פסקי דין על מגן מעליות (בכינוס) | פסקי דין על גיל ברק (ורשבסקי) |

5172/01 פ     30/07/2002




פ 5172/01 מדינת ישראל נ' מגן מעליות בע"מ (בכינוס), גיל ברק (ורשבסקי)




1


בתי המשפט
בית משפט השלום תל אביב-יפו
פ 005172/01


בפני
:
כבוד השופטת אמסטרדם יהודית

תאריך:
30/07/2002



בעניין:
מדינת ישראל





המאשימה

נ ג ד


1. מגן מעליות בע"מ (בכינוס)

2. גיל ברק (ורשבסקי)

3. משה בן ישי
4. נחום ברקוביץ




הנאשמים

החלטה

הבקשה שבפני
מטעמם של נאשמים 2 ו-3 היא להורות על ביטול כתב האישום או על תיקונו על פי סעיף 149(3) ו-149(4) לחסד"פ [נוסח משולב] התשמ"ב-1982 (להלן: "החסד"פ").

לדאבוני, תיק זה "נעלם", ואותר רק לאחרונה, ומשהובא בפני
, ניתנת ההחלטה – באיחור.

כתב האישום מייחס לנאשמים מסירת ידיעות בלתי נכונות בלא הסבר סביר, ומסירת ידיעות כוזבות במטרה להתחמק מתשלום מס.

ב"כ הנאשמים מלין על הגשת כתב האישום באופן שיוחסו לנאשמים 46 עבירות (כמספר הדוחות), מהן 43 עבירות על פי הנוסח הקודם לחוק מע"מ, ו-3 עבירות בוצעו, כך על פי כתב האישום, בנסיבות מחמירות, עפ"י נוסח החוק לאחר תיקונו.

ב"כ הנאשמים גורס שיש לראות בכלל הפעולות הנ"ל "מעשה אחד" , שכן לטענתו, חלק מהדוחות כוללים מס ביתר, אך הסכומים המצוינים בדוח (למשל: דוח דצמבר 1996) מתייחסים לדוחות קודמים (לחודשים יולי-אוגוסט 96') כאשר הדוחות לחודשים יולי-אוגוסט 96' אף הם כוללים מס לתקופות של פברואר ומרץ 96' – דוחות של חודשים אלו שדווחו בחסר.
באשר לדוחות שהעבירות בהן בוצעו על פי טענת המאשימה, בנסיבות מחמירות, הרי לטענת ב"כ הנאשמים, רק הדוח של אוקטובר 98' מקיים התנאי הנדרש – סכום העולה על כפל קנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין התשל"ז-1977. עוד הדגיש הסניגור כי דוחות משלימים ("מתקנים") לפי סעיף 71 לחוק מע"מ תשל"ו-1975 (להלן: "חוק מע"מ) הוגשו בתום שנת 1998, בטרם הגשת כתב האישום, ואלו התייחסו לתקופה מפברואר 97' ועד אוקטובר 98.

ב"כ הנאשמים גורס כי יש לראות בדוחות המתקנים/המשלימים חלק מהדיווח שהוגש למאשימה, ועל כן כתב האישום אינו מגלה העבירה המפורטת בו, ולמצער, ניתן לטעון כי הנאשמת דיווחה באיחור על עסקאותיה, ולא שילמה המס הנובע מהדוחות.
עוד ציין הסניגור, כי למעט דוח מאי 95' שאר הדוחות היו דוחות אפס, ועל כן יש לראות בפעולה זו משום "זוטי דברים".
עוד הדגיש, כי לאחר תיקון חוק מע"מ לא ניתן להאשים את מי שהגיש דוח באיחור בכוונה להתחמק מס, וכל שנותר הינה עבירה על סעיף 117(א)(6) לחוק המע"מ, כשהיא עומדת בפני
עצמה.
כמו כן טען, כי לא נערך רישום מוקדם בכתב של הטעמים להגשת כתב אישום בגין עבירות על סעיף– 117(א)(6) לחוק מע"מ, ויש לבטלו.

ב"כ הנאשמים עותר, איפוא, בבקשתו על פי סעיף 150 לחסד"פ להורות למאשימה לתקן כתב האישום ע"י הוספת נתונים העולים מהדוחות המשלימים/מתקנים שהגישו הנאשמים, למחוק העבירות המתייחסות לתקופות 96-1995 אם מפאת טענת "זוטי דברים" או לחילופין עקב אי רישום הנמקה בכתב אישום, כשמדובר בעבירה מינהלית, לגביה לא ניתנה הנמקה בכתב, וכן למחוק העבירות המתייחסות לינואר-מרץ 95' מחוסר עבירה, ומחיקת כתב האישום בהתייחס לדוחות לחודשים יולי 95', נובמבר 95', אפריל-מאי 96', יולי-אוגוסט 96, אוקטובר-דצמבר 96', יולי 97', אוקטובר 97' ויולי 98'.

ב"כ המאשימה הסכימה לחלק מטיעוני הסניגור, והגישה כתב אישום מתוקן, לאחר מחיקת 4 עבירות על סעיף 117(א)(3) ביחד עם סעיף 117(ב) לחוק מע"מ, המתייחסות לדוחות ינואר-מרץ 95' ויולי 98'.
כמו כן, נמחקו מכתב האישום הנסיבות המחמירות שהתייחסו לדוחות אוגוסט וספטמבר 1998.

כתב האישום אשר הוגש בטרם מתן תשובת הנאשמים – יתוקן כמבוקש (ראה: סעיף 91 לחסד"פ).

ב"כ המאשימה מתנגדת לבקשה לביטול כתב האישום, והיא מציינת כי על פי ההלכה הפסוקה, כל עבירה של אי הגשת דוח במועד מהווה עבירה נפרדת, ולכך השלכה למשל לעניין הפעלת מאסר על תנאי.
ראה: ע"פ 717/85 קונפורטי נ' מ"י, פד"י ל"ט(4) 806.
וכן: ב"ש 2/79 מ"י נ'שלום מ(1) 133.


עוד לטענתה, אי הגשת דו"ח במועד נמנית גם על העבירות הנמשכות.
ראה: ת.פ (שלום ר"ג) 5834/83 מ"י נ' רזניק (לא פורסם).

ב"כ המאשימה הוסיפה וציינה, כי על פי חומר החקירה, הנאשמים לא דיווחו מדי חודש בחודשו על כל העיסקאות שביצעו, והדיווח היה רק על אותן עיסקאות שהיה ביכולתה הכלכלית של החברה, הנאשמת 1, לשלם באותו חודש. סכומי היתרה שלא שולמו במועד – שולמו במועד מאוחר יותר.

אקדים ואומר כי נכונה טענת הסניגור בתשובתו המשלימה מתאריך 25/09/01 כי בשלב זה אין ביהמ"ש בוחן את חומר הראיות, אך עובדתית עולה אף מטענותיו כי דוחות מאוחרים כיסו דוחות מוקדמים.
על "שיטת התחשבנות" זו נתן ביהמ"ש את הדעת בפסק דינו של כב' הנשיא ברק, ראה: ע"פ 758/80 יש לי בע"מ נ' מ"י פד"י ל"ה(4) 625:
"משנמנעו המערערים במקרה דנן מלהגיש את הדו"חות במועדם מתוך כוונה לדחות תשלומי המס בשל קשיי נזילות, הרי שבכך נתמלאה כוונת ההתחמקות ממס כנדרש בסעיף 117(ב) לחוק".

דוח מע"מ תקופתי חייב לכלול, סך העיסקאות וסך התשומות הנכונות לתקופת הדיווח. (סעיף 69 לחוק מע"מ). דוח המכיל תשלומים של תקופה קודמת הוא דוח הכולל עובדות בלתי נכונות.

אשר על כן, בשלב זה של הדיון, בטרם נשמעו ראיות, לא ניתן לראות בדוחות הזוקפים תשלומים על חובות קודמים אלא כדוחות כוזבים, ואין לראות במסכת העבירות – עבירה אחת.

דוחות משלימים מוגשים באותם מקרים בהם "נשמטו" מדוח תקופתי נתונים שהיו צריכים להיכלל בו.... (סעיף 71 לחוק מע"מ) .
תכלית "הדוח המתקן" לאפשר תיקון טעות שנפלה בדוח תקופתי שהוגש, אך יחד עם זאת אין לראות בו כדיווח "ראשוני". 60221

זאת ועוד, אם נשמטו מדוח תקופתי נתונים שהיו צריכים להיכלל בו יגיש החייב במס דוח משלים לאותה תקופה; ולא יצרפם לדוח "אחר".
ראה: ת.פ. 6250/96 (שלום חיפה) מ"י נ' דודו כהן עבודות פיתוח בע"מ, מיסים י"ב/2 (אפריל1998) עמ' ה-467.

דוחות שהוגשו בחסר עקב מצוקה כלכלית כמפורט בע"פ 758/80, שאוזכר לעיל, לא ניתן לפטור את מגישיהם מאחריות פלילית בשל הגשת "דוחות" משלימים / מתקנים בשלב מאוחר יותר, וטענה זו – זמנה להיטען בשלב הטיעונים לעונש.

בת.פ. 14299/97 מ"י נ' חברת מפלסי המרכז בע"מ וחיים שאבי (לא פורסם) קבע מותב זה:
"הנאשמים דיווחו ביתר מס' חודשים, על מנת לחפות על הדיווחים בחסר, כאשר בעצם "הזיזו" או דחו את התשלומים. גם לאחר פעולתם נותרו הסכומים המפורטים בכתב האישום כסכומים חסרים. אי הגשת הדוחות במועד על מנת לדחות התשלומים היא המבססת כוונתו הפלילית של הנאשם להתחמק מתשלום מס."

ביהמ"ש המחוזי אישר קביעה זו בע"פ 70117/01 חיים שאבי נ' מ"י, ואף הוסיף:
"... מעשיו מדברים בעד עצמם, והעובדה שהגיש דוחות כוזבים כדי שסכומי המע"מ שיצטרך לשלם יהיו קטנים יותר, והוא יוכל להטעות את רשויות המס, היא עובדה שמוכיחה על כוונותיו להשתמט מתשלום מס, ולעשות זאת בצורה שכמעט לא ניתן לברר אותה, ולגלות את העובדה שאכן הועלמו סכומים רבים."

טענת "זוטי דברים" אינה יכולה לסייע לנאשמים, לאור החלטת מותב זה שאושרה ע"י ביהמ"ש המחוזי בע"פ (ת"א) 4499/98 תרצה לין נ' מ"י, ולפיה - דוחות "אפס" אינם מהווים "זוטי דברים":
"מדובר בעבירות מס שכיחות שהמדינה מקדישה מאמצים רבים, לא תמיד מוצלחים, להילחם בהם...
האינטרס הציבורי דורש כי תהייה הקפדה במילוי החובות של הדיווח למע"מ, וזאת גם כאשר מדובר בדוחות אפס של מע"מ".

בטיעונים משלימים שהגיש הסניגור, הוא טען כנגד דברי ב"כ המאשימה לפיהם עסקינן בעבירה מתמשכת, ולטענתו, מדובר במחדל מתמשך המסתיים במסירת הידיעה הנכונה, והעבירה נפסקה בהגשת דוח מתקן, ועל כן לטענתו, יש לכלול בכתב האישום מועד הגשת הדוח המתקן.

טענת ההגנה כי מועד הגשת הדוח המתקן היא רכיב חיוני להגדרת העבירות – איננה מקובלת עלי.

הדוחות המשלימים/מתקנים הוגשו ללא תשלום, ועל כך כבר נאמר בע"פ (ת"א) 745/96 מסעודה דקה נ' מ"י (לא פורסם), שם נקבע כי הגשת דוחות ללא תשלום – "לא הגשה היא" . בקשת רשות ערעור לביהמ"ש העליון – נדחתה.
ראה: רע"פ 5267/97 מסעודה דקה נ' מ"י (לא פורסם).

לסיכומו של דבר, הטענות המקדמיות שנטענו ע"י ב"כ הנאשמים – נדחות.

המזכירות תעביר עותק ההחלטה לב"כ המאשימה עו"ד פאלוך וב"כ נאשמים 2 ו-3 - עו"ד קליין, וב"כ נאשם 4 – עו"ד קרני.

נדחה למתן תשובת הנאשמים לכתב האישום המתוקן לתאריך 02/09/02 שעה 09.00.

ניתנה היום כ"א באב, תשס"ב (30 ביולי 2002) בהעדר הצדדים.

י. אמסטרדם, שופטת










פ בית משפט שלום 5172/01 מדינת ישראל נ' מגן מעליות בע"מ (בכינוס), גיל ברק (ורשבסקי) (פורסם ב-ֽ 30/07/2002)