פסקי דין על אבנר אברהם | פסקי דין על אושרת קלימי | פסקי דין על רבי קלימי | פסקי דין על רחל קלימי |

1016-01/09 תק     11/06/2009




תק 1016-01/09 אבנר אברהם נ' אושרת קלימי, רבי קלימי, רחל קלימי








בית משפט לתביעות קטנות בעפולה



11 יוני 2009

ת"ק 1016-01-09 אברהם נ' קלימי ואח'





בפני

כב' הסגן נשיא
יוסף בן-חמו

התובע
אבנר אברהם



נגד

הנתבעים
1. אושרת קלימי
2. רבי קלימי
3. רחל קלימי


פסק דין

התובע הגיש תביעה לפיצוי כספי על נזקים שנגרמו לו, לטענתו, על ידי הנתבעים.
הנתבעת 1 בתם של הנתבעים 2 ו – 3.

טענות התובע
–
התובע טוען כי ביום 17/12/08 הגיעו לבית העסק שלו – חנות לממכר דגים, הנתבעים 2 ו – 3 פתחו לעברו בקללות וצעקות. הנתבעת 3 באה אליו בטענות על כך שהוא מדבר רע על בעלה. הנתבעים סירבו לצאת מהחנות, והבריחו קליינטים במשך שעה ארוכה, עד שנאלץ להזמין משטרה ולהגיש תלונה. באותו יום הגיעה הנתבעת 1 יחד עם אביה, החלה לצעוק ולקלל, הם החלו להכות אותו, אביה תפס אותו והנתבעת לקחה כיסא מהחנות ושברה לו את השמשה של הטנדר מסוג מאזדה. התובע שוב נאלץ להתקשר למשטרה ולהתלונן על תקיפה ואיומים. התובע מבקש לחייב את הנתבעת 1 בפיצוי על השמשה ששברה בסך 890 ₪ [צורפה חשבונית], פיצוי על הכיסא שנשבר 150 ₪ ואת הנתבעים 2 ו – 3 הוא מבקש לחייב בהפסד הכנסה פיצוי ובתשלום יום עבודה לפועל.
התובע צירף אישור ממנהל החשבונות שלו כי הכנסתו הברוטו ביום עבודה אחד הינה 2,609 ₪.

טענות ההגנה
–
הנתבעים מכחישים את טענות התובע.
הם מאשרים שאמנם הגיעו לחנותו של התובע, אך טוענים שהנתבעת 3 דיברה בצורה טובה ומכובדת, וביקשה שלא יפריע לבעלה כשהוא עובר מהשוק. הנתבעים 1 ו – 2 מכחישים ששברו חפצים בחנות. הם מאשרים שהמשטרה הגיעה למקום והזמינה את כל המעורבים לתחנת המשטרה.
הנתבעת 1 מאשרת שהגיעה לחנות, אך לדבריה, כוונתה היתה לסיים את הבעיות שהיו לתובע עם אביה.
היא מכחישה את הטענה ששברה את השמשה הקדמית. כל הנתבעים מכחישים את טענת התובע שהפסיד יום עבודה שלם.

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, אני מחליט לקבל את התביעה בחלקה.

התובע העיד שהנתבעים 2 ו – 3 נכנסו אליו לחנות פתחו בקללות וצעקות, אמרו לו שהוא לא יעבוד הנתבעת 3 ירקה לו בפרצוף. הוא הזמין משטרה ונאלץ להפסיק את העבודה לשעה וחצי. אחרי כן, הגיעה הבת – הנתבעת מס' 1 יחד עם אביה, החלה לקלל אותו, היא ואביה תקפו אותו הפועל שלו בא לעזרתו והחזיק את הנתבע 2, ואז הנתבעת 1 לקחה כיסא ובכל העוצמה של הכיסא שברה לו את השמשה. התובע הזעיק משטרה שצילמה את הנזקים.
התובע הגיש לי מכתב של עד ראיה – יונתן אדרי, שמסר עדות בכתב, בה ציין "אני יונתן אדרי ת.ז. 035796770 נותן עדות בכתב שבתאריך 17/12/08, ביום רביעי, ראיתי את אושרת קלימי
שוברת לאבנר אברהם
את השמשה של המזדה טנדר שלו עם הכיסא ששייך לחנות שלו".

עדות זו של העד מהווה תמיכה לגרסתו של התובע.
אני מחליט לקבל את עדותו של העד למרות שלא התייצב לדיון, וזאת לאור הוראות סעיף 62 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד 1984,
הקובע שבית המשפט לתביעות קטנות יהא רשאי לקבל ראיה אף אם לא היתה קבילה בבית משפט אחר, וכן קובע שבית המשפט לתביעות קטנות איננו קשור בסדרי הדין הנהוגים בבית משפט אחר, ועליו לפעול בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה.

תמיכה נוספת לגרסתו של התובע מצויה בעובדה שהתובע צירף חשבונית על התיקון של השמשה.

אני מחייב את הנתבעת מס' 1, לשלם לתובע עבור הנזקים לכיסא ולשמשה סך של 890 + 150 = 1,040 ₪.

בנוסף לכך, אני מחייב את שלושת הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע בגין עוולת תקיפה סך של 1,000 ₪.

הסכומים ישולמו בתוך 30 יום מהיום שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.

ניתן היום,
י"ט סיון תשס"ט, 11 יוני 2009, בהעדר הצדדים.














תק בית משפט לתביעות קטנות 1016-01/09 אבנר אברהם נ' אושרת קלימי, רבי קלימי, רחל קלימי (פורסם ב-ֽ 11/06/2009)