פסקי דין על אוסי תכנון הקמת מבנים ופיתוח בע"מ | פסקי דין על נשר לבן אבטחה בע"מ

2429/07 בשא     10/06/2007




בשא 2429/07 אוסי תכנון הקמת מבנים ופיתוח בע"מ נ' נשר לבן אבטחה בע"מ




בעניין:

1



בתי המשפט


בית משפט השלום עכו
בשא002429/07

בתיק עיקרי: א
002360/07

בפני

כב' הרשמת לובנה שלאעטה-חלאילה
תאריך:
10/06/2007



בעניין
:
אוסי תכנון הקמת מבנים ופיתוח בע"מ



ע"י ב"כ עו"ד
אופיר-חיים הריי ואח'

המבקשת


- נ ג ד -


נשר לבן אבטחה בע"מ



ע"י ב"כ עו"ד
איהאב ניקולא ואח'

המשיבה


החלטה


1.
מונחת בפני
בקשת רשות להגן נגד תביעה כספית שהוגשה בסדר דין מקוצר.

2.
המשיבה, חברה הנותנת שירותי שמירה ואבטחה, הגישה תביעה כספית ע"ס של
27,459 ₪, בגין יתרת חוב של המבקשת, עבור עבודות שמירה ואבטחה שסיפקה לה המשיבה באתר בנייה בו עסקה, בחודשים 7/06 ועד 1/07.
לתביעה צורפו כרטסת הנהלת החשבונות והעתק חשבוניות המס שהנפיקה המשיבה למבקשת.

3.
בבקשתה למתן רשות להתגונן טענה המבקשת כי ביום 1.10.06 ועל אף השמירה של המשיבה באתר הבנייה, בוצעה גניבה של אביזרי חשמל, חוטי חשמל, הוצאת חוטי חשמל מקירות הדירות ושל צנרת הגז לכל הדירות. בגין הגניבה הוגשה תלונה במשטרה;
לבקשתה צירפה המבקשת אישור בדבר הגשת התלונה.

4.
המבקשת טענה כי בגין הגניבה נגרמו לה נזקים המוצאים ביטויים בחומרים ובעבודה נוספת המוערכים על ידה בסך של כ- 15,000 ₪. זאת מלבד העיכובים בעמידה בלוח הזמנים ומסירת העבודה ליזם, דבר שהוביל בסופו של יום להפסקת העבודה. המבקשת מעריכה את הנזק הישיר שנגרם בעבודה מול היזם בסך של כ- 20,000 ₪, סכום הכולל שעות עבודה נוספות של מנהל העבודה, חומרים, תיאום, פיקוח ועוד.

5.
המבקשת טענה כי לאחר אותה גניבה התחייבה המשיבה לפצותה במלוא הנזקים שנגרמו והיא לא קיימה אחר הבטחה זו.

6.
המבקשת טענה כי המשיבה הפרה את ההסכם ולא סיפקה שירותי שמירה כמתחייב ואף התרשלה במתן שירותי השמירה ובכך גרמה נזקים שחייבת לשאת בהם. על המשיבה חלה גם אחריות של שומר שכר, מכוח חוק השומרים, התשכ"ז-1967 (להלן "חוק השומרים").

המבקשת זכאית, איפוא, לקזז את הנזקים שנגרמו בעטיה של הגניבה מהסכומים אותם היא חייבת למשיבה ואשר לטענתה אינם עולים ע"ס של 20,000 ₪, זאת בהתאם לכרטסת הנהלת החשבונות שלה
המצורפת גם היא לבקשתה.

7.
הלכה פסוקה היא, כי בבוא בית המשפט לדון בבקשת רשות להתגונן, אין בית המשפט מקפיד עם המבקש, ודי בכך שהמבקש יצביע על הגנה לכאורה נגד התביעה, ולו בדוחק, על מנת שתינתן לו הרשות המבוקשת.
בית המשפט רשאי לדחות את הבקשה רק כאשר הוא משתכנע שאין לנתבע טענת הגנה כלשהי; ושלא נתעוררה כל נקודה הגיונית שאפשר לטעון לטובת הנתבע (ראה לעניין זה ע"א 534/61 חפציבה בע"מ נ' בן ארי, פ"ד ט"ז 694, 699).

8.
לטעמי, אם תוכיח המבקשת כי המשיבה היתה אחראית לגניבה, הרי זכאית היא לפיצויים מאת המשיבה (ככל שתצליח להוכיח נזק), בין היתר,
בהתאם לסע' 5 לחוק השומרים לפיו "היה השומר אחראי לאבדן הנכס או לנזקו, זכאי בעל הנכס לפיצויים הניתנים בשל הפרת חוזה". טענתה לקיזוז פיצויים אלה הינה טענה המוכרת בדין המהותי, הן מכוח הדין הכללי המעוגן בסע' 53 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג – 1973


והן מכוח הדין הספיציפי המעוגן בסע' 10 לחוק השומרים לפיו "חובות שבעל הנכס והשומר חבים זה לזה עקב השמירה ניתנים לקיזוז".
טענת הקיזוז מהווה הגנה טובה כנגד התביעה,
בבחינת תרופה של "עזרה עצמית" להפחתת שיעור חוב; מאחר וטענת הקיזוז בה עסקינן מקורה בעסקה אחת, ניתן להעלותה גם בגין סכומים לא קצובים.

9.
יחד עם זאת, טענת הקיזוז, כפי שהובאה בתצהיר המבקשת לוקה, לדידי, בחוסר פירוט ואינה מועלית בדרך שהיה על המבקשת להעלות אם היתה מגישה תביעה. הלכה משורשת היא כי :

"...
טענת הקיזוז חייבת לפרט את הסכום הנתבע במסגרתה ואף להציג במדויק את מערכת הנתונים אשר עליהם היא מבוססת....יש להעלות טענת קיזוז בצורה מפורטת וברורה כדרך שמנסחים כתב תביעה. דרישת קיזוז בעלמא ועל דרך הסתם, אין בה כדי ליצור תשתית מספקת עליה ניתן לבסס תביעת קיזוז המצדיקה דיון לגופה או הענקת רשות להתגונן."
(ראה ע"א 579/85 אריאן ואח' נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פ"ד מ (2) 765, עמ' 768)


ובמקום אחר נאמר :



"שאלה אחרת היא, מהי הדרך בה יש לטעון טענת קיזוז בתצהיר. כבר נפסק פעמים רבות, כי נתבע, המבקש רשות להגן, צריך להיכבד ולהיכנס לפרטי הגנתו: ע"א 18/66, וטענת קיזוז אינה יוצאת מכלל זה. כבר נאמר, שמי שמבקש רשות להתגונן בטענה שיש לו תביעה שכנגד (בהנחה שמדובר באותם מקרים נדירים שבהם תינתן רשות להגן על יסודה), חייב להעלות את תביעתו "בתביעה נגדית מסוימת וברורה, שנטענה בתצהירו של מבקש הרשות להתגונן כדרך שטוענים תביעה בפרשת-תביעה...": השופט ח' כהן בע"א 288/63 וכלל זה חל גם לגבי טענת קיזוז".
(
(ראה ע"א 544/81 מנחם קיהל בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון, פ"ד לו (3) 518).

המבקשת לא פירטה בתצהירה הכיצד חושבו הנזקים הישירים, מהי כמות הסחורה שנגנבה, מהי עלותה, אילו עבודות נוספות היה צריך לבצע בעטיה של הגניבה, כמות השעות הנוספות הנטענות ועוד.

בשוקלי את מהות טענתה של המבקשת מחד ובהתחשב בהעדר הפירוט שדבק בה מאידך, רואה אני להתנות את הבקשה בהפקדה כספית בהתאם לתקנה 210 לתקנות סדה"א.

עפ"י ההלכה, יעשה ביהמ"ש שימוש בתקנה זו, בין היתר, כאשר תצהיר הגנה 'כמעט' ולא מגלה הגנה וההגנה נראית על פניה קלושה ביותר או כאשר לוקה היא בחוסר בהירות ופירוט, דוגמת המקרה בו עסקינן.

10.
אחרית דבר - ניתנת בזאת למבקשת רשות להתגונן כנגד התביעה, בכפוף להפקדת סך של 4,000 ₪ בקופת ביהמ"ש, תוך 21 יום מיום קבלת החלטה זו. בהעדר הפקדה תידחה הבקשה ויינתן פס"ד במלוא סכום התביעה.

החלטה זו ניתנה בלא שהתקיים דיון במעמד הצדדים ובהתאם לתקנה 205 (ג) לתקנות סדה"א, התשמ"ד - 1984.

נקבע לתזכורת פנימית ליום
5.7.07.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים

ניתנה היום כ"ד בסיון, תשס"ז (10 ביוני 2007) בהעדר הצדדים

לובנה שלאעטה-חלאילה
, רשמת
הקלדנית - אתי באזוב







בשא בית משפט שלום 2429/07 אוסי תכנון הקמת מבנים ופיתוח בע"מ נ' נשר לבן אבטחה בע"מ (פורסם ב-ֽ 10/06/2007)