פסקי דין על איתן ערב | פסקי דין על אבי שוהם

20178/93 א     25/07/2002




א 20178/93 איתן ערב נ' אבי שוהם




1
בתי המשפט
א 020178/93
א 046583/94
בית משפט השלום תל אביב-יפו
כב' השופטת ד"ר דפנה אבניאלי

בפני
:

1. 1. איתן ערב

2. 2. יעל ערב

התובעים
(הנתבעים בת.א. 46583/94)

ע"י ב"כ עו"ד גיל בר-זהר
נ ג ד
1. 1. אבי שוהם

2. 2. מינה שוהם

הנתבעים
(התובעים בת.א. 20178/93)

ע"י ב"כ עו"ד דב וייס
פסק - דין

מבוא קצר לסיפור ארוך

1. עניינה של התביעה והתובענה שכנגד, שהדיון בהן אוחד, במחלוקות שנתגלעו בין הצדדים לגבי היקף זכויותיהם וחובותיהם בחברת לימון ירוק בע"מ.

2. בתאריך 1.7.97 ניתנה החלטה על ידי בית המשפט (כב' השופט אוקון), לפיה חלק ניכר מהמחלוקות הועבר להכרעת בורר, עו"ד יצחק מרציאנו.
הבורר הכריע במרבית השאלות שהיו שנויות במחלוקת, ונותרה לבירור שאלה אחת בלבד, המתייחסת לאופן חלוקת יתרת החוב של חברת לימון ירוק בין הצדדים, כמפורט בסעיף ו' להחלטת בית המשפט מיום 1.7.97.

3. 3. המחלוקת מתמקדת בשאלה - האם יש לקבל טענתם של התובעים (להלן: "ערב") , כי חלקם ביתרת החוב עומד על 1/3 בלבד, כאשר 2/3 הנותרים צריכים להשתלם ע"י הנתבעים (להלן: "שוהם"); או שמא יש לקבל את טענת שוהם, כי החלוקה צריכה להיעשות בחלקים שווים, כאשר מחצית מהחוב תשולם על ידי כל אחד מהצדדים.
שאלה זו מהווה את עילת התביעה בת.א. 20178/93 ואליה אתייחס בפסק דיני. השאלות הכלולות בתביעה שהגיש שוהם נגד ערב בת.א. 46583/94 שכנגד הוכרעו על ידי כב' הבורר עו"ד מרציאנו, ולכן אין מקום להתייחס אליהן עוד.

4. הדיון בשאלה השנויה במחלוקת נקבע תחילה בפני
כב' השופט אזר, אשר פסל עצמו מלדון בענין, ולכן הועבר לדיון בפני
, בתאריך 11.11.01. בהתאם להנחיות שניתנו על ידי לב"כ הצדדים, הוגשו תצהירים של העדים מטעם כל צד, ונקבעו מועדים לחקירת העדים בבית המשפט. בתום שמיעת העדויות נקצבו מועדים להגשת סיכומים בכתב על ידי ב"כ הצדדים. עם הגשת הסיכומים בשלו התנאים להכרעה בשאלה האחרונה, שנותרה שנויה במחלוקת בין הצדדים, בתיק עתיק יומין זה.
העובדות המוסכמות

5. התובע 1 והנתבע 1 הקימו, יחד עם גב' תמרה ליבנה, את חברת לימון ירוק, שעסקה בממכר גלידה. המניות בחברה הוחזקו תחילה באופן הבא: 50% ע"י ליבנה, 25% ע"י התובע 1 (ערב) ו- 25% ע"י הנתבע 1 (שוהם). לאחר כשנה פרשה ליבנה מהחברה, והעבירה את מניותיה לבת שבע צוברי, שהיתה נתבעת נוספת בתביעה, ונמחקה ממנה בשלב מסוים.
מאוחר יותר רכשו ערב ושוהם מניות נוספות בחברה והגדילו את חלקו של כל אחד מהם בה ל- 33%. צוברי רכשה 33% מהמניות הנותרות בחברה.

6. בשלב מסוים ביקשה צוברי לבטל את רכישת המניות על ידה. כאשר התברר כי אין בידי הצדדים להגיע להסכמה בענין זה, הועבר הסכסוך להכרעת בורר, כב' השופט בדימוס אלוני. כב' הבורר אלוני קבע, כי על ערב ושוהם לשלם לצוברי סך של 115,000 ₪, וכן עליהם לשלם סך של 35,000 ₪ לחברת הליסינג.

7. ערב טוען, כי שילם בעצמו את כל הסכומים שנפסקו על ידי כב' הבורר אלוני, ולכן יש לחייב את שוהם להשיב לו את חלקו בתשלום (2/3). שוהם טוען, כי עליו להשיב לתובע 50% בלבד.

העדויות מטעם ערב

8. 8. ערב העיד, כי בטרם החלו הליכי הבוררות אצל כב' השופט בדימוס אלוני, החליטו הצדדים כי צוברי תעביר את חלקה במניות החברה לשוהם, כך שמיום 1.8.87 חלקו במניות החברה יהיה 66%. כתימוכין לטענה זו הפנה ערב לפרוטוקול ישיבה, שנערכה אצל עו"ד זאב ליאונד בתאריך 10.11.91 (נספח ג' לתצהירו, הוגש כמוצג ת/2). תימוכין נוספים לטענה זו ביקש ערב למצוא בסיכום פעילות לימון ירוק, שנערך ע"י רו"ח רסולי, אשר טיפל בזמנו בענייניה של החברה (נספח ב' לכתב התביעה, הוגש גם כנספח א' לתצהיר וכמוצג ת/1, להלן: "סיכום הפעילות").

9. 9. מטעם ערב הוגש גם תצהיר בחתימת רו"ח רסולי בו נאמר, כי נספח ב' (סיכום הפעילות) משקף את הסיכום שנערך בין הצדדים, וכל האמור בו קיבל את אישורם והסכמתם המלאה.

10. רו"ח רסולי העיד בבית המשפט, כי ערב ושוהם רכשו את חלקה של צוברי במניות החברה, וצוברי חדלה מכל פעילות בה (עמ' 3 ש' 2). לדבריו, סיכום הפעילות הוכן על ידי משרדו בשנת 1988, "בסוף הדרך של לימון ירוק" (עמ' 5 ש' 22). ב"כ של שוהם המטיר על רו"ח רסולי מטר של שאלות, המתייחסות להיבטים שונים של סיכום פעילות החברה, אך נמנע במכוון לשאול אותו על סעיף ה' לסיכום, בו נאמר במפורש:

"ציוד שנרכש בלימון ירוק לכשימכר התמורה בגינו תחולק 1/3 לאיתן [ערב] 2/3 לאבי שוהם
".

11. האמור בסעיף ה' הנ"ל משקף את גרסתו של ערב לגבי חלוקת המניות בחברה, ומכאן גם את חלקיהם בזכויות ובחובות של החברה, קרי, שליש לערב ושני שליש לשוהם., הימנעותו של ב"כ שוהם מלחקור את רו"ח רסולי על תוכנו של סעיף זה מדברת בעד עצמה, ומעידה על כך ששוהם ובא-כוחו ניסו להתחמק מקבלת חיזוק לגרסה זו באמצעות רו"ח רסולי.

העדויות מטעם שוהם

12. שוהם לא הזמין עדים מטעמו והסתפק בהגשת תצהיר עדות ראשית, שעליו נחקר בבית המשפט.
ב"כ ערב טוען, כי גרסתו של שוהם אינה נתמכת במסמכים כלשהם, ומלין על כך ששוהם בחר לטעון, כי המסמכים שהוגשו מטעם ערב הם מזויפים. ב"כ ערב סבור, כי שוהם שם לו למטרה להערים קשיים בדרכו של ערב, ולא היסס לבנות תילי תילים של הסברים להוכחת טיעוניו.

13. תחילה טען שוהם, כי סיכום הישיבה שנערך אצל עו"ד ליאונד בתאריך 10.11.91 (נספח ג' לתצהיר ערב), הוא מזויף. בסיכומי בא-כוחו של שוהם נטען, כי ערב "חוגג" על מסמך זה, אך המקור של המסמך לא הוצג ולכן אין לייחס לו משקל. אין דעתי כדעת ב"כ של שוהם.

14. בנספח ג' הנ"ל, הנושא חתימות שנחזות להיות חתימותיהם של ערב ושל שוהם, נכתב כדלקמן:

"עד 31.7.87 לערב 25% בחברה, מ- 1.8.87 לערב 33.3% בחברה".

עוד נאמר במסמך:

"בין אבי שוהם
ואיתן ערב
מוסכם, כי תיערך התחשבנות בין הצדדים ע"י מנהל חשבונות שימנה רו"ח רסולי לפי החלוקה כמפורט לעיל, כאשר אבי שוהם
אחראי ל- 25% עד 31.7.87 ול- 66% מיום 1.8.87 ואילך... הצדדים ישאו בחלקים כאמור, בכל הפסד או רווח לחברת לימון ירוק בע"מ..."

15. שוהם טען, כי לא חתם על המסמך וכי "מעולם לא היתה ישיבה כזו אצל עו"ד ליאונד שבה סוכם מה שכתבו במסמך הזה" (עמ' 14 ש' 11).
עו"ד ליאונד לא הוזמן להעיד מטעם שוהם על הישיבה, שהיתה או לא היתה במשרדו או על תוכנה.
שוהם לא המציא חוות דעת גרפולוגית להוכחת טענתו, כי החתימה הנחזית להיות חתימתו על גבי המסמך זויפה.
הימנעותו של שוהם מהזמנת עו"ד ליאונד כעד מטעמו, מעידה כי חשש מפני האפשרות שעדותו לא תתמוך בגרסתו, והיא פועלת לחובתו, כאמור בע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ נ' מתתיהו, פד"מה (4) 651, 658; כנ"ל לגבי הימנעותו מהגשת חוות דעת גרפולוגית מטעמו, ראה, ע"א 795/99 פרנסואה נ' פוזיס, פ"ד נד (3) 107, 118.

16. נותרה איפוא השאלה, האם יש לקבל כמהימנה את טענתו של שוהם, כי לא התקיימה הפגישה וכי המסמך מזויף.
אינני מקבלת את טענתו של שוהם, וזאת משום שהאמור בנספח ג' הנ"ל עולה בקנה אחד עם האמור בסיכום הפעילות, שנערך על ידי רו"ח רסולי ועם עדותו בבית המשפט. רו"ח רסולי העיד, כי סמוך למועד סיום פעילותה של חברת לימון ירוק בשנת 1988, הוחלט על ידי הצדדים כיצד יחולקו הזכויות והחובות בחברה (1/3 ערב 2/3 שוהם).

17. רו"ח רסולי אף הסביר, כי בעת שנעשתה החלוקה הנ"ל, כבר היה ידוע כי החברה שרויה בהפסדים, והיה בידי הצדדים מאזן בוחן של החברה (עמ' 6). לדבריו, ערב הזרים כספים לחברה, וכוונת הצדדים באותה עת היתה, ששוהם יקבל את הניהול הבלעדי של החברה, לפי מיטב הבנתו ושיקולו, וישחרר את ערב מהתחייבויות בסכום ידוע ומוגדר (עמ' 10 ש' 13). ההגיון הכלכלי של החלוקה בין הצדדים הוסבר היטב ע"י רו"ח רסולי, ולא נסתר על ידי שוהם.

18. 18. שוהם לא היסס לטעון, כי סיכום פעילות החברה, שנערך ע"י רו"ח רסולי, מזויף אף הוא. בא-כוחו של שוהם הגדיל לעשות וטען בסיכומיו, כי רו"ח רסולי הוא קרוב משפחה של ערב ועדותו אינה מקובלת על שוהם. כל הרפש שמטיל ב"כ שוהם ברו"ח רסולי הוא מיותר, ויש להצטער על האופן שבו בחר לנסח את סיכומיו. לא התרשמתי כלל, כי רו"ח רסולי העיד בצורה מגמתית ובלתי אמינה. ההיפך הוא הנכון. עדותו של רו"ח רסולי אמינה עלי, והיא נתמכת אף בסיכום הפגישה שנערך במשרדו של עו"ד ליאונד.

19. 19. צר לי, שאין באפשרותי לומר דברים דומים על עדותו של שוהם בפני
. עדות זו התאפיינה בהתכחשות למסמכים שהוצגו בפני
ו (עמ' 13 ש' 6 ואילך), בניסיון להכתיר כל מסמך בכותרת "מפוברק" (עמ' 13,14לפרוטוקול) ובהתחמקות ממתן הסבר מניח את הדעת לסיבה, מדוע במשך שנים רבות הוא דבק בטענה, כי חלוקת הזכויות בין הצדדים היתה שונה מהאמור במסמכים.

20. אינני מקבלת את גרסתו של שוהם, כי ההסכם שבינו לבין ערב היה, כי החלוקה ביניהם תיעשה בחלקים שווים. אני קובעת, כי החל מהמועד בו פרשה צוברי מהחברה ועד לסיום פעילותה הסיכום היה, כי חלקו של ערב בזכויות ובחובות הוא 1/3 וחלקו של שוהם 2/3.

21. אינני מקבלת גם את טענתו של הנוספת של שוהם, כי יש לפטור את רעייתו (הנתבעת 2) מכל חבות כלפי ערב. הנתבעת 2 הייתה צד לכל ההסכמים הפורמליים, שהתייחסו לפעילותה של חברת לימון ירוק (נספחים א' ב' לכתב התביעה), ואף היתה חלק מהנתבעים בפסק הבוררות, שניתן על ידי כב' הבורר אלוני (נספח ג' לתביעה). ולבסוף, הנתבעת 2 היא התובעת 2, בכבודה ובעצמה, בתובענה שכנגד (46583/94), וללא ספק ראתה את עצמה כצד ראוי להליכים כלפי ערב. לפיכך, אין מקום לפטור אותה מאחריותה, כאשר ההליכים הגיעו סוף סוף לסיומם.

סוף דבר
אני מקבלת את התביעה ומחייבת את בני הזוג שוהם (נתבעים 1,2) לשלם לתובעים, ביחד ולחוד, את הסך של 100,000 ₪. סכום זה מהווה שני שליש מהסכומים ששולמו על ידי ערב לליבנה ולחברת הליסינג, ואליו יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק, החל מיום הגשת התביעה (24.2.93) ועד התשלום המלא בפועל.
בנוסף, ישלמו הנתבעים 1,2 לתובעים, ביחד ולחוד, את הוצאות המשפט שהוצאו על ידם, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום ההוצאה ועד ההחזר בפועל, ושכ"ט עו"ד בסך של 20,000 ₪ בצירוף מע"מ ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מיום מתן פסק הדין ועד התשלום בפועל.

ניתן היום 25.7.02 בלשכתי בהעדר הצדדים.
מאחר שפסק הדין ניתן בפגרה, אני מורה כי המזכירות תשלח עותק ממנו בדואר רשום לב"כ הצדדים.

___________________
ד"ר דפנה אבניאלי
, שופטת









א בית משפט שלום 20178/93 איתן ערב נ' אבי שוהם (פורסם ב-ֽ 25/07/2002)