פסקי דין על אברהם כץ

522/08 פח     15/06/2009




פח 522/08 מדינת ישראל נ' אברהם כץ




בעניין: מדינת ישראל

ע"י עו"ד ירון מינטקביץ מפרקליטות מחוז ירושלים
המאשימה

נ ג ד

אברהם כץ
ת.ז. 024812141
ע"י עו"ד אריאל הרמן הנאשם

גזר דין

1. הנאשם הורשע לאחר שמיעת ראיות בביצוע עבירות מין. באישום הראשון הורשע במעשה מגונה לפי סעיף 348(ג) לחוק העונשין התשל"ז-1977, לאחר שהציג תמונות עירום לבחור צעיר ושפשף את איברו של אותו בחור עד לפורקן. באישום השני הורשע במעשה מגונה בקטין, לפי סעיף 348(ג) לאחר שטפח על ישבנו של נער מספר פעמים. באישום השלישי הורשע במספר עבירות של מעשה סדום בקטין שמלאו לו 14, לפי סעיף 347(א)(1) רישא לחוק.

2. הנאשם יליד 1970, גרוש, אב לשתי בנות תאומות, מנותק מזה שנים ממשפחתו הגרעינית, אינו עובד, עברו נקי. בזמנו ישב בכלא 3.5 שנים על-פי החלטת בית דין רבני בגין סירוב לתת גט. מנתונים ומסמכים שהוגשו לנו עולה, כי מאז שנת 1998 אובחן כסובל מבעיות פסיכיאטריות. בשנת 2002 קבעה רופאה בשם ד"ר חסין כי מדובר באדם בעל הפרעת אישיות פרנואידית. כמו כן סובל ממחלות שונות ובהן סכרת ובעיות לב.
המרכז להערכת מסוכנות ערך חוות דעת מפורטת ומנומקת בעניינו של הנאשם ומסקנתו הינה כי הנאשם "בעל רמת מסוכנות גבוהה לרצידיוויזם מיני".

3. ב"כ המאשימה עמד על החומרה בעבירות שעבר הנאשם, בעיקר באישום השלישי, לאחר שבחר קורבנות צעירים, שניים מהם קטינים, מהמגזר החרדי, אותם ניצל ניצול מיני ציני, ובכך נגרם להם נזק אישי וחברתי. כמו כן עמד על חשש לרצידיוויזם מיני והעדר אופק שיקומי. לפיכך עתר להשית על הנאשם עונש מאסר משמעותי בפועל, פיצוי למתלוננים ומאסר על תנאי.

4. ב"כ הנאשם טען, כי יש פער ממשי בין העבירות שיוחסו לנאשם בכתב האישום לבין הכרעת הדין, ממנה עולה כי העבירות בוצעו שלא בכפייה והנאשם אף זכה לשיתוף פעולה או, כלשונו, "זרימה" מצד המתלוננים. כמו כן טען כי העבירה באישום השני קלת ערך, וכוללות טפיחה בישבן בלבד. לטעמו, הפער המהותי בין כתב האישום והתוצאה אינה מצדיקה מאסר ארוך וניתן להסתפק בתקופת מעצרו (כשנה). עוד עמד על כך כי האנשים המואשמים בעבירות מין זוכים ליחס שלילי בכלא וסובלים מפגיעות בזכויות היסוד שלהם, ובנוסף האסירים האחרים בתא מתעללים בהם. הסנגור המלומד עמד על נסיבות חייו האומללות של הנאשם, שהיה נשוי, לאחר שנים רבות נולדו לו תאומות, אשתו נכנסה לדכאון, החל לחץ לתת גט ועקב סירובו נרדף שנים רבות על-ידי סביבתו. עוד טען הסנגור כי מהנסיבות עולה שהנאשם איננו פדופיל ועל-כן אין לייחס לו מסוכנות כה רבה, מה עוד שעם שחרורו הוא ילווה בהתאם לחוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין. לאור כל הנתונים האלה, ביקש, כאמור, להסתפק בתקופת המעצר.
הנאשם הגיש לנו מכתב, בו פירט נסיבות חייו הקשות, הרקע האישי והמשפחתי המורכב בו גדל, היחס השלילי שזכה בביתו מילדות, ומכאן היותו למעשה בודד בעולם. על כל אלה ביקש הבנה והתחשבות.

5. העבירות שעבר הנאשם הן עבירות חמורות ובזויות, שבוצעו בקטינים ובצעיר תמים, קורבנות חסרי ניסיון והבנה, בני העדה החרדית, שנוצלו לסיפוק מאוויו של הנאשם. בשני האישומים הראשונים מדובר במקרה בודד ובאישום השלישי ביצע הנאשם בנער כבן 14 מספר מעשי סדום.
מלבד שיקולי גמול והרתעה, והעובדה כי הנאשם טרם הבין וטרם הפנים כי מעשיו פסולים ואסורים, הנאשם לא הביע חרטה או הסתייגות מהמעשים שיוחסו לו. דברי הנאשם והתנהלותו מלמדים על תפיסת מציאות מעוותת, ועל סטייה מנורמות התנהגות מקובלות. אי הבנת הפסול שבמעשים בצירוף חוות הדעת בה נקבע כי מהנאשם נשקפת מסוכנות, שמשמעה חשש לביצוע חוזר של העבירות, מביאה למסקנה כי יש להרחיק את הנאשם מהחברה לתקופה משמעותית. מכאן, עונש המאסר צריך להיות מרתיע, ללמד לקח, על-מנת שיניע את הנאשם לטפל בעצמו, הן נפשית והן פיסית, כדי שהמעשים האלה לא ישנו. לקולא, שקלנו רקעו האישי המיוחד של הנאשם, קשייו, היותו דחוי אישית, משפחתית וחברתית, מצבו הרפואי הקשה, הפיסי והנפשי ועברו הנקי. כמו כן, יש ליתן משקל לעובדה כי הנאשם לא עשה שימוש בכוח במגעיו עם המתלוננים.
הסנגור המלומד הגיש פסיקה בה נגזרו עונשים מתונים על נאשמים שביצעו עבירות דומות. בעניין זה נציין, כי קשת העונשים היא רחבה ורבה, תלויה הן בנסיבות של העבירות ונפגעי העבירה והן במצבו האישי והאינדיבדואלי של הנאשם, ובצד עונשים מתונים נגזרו גם עונשי מאסר ארוכים.
נראה לנו כי במקרה זה גוברים שיקולי החומרה, המעשים הקשים, מספר הקורבנות ומסוכנות הנאשם, לפיכך אנו גוזרים על הנאשם העונשים הבאים:
א. מאסר בפועל לתקופה של 66 חודשים מיום מעצרו.
ב. מאסר על תנאי של 10 חודשים, אם הנאשם יעבור בתוך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר עבירה על הוראות סימן ה' לפרק י' לחוק העונשין.
נוכח מצבו האישי והכלכלי של הנאשם שהינו למעשה חסר כל, לא מצאנו מקום לפסוק פיצויים.
זכות ערעור לבית המשפט העליון בתוך 45 יום.

ניתן היום, כ"ג בסיון התשס"ט (15 ביוני 2009), במעמד הצדדים.
___________________ ____________________ ___________________
י' צבן
, שופט ג' כנפי-שטייניץ
, שופטת ר' כרמל
, שופט

3

בתי המשפט
בית המשפט המחוזי בירושלים פ"ח 522/08

לפני: כבוד השופט יעקב צבן 15/06/2009
כבוד השופטת גילה כנפי-שטייניץ
כבוד השופט רפי כרמל

איסור פרסום שם המתלוננים
או כל פרט אחר מזהה








פח בית משפט מחוזי 522/08 מדינת ישראל נ' אברהם כץ (פורסם ב-ֽ 15/06/2009)