומים שעתיד המבקש להרוויח מהפרוייקט אם יימכרו כל שבע הדירות, וההוצאות עבור הפרוייקט יהיו כפי שהשמאי מעריך. אין מדובר אם כן בנזק טהור, אלא במניעת רווח מיידית, שהרי אותו רווח יישאר בידי המבקש, בין אם הפרוייקט יצא לדרך מיידית לאחר הסרת השעבוד על המקרקעין, ובין אם מימוש בפרוייקט יידחה לתקופה שלאחר הסרת המשכון על מקרקעי החייב. אין מקום לקבל הגישה לפיה דחיית הרווחה כמוה כהפסד מלא של הרווח הצפוי מהפרוייקט.

המבקש טוען שהמשיב ציין בדיון בפני
כבוד השופט זיאד סאלח, שהגיע לפת לחם. עיינתי בפרוטוקול הדיון שצורף ולא מצאתי ציטוט זה בדברי המשיב, ייתכן מאחר שלא צורף מלוא הפרוטוקול של הדיון. מעבר לאמור אין בפני
כל עובדה המחזקת טענת המבקש שלמשיב אין יכולת כספית להחזר הכספים שייפסקו אם ייפסקו למבקש כנגד המשיב בתביעה זו.

סוף דבר לא מצאתי עילה להטלת העיקול הזמני ואני דוחה בקשה זו.

המבקש לא הראה שיש לו עילה טובה נגד המשיב. הטענה של המשיב לקיום חוב נוסף כלפי המשיב לא הוכחה בבקשה זו בצורה משכנעת. המשיב טען בפני
כל פורום בפני
הופיע שקיים חוב נוסף המובטח על ידי המשכון של המבקש כלפיו.

הנזק הנטען בידי המבקש במרביתו אין מקום לראות בו נזק ממשי כאמור לעיל.

אין בפני
ראייה כלשהי למצבו הכלכלי של המשיב, ולסיום אין מאזן הנוחות נוטה בשלב זה לטובת המבקש.

לאור האמור הבקשה לעיקול זמני נדחית.

ההחלטה תועבר לצדדים.












ניתנה היום,
כ"ב סיון תשס"ט, 14 יוני 2009, בהעדר הצדדים.













א בית משפט שלום 10089-06/09 אליהו חסון נ' שלום אברג'יל (פורסם ב-ֽ 14/06/2009)