Google

חברת גריס גידול בע"מ, ג'רייס גאסר - שלמה בוחבוט, יו"ר הועדה לתכנון ובניה, יוסי לוין ואח'

פסקי דין על חברת גריס גידול | פסקי דין על ג'רייס גאסר | פסקי דין על שלמה בוחבוט | פסקי דין על יו"ר הועדה לתכנון ובניה | פסקי דין על יוסי לוין ואח' |

1875/07 בש     23/04/2007




בש 1875/07 חברת גריס גידול בע"מ, ג'רייס גאסר נ' שלמה בוחבוט, יו"ר הועדה לתכנון ובניה, יוסי לוין ואח'




בעניין:

1



בתי המשפט


בית משפט השלום עכו
בש 001875/07


בפני
:
כב' השופט וויליאם חאמד
תאריך:
23/04/2007



בעניין
:
1 . חברת גריס גידול בע"מ

2 . ג'רייס גאסר





המבקשים




ג
ד-



1.
שלמה בוחבוט
, יו"ר הועדה לתכנון ובניה
2.
יוסי לוין, מהנדס הוועדה המקומית
3.
וועדה מעלה נפתלי






המשיבים


החלטה



בקשה להורות על ביטול צו הריסה מנהלי, לפי סעיף 238 א (ז) לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה – 1965 ( להלן – "החוק " ).

לפי הנטען בבקשה הרי שהמשיב 1 הורה, בצו הריסה מנהלי מיום 30/1/07, הוא נספח ד' לבקשה, להרוס תוספת בנייה בשטח של כ – 160 מ"ר, השייכת למבקשים.
להלן – " צו ההריסה ".

לפי הנטען בבקשה, הרי שכנגד המבקשים הוגש כתב אישום, בתיק עמק 805/06, שהעתקו מצורף לבקשה ומסומן כנספח ג', המייחס להם עבירות של שימוש ללא היתר ושימוש חורג בקרקע חקלאית, וזאת בהתייחס למספר מבנים בגדלים שונים של כ- 30 מ"ר, 21 מ"ר, 448 מ"ר, 364 מ"ר, 100 מ"ר, ו -
30 מ"ר, וטרם בוצעה הקראה בתיק הנ"ל. לטענת המבקשים, כתב האישום הנ"ל הוגש נגדם לאחר שההליכים בתיק פלילי מס' 427/05 בבית משפט השלום בקריות, המייחס לאביהם עבירות של אי קיום צווים של בית משפט שהוטלו עליו במסגרת תיקי עמק קודמים ובגין שימוש בבנייה ללא היתר, עוכבו בהחלטת היועץ המשפטי לממשלה, עקב מצבו הבריאותי של האב.

לטענת המבקשים, צו ההריסה הנ"ל אינו מפורט כך שאינו מגדיר את גבולותיה של אותה תוספת בנייה שהצו מתייחס אליה, ואין בו, וכך גם בתצהיר מטעם מהנדס הועדה שעל בסיסו הוצא הצו, פרטים שיש בהם כדי לזהות אותו חלק שהמשיב 1 ציווה על הריסתו, לפי הצו הנ"ל, והכל לנוכח הטענה של המבקשים כי על המקרקעין עצמם קיימת בנייה של החזירייה
בגודל של כ- 980 מ"ר המורכבת מחלקי בנייה שונים, ולכן צו ההריסה המתייחס אך לחלק ממנה אינו בר ביצוע משאינו מפורט. עוד טוענים המבקשים כי לא ניתן להבין מתצהיר המהנדס האם הבנייה נשוא הצו הנ"ל הסתיימה אם לאו. עוד נטען בבקשה כי המשיב 1 לא קיים התייעצות כדין עם ראש מועצת פסוטה, כפי שמורה סעיף 238 א (ב) לחוק הנ"ל, מאחר ובשיחה הטלפונית שקיים המשיב 1 עם ראש המועצה לא ניתן פירוט מזהה לתוספת הבנייה הנ"ל,
ולא הוסבר לראש המועצה כי המדובר בהתייעצות לצורך צו הריסה מנהלי. עוד נטען כי הצו אינו דרוש למניעת עובדה מוגמרת, שהרי במקום קיימים מבנים נוספים המשמשים חזירייה, כך שאין בביצוע הצו כדי למנוע עובדה מוגמרת, מכיוון וכזאת כבר קיימת שם.

בתגובתם בכתב טוענים המשיבים כי צו ההריסה הנ"ל ניתן כדין, לאחר קיום התייעצות כדין וכי הצו והתצהיר של מהנדס הועדה מפורטים, ויש לדחות את הבקשה, מכיוון וביטול צו ההריסה יפגע במטרת החוק להילחם בבנייה הלא חוקית, כאשר כל הבנייה שהקימו המבקשים על המקרקעין הנ"ל הינה ללא היתר, והם ממשיכים להרחיבה בניגוד לחוק.
לטענת המשיבים, הרי שטרם הוצא הצו הנ"ל נערכו ע"י נציגי הועדה, לרבות מהנדס הועדה ומפקחים מטעמה, מספר ביקורים בשטח במהלכם הצביעו אלו בפני
המבקשים ואחרים מטעמם על תוספת הבנייה שהצו מתייחס אליה, ביצעו מדידות של בנייה זו ואף הונצחה זו בתמונות, וכן נשלחו, במספר הזדמנויות, למבקשים התראות להפסיק את המשך הבנייה שם, ואף הודבק על הבנייה צו הפסקה שיפוטי בצירוף תמונה. לטענת המשיבים, יש בכל אלה כדי להביא את המבקשים לזהות את התוספת נשוא הבנייה, וטענתם כי הצו אינו מפרט מה החלק שיש להרוס, נגועה בחוסר תום לב וחוסר ניקיון כפיים. עוד נטען כי השיחה הטלפונית בין המשיב 1 לבין ראש מועצת פסוטה הינה התייעצות כדין, הוסבר לראש המועצה מה חלק הבנייה שיש להרוס, וזה השיב כי אינו מתנגד. המשיבים מעירים כי נפלה טעות בניסוח צו ההריסה בכך שנרשם כי ההתייעצות בוצעה עם היועץ המשפטי של מועצת פסוטה, בעוד שלמעשה נעשתה זו עם ראש המועצה.
אעיר כי מכיוון והמבקשים מאשרים כי השיחה הטלפונית היתה עם ראש המועצה, אך טוענים כי אינה בבחינת התייעצות כדין, לא ייחסתי משקל לטעות הנ"ל, ויש לראות כי השיחה הטלפונית היתה בין המשיב 1 לבין ראש מועצת פסוטה.

בסיכומיו בכתב הדגיש ב"כ המבקשים שתי טענות, האחת, לגבי העדר פירוט של תוספת הבנייה, והשנייה, לגבי אי קיום התייעצות כדין.

ב"כ המשיבים, בסיכומיו בכתב, חזר על טיעוניו לדחות את הבקשה, והוסיף כי גם בהנחה ונפל פגם באופן תיאור תוספת הבנייה בצו, הרי שלפי דוקטרינת הבטלות היחסית, יש להותיר את הצו על כנו ככל שהוא מתייחס לתוספת הבנייה כפי שתוארה בתמונות, בצו ההפסקה השיפוטי ובביקורי נציגי הועדה בשטח והצבעתם עליה בפני
המבקשים, ואין לבטל את הצו כליל.

אין חולק בין הצדדים כי על המקרקעין נשוא הצו קיימים חלקים נוספים של בנייה, שהוקמו במשך השנים, והכל ללא היתרים כדין. ראה לעניין זה כתב האישום בתיק עמק 427/05 של בית משפט השלום בקריות המתאר אותה בנייה, וכן כתבי האישום והעונשים שהושתו על אביו של המבקש 2, המצורפים לבקשה.

אבחן תחילה, לנוכח האמור לעיל, את טענת המבקשים לפיה צו ההריסה הנ"ל אינו מפורט מספיק לזהות את תוספת הבנייה שהמשיב 1 מורה על הריסתה.

הוראת סעיף 238 א (ד) לחוק הנ"ל מורה כי:

" בצו הריסה מנהלי הוא יפורטו –

(1)
המקרקעין עליהם הוא חל.

(2)
העובדה שהבנייה או חלק ממנה שיפורט, בוצעו ללא היתר...

(3)
הבנין או חלק ממנו שהצו מסמיך להרסו...

(4)
...".

יוצא כי המחוקק מצווה, הן בהוראת סעיף קטן 2 והן בהוראת סעיף קטן 3 הנ"ל כי צו ההריסה יפרט אותו החלק מהבנייה, שהמשיב 1 מורה להרוס אותו. בסעיף קטן 2 נאמר: " ...או חלק ממנה שיפורט...". בסעיף קטן 3 נאמר: " הבניין או חלק ממנו...". המחוקק צפה את האפשרות כי המשיב 1, בתוקף תפקידו וכשהדבר מתחייב ומוצדק, יורה, בצו הריסה מנהלי, להרוס חלק ממבנה קיים, ולא את המבנה כולו, ועל כן מורה המחוקק, בהוראות הנ"ל, כי צו ההריסה יפרט אותו חלק נשוא הצו.

טיבו של הפירוט הנדרש לפי ההוראות הנ"ל של סעיף 238 א (ד) הינו כזה שיש בו כדי לאפשר לאבחן ולהבדיל את החלק נשוא צו ההריסה הספיציפי, משאר חלקי הבנייה האחרים, במידה והצו מכוון אך לחלק ממנה. הצו אמור לתאר את אותו חלק שיש להרוס לפיו במידה מספקת ושלא תותיר בלבול או צורך לחקור ולהתחקות אחר כוונת מוציא הצו באשר לזיהויו של חלק זה. נוצרה עמימות באשר לתיאורו של החלק נשוא הצו, ייראה הצו כלא מקיים אחר הפירוט המצווה בהוראת סעיף 238 א (ד) הנ"ל.

על יו"ר הועדה לתאר בצו היוצא מתחת ידו את חלק המבנה, ע"י נתונים המייחדים אותו חלק משאר החלקים. במידה ואין אפשרות להגדיר אותו החלק ע"י נתונים של כתובת, פרטי מקרקעין, גודל הבנייה, מיקומה או כל נתון אחר שיאבחנו אותו מחלקים אחרים, ניתן יהא לצרף לצו, כנספחים לו ושיהוו חלק בלתי נפרד ממנו, תמונות או תשריטים של אותו חלק מהמבנה הקיים, שהצוו מכוון אליו, ובכך יקיים יו"ר הועדה את חובתו לעניין רכיב זה של פירוט הבנייה.

צו ההריסה נשוא הבקשה מורה כי הוא חל לגבי הבנייה שלהלן:

" – תוספת קומה לחזיריה קיימת ללא היתר בניה.
-
גודל התוספת כ – 160 מ"ר.
-
מבנה בנוי מבטון מזוין.
-
יעד החלקה הינו חקלאי.
-
הבניה בוצעה בגוש 19658
חלקה 6 ...כפר פסוטה
-
הבנייה ללא היתר.
-
הבניה שייכת : 1. חברת ג'ריס גידול בע"מ
2.
ג'אסר קיסר ג'ריס...".

מכיוון ומדובר בתוספת בנייה, כאמור בצו, ומכיוון ובמקרקעין עצמם קיימים חלקי בנייה נוספים, בהיקים גדולים, שלפי טענת המבקשים מגיעים למעלה מ – 900 מ"ר, אשר כולם הוקמו ללא היתר, ולפי הנטען משמשים את החזיריה נשוא הצו, אין לדעת, מעיון בצו הנ"ל, מה החלק שהמשיב 1 מורה להרוס, ומה גבולותיה של אותה תוספת שהצו מתייחס אליה. אין באמור בצו כדי להוות תיאור מספק לזהות את החלק מהמבנים הנ"ל. לצו לא מצורפים נספחים, כחלק ממנו, להצביע על אותה תוספת. המעיין בנוסח הצו לא יידע להבדיל את החלק נשוא הצו, אליו מכוון המשיב 1, לבין שאר חלקי הבנייה במקרקעין הנ"ל.

מר ירון אבינערי מציין בתצהירו כי בביקורים שערך במקום ביצע מדידות של המבנה ואף תמך את תצהירו בתמונות שתיעדו את מהלך הבנייה.
מר אבי בן גיגי, מפקח מטעם הועדה, מציין בתצהירו כי נשלחו למבקשים התראות שונות לגבי הבנייה נשוא הצו בצירוף צו הפסקה שיפוטי.
מר יוסי לוין מציין בתצהירו כי בוצעו ביקורים בשטח, טרם הוצאת הצו הנ"ל,
ובמהלכם הובהר למבקשים ולאחרים מטעמם היכן מתבצעת הבנייה נשוא הצו ושעליהם להפסיקה.

לא מצאתי בצעדים הנ"ל שנקטו נציגי הועדה לקיים אחר דרישת הפירוט שבחוק.

יש לומר כי אותו הפירוט הנדרש אמור ליתן בידי כל אדם וגורם, ולא רק בידי הועדה או האיש שכנגדו הוצא צו זה, לזהות את חלק המבנה נשוא הצו. כך, שאותו פירוט בצו ההריסה מיועד לנציגי הועדה עצמם, לצד שהצו הוצא נגדו, למי מטעמו, לשכן של הבנייה, לכל רשות ציבורית, ולכל המעיין בו. מכאן, אני דוחה את טענת המשיבים לפיה יש בביקורי נציגי הועדה בשטח
והצבעתם
על תוספת הבנייה בפני
המבקשים, ומסירת תמונות ושרטוט ומסירת התראות לידיהם, כדי לקיים אחר דרישת הפירוט. אכן, יש באלה כדי להביא את המבקשים לזהות את תוספת הבנייה שהצו, המאוחר יותר, מתייחס אליה. אולם, הוראת סעיף 238 א (ד) מצווה כי צו ההריסה יפרט את הבנייה נשוא הצו. מכאן, אין די בתיאורו של חלק המבנה באמצעות מסמכים או אמצעים אחרים שאינם חלק מהצו עצמו, ובוודאי כאלה שקדמו להוצאת צו ההריסה המנהלי. שהרי, אין באותם דרכים שננקטו ע"י הועדה, ע"י ביקורים בשטח, משלוח התראות, הנצחה בתמונות ואחרות כדי לסייע בצד אחר, שאינו המבקשים, לזהות את חלק הבנייה נשוא הצו, ע"י עיון בצו עצמו. מכיוון ואותן תמונות, התראות וביקורי שטח, אינם חלק בלתי נפרד מגוף הצו, אין לראות בהם פירוט, כמצוות ההוראה הנ"ל בחוק.

מצאתי בעדויות ובראיות שהובאו בפני
י כדי לתמוך במסקנתי הנ"ל. מר יוסי לוין העיד בפני
י כי הצו מציין פרטים חד משמעיים, והוסיף:

"...נכון שבגוש ובחלקה נשוא הצו קיימים עוד מבנים לא חוקיים.

נכון שהמבנה שהצו הוצא בגינו מחובר חיבור קבע למבנים חוקיים ישנים...".
( עמוד 2 שורות 28-30 לפרוטוקול ).

הצו לא מגדיר את החלק נשוא הצו, ואינו מאבחנו משאר חלקי המבנה המחוברים אליו, בניגוד למצוות המחוקק בסעיף 238 א (ד) ( 2 ) ו- (3 ) לחוק.

עוד ציין העד:

"...אפשר להבחין בין בנייה ישנה לבין בנייה טרייה. אפשר להבדיל בין בטון חדש לבטון ישן...".
( עמוד 3 שורה 3 לפרוטוקול ).

אין לראות בדברים הנ"ל מקיימים אחר דרישת הפירוט בחוק, ובוודאי שאין לדרוש מכל אדם מהיישוב להפגין יכולת להבחין בין בטון ישן לחדש, מה עוד ואין לאבחנה זו ולתאור זה
זכר בגוף הצו עצמו.

צו הריסה מנהלי הינו כלי חשוב ומשמעותי להילחם בעבריינות הבנייה הלא חוקית ולמנוע קביעת עובדות מוגמרות בשטח ע"י מי שמבקש להפר את החוק. יחד עם זאת, בהתחשב בטיבה ובאופיה של סמכות מנהלית זו, יש להקפיד במידה ממשית בקיום דרישת הפירוט של הבנייה שהצו מכוון אליה, גם על מנת למנוע ביצוע מוטעה של צו הריסה, עקב בלבול או אי בהירות בתיאור המבנה, ובכך להסב נזק ממשי לאחר ולפגיעה בזכות יסוד הנתונה לו, היא הזכות לקניין. הפירוט במידה הנדרשת, עד להסרת כל עמימות בנוגע לגדרי הבנייה, נועדה לאפשר לכל גורם, מטעם הועדה, מטעם המחזיק בבניה, וכל צד אחר, לזהות אותה בנייה, מבלי לטעות במיקומה או בשטחה.

לכל האמור, מצאתי כי צו ההריסה אינו מפרט במידה מספקת את חלק הבנייה שהמשיב 1 הורה להרוס, ועל כן אני מורה על ביטולו.

לאור האמור, מתייתר הצורך להכריע במחלוקת בין הצדדים באשר לקיומה או אי קיומה של חובת ההתייעצות כדין בין המשיב 1 לבין ראש מועצת פסוטה, אם כי אעיר כי ע"פי הפסיקה, התייעצות לצורך הוצאת צו הריסה מנהלי תיתכן גם ע"י שיחה טלפונית בין יו"ר הועדה לבין ראש הרשות המקומית, ואין הכרח כי תיעשה על דרך פגישה ממש. על כן אין בקיומה באופן זה כדי לפגום בה. ועוד, לא מצאתי בעובדה כי נציגי הועדה הניחו בפני
המשיב 1 את נוסח צו ההריסה בפני
ו, אז הוא שוחח טלפונית עם ראש מועצת פסוטה, כדי לפגום במהותה של ההתייעצות. חובתו של יו"ר הועדה לקיים את ההתייעצות בטרם יחליט לאשר ולחתום על הצו עצמו, כך ששיחתו עם ראש הרשות תהא כזאת המאפשרת לשכנעו שלא לאשר את הצו או לשכנע את ראש הרשות להסכים למתן הצו, ואין בהנחת טיוטת הצו בפני
ו כדי להביא, בהכרח, למסקנה כי שיחה כזו לא אופיינה כאמור.

כמו כן, המבקשים לא העידו את ראש מועמת פסוטה להוכיח את גירסתם כי המשיב 1 לא פירט באוזניו את חלק המבנה נשוא הצו וכי לא הסביר לו כי מדובר בהתייעצות לצורך צו הריסה מנהלי. למשיב עומדת חזקת התקינות, כרשות מנהלית, והיא לא נסתרה.

יחד עם זאת, בהנחה והמשיב 1 הציג בפני
ראש המועצה את אותו התיאור המופיע בגוף הצו עצמו, ללא פרטים מזהים נוספים, והרי לא נטען כי הובאו לידיעת ראש המועצה פרטים נוספים בשיחה הטלפונית שבין השניים, הרי שייתכן והעדר הפירוט של אותה תוספת בנייה פגם בטיב ההתייעצות שנוהלה, משלא הובהר לראש המועצה מה החלק הספיציפי ממכלול המבנים, שיש כוונה להרוס.

כאמור, ההכרעה בעניין זה מתייתרת נוכח מסקנתי לעניין העדר פירוט הצו.

אני מורה על ביטל צו ההריסה המנהלי.

אין צו להוצאות.

אין בהחלטתי זו כדי למנוע מהמשיב 1 להפעיל את סמכותו וליתן צו הריסה מנהלי חדש לחלק הבנייה במקרקעין הנ"ל, בהתקיים כל התנאים עליהם מצווה המחוקק בסעיף 238 א הנ"ל.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.



ניתנה היום ה' באייר, תשס"ז (23 באפריל 2007) בהעדר.





חאמד וויליאם, שופט









בש בית משפט שלום 1875/07 חברת גריס גידול בע"מ, ג'רייס גאסר נ' שלמה בוחבוט, יו"ר הועדה לתכנון ובניה, יוסי לוין ואח' (פורסם ב-ֽ 23/04/2007)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים